אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל כשפוסק הדור שיחק בסביבון / הרב ש ב גנוט שליט"א

כשפוסק הדור שיחק בסביבון / הרב ש ב גנוט שליט"א


כשפוסק הדור שיחק בסביבון



**משחק הסביבון עלה על שולחנו של רבנו ה'חתם סופר' זי"ע ועל שולחנם של גדולי רבני אשכנז וגדולי החסידות. -מדוע??** קובץ טעמים לסביבון אחד, ומה אומר הסביבון ב...אידיש??** סביבון מעץ ומזהב, סביבון רגיל, סביבון קפיצי, סביבון מנגן בשבת, מוקצה בסביבון, טלטול הסביבון לספרדים בשבת, ומשחקי סביבון על 'כסף אמיתי' ** מה עשה ה'שפע חיים' בטיש חנוכה ומדוע החויר הרבי מדז'יקוב? **בסאטמר טוענים: האות פ' הגיעה מהציונים!!** על סודו המופלא של הסביבון, במאמרו המרתק של הרב שמואל ברוך גנוט**

משחק הסביבון- כדי שהילדים יישארו ערים

מסובבים אותו, מסובבים ומסובבים, אך לא יודעים את סודו הכמוס. מדוע סביבון? וכיצד הופיע הוא, ידידנו המסובב, דוקא בחנוכה? הבה ונצא לדרך, אל דרכו של הסביבון. ננסה להבין את עניינו, לתהות אל שורשו מנהג ותיק, עתיק יומין, לשחק עם הילדים בדריד"ל, סביבון. שורשו של המנהג הוא עוד מתקופת בית המקדש השני בימי החשמונאים, שכך עשו אבותינו בימים ההם בזמן הזה, כאשר גזרו היוונים 'להשכיחם תורתך' ולא לעסוק בתורה, היו מתאספים האבות והבנים ללמוד תורה במקומות מסתור, וכשהיוונים הגיעו לבדוק האם לומדים הם תורה, היו האבות והבנים משחקים בסביבון, להראות לאויב שאינם עוסקים בדברי תורה. בכדי לפרסם את הנס, שבזכות משחקי הסביבון יכלו ללמוד תורה, הנהיגו לשחק בו בכל ימי החנוכה 1.

בחוץ לארץ מטביעים את האותיות ג. ש. נ. ה. - שהן ראשי תיבות של המלים: נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם. בארץ ישראל מטביעים את האותיות ג. פ. נ. ה. - שהן ראשי תיבות של המלים: נ'ס ג'דול ה'יה פ'ה2 .

לדעת הרב הקדוש בעל 'בני יששכר'3 , אזי "מנהג אבותינו תורה בימי החנוכה משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת ובד' קצותיו חקוקים אותית ג' ש' נ' ה', דהנה גשנ"ה מרמז לד' כוחות שבאדם וכו' ג'ופני נ'פשי ש'כלי וכח העליון הכולל ה'כל, וד' מלכיות רומי בבל יון מדי מנוגדים לכוחות אלו, ויתבטלו ע"י משי"ח שהוא בגימטרייא גשנ"ה".

ה'אבני נזר' זצ"ל אמר שמכיון שישנו ענין שכל בני הבית ישתתפו בהדלקת הנרות, משום פרסום הנס4 ,לכן הנהיגו לשחק ולהשתעשע, כדי שהילדים לא יירדמו לפני הדלקת הנרות5 ...
המחבר הנודע, רבי רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא שליט"א, מביא הסבר נוסף למשחק הסביבון בימי חנוכה, עפ"י מה שכתוב בתהילים (לב י) "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו", והכוונה בזה שעל מה שבטחו עם ישראל בה' יתברך שיעשה עמהם נס, עשה להם הקב"ה נס ונצחו את היוונים ועל זה אנו משחקים בסביבון בימי חנוכה לרמוז להנ"ל ש"והבוטח בה' חסד יסובבנו"6 .

