אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל טְעָמִים,מִנְהָגִים וּבִיאוּרִים/ לִכְבוֹד הַחֲנוּכָּה מְאִירִים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

טְעָמִים,מִנְהָגִים וּבִיאוּרִים/ לִכְבוֹד הַחֲנוּכָּה מְאִירִים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

טְעָמִים,מִנְהָגִים וּבִיאוּרִים/ לִכְבוֹד הַחֲנוּכָּה מְאִירִים

** השבוע נציין מספר צומות, ואת חגו של שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון** מדוע ה'אמרי נועם' מדז'יקוב החויר למול הסביבון ומה אומרים לנו האותיות, באידיש, בשפת הסביבון** חשמונאים, מכבים, קריאת ספר חגי, מאכלי חלב, סופגניות ודמי חנוכה** ומדוע לא חיבר רבי הקדוש 'מסכת חנוכה'??** הרב ש.ב. גנוט**

חגים וצומות בשבוע הקרוב

-הידעתם שמוצאי שבת הקרוב,יום כ"א בכסלו, הוא 'יום טוב'? הידעתם מה עוד יתרחש השבוע, חוץ מחנוכה? שימו לב: מוצאי שבת הקרוב הוא אחד מהימים הטובים הכתובים במגילת תענית. בשנת ג' אלפים תכ"ח, אלכסנדר מוקדון עלה עם הכותים לירושלים כדי להחריב את בית המקדש. הדבר נודע לשמעון הצדיק. לבש שמעון הצדיק את שמונת בגדי הכהונה ונטל עמו את יקירי ירושלים ואבוקות של אור בידיהם; וכל הלילה הלכו הם בצד זה ואלכסנדר מוקדון והכותים בצד זה. כשעלה עמוד השחר וראו אלו את אלו, שאל אלכסנדר מוקדון את הכותים: מי אלו? אמרו לו: הם היהודים שמרדו בך. כשנפגשו שתי הקבוצות, הבחין אלכסנדר מוקדון בשמעון הצדיק. ירד אלכסנדר מן המרכבה והשתחווה לפניו. אמרו לו מלוויו: מלך גדול כמותך משתחווה ליהודי זה? אמר להם המלך: כאשר אני נלחם רואה אני לפני מעין דמות דיוקנו של זה, שבזכותו אני מנצח. ואז שאל אלכסנדר את שמעון הצדיק ומלוויו: למה באתם? אמרו לו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים הללו להחריבו? אמר להם: מי הם? אמרו לו: כותים אלו העומדים לפניך. אמר להם: הרי הם מסורים בידכם לעשות בהם כרצונכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותם על הקוצים ועל הברקנים, עד שהגיעו להר גריזים, מקום מקדשם של הכותים. חרשוהו וזרעוהו כרשינים (לסימן ששוב המקום אינו ראוי לבנין) כדרך שביקשו הכותים לעשות לבית מקדשנו שבירושלים. מעשה זה היה ביום כא בכסלו, ועשאוהו יום טוב ישנם הנוהגים להתענות ביום שלישי הקרוב, יום כ"ג בכסלו,תמורת ערב ראש חודש טבת, בו אי אפשר להתענות, לפי שאין מתענים בחנוכה .
השולחן ערוך כותב כי כי יום כ"ח בכסלו הוא יום תענית צדיקים, מפני שביום זה, בשנת ג' אלפים שכ"א, שרף המלך יהויקים את מגילת הקינות שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיהו הנביא .

ביום רביעי נקרא ב...ספר חגי

ביום כ"ד בכסלו, יום רביעי הקרוב, ישנם הנוהגים לקרוא בספר חגי פרק ב, מפסוק י' עד סוף הפרק, את אשר ה' אמר לחגי ביום זה. שכן אמרו חז"ל (סנהדרין קא, א): "כל הקורא פסוק בזמנו, מביא טובה לעולם, שנאמר (משלי טו, כג): "ודבר בעתו מה טוב". וכן שנינו במסכת סופרים : "כל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן . (מעניין שקופות צדקה מסוימות עדיין לא עלו על הענין...).

