מאמרים
הבן יקיר לי אפרים
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בראשון, 05 יולי 2020 12:06
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 351
בַּעַל-תְּפִלָּה הָיָה ר' יַעֲנְקֶל וְגַם חָסִיד בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ – חֲסִיד טָאלְנָא. תְּפִלָּתוֹ עֲשׂוּיָה הָיְתָה לְהַפְשִׁיר מִקְּרִירוּתוֹ גַּם לֵב-אֶבֶן. הוּא נֵחַן בְּקוֹל עָרֵב וְעָמֹק, וּבְעִקָּר בְּרֶגֶשׁ שֶׁהִרְעִיד אֶת הַלְּבָבוֹת.
בִּמְיֻחָד מַפְלִיא הָיָה בִּתְפִלָּתוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִדְ'ל, אֵלָיו הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי שָׁנָה לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. שָׁם, בִּדְבֵקוּת עֲצוּמָה וּבְלֵב לוֹהֵט, הָיְתָה מִשְׁתַּפֶּכֶת תְּפִלָּתוֹ וְגוֹרֶמֶת נַחַת-רוּחַ עִלָּאִית לְרַבּוֹ.
צָעִיר לְיָמִים הָיָה ר' יַעֲנְקֶל כַּאֲשֶׁר חָלָה בְּדַלֶּקֶת-רֵאוֹת קָשָׁה. הַמַּחֲלָה הִתִּישָׁה אֶת כּוֹחוֹתָיו, אַךְ כְּשֶׁקָּרְבוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נִסָּה בְּכָל זֹאת לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת תְּפִלָּתוֹ אֵצֶל הָרַבִּי. יוֹשֵׁב הָיָה וּמְסַלְסֵל בְּקוֹל שָׁבוּר "הַבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם".
אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה כְּבָר לֹא הִגִּיעַ אֶל הָרַבִּי. יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נִפְטַר וְהֵנִיחַ בֵּן קָטָן, מֹשֶׁה'לֶה שְׁמוֹ. הַכֹּל כִּנּוּהוּ "בַּעַל קוֹל הַכִּנּוֹר". כְּיֶלֶד פָּעוֹט הָיָה יוֹשֵׁב וּמַאֲזִין לְמַנְגִּינוֹתָיו שֶׁל אָבִיו וְקוֹלֵט אוֹתָן בְּדַיְקָנוּת מַפְלִיאָה.
שׁוֹבָב לֹא קָטָן הָיָה הַיֶּלֶד. מָלֵא מֶרֶץ וְרוּחַ-נְעוּרִים. הַמְּבֻגָּרִים לֹא פָּסְקוּ מִלְּיַסֵּר אֶת הַיָּתוֹם הַקָּטָן בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה, אַךְ הַדָּבָר לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת מִדֵּי פַּעַם מַעֲשֵׂי קוּנְדֵּס שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.
מְאַמְּצוֹ הָעִקָּרִי הָיָה חַזַּן הָעֲיָרָה. לַמְרוֹת מְשׁוּבוֹתָיו וְתַעֲלוּלָיו, לֹא הָיָה הַחַזָּן יָכֹל לְוַתֵּר עַל קוֹלוֹ הַמֻּפְלָא שֶׁל הַיֶּלֶד הַצָּעִיר, וְצֵרְפוֹ לְמַקְהֵלָתוֹ.
בִּפְרוֹס הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, כְּשֶׁנָּסְעוּ הַחַזָּן וּמַקְהֵלָתוֹ לְטָאלְנָא, נָסַע עִמָּם גַּם מֹשֶׁה'לֶה. תַּפְקִיד הַסּוֹלָן יֹעַד לוֹ, כְּדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו.
בְּעָמְדָם לִפְנֵי הָרַבִּי, נִרְגָּשִׁים וִירֵאִים, סִמֵּן הַחַזָּן לְמֹשֶׁה'לֶה לִפְצֹחַ בַּנִּגּוּן הֶחָדָשׁ שֶׁהֻלְחַן בִּמְיֻחָד לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים – "כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ". מֹשֶׁה'לֶה פָּסַע בְּטוּחוֹת, נֶעֱמַד וּפָתַח בְּ... "הַבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם".