המנהג נפוץ בכל תפוצות אשכנז והוא מוזכר בספרים רבים וחשובים7 ורבנו החתם סופר בעצמו נהג במנהג זה ושיחק באחד מלילות החנוכה בסביבון של כסף שהיה ברשותו8 . מפורסם, כך מובא בבטאון "עדות לישראל"9 , שהחתם סופר היה שומר בכל יום מימות החנוכה את הסביבון בכיסו, ולעיתים היה מוציאו ומוסרו למקורביו, כדי שיגלגלו אותו, לפירסומי ניסא. סביבון זה עבר בירושה לזרעו אחריו, והוא מצוי כיום אצל הרה"ג רבי שמחה בונים סופר, רב קהילת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים 10.

בספר "פלא יועץ", של הגר"ש קרליבך זצ"ל גאב"ד ליבק 11, כותב שגדולי רבני אשכנז שיחקו בסביבון בחנוכה בעצמם, לפרסום הנס. וכך מעידים רבנים נוספים מרבני אשכנז 12
כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל'13 מסביר את מנהג משחק הסביבון כך: "אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד"ל וכך היה נהוג אצל אבותי הקדושים גם כן. ויש להסביר שבזמן היוונים אלו שלא היו במדריגה למסור את נפשם, שמרו את המצוות בסתר, וכשהיו מתאספים בשבת או לברית מילה וכדו' היו משחקים כדי להטעות את היוונים, ולזה משחקים היום להראות שלא זו הדרך, ועיקר ימי החנוכה מיוסדים להורות שחייבים להתחזק במצוות בכל המצבים בריש גלי ולא בהיחבא".

בליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב14 כותב דבר מופלא. ואלו דבריו, מילה במילה: - "וזה בחינת השחוק שהיו נוהגים גם הקדמונים הצדיקים לשחוק בחנוכה במיני שחוק של היתר (אך שבעו"ה עכשיו באין לידי עבירה כי משחקין בשחוק של איסור) זה בחינת מה שמורידין עצמן לבחינת קטנות כדי לעלות אל המדריגה השניה. בבחינת ירידה תכלית העליה כמובא כי בחנוכה עולין מדרגא לדרגא בבחינת מוסיף והולך".

רמזיו של הרבי משומרי אמונים

במכתב שכתב רבי גמליאל רבינוביץ, והתפרסם בבטאון 'מרי"ח ניחוח', מספר הוא כך: "זכיתי היום להיות במעמד חלוקת דמי חנוכה שחילק כ"ק אדמו"ר משומרי אמונים שליט"א לילדי התלמוד תורה, ולפני שמחלק המעות חנוכה שמונח במגש, משחק בסביבון באמצע המגש, ויש לו ב' סביבונים, אחד מזהב, ואחד מעץ, וקודם משחק בשל זהב, היינו שמסובב הסביבון, ונופל הסביבון לאחד מאותיות נ.ג.ש.ה. ואח"כ מסובב עוד כמה פעמים עד שיוצא לו כל האותיות אלו, נ.ג.ש.ה. וככה על דרך זה משחק גם בסביבון של עץ. ואח"כ הטעים טעם ורמז שמשחקים בסביבון עם ילדים. מפני שבסביבון רשומים אותיות נ.ג.ש.ה. שהם ראשי התיבות של: ג' ש'ותפים, נ'ער , ה'ורים, לרמוז שישנם ג' שותפים באדם, הקב"ה, אביו ואמו (קידושין ל ע"ב), וזה ג' ש'ותפים נ'ער, היינו שבנער יש ג' שותפים. הורים, היינו שההורים = אביו ואמו, הם מהשלשה שותפים, ולכן הם צריכים לשחק עם הילדים, שלא ילכו הילדים לשחק במקומות שזרים לתורתנו הקדושה"...

