movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל - הרב ש. ב. גנוט שליט"א מעלתו וגדרו של ט"ו בשבט וטעם אכילת הפירות בו

מעלתו וגדרו של ט"ו בשבט וטעם אכילת הפירות בו

מעלתו וגדרו של ט"ו בשבט וטעם אכילת הפירות בו

הרב שמואל ברוך גנוט
אלעד

כתב השו"ע (קלא,ו): נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט. וכתב המג"א: בט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה), עכ"ל. ויש להבין את הדבר. שהרי ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות הוא (מתני' ריש ר"ה), וביאר הש"ס (ר"ה יד,א) שהוא מפני ש"יצאו רוב גשמי שנה", ופירש רש"י: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה". וענין זה שייך אך ורק לדיני תרו"מ, ערלה ונטע רבעי שבארץ ישראל. וא"כ מהו הענין לאכול מפירות האילן ולהתפלל על הפירות, (כמובא בבני יששכר להגרצ"א מדינוב ובלשון חכמים להגאון הבא"ח), כאשר דין הפירות אינו אלא בחג השבועות, כבמתני' בר"ה ט"ז א' ("בעצרת נידונים על האילן") ?

והנה במרדכי (פ"ק דר"ה) כתב שאסור להתענות בט"ו בשבט, משום דהוי ר"ה לאילנות, דלא אשכחן תענית בראש השנה. וכיון דתנן 'ד' ראשי שנים הם' בהדי הדדי, כולם שוים זה לזה שאין מתענים בהם. וכ"כ בהגמה"י (שופר פ"א) בשם ריצב"א, ועי' שו"ע או"ח תקע"ב. ועי' עמק ברכה (תענית אות ד') שהעיר שלפי"ז ייאסר להתענות בא' באלול, שהוא ר"ה למעשר בהמה, זאת מלבד היותו ר"ח. וכן בביאור הגר"א (קלא,ו) כ' שאין נופלים אפיים בט"ו בשבט, "שהוא ר"ה לאילנות, וכמו כל ד' ראשי שנים שהם יו"ט", עכ"ל. הרי לנו סיבה חדשה וגדר במעלת ט"ו בשבט, שמעלתו היא מפני שהוא 'ראש השנה'. ומכיון שכך, אין מתענים ואומרים בו תחנון, ויתכן שמשום כך גם מציינים אותו בריבוי אכילת פירות ובתפילות על הפירות. -ואכן, בכל ספרי ההלכה שהזכירו את מנהג אכילת הפירות, לא הזכירו כלל שאוכלים דווקא מפירות א"י. כיון שההדגשה היא אינה על הלכות המצוות התלויות בארץ העולות מיום זה, אלא על ה'ראש השנה' של פירות האילן.

ואכן ראה ראיתי בתיקון יששכר, אשר הוא מקור כל דברי הפוסקים במנהג זה, שכתב וז"ל: "נוהגים האשכנזים יצ"ו להרבות בו במיני פירות של אילנות, לכבוד שמו של יום ", עכ"ל. הרי לנו כמשנ"ת, שכל אכילת הפירות נועדה רק בגין שמו של היום, היינו ששמו 'ראש השנה לאילן'. והראוני שבס' הח"ן כתבו שכשם שט"ו בשבט הוי ר"ה בעוה"ז, כן הוא ר"ה בעולמות העליונים, וביום זה משתלשל השפע לאילנות כבר"ה וכו', ולכאו' הן הן הדברים.

ב] והגאון האדר"ת ז"ל (סדר אליהו נפש דוד) כתב: "נראה לי שהראשונים קבעו יום זה ליום טוב שלא לומר בו תחנון, הוא להזכירנו מצות הפרשת מעשר אילנות, וכדברי חז"ל על הפסוק 'שתי ליבך למסילה דרך הלכת הציבי לך ציונים". וכן מצינו כעי"ז בס' טעמי המנגים (נפי"א קכ"ח) שכ' שישנם שביארו שתיקנו שלא לומר תחנון במנחה שקודם ר"ח, כדי שיזכרו שבמעריב אומרים 'יעלה ויבוא'. ולפי"ז י"ל דאולי זהו ג"כ הענין לאכול פירות בט"ו בשבט, כדי להזכיר לעצמנו שהיום מתחילה שנה חדשה לעניני תרו"מ ויתר הדינים הקשורים בכך. ואולם זה שאין אנו עושים כל איזכור למעשר בהמה בא' באלול או בא' בתשרי (שנחלקו בש"ס ובפוסקים קמאי אימתי ר"ה למעשר בהמה), אפשר שהוא מפני שכיום הרי ביטלו מעשר בהמה ועקרוהו חז"ל בשוא"ת משום תקלה, וכבבכורות נ"ג ע"א.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17867282

אתר השבת