הַחַזָּן נִדְהַם. נִסָּה 'לְהַזְכִּיר' לַיֶּלֶד כִּי הַקֶּטַע הוּא "כְּבַקָּרַת" אַךְ מֹשֶׁה'לֶה לִכְסֵן אֵלָיו מַבָּט מִתַּמֵּם, עָצַם אֶת עֵינָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּשִׁירַת "הַבֵּן יַקִּיר", אוֹתוֹ נִגּוּן שֶׁהִלְחִין אָבִיו בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים.
הַחַזָּן רָתַח מִזַּעַם, אַךְ כַּאֲשֶׁר סִיֵּם מֹשֶׁה'לֶה לָשִׁיר, פָּנָה אֵלָיו הָרַבִּי וּבִקְּשׁוֹ לַחְזֹר עַל הַנִּגּוּן. עָצַם הָרַבִּי אֶת עֵינָיו וְהֶאֱזִין בִּדְבֵקוּת עֲצוּמָה לְשִׁירַת הַיֶּלֶד. כְּשֶׁסִּיֵּם, בִּקְּשׁוֹ לַחְזֹר עַל הַנִּגּוּן בַּשְּׁלִישִׁית. עֵינָיו שֶׁל הָרַבִּי הָיוּ רְטֻבּוֹת מִדְּמָעוֹת. הוּא הִבִּיט בְּמֹשֶׁה'לֶה בְּמַבָּט חוֹדֵר וְאָמַר: "יְהִי רָצוֹן שֶׁבִּזְכוּת נְגִינָתְךָ הַשְּׁמֵימִית, יֵצְאוּ מִפִּיךָ אַךְ וְרַק נִגּוּנֵי קֹדֶשׁ וְשֶׁלֹּא תִּלָּכֵד בְּפַח-יוֹקְשִׁים".
חָלְפוּ הַיָּמִים. בָּרְחוֹב הַיְּהוּדִי הִשְׁתּוֹלְלָה מִלְחֶמֶת תַּרְבּוּת – אַנְשֵׁי הַהַשְׂכָּלָה מִזֶּה וִירֵאֵי-ה' מִזֶּה. הַמַּשְׂכִּילִים שָׂמוּ עֵינָם בַּנַּעַר הַפִּקֵּחַ וּבַעַל הַקּוֹל הַמֻּפְלָא. הֵם פָּרְשׂוּ לְפָנָיו אֶת הַטּוֹב הַגָּדוֹל הַצָּפוּי לוֹ אִם יֵצֵא מִן הָעֲיָרָה הַיְּהוּדִית אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.
יוֹם בָּהִיר אֶחָד אָרַז מֹשֶׁה'לֶה אֶת חֲפָצָיו וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ עַל הַחְלָטָתוֹ. הָאֵם הַשְּׁבוּרָה וְהַנִּדְהֶמֶת פָּרְצָה בִּבְכִי מַר, אַךְ הַנַּעַר הָיָה אֵיתָן בְּהַחְלָטָתוֹ. "אַל תְּבַיֵּשׁ אֶת אַבָּא עָלָיו-הַשָּׁלוֹם", הִדְהֲדָה זַעֲקַת הָאֵם אַחֲרֵי הַבֵּן הַמִּתְרַחֵק.
הַנַּעַר הִגִּיעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר הִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּקֶרֶב חוּגֵי הַמּוּסִיקָה בָּעִיר, וְהַנַּעַר הַזָּר הָיָה לְ'כוֹכָב'. מִכָּל קְצוֹת הָעִיר נָהֲרוּ אֲנָשִׁים רַבִּים כְּדֵי לַחְזוֹת בַּנַּעַר, בַּעַל קוֹל הַכִּנּוֹר, שֶׁהוֹפָעָתוֹ הִרְעִישָׁה אֶת הָעִיר. אַךְ מֵאֲחוֹרֵי הַפְּאֵר, נִשְׁאַר מֹשֶׁה'לֶה יְהוּדִי מְיֻסָּר. מַצְפּוּנוֹ לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ. בַּלֵּילוֹת הָיָה מוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹתָיו הָאָב הַדּוֹאֵב, וּמַפִּיל אֶת תַּחֲנוּנָיו לְפָנָיו שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הַנְּלוֹזָה.