וכותב רבי גמליאל רבינוביץ מבני ברק: "ושמעתי מכ"ק אדמו"ר מ"שומר אמונים" שליט"א לפרש את הרמזים על האותיות המופיעות על הסביבון נ.ג.ש.ה. ואלו דבריו: הנה על הסביבון כתובים האותיות נ.ג.ה.ש. ואלו האותיות מרמזים על כל זמני חיי האדם, האות נ' מרמזת על נ'ער, האות ג' מרמזת על ג'דול, האות ה' מרמזת על ה'עמידה, רומז על שנות העמידה האמצעיות, האות ש' מרמזת על ש'יבה, רמז כשהוא זקן, ובכל אלו הזמנים האדם צריך לסובב מלמעלה, כפי שמסובבים הסביבון מלמעלה, רמז שהאדם צריך לגבור על היצר הרע, ולא שהיצר הרע יגבור על האדם. דהרי נ.ג.ה.ש. בגימטרייא "נחש", מרמז על היצר הרע, והוא צריך לגבור עליו ולסובב את היצר הרע ממנו, ולא שהיצר הרע יסובב אותו, עכד"ק ששמעתי"...

המשחק בביתו של הסטיפעלער זצ"ל

סדר מנהג 'משחק הדרייד"ל' הנהוג בקהילות ישראל נקבע על פי האותיות החקוקות על הסביבון, נ' ג' ה' ש', שהם 'נס גדול היה שם'. בקהילות ישראל נתנו באותיות אלו גם ראשי תיבות למילים נוספות בשפת האידיש, שכפי משמעותם כך מרויח או מפסיד. בתחילה מניחים קערה במרכז השולחן עם אגוזים, בוטנים וכדומה, ומחלקים את תכולתה בין כל משתתפי המשחק. כל משתתף מחזיר אגוז או בוטן אחד לתוך הקערה וכל אחד בתורו מסובב את הסביבון.כפי שהאות הנראית כלפי מעלה בשעה שהסביבון נופל, כך מקבל הוא מהקערה או מחזיר לקערה. כאשר הסביבון נפל על האות ג', המרמז באידיש על המילה "גאנץ" (הכל) - היה הזוכה מקבל את כל תוכן קערת הזכיה, שכללה כפתורים, אגוזים או כסף. אם היתה עולה לו האות ה',שהיא תחילת המילה "האלב" (חצי)- הוא היה זוכה בחצי מתכולת הקערה. כשהאות נ' היתה עולה, היה "נישט" (כלום)- והמסובב לא היה מקבל כלום. ואם היתה עולה האות ש', שהוא באידיש "שעטל" (לשים)- היה עליו לשים בקערה אגוז או מטבע כסף15 .

כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל "שפע חיים" זצ"ל נהג לומר "פלפול" בכל לילה מלילות החנוכה, ובו תירוץ חדש על קושית ה"בית יוסף" הידועה, מדוע מדליקים 8 ימים נרות, והרי הנס היה רק 7 ימים. במשך שנים רבות, בכל ערב לאחר הדלקת הנרות, היה הרבי מצאנז דורש במשך מספר שעות רצופות ומחדש בכל יום תירוץ חדש על קושיית ה"בית יוסף". בסיום הפלפול נהג הרבי לשחק ברבים מספר דקות בסביבון, לקיים את מנהג ישראל.

הסביבון של 'הציונים'

