אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל ה"דעת" של המצה בויז'ניץ

ה"דעת" של המצה בויז'ניץ

ה"דעת" של המצה בויז'ניץ

* לקראת ט' בניסן, יום פטירתו של כ"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ שליט"א מכניס אותנו הרב שב"ג אל כבשונו של בעל ההילולא, שה"כזית מצה" היה מקור ישותו, שמחתו ואושרו * אפיית המצות בערב פסח בויז'ניץ, ליל הסדר בצילא דמהימנותא, ה"ברען" וה"חמימות", השמחה היוקדת, ההתלהבות והדמעות בבית מדרשם של כ"ק מרן ה"צמח צדיק", ה"אהבת ישראל", ה"אמרי חיים" וכ"ק רבינו מרן אדמו"ר שליט"א * "ושמרתם את המצות" נוסח ויז'ניץ * הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, שב אל שורשיו החסידדים-ויז'ניצאיים*

איזה "מנחת חינוך" למדתם?

היה זה לפני 18 שנה, סמוך ונראה לשמחת בר המצווה של בן- דודי [הרה"ג ר'] יעקב. נכנסנו אל הקודש פנימה, אל חדרו של כ"ק אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, כל בני המשפחה. הרבי שליט"א, יאריך הית"ש את ימיו בבריאות איתנה ובחיזוק הגוף, קיבל את פני סבי מורי זצ"ל בשמחה גלויה וכולנו גחנו לנשק את ידיו, כנהוג בויז'ניץ, ולקבל את ברכותיו, ברכת הקודש. היה זה בתחילת חודש ניסן. הרבי התעניין בפרטות אחת לאחת ושאל על כל אחד מהנוכחים היכן לומד הוא ומה מעשיו, וסבא ר' מֶכְל זצ"ל סיפר למורו ורבו שבנו, דודי הרה"ג ר' יצחק שיחי', מוסר שיעור שבועי בספר "מנחת חינוך" בשטיבל של ויז'ניץ בפתח תקוה, ומשתתפים בשיעורים יהודים רבים, אנשים עמל ועבודה, פנסיונרים וגימלאים ושאר עמך בית ישראל, המקדישים את עיתותיהם ללימוד התורה הקדושה.

הרבי שליט"א פנה לדודי רבי יצחק גנוט ושאל: "נו, ומה לימדתם השבוע? את ה"מנחת חינוך" על מצוות שחיטת הפסח, מצות אכילת בשר הפסח או "שלא לאכול בשר נא ומבושל"?! או אולי לימדתם מצווה ח' "שלא להותיר מבשר הפסח", או מצוה ט': "מצוות השבתת החמץ"? והאם הספקתם כבר גם את מצוה י', מצות אכילת מצה?". וכאן מנה כ"ק אדמו"ר שליט"א את כל מצוות הפסח, הכתובות בספר "מנחת חינוך", אחת לאחת, "שלא יימצא חמץ ברשותנו בפסח", "שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ", "שלא נאכיל מן הפסח לישראל מומר", "שלא נאכיל מן הפסח לגר ולתושב", וכך הלאה והלאה. כמדומני היתה בסקירת ה"מנחת חינוך" שלו ממצוה ד' ועד מצוה כ"ד, ואני, בחור עול ימים, עומד ומביט בהשתוממות מחזיון הבקיאות הגדול והמופלא שנגלה לעיני.

****

כ"ק הרבי ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זצ"ל עסק במשך כל השנה ב"כזית מצה" של ליל הסדר. הרעבע זצ"ל ראה בכל דבר ועניין, בכל מצוה ואירוע, רמז וקשר, ישיר או עקיף, לעבודת ליל הסדר. כאשר הלבנה נראתה במילואה באחד מחודשי השנה, חייך הרבי ואמר בכיסופין, בערגה ובהתרוממות הרוח, שירח מלא שכזה יאיר ויזריח בט"ו בניסן, בעוד כך וכך חודשים, בשעה שנסב בהסבה כבני מלכים ונאכל, בדחילו וברחימו, את ה"כזית מצה"...

