movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

וכל מאמינים

וכל מאמינים - מאת הסופר עודד מזרחי

ר´ מנדל, חסיד חב"ד ששהה במחנה מעצר בסיביר, התקשה לקבל את הביטוי "וכל מאמינים", כאשר מסביבו ראה לא מעט יהודים רחוקים מאוד מהיהדות. בסופו של דבר הוא הבין את המשמעות כאשר הכיר אסיר מחוספס במיוחד


ר´ מנדל פוטרפאס, חסיד חב"ד, שהה במחנה מעצר בסיביר. לא היו שם כמובן סידורים ומחזורים. בימים רגילים האסירים היהודים זכרו בדרך כלל את התפילה בעל פה, אבל בימים הנוראים, שבהם מרבים בתפילות ופיוטים, מובן שלא זכרו הכל.

כך נותרו כולם במחנה בימים הנוראים ללא טלית, מחזור, מניין ושופר, וניסו לדלות מזיכרונם קטעים מן התפילות והפיוטים, עד שבסופו של דבר הצליחו איכשהו לשחזר חלק מן התפילות.

במצב שכזה חושבים יותר על משמעותו של כל קטע בתפילה. אם כבר נזכרים בו, אזי מייקרים אותו ומנסים להתעמק במשמעות כל מילה. תוך כדי שחזור קטעי התפילות והפיוטים, הגיע ר´ מנדל לפיוט "וכל מאמינים", כשהוא חוזר שוב ושוב על המילים שבהן נזכר, במנגינה המיוחדת של הימים הנוראים, תוך התרפקות על כל מילה ושימת לב למשמעותה.

ואז, תוך כדי ניגון הפיוט, נפל בלבו לרגע הרהור כפירה: האומנם?! האם כל אותם בולשביקים, יבסקים, קומוניסטים, אתיאיסטים, שאני שומע ורואה לידי, וגם סובל מהם קשות מדי יום ביומו, אלה הרומסים ברגל גאווה כל הקדוש והיקר לעם ישראל, אלה שלא נראית עליהם אף טיפת שייכות ליהדות, אלה הלועגים לכל דבר שריח אמונה נודף ממנו, הטוענים שהיהדות אינה אלא אופיום להמונים, האם אפשר לומר שכל אלה, אכן מאמינים?! האומנם "וכל מאמינים"?!

ר´ מנדל, לא הניח להרהור לשהות במוחו יותר משניה, וחשב: אם בסידור כתוב "וכל מאמינים", הרי שהאמת היא כן! וכל אלה, שנדמה לי כי אין להם שום שייכות לאמונה, ואף רומסים אותה ברגל גאווה, בודאי כולם מאמינים, הרי למדתי לא פעם בישיבה שכל קושיה על האמונה באה מצד הטומאה, וכל שאלת "למה?" היא ´קליפה´, ואם לפעמים עולה בדעת שאלה שכזו, התשובה שיש לאדם להשיב לעצמו היא "לפי שכך צריך להיות!", וזהו תום הלב, שנמצא באנשים פשוטים הרבה יותר מאשר בבעלי שכל.

אבל בכל זאת עדיין הפריע לר´ מנדל צירוף המילים "וכל מאמינים", כאשר לנגד עיניו ראה כל הזמן את ההפך הגמור, וגם סבל ממנו לא מעט...

בכל אופן, הבהיר לעצמו מעבר לכל ספק, שאם בסידור כתוב כך, ודאי שכן הוא הדבר, "וכל מאמינים"!

לאחר כמה ימים, באחד הלילות שלאחר יום הכיפורים, שכב בבקתת האסירים על מיטתו, שהיתה דרגש תחתון שיצא מהקיר. מאוחר מאוד בלילה, שם לב כי ברנש מסוים, ששכב על דרגש עליון, מביט בו במבט נוקב. הוא החל לפחד, ובהחלט היתה לו סיבה לחשוש, במקום שבו החיים הגשמיים לא היו שווים הרבה, ומעשי רצח של אסירים היו דבר שבשגרה. ר´ מנדל הרהר כי הברנש עצום הממדים, יכול למולל בשתי אצבעותיו ´פרעוש´ כמוהו... פניו המגושמות היו כפני שודד ורוצח. ואז לפתע, הברנש ירד ממשכבו והתקדם לעברו... ר´ מנדל היה בטוח שהגיע קצו, ועוד רגע יעבור לעולם שכולו טוב...

הברנש שאל בקול מחוספס:
"אתה יהודי?"
ר´ מנדל השיב בלחש "כן", והברנש ענה:
"גם אני יהודי!"
ר´ מנדל כמעט נפל ממיטתו. המילים נעתקו מפיו. לאחר אתנחתא קלה, אמר הברנש בהתרגשות: "אתה יודע, אני צמתי ביום הכיפורים!... לא ידעתי מתי חל יום הכיפורים, ואף לא חשבתי על כך, אבל כשעבדתי בקבוצה שבה אני מוצב, ראיתי כמה אסירים יהודים שקבלו רשות לטייל בחצר במשך רבע שעה, תחת שמירה כבדה, כאשר ראשיהם כפופים כלפי מטה וידיהם שלובות מאחור. ולמרות הסיכון הגדול, שמעתי אחד מהם לוחש לחברו ´מחר יום הכיפורים´...

כאשר שמעתי זאת, נזכרתי ביום הקדוש, והחלטתי שהפעם, דווקא כאן במחנה המעצר, אני אצום ביום הכיפורים! עשיתי את עצמי חולה ולא הלכתי לעבודה. אף אחד לא חשד בי, שכן איני נראה כלל כיהודי... וכך שכבתי כל היום על הדרגש".

פחדו של ר´ מנדל הפך לפליאה, והוא הקשיב להמשך הדברים: "...רציתי להתפלל, אבל לא ידעתי אף תפילה, ממש כלום. אימצתי את זכרוני, ולפתע נזכרתי באחת התפילות שסבתא שלי לימדה אותי לומר כאשר אני קם בבוקר: ´מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך!´. שכבתי כל היום במיטה וחזרתי אלפי פעמים על ´מודה אני´. כך עבר עלי יום הכיפורים, דווקא כאן, במקום הנידח הזה, כיהודי".

ר´ מנדל שמע את הסיפור, ואז נעלם אחרון ספקותיו: אם גם הטיפוס הזה, שכל מראהו מעיד על ריחוק גמור מאמונה, אם גם הוא מאמין, בוודאי שהעניין נכון ומדויק - וכולם, אבל כולם מאמינים!...

הסיפור נכלל בספרו של עודד מזרחי, "עין רואה", בהוצאת "ראש יהודי". ליצירת קשר לסיפור אמונה מהחיים פנו למייל כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת .i

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19523062

אתר השבת


מאמרים אחרונים