גדולי האדמורי"ם שיחקו בסביבון בחנוכה, וישנם על משחק זה סודות גדולים ע"פ תורת הנסתר, הקשורים לאותיות נ' ג' ה' ש', הרשומים על הסביבון. (בחו"ל רשום ש', ואילו בארץ ישראל רושמים פ', לומר שהנס נעשה פה, בארץ ישראל. ואולם ישנם שכתבו שמכיוון שעל פי סוד ישנה מעלה דווקא באות ש', לכן גם בארץ ישראל ראוי לשחק בסביבון עם האות ש' ולא עם האות פ'16 . ישנם קהילות, כמו קהילות סאטמר, באבוב ועוד, המייבאים במיוחד מחו"ל לישראל סביבונים עליהם רשום נ' ג' ה' ש', ולא (חלילה...) נ' ג' ה' פ'. לדעתם, את האות פ', האומר שהנס היה פה, בארץ ישראל, המציאו הציונים הכופרים, שלא הסכימו שעל הסביבון ירשמו את האות ש', המסמנת את 'שם', את ארצות הגלות. לדעתם, סביבון עם האות פ' גובלת ממש בציונות והם מקפידים מאד שלא לסובב סביבון 'ישראלי' שכזה17 .

מורי מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א מספר18 שבביתם שיחקו הילדים בסביבון בחנוכה, אך אביו הסטייפעלער זי"ע לא הרשה להם לשחק בו בשבת, משום שהדבר דומה ל"מקח וממכר" האסור בשבת. ידידי הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ' שאל את הגרח"ק בענין משחק הסביבון, ומרן שליט"א השיב לו שאצלם נהגו שרק הילדים, ולא המבוגרים, משחקים בסביבון 19.

ה'אמרי נועם' החוירכ

חסידים מספרים20 על בעל "אמרי נועם", הגה"ק מדז'יקוב, חמיו של הסבא קדישא בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ', ששיחק פעם אחת מימי החנוכה עם בנו, הצדיק בעל "עטרת ישועה", במשחק הסביבון, ובכל פעם אמר ה"אמרי נועם" בחרדת קודש: "עכשיו אני אזכה". וכך היה, שבכל פעם שאמר זאת- זכה במשחק. בהמשך המשחק אמר בנו , "הנה, עכשיו אני עומד לזכות" ואביו החוויר כסיד. הבין ה"עטרת ישועה" שהעניין אינו פשוט והפטיר: "נו, שאבא ירוויח גם כעת"... אך ה"אמרי נועם" אמר בצער: "זה כבר אבוד"... ואכן, באותה השנה נסתלק ה"כאמרי נועם" לגנזי מרומים.- כדי להבין את משמעות הסיפור, עלינו לדעת שלא מדובר באנשים קטנים, חלילה. ה"אמרי נועם" היה תלמיד חכם עצום, שכל רזי תורת הנסתר נגלו לו, כפי העולה מחיבורו המופלא על התורה, וכנראה היה בכך סודות כמוסים.

הרה"ק מקאלשיץ זצ"ל נהג לשחק עם זקני החסידים ב"זאת חנוכה" בסביבון, במשך 5 דקות. ב"קלויז" של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין שיחקו בסביבון ב"זאת חנוכה". לפתע נכנס למקום רבי ישראל מרוז'ין ואמר לחסידיו: "תשחקו היום בסביבון, כי מה שמרוויחים ב"זאת חנוכה" קשה לאבד והרווח יישאר בידי הזוכה"21 ...

משחק 'על אמת'

-האם מותר לשחק בסביבון 'על כסף אמיתי' ?

הרה"ג רבי צבי כהן, בספרו 'חנוכה-דינים ומנהגים' 22, כותב כי אסור לשחק בסביבון או בקלפים במטרה להרויח כסף או כל דבר אחר, ויש בזה חשש גזל, אלא אם כן מחזירים כולם זה לזה בגמר המשחק את כל מה שקבלו 23.

בשם הגה"ק מצאנז-קלויזנברג זצ"ל מביאים, שאין חשש משום 'משחק בקוביא' לשחק עם הילדים ויתר בני המשפחה,גם עם כסף אמיתי. כיון שישנה הלכה פסוקה שבאב ובנו הסמוכים על שולחנו אין איסור ובחנוכה מתעלים יחדיו כולם באהבת ישראל עד שכולם חשים כאיש אחד ומשפחה אחת ולא איכפת לאיש מי ירויח ומי יפסיד ... 24

ובספר ההלכה החשוב "נטעי גבריאל" מובא: אסור לשחק בדריידיל וכדומה בשביל להרוויח כסף או דבר אחר ואפילו עם קרובים שמוחלים המעות, אסור משום אבק גזל, אלא א"כ מחזירים כולם בגמר המשחק את מה שקיבלו 26, והמנהג להקל ולשחק במטבעות ומעט מעות 27.