הזוהר הקדוש קורא למצה בשם "מאכל הרפואה", "מיכלא דאסוותא ודמהימנותא". ה"מאור ושמש" כותב ש"אכילת המצה היא רפואה לכל איש ישראלי, שלא תזיק כל השנה אכילת החמץ לנפשו. וזאת שיערה חכמתו יתברך שמו, שאכילת מצה כל שבעת ימי החג יהיה די לכל איש ישראלי להגן עליו, שלא יחלה חולי הנפש מחמת אכילת החמץ, כל השנה, שהשראת הקדושה שתישאר לו על ידי אכילת המצה מגינה עליו". --וכך סיפר ר' מנחם אליעזר מוזס, נציג בית ויז'ניץ ברשויות המדינה, שהיה משמש בקודש אצל ה"אמרי חיים" זצ"ל, שבשנת תשכ"ז שהה הרבי זצ"ל בבית הרפואה "אסותא". לאחר שהיה של מספר שבועות בבית החולים שאל הרבי את פרופסור רקובצ'יק אימתי ישוחרר סוף סוף לביתו. והפרופסור השיב: "המציאו לאחרונה אנטיביוטיקה חדשה בשם גרמיצין, אותה ינסו לתת לרבי במשך שבעה ימים. אם התרופה תשפיע, יכול כבודו להשתחרר הביתה".

פנה הרבי למוזס ואמר לו: "מנחם לייזר! תסביר לפרופסור שלי יש תרופה אנטיביוטית אחרת, כזאת המשפיעה כבר ביום הראשון ללקיחתה. "שבעת ימים מצות תאכלו- אך ביום הראשון, כבר ביום הראשון היא משביתה, שורפת את כל הפגעים והמחלות"...

---"אכילת מצה היא תורה שלמה ויכולים להשיג הכל על ידי אכילת המצה".
(אמרי חיים בהפטרת פרשת תזריע).
ואכן, כאמור, לוח השנה של הרבי נסב כולו סביב המצה. "גם המן אמר לאחשוורוש שהיהודים אומרים כל הזמן "שבת הים פסח היום"... -אמר הרבי- "כבר אז דיברו היהודים כל הזמן רק על שה"י פה"י, שבת היום ופסח היום"....

בשנת תש"ח הגיע כ"ק ה"אמרי חיים" לשבות בשבת בבני ברק, כדי לתהות על קנקן העיר ותושביה ולבדוק את האפשרות להקים בה את שיכון ויז'ניץ. האדמו"ר ניהל את תפילותיו וה"טיש" בבית הכנסת "הלייגמן" שברחוב רבי עקיבא, ובדברי תורתו, שנשא על השולחן, דיבר על הפסוק מהפרשה, פרשת וירא, "ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם". הרבי אמר: "אברהם אבינו פנה אל המלאכים שבאו לבקרו ואמר להם: "קחו" "כזית מצה" ובזה תשביעו את לבכם ואת חיותכם". ב"טיש" ישבו מספר יהודים שעלו מפולין והם חייכו לעצמם ולא אהבו את ה"וורט". פנה אליהם הויז'ניצער רבי ותמה: "וכי ממה אדם להחיות את נפשו, אם לא מ"כזית מצה"? ועוד, הרי היה זה בליל הסדר, כמובא במדרש, ובוודאי שה"פת לחם" לא היה אלא מצה".
כבר בתחילת חודש ניסן השתתף הרבי זצ"ל באפיית המצות שאפו בשיכון עבור חלוקת ה"קמחא דפסחא". הוא עצמו השתתף באופן פעיל באפיית המצות, והיה שרוי בשמחה גדולה וברוממות רוח. בבניית בנין הישיבה דויז'ניץ נבנה תנור לאפיית המצות, וקודם לכן אפה הרבי את המצות במאפיה שהיתה בישיבת פוניבז'. הגאב"ד דפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל נתן לרבי אפשרות לאפות במאפיה במהלך חודש ניסן ולאחר שהמאפיה עברה לישיבת ויז'ניץ, שמח הרבי שהאפייה נעשית בתוככי השיכון, על ידי אברכים ויז'ניצאים. לימים שינה הרבי את דעתו, לאחר שראה שהאפייה מפריעה ללימודים שנערכו בבית המדרש, ביקש שיעבירו את המאפיה למקום אחר, ואכן ר' עביר ווייס ור' יהושע וורטהיימר העבירו את המאפיה מתחת לביתם.