משתה ושמחה-בפורים, הלל והודאה-בחנוכה

ימי החנוכה נקבעו כימי הלל והודאה, שלא כימי הפורים שנקבעו כימי משתה ושמחה. וזאת מדוע? -כי גזירת המן היתה על הגוף - "להשמיד, להרוג ולאבד", ואפילו אם היו היהודים ממירים את דתם לא היה המן מבטל את גזירתו. ואילו גזירת אנטיוכוס הרשע היתה על הנפש - "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". גם חז"ל מדדו במידה זו, ולכן, הואיל וגזירת המן היתה על הגוף, כשניצלו ממנה קבעו ימי משתה ושמחה; ואילו כשניצלו מגזירת אנטיוכוס, שהיתה על הנפש, קבעו את ימי החנוכה להלל ולהודאה להקב"ה על שהיה לנו לאלוקים ולא עזבנו מעבודתו .
ישנם מרבותינו המסבירים כי ימי החנוכה לא נקבעו לימי משתה ושמחה לפי שיעקב אבינו נפטר ביום הראשון של סוכות, ונמשכו ימי הבכי והמספד במצרים - שבעים יום. נמצא כי היום השבעים מסתיים בכ"ה בכסלו, בחנוכה, ואין זה מן הראוי לעשות ימי משתה ושמחה בגמר האבלות על יעקב אבינו . ואמנם ישנם מגדולינו שסברו דוקא שימי החנוכה נקבעו אף לימי משתה ושמחה, לפי שבאותם הימים היתה חנוכת המזבח על ידי החשמונאים . וגם משום שבאותו התאריך נגמרה מלאכת המשכן .


"חנוכה"—על שם מה??

שמונת הימים שתחילתם בכ"ה בכסלו נקראים "חנוכה".--ומדוע? נאמרו על כך מספר הסברים בספרי קדמונינו, חלקם הסברים לא מוכרים בעליל (כך שכדאי ומשתלם לקרוא ולהחכים...):
א) על שם חנוכת המזבח, שכן לאחר שהיונים טימאו את המזבח ואסרוהו, בני חשמונאי היו צריכים לגנוז את אבניו ולבנותו מחדש . ב) על שם חנוכת כלי השרת, שכן לאחר שהיונים טימאו את הכלים ואסרום, בני חשמונאי היו צריכים להתיך את כל הכלים ולעשותם מחדש . ג) על שם חנוכת בית המקדש, שכן לאחר שהיונים טימאו את ההיכל ואת העזרות, בני חשמונאי היו צריכים לטהר את בית המקדש ולחונכו מחדש . ד) משום שמלאכת המשכן הושלמה בכ"ה בכסלו, והיה המשכן מוכן לחנוכתו . ה) המילה "חנוכה" היא נוטריקון: חנו כ"ה, כלומר שביום כ"ה בכסלו חנו (זכו למנוחה) מאויביהם או על שם שביום כ"ה בכסלו חנו ולא יצאו יותר למלחמה או על שם שחונים ממלאכה, שכן נוהגים שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים . ו) משמעות המילה "חנוכה" היא: חנינה בכ"ה, שכן ביום כ"ה בכסלו עם ישראל מצאו חנינה . ז) לפי שביום כ"ה בכסלו חנתה שכינה על ישראל . ח) המילה חנוכה היא ראשי תיבות של המילים : ח' נ'רות ו'הלכה כ'בית ה'לל . ט) על שם חינוך ההיכל ביום כה בכסלו בימי חגי הנביא, כמובא בנבואת חגי (ב, יח), שבכ"ד בכסלו הוסד, ולמחרת חנכוהו בהקרבת קרבנות ובהדלקת נרות . ישנם המכנים את ימי החנוכה בשם "חג האורים" או "חג הנרות" . שמות אלו נובעים מנס פח השמן וממצות חכמים להדליק נרות שמונה ימים
ישנם הסוברים שחנוכה נקרא "מועד" , מפני שבסוף פרשת המועדים נאמר (ויקרא כד, ב): "ויקחו אליך שמן זית זך", ומתוך שהתורה כתבה פסוק זה יחד עם שאר המועדים נמצאנו למדים שהימים בהם מדליקים נרות על פתחי הבתים הם בכלל המועדים.