הגאון רבי יוסף צבי הלוי דינר זצ"ל הסביר28 שבקהילות אשכנז נהגו לשחק דוקא באגוזים ושקדים ובשאר מיני מאכלים, אך לא במטבעות כסף, כדי שלא לתת לילדים הרכים טעם וחשק להרויח כסף ולפתח תאווה לממון, מסחר ועסקים. וגם מפני שבמשחק על כסף, ישנו חשש לאיסור 'משחק בקוביה' . ולמרות שאין בכך חשש איסור הלכתי, כיוון שכל הכסף שייך לבעל הבית ומחולק לנוכחים על ידו, מכל מקום כיוון שהדבר דומה בצביונו ל'משחק בקוביה'29, לכן ראוי להמנע מכך.

לקח חינוכי באידיש

הגרי"צ דינר זצ"ל30 שמע בילדותו מאביו כי ניתן ללמוד מכללי משחק הסביבון לקחים חינוכיים-רוחניים הטמונים במשמעות האותיות החקוקות בו: האות נ' היא 'נס'. כאשר נופל הסביבון על אות זו-לא זוכים בשום דבר, כדי לחנכנו ש'אין סומכין על הנס'. האות ג', היא 'גדול', בה זוכה מסובב הסביבון על אות זו לכל תכולת הקערה, כדי ללמדנו שרק אם מתייעצים עם הגדולים ונוהגים על פי הוראותיהם, אזי מצליחים ומרויחים. וכפי שאמרו חכמינו ז"ל31 : 'שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל'. האות ה', היינו 'היה', כשהסביבון נופל על אות זו זוכים בחצי מתכולת הקערה, משום ש'היה' מרמז על העבר, היינו המסורת, ועלינו לדעת ולהשריש בלבבנו שלא די לזכור את העבר בלבד, כי העבר, למרות חשיבתו הרבה, אינו אלא כ'חצי מלאכה', והמלאכה הטובה אינה נשלמת אלא על ידי העתיד. לכן עלינו להשקיע ולבנות את דורות העתיד, וכל עוד שלא עשינו זאת, נקבל רק חצי מתכולת הקערה... האות ש', שהיא תחילת האות 'שם', אזי כשנופל הסביבון על האות ש' צריך לשלם מכספו או מאגוזיו לקופה הכללית, כי 'שם' הוא רמז לארץ ישראל, ועלינו להשתדל תמיד לסייע במוסדות התורה והחסד של ארצנו הקדושה, כי זהו בניינה האמיתי של ארץ ישראל.

סביבון מפלסטיק- 'כשר'???

-יש לכם שלל סביבונים מפלסטיק? יתכן שלא קיימתם מספיק את 'מנהג הסביבון'...
ישנו פולמוס תורני, האם המנהג הוא לסובב סביבון מכסף, מעץ או מ..זהב. הגאון רבי גבריאל ציינער שליט"א, בעל ה"נטעי גבריאל", כותב32 כי ישנם שנהגו לשחק דוקא בסביבון מעץ. הוא כותב שבבני יששכר33 כתב ש'משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת', וכ"כ באמרי נועם34 . כך גם נהגו הרה"ק מהר"א מבעלזא, כ"ק האדמו"ר בעל אמרי חיים מויז'ניץ וכ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, ששיחקו בסביבון מעץ דווקא. ומנגד, מרן ה'חתם סופר' זצ"ל נהג לשחק בסביבון של כסף35 .
מנהגו של כ"ק האדמו"ר משומר אמונים שליט"א, בנו של כ"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל, לשחק בסביבון של זהב וגם בסביבון של עץ וכתוב עליו נ.ג.ה.ש. 36