אדמור"י רוז'ין לדורותיהם נהגו לאפות את המצות בה' בניסן ורבי שלמה מסדיגורא רבי יצחק מבוהוש, ר' איצלה מהוסיאטין והזלאטיפולער, זכרונם לברכה, מגיעים למאפיית ויז'ניץ בכל שנה בה' בניסן ולאחר האפייה עלו כל הרעבעס לבית רוז'ין אל הרבי מויז'ניץ, שם התפתחה לה תמיד שיחת צדיקים מלבבת. באחד הביקורים הביא ר' עביר וויס לבית הרבי את חבילות המצות של האדמורי"ם הרוז'ינאיים והרבי מבוהוש שאל את הרבי מויז'ניץ מה הן פשרן של המילים "קהל עדת ישורון", שהודפסו על קופסאות המצות. הויז'ניצער רעבע השיב מיד בלהט דקדושה: "קהל" זה בגימטריא "מצה", "עדת" הם אותיות "דעת" ו"ישורון" רומז לישראל, שמו של אבי הקדוש. הקהל שואף שתהיה לו דעת למצה הקדושה...

הזאטיפולער קם ממקומו בסערת נפש והסתובב בחדר אחוז שרעפים, כשהוא מחכך את ידיו בהתפעלות גדולה. "שמעתם מה שהויז'ניצר רבי אומר?" -פנה ליתר האדמורי"ם, "הוא אומר שחסידיו שואפים שתהיה להם דעת למצה הקדושה". כך התלהב הוא במשך שעה ארוכה...

בויז'ניץ, כמו ביתר החסידויות, אופים מצת מצווה בערב פסח, כדאיתא בטור בסימן תנ"ח בשם הירושלמי והראשונים. רבינו הגר"א ז"ל לא הקפיד כלל לאפות מצות בערב פסח בדווקא, אך ה"פרי מגדים" (תנ"ט סק"ד) כתב: "ואשרי מי שאופה מצות מצווה בערב פסח אחר חצות". ה"אמרי חיים" היה נסער ונרגש, לחוץ בעליל, ממתין בדריכות לאפיית המצות. באחד מערבי הפסחים פנה בעל המאפייה ר' עביר וויס ושאל מתי הרעבע מתכוון להגיע לאפות את המצות. הרבי השיב לו: "יש לו עוד דבר קטן לסדר. כאשר אסדר זאת אוכל לבוא". ר' עביר שאל מה יש לרבי לסדר והרבי הסביר שעליו לשוב בתשובה, להרגיש "קרעכץ" אחד של תשובה אמיתית, ואז יוכל לגשת לאפות מצות.

"חומרות" ויז'ניצאיות באפיית המצות

אדמור"י בית ויז'ניץ נהגו לשפוך בעצמם את כלי הקמח הראשון ואת כלי המים הראשון של האפייה. בעת אפיית המצות הקפיד הסבא קדישא בעל ה"אהבת ישראל" שלא יעבירו מצה אפויה על מצה הנאפית בתנור, כדי שלא ייפסק הבל החום מהמצה המונחת בתנור. בויז'ניץ מקפידים שהשרוול של בגד הקפטן, אותו לובשים בשעת אפיית המצות, לא ייגע בבצק בשעת העבודה ומרימים את השרוול לפני כן. ה"אמרי חיים" היה עובר בין אופי המצות ומבקשם להרים את השרוולים. אחד האברכים לא הרים בטעות את השרוולים וה"אמרי חיים" ניגש אליו ואמר לו שלא יפסיק בעבודתו. האברך המשיך ללוש את הבצק, בעוד הרבי בעצמו ניגש והפשיל בעדינות את שרווליו. ה"אמרי חיים" היה שולח בכל שנה מצות מצווה אל מרן הסטייפלר זצ"ל, שהיה אוכלם בליל הסדר. במנהג זה המשיך גם בנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, עד לפטירתו של הסטייפלר. ה"אמרי חיים" היה אפוף התרגשות ולהט ויז'ניצאי בכל שעת אפיית המצות. הוא שמח ובכה, הזיע ולהט, כאילו עומד הוא בבית המקדש בעת הקרבת הפסח. בנו בכורו, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מקפיד שלא ילושו יותר מ-3 לישות בבת אחת, למרות שמבחינה מציאותית ניתן ללוש עוד לישות בתוך ה- 18 דקות. הרבי שליט"א מקפיד שהפירורים הנופלים לצד בשעת ה"פינען" או על שולחן ה"רעדלער", יוכנסו מיד לעיסה או שיזרקו. הרבי מקפיד ביותר שלפני הכנסת המצות לתנור לא ישאירו את המצות הנילושות מבלי לעסוק בהם כל הזמן, שלא יהיו "כפולות" במצות ושגם לא יהיו "וועלגער כפולות", שהם מצות שנכפלו בשעת עריכתן. "לא משנה אם יהיו לנו פחות מצות, העיקר שיהיו לנו מצות מהודרות בתכלית ההידור", מצווה כ"ק אדמו"ר שליט"א. והנה "חומרא" נוספת: הרבי מקפיד שישלמו לבעלי המאפייה על המצות, טבין ותקילין, עוד לפני החג.