מאכלי חלב: חודש שבת ומילה

כתבו קדמונינו שנוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב , לזכר הישועה הגדולה שהיתה על ידי מאכלי חלב שהאכילה יהודית בת יוחנן כהן גדול את שר צבא יון כדי שיצמא, והשקתו יין עד שהשתכר ונרדם, ולאחר מכן כרתה את ראשו, ומשום כך ברח צבאו והוסר איומו מישראל .
טעם נוסף מובא בספרי חסידות, כי בימים אלו ניצלו מן היוונים שרצו לבטל את התורה מישראל, ונחשבים ימים אלו כעין זמן נתינת התורה מחדש. וכשם שאוכלים מאכלי חלב בשבועות, יום מתן תורה, כך נוהגים לאוכלם בחנוכה .
מרן ה'בן איש חי' זצוק"ל, גדול רבני בגדד, הסביר שהיוונים רצו לבטל מישראל שלוש מצוות: חודש, שבת ומילה, וישראל מסרו את נפשם על קיום מצוות אלו. שלושת מצוות אלו רמוזים במלה חלב: האות ח' של המלה חלב היא האות הראשונה של המלה חודש. האות ב' של המלה חלב היא האות השניה של המלה שבת. האות ל' של המלה חלב היא האות השלישית של המלה מילה .

מדוע אוכלים סופגניות?

הקדמונים הביאו בשם רבנו מימון ב"ר יוסף בחיבורו על התפילות, שכתב: "אין להקל בשום מנהג, ואפילו מנהג קל, ויתחייב כל הנכון לו לעשות משתה ושמחה ומאכל לפרסם הנס שעשה ה' יתברך עמנו באותם הימים, ופשט המנהג לעשות סופגנין, והוא מנהג הקדמונים, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. וכתב רבנו ניסים גאון ב"מגילת סתרים", כי בכל מנהגי האומה באלו מנהגות כמו זה, ראש (של דג) בראש השנה, החלב בפורים ובמוצאי פסח והפולים בהושענא רבה, ואותם המנהגים אין לנו לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא, כי הם מעיקרם נעשים ולא יבוזו במנהג האומה, וכבר אמר הנביא ע"ה: "ואל תיטוש תורת אמך", דת אומתך אל תעזוב!". מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב טעם נפלא לאכילת הסופגניות בחנוכה, שהרי בחנוכת בית חשמונאי טיהרו את כל המקדש, ואילו את אבני המזבח ששיקצו היוונים, לא ידעו לטהרם וגנזום, ובני ישראל הצטערו על כל. ולכן נהגו לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכת "מעין שלוש", בה מזכירים את המילים: "ועל מזבחך" (ובברכת המזון הרי לא מזכירים מילים אלו).

דמי חנוכה וצדקה לילדים

ה"מגן אברהם" כותב שנהגו בישראל שהנערים העניים מסתובבים על הפתחים ואוספים כסף לצדקה לעצמם. וב"עבודת ישראל" להרה"ק מקוזנ'יץ זי"עכתב על מנהג זה ש"מנהג ישראל תורה הוא", והסביר את העניין ש"צריך להשפיע בחנוכה למי שהוא בדרגת נער, ועל ידי הצדקה שנותנים לנערים- מתעורר למעלה צדקה וחסד להשפיע לאדם, למרות שהוא רק בבחינת "נער"...
הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו "מועד לכל חי" ציטט מספר "מעשה הצדקה", שנהגו לחלק מעות כסף לילדים בימי החנוכה והפורים, וכתב על כך טעמים על פי תורת הנסתר. וכך נהגו ברוב בתי ישראל, שמעניקים לילדים מתנות או "דמי- חנוכה", וגדולי האדמורי"ם מחלקים אף הם "דמי חנוכה" לילדים, מטבע לסגולה ולברכה. והסטייפלר, מרן הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל, נהג לחלק "דמי חנוכה" לצאצאיו "דמי חנוכה" דווקא בנר חמישי של חנוכה, כאשר יום זה אינו יוצא אף פעם בשבת
הגאון רבי יוסף צבי הלוי דינר זצ"ל נהג להעניק לצאצאיו מתנות ולא דמי חנוכה במטבעות כסף, כדי שלא לתת לילדים הרכים טעם וחשק להרויח כסף ולפתח תאווה לממון, מסחר ועסקים.