דמי חנוכה וצדקה לילדים

ולסיום, אי אפשר מבלי להתייחס מעט לחלומם הגדול ולמשאת נפשם של הילדים, דמי החנוכה: ה"מגן אברהם" כותב שנהגו בישראל שהנערים העניים מסתובבים על הפתחים ואוספים כסף לצדקה לעצמם. וב"עבודת ישראל" להרה"ק מקוזנ'יץ זי"ע כתב על מנהג זה ש"מנהג ישראל תורה הוא", והסביר את העניין ש"צריך להשפיע בחנוכה למי שהוא בדרגת נער, ועל ידי הצדקה שנותנים לנערים- מתעורר למעלה צדקה וחסד להשפיע לאדם, למרות שהוא רק בבחינת "נער"...
הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו "מועד לכל חי" ציטט מספר "מעשה הצדקה", שנהגו לחלק מעות כסף לילדים בימי החנוכה והפורים, וכתב על כך טעמים על פי תורת הנסתר. וכך נהגו ברוב בתי ישראל, שמעניקים לילדים מתנות או "דמי- חנוכה", וגדולי האדמורי"ם מחלקים אף הם "דמי חנוכה" לילדים, מטבע לסגולה ולברכה. והסטייפלר, מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל, נהג לחלק "דמי חנוכה" לצאצאיו "דמי חנוכה" דווקא בנר חמישי של חנוכה, כאשר יום זה אינו יוצא אף פעם בשבת
הגאון רבי יוסף צבי הלוי דינר זצ"ל37 נהג להעניק לצאצאיו מתנות ולא דמי חנוכה במטבעות כסף, כדי שלא לתת לילדים הרכים טעם וחשק להרויח כסף ולפתח תאווה לממון, מסחר ועסקים.

  עדיף סביבון קטן ותוסס...

הרבי מויז'ניץ, בעל "דמשק אליעזר" זצ"ל היה מהפעילים הגדולים בשדה החינוך וחולל בו נפלאות. כאשר נשאל לסוד הצלחתו, אמר: מנהם של ישראל, לשחק בימי החנוכה בסביבון. חרוטות עליו האותיות נגה"פ, לאמר "נס גדול היה פה" . נראה, שתיקנו מנהג זה לפרסם את הנס. ונשאלת השאלה: כלום זהו פירסום הנס, בסביבון כה קטן, ובראשי תיבות? הלא היה מן הראוי שיתקינו לתלות שלטי ענק ועליהם מתנוססות המילים במילואן, באותיות מאירות עיניים! -אלא באו להורות לנו, שעדיף סביבון קטנטן וראשי תיבות עליו ובלבד שיסתובב ויסתובב, על פני שלט ענק וקפוא, שלא עושה כלום...


1 אוצר כל מנהגי ישורון, הרב א. הירשוביץ, סימן יט ס"ק ד בשם הרב ע.ז. קרלינשטין, מחבר הספר עבודת עבד מלומז'א.
2 זיו המנהגים עמוד רסג
3 מאמר ב' אות כ"ה. וכן באמרי פנחס, לרבי פנחס מקוריץ זצ"ל, אות רכב.
4 ראו ב בשו"ע או"ח סוס"י תער"ב.
5 ס' פסקי תשובות ח"ו עמוד תסג בשם ספר 'שיח שרפי קודש'.
6 בטאון מרי"ח ניחוח, פרשת וישב התשע"א, מאמר בענין הסביבון.
 7 ראה בטעמי המנהגים סימן תתנט, בספר המטעמים מערכת אות ח ערך חנוכה ד"ה הט"ז, בני יששכר מאמר חודש כסלו-טבת, חיי יצחק על התורה בראשית ענין חנוכה,לקוטי מהרי"ח ח"ג סדר דיני ומנהגי חנוכה, ספר התודעה ח"א מנהגי חנוכה, זיו המנהגים מנהגי חודש כסלו ס"ק כה. ובבטאון מריח ניחוח,בעריכת הריח"מ אביחצירה, עפולה, כסלו התשע"א.
אלף המגן חלק א ס"ק שצו.
 