הָיָה זֶה עֶרֶב אֶחָד. אוּלַם הָאוֹפֶּרָה הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ מַעֲרִיצִים מְשֻׁלְהָבִים. הַתִּזְמֹרֶת פָּצְחָה בִּנְעִימָה, וְהַכֹּל צִפּוּ לַזַּמָּר שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַבִּימָה וְיִצְטָרֵף אֵלֶיהָ בְּשִׁירָתוֹ.
מֹשֶׁה'לֶה עָמַד עַל הַבִּימָה שָׁחוּחַ קִמְעָה. רֹאשׁוֹ הָיָה מֻשְׁפָּל וְעֵינָיו הִבִּיטוּ נִכְחָן. גַּם בַּקְבּוּק הַמַּשְׁקֶה הֶחָרִיף שֶׁנָּטַל בְּאוֹתוֹ יוֹם כְּדֵי לְסַלֵּק אֶת יִסּוּרֵי מַצְפּוּנוֹ לֹא הוֹעִיל. מַחְשְׁבוֹתָיו נְשָׂאוּהוּ הַרְחֵק. אֶל יְמֵי לִמּוּדָיו בַּ'חֵדֶר'. אֶל הַחֲזָרוֹת אֵצֶל חַזַּן הָעֲיָרָה. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ. הַחַזָּן מַזְמִינוֹ לָגֶשֶׁת וְלָשִׁיר 'כְּבַקָּרַת', אַךְ הוּא חוֹמֵד לָצוֹן וְשָׁר דַּוְקָא 'הַבֵּן יַקִּיר'. וְהָרַבִּי מְבַקְּשׁוֹ לָשִׁיר בַּשֵּׁנִית וּבַשְּׁלִישִׁית אֶת הַנִּגּוּן...
בְּעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּשַׂרְעַפָּיו סִמֵּן לוֹ הַמְּנַצֵּחַ לִפְצֹחַ בְּשִׁירָתוֹ. הַכֹּל הִתְבַּלְבֵּל בְּמוֹחוֹ. הוּא שָׁכַח הֵיכָן הוּא נִמְצָא; נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד מוּל הָרַבִּי. מִבְּלִי מֵשִׂים פָּצַח בְּשִׁירָה אַדִּירָה: "הַבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם".
הַקָּהָל נִדְהַם. הַתִּזְמֹרֶת פָּסְקָה מִנְּגִינָתָהּ. לֹא חָלְפוּ רְגָעִים סְפוּרִים וּקְרִיאוֹת לַעַג נִזְעָמוֹת הֵחֵלּוּ לְהִשָּׁמַע. אַךְ מֹשֶׁה'לֶה לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע מְאוּמָה. קוֹלוֹ הִסְתַּלְסֵל: "רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאוּם ה'".
הַמְּנַצֵּחַ קָרַב אֵלָיו סְמוּק-פָּנִים וְנָהַם בְּאָזְנוֹ: "בְּרַח מִכָּאן, אִם חַיֶּיךָ יְקָרִים לְךָ". בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים שֵׂרַךְ הַבָּחוּר אֶת רַגְלָיו מִן הַבִּימָה וְהִסְתַּלֵּק מִבַּעַד לַדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית. כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ בָּרַח מֵעִיר הַחֲטָאִים. יָמִים וְלֵילוֹת הָלַךְ, וּבְעוֹדוֹ בּוֹרֵחַ, בָּרַח גַּם מִדֶּרֶךְ הַשֶּׁקֶר וְהַזִּיּוּף וּמִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁבָּהֶם שָׁקַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
הָיָה זֶה בְּעֵת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק ר' דָּוִדְ'ל. אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ נִכְנַס צָעִיר, בְּגָדָיו קְרוּעִים וּבְלוּיִים אַךְ פָּנָיו זַכּוֹת וּשְׁלֵווֹת. הָיָה זֶה מֹשֶׁה'לֶה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה.
מתוך עיתון "תורתך שעשועי" - אתר חב"ד