ועוד "חומרא" נפלאה של ר' מענדיל מקמאנעטש, אחד מגדולי חסידיו של מרן ה"צמח צדיק" מויז'ניצא, בסיפור שסיפר ה"אמרי חיים". ר' מענדיל היה יהודי עשיר ונכבד שמכר סחורות ליהודים בהקפה. כאשר תפחו להם החובות שוב ושוב, התחבאו ממנו הסוחרים, אך ר' מענדיל רדף אחריהם לעת מצוא וביקשם לבוא אליו שוב, ולקבל שוב סחורות בהקפה. היו כאלה שהצליחו להשיב את חובותיהם, אך היו גם כאלו שעניותם וכשלי מסחרם מנעו מהם להחזיר את הכסף, שהיו חייבים לר' מענדיל וביקשו עוד סחורה בהקפה, וחוזר חלילה. ר' מענדיל, שהבין שמדובר בעניים הזקוקים לפרנס את ילדיהם, ביקש מהם הפעם שטרות חוב חתומים, ובו נרשמו סכומי ההלוואה. בערב פסח, כשנסע ר' מענדיל אל כ"ק ה"צמח" פתח את מגירתו ונטל את כל שטרות החוב. לאחר שהסיקו את תנור המצות אצל ה"צמח", השליך ר' מענדיל את שטרות ההלוואות אחת לאחת אל תוך האש, מוחק בכך את חובותיהם של היהודים, והרבי ה"צמח צדיק" היה נאנח ואומר: "מענדיל, אני מקנא בך על המצות שלך!"...

החסיד הנודע הגה"צ רבי אשר יונה ווינברגר זצ"ל סיפר בספרו "כנסת ישראל": "הייתי בעת אפיית המצות- מצווה בערב פסח אצל מרן הסבא קדישא ה"אהבת ישראל" זי"ע. רבנו עבד בעצמו על ש המצות של שני לילי הסדר ופניו להטו כאש להבה. המשמש בקודש ר' משולם עמד לידו וניגב את פני הרבי כל העת במטפחת שבידו, כדי שהדמעות והזיעה לא יהיו ניגרים על המצות. אמירת ההלל שלו באותו המעמד היתה נוראה מאד ושווה כל ממון שבעולם"...

בויז'ניץ אומרים את ההלל שלוש פעמים בשעת אפיית המצות ללא ברכה, זכר להקרבת קרבן הפסח שהיו אומרים בהקרבתו את ההלל (וכמובא בסידור האריז"ל לר' שבתי). ה"אמרי חיים" אמר פעם כי הוא מקנא בחסידי טשערנוביל, המברכים ברכה בשעת אמירת ההלל באפיית המצות בערב פסח, על פי קבלה שיש לרבותיהם מאליהו הנביא זכול לטוב (ראה גם ב"שולחן הטהור"- קאמרנא, שנהגו לומר הלל בברכה וראה ביסוד ושורש העבודה- שב"ג). הרעבעס' לבית ויז'ניץ נהגו לומר את ההלל בקול רם, כשהציבור אומרו בלחש. אך החל מתחילת כהונתו בקודש של הרבי שליט"א, בניסן התשל"ב, מיד לאחר ה"שבעה" על פטירת ה"אמרי חיים", ביקש הרבי שכל הציבור יצטרף בקול לאמירת ההלל, ומאז נוהגים כך בויז'ניץ. -בשעה שכולם אומרים הלל, היה הרבי שליט"א מסתובב בין העובדים ומפקח בעצמו שהכל יתנהל כשורה. "שכל אחד יעמוד על מקומו, בסדר מופתי ונכון", ציווה הרבי, שהסדר הוא אחד ממאפייניו.

--- "ויאפו את הבצק... עוגות מצות כי לא חמץ", והסביר אבי זצ"ל שרק על ידי ההכנה למצווה בלבד, רק כאשר התחילו לאפות את המצות, וכבר "כי לא חמץ"- הלך חלף לו היצר הרע", אמר הרעבע שליט"א.