 9 בטאון עדות לישראל, מכון דק"ק עדת ישראל, גליון יז התש"ע, עמוד 1.
10 בטאון עדות לישראל, שם. 
11 עמוד 90.
12 ממנהגם של גדולי אשכנז, הרב א. אונא בעל 'עיתים למשנה', פ"ג ס"ח. שיח שדך, הרב שמואל דוד מונק בעל שו"ת 'פאת שדך', פרשת כי תשא דף קסד.
13 
שו"ת שפע חיים או"ח ח"ב סימן רפג.
14 הלכות חנוכה הלכה א' אות ב'
15 בטאון עדות לישראל, שם עמוד 2.
16 בטאון עולם החסידות, חנוכה התשס"ז.
17 מפי הרב עוזר וימר שליט"א מקהילת באבוב בעירנו.
18 בטאון עדות לישראל, שם.
19 קונטרס גם אני אודך, תשובות הגר"ח קניבסקי, ב"ב התשס"ח, עמוד מב.
20 בטאון עולם החסידות, חנוכה  התשס"ז.
21 בטאון עולם החסידות, שם.
22 פרק ב (עמ' יג) אות ה.
23 וציין את מקורו באות ו' וז"ל: ראה שו"ע חו"מ, סימן ש"ע, משנ"ב סימן שכ"ב ס"ק כב. וראה קדושת לוי, דרושים לחנוכה (פרשת מקץ). וכו'.ע"כ.
24 פסקי תשובות שם, הערה 25.
25 פרק נא (עמ' שז) אות ג.
26 וציין מקורו כך: שו"ע חו"מ סימן ש"ע ומשנ"ב או"ח סימן שכ"ב סקכ"ב, וכ"כ נוהג כצאן יוסף (עמ' קפח') אות י"ב.
27 וציין מקורו כך: כ"כ בשפע חיים לחנוכה שבאמת יש חשש של משחק בקוביא, שמא אין הלה נותן מעותיו בלב שלם, אולם כאשר כל ישראל כאיש אחד ובלב אחד, וכל אחד שמח כשיש לחבירו כאילו היה לו, ועוד שמח יותר כשחבירו זוכה מאשר כשהוא זוכה, א"כ שוב לא שייך חשש גזל, ואינו בגדר משחק בקוביא, ואת זאת רצו להראות במנהג זה, שנתקשרו אז כל כך באהבת ישראל בימי החנוכה שלא היה משנה להם אם יש להם או לחבריהם עד כדי כך שכולם כאיש אחד ומשפחה אחד עיי"ש, ועפי"ז הכרעתי במעט מעות. 
28 מנהגי מהרי"ץ הלוי, בני ברק התש"ע, מנהגי החנוכה.
 29ראה סנהדרין כד,ב ושולחן ערוך חושן משפט סימן שע סעיף ב ושם אורח חיים סימן שכב סעיף ו ומשנה ברורה שם ס"ק כב.
30  מנהגי מהרי"ץ הלוי,שם.
31 שמות רבה, פרשה ג.
32 פרק נא' (עמ' שז') אות ב.
33 לחנוכה כסליו מאמר ב' אות כ"ה.
34 חנוכה דף ס"א ע"א.
35 מנהג ישראל תורה או"ח ח"ג (עמ' שע"א) אות ה' כתב בשם ספר ספרא רבא דישראל בקונטרס המנהגים פ"ה.
36 עדות הרב גמליאל רבינוביץ שליט"א.
37 מנהגי מהרי"ץ הלוי, בני ברק התש"ע, מנהגי החנוכה.

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 14063424

אתר השבת