באחת השנים שרוי היה הרבי כ"ק אד"ש בתבערת קודש, אש להבה, של קיום המצווה ואחד המשבקי"ם הציע לו לשתות מעט. הרבי הסב את עיניו ולחש, בתוככי קיום מצוות האפייה: "דאס וואס איך דארף יעצט, דאס קענסטו מיר ממילא נישט געבין", לאמר: את הדבר שאני זקוק לו עכשיו, ממילא לא תוכל לתת לי...

ישועות באפיקומן

--- ליל הסדר בויז'ניץ. כשה"אמרי חיים" היה בוכה, היה זה בגלל ששיניו הזקנות לא יכלו לאכול "כזית מצה", כשהיה ה"אמרי חיים" צוחק, היה זה בגלל ה"כזית מצה". כל החיים סובבו סביב המצה וה"דעת שבמצה" וכך מתחנכים בויז'ניץ רבות בשנים. כשהורים לתלמידים בישיבה רצו שבניהם היקר ישוב הביתה לליל הסדר, היה הרבי שליט"א מפציר בהם ומבקש שיישארו אצלו, לליל הסדר, שם, תחת חסותו של האב הרוחני הגדול, יקיימו הם גם "והגדת לבנך", הבטיח הרעבע. עבודת ה' הגדולה, רטט הקדושה וההתרגשות העזה, שליוותה את אדמור"י ויז'ניץ בכל שעות ה"סדר" הותירה רושם עז על הנוכחים, שהלכו לבתיהם כאנשים אחרים. עבודת החינוך העצומה, ה"חִינֶך", עליה מדבר הויז'ניצער רעבע כל חייו, באה ביתר עוז לידי ביטוי בליל הסדר, בלילה בו אנו מצווים על "והגדת לבנך", ומי שלא ראה בעיניו- לא יבין. שהרי כיצד בדיוק פורטים להט והתרגשות לפרוטות של כתיבה? איך מסבירים בכי ולבבות פועמים? הכיצד אפשר להעביר שירה סוחפת, מהולה ביראת הרוממות ובשמחה גם יחד? צריך רק לטעום בעצמנו, ולהבין...

--ומאמר חסידי, הרי אי אפשר לו להסתיים בלי "מופת" אחד לפחות... סיפורי מופת מתהלכים עשרות בשנים על הישועות שבהבטחות שמעניק הרבי שליט"א, יאריך ה' ימיו בבריאות, ל"גונבי האפיקומן". הרבי יושב על כסא ממלכתו, ובנו הצעיר הרה"צ ר' מנחם מענדיל שליט"א נהג ליטול את האפיקומן ולמוסרו לידי אלו הזקוקים לישועה. כשהם השיבו את האפיקומן, "נאלץ" הרבי לברכם, והברכות פעלו ישועות. בויז'ניץ מכירים כולם את ר' י.ש., שהיה בחור רווק, למעלה מגיל 30 (גיל מאוחר מאד אצל החסידים...). הבחור "גנב" את האפיקומן ולא הסכים להשיבו לידי הרעבע, עד שיובטח לו שבזאת השנה יוושע בזיווג הגון. הרבי לא אהב את הדרישה והמיקוח, אך נעתר לבסוף והבטיח, וההבטחה התקיימה ובתוך השנה ל"גניבה הגדולה", בא הבחור בברית הנישואין, בשעה טובה ומוצלחת.

"הייליגער טאטע, אבי הקדוש שליט"א, הסביר את הכתוב, הנאמר ביציאת מצרים "בנערנו ובזקנינו נלך", שאם מקדישים את ימי הנעורים לעבודת ה' יתברך, אזי גם "בזקנינו נלך", גם בתקופת הזקנה שלנו נוכל לעבוד את ה' כדבעי", כך שמעתי מבנו בכורו של כ"ק אד"ש, הרה"צ רבי ישראל שליט"א. ואכן, אם אנו רוצים לזכות לעבוד את הקב"ה בימים המופלאים העומדים לפנינו, כדאי מאד שנעשה זאת כבר כעת, הרגע, עכשיו.

----וכן, ועוד קצת "חמימות" ו"ברען" ויז'ניצאית תמיד יכולה להוסיף בעבודת ה' שלנו...

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 11992277

אתר השבת