משחק הסביבון- רעיון חינוכי באידיש

מנהג ותיק, עתיק יומין, לשחק עם הילדים בדריד"ל, סביבון. שורשו של המנהג הוא עוד מתקופת בית המקדש השני בימי החשמונאים, שכך עשו אבותינו בימים ההם בזמן הזה, כאשר גזרו היוונים 'להשכיחם תורתך' ולא לעסוק בתורה, היו מתאספים האבות והבנים ללמוד תורה במקומות מסתור, וכשהיוונים הגיעו לבדוק האם לומדים הם תורה, היו האבות והבנים משחקים בסביבון, להראות לאויב שאינם עוסקים בדברי תורה. בכדי לפרסם את הנס, שבזכות משחקי הסביבון יכלו ללמוד תורה, הנהיגו לשחק בו בכל ימי החנוכה .
המנהג נפוץ בכל תפוצות אשכנז והוא מוזכר בספרים רבים וחשובים ורבנו החתם סופר בעצמו נהג במנהג זה ושיחק באחד מלילות החנוכה בסביבון של כסף שהיה ברשותו . מפורסם, כך מובא בבטאון "עדות לישראל" , שהחתם סופר היה שומר בכל יום מימות החנוכה את הסביבון בכיסו, ולעיתים היה מוציאו ומוסרו למקורביו, כדי שיגלגלו אותו, לפירסומי ניסא. סביבון זה עבר בירושה לזרעו אחריו, והוא מצוי כיום אצל הרה"ג רבי שמחה בונים סופר, רב קהילת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים .

בספר "פלא יועץ", של הגר"ש קרליבך זצ"ל גאב"ד ליבק , כותב שגדולי רבני אשכנז שיחקו בסביבון בחנוכה בעצמם, לפרסום הנס. וכך מעידים רבנים נוספים מרבני אשכנז
כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל' מסביר את מנהג משחק הסביבון כך: "אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד"ל וכך היה נהוג אצל אבותי הקדושים גם כן. ויש להסביר שבזמן היוונים אלו שלא היו במדריגה למסור את נפשם, שמרו את המצוות בסתר, וכשהיו מתאספים בשבת או לברית מילה וכדו' היו משחקים כדי להטעות את היוונים, ולזה משחקים היום להראות שלא זו הדרך, ועיקר ימי החנוכה מיוסדים להורות שחייבים להתחזק במצוות בכל המצבים בריש גלי ולא בהיחבא".
סדר מנהג 'משחק הדרייד"ל' הנהוג בקהילות ישראל נקבע על פי האותיות החקוקות על הסביבון, נ' ג' ה' ש', שהם 'נס גדול היה שם'. בקהילות ישראל נתנו באותיות אלו גם ראשי תיבות למילים נוספות בשפת האידיש, שכפי משמעותם כך מרויח או מפסיד. בתחילה מניחים קערה במרכז השולחן עם אגוזים, בוטנים וכדומה, ומחלקים את תכולתה בין כל משתתפי המשחק. כל משתתף מחזיר אגוז או בוטן אחד לתוך הקערה וכל אחד בתורו מסובב את הסביבון.כפי שהאות הנראית כלפי מעלה בשעה שהסביבון נופל, כך מקבל הוא מהקערה או מחזיר לקערה.
כאשר הסביבון נפל על האות ג', המרמז באידיש על המילה "גאנץ" (הכל) - היה הזוכה מקבל את כל תוכן קערת הזכיה, שכללה כפתורים, אגוזים או כסף. אם היתה עולה לו האות ה',שהיא תחילת המילה "האלב" (חצי)- הוא היה זוכה בחצי מתכולת הקערה. כשהאות נ' היתה עולה, היה "נישט" (כלום)- והמסובב לא היה מקבל כלום. ואם היתה עולה האות ש', שהוא באידיש "שעטל" (לשים)- היה עליו לשים בקערה אגוז או מטבע כסף .

כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל "שפע חיים" זצ"ל נהג לומר "פלפול" בכל לילה מלילות החנוכה, ובו תירוץ חדש על קושית ה"בית יוסף" הידועה, מדוע מדליקים 8 ימים נרות, והרי הנס היה רק 7 ימים. במשך שנים רבות, בכל ערב לאחר הדלקת הנרות, היה הרבי מצאנז דורש במשך מספר שעות רצופות ומחדש בכל יום תירוץ חדש על קושיית ה"בית יוסף". בסיום הפלפול נהג הקדוש לשחק ברבים מספר דקות בסביבון, לקיים את מנהג ישראל. גדולי האדמורי"ם שיחקו בסביבון בחנוכה, וישנם על משחק זה סודות גדולים ע"פ תורת הנסתר, הקשורים לאותיות נ' ג' ה' ש', הרשומים על הסביבון. (בחו"ל רשום ש', ואילו בארץ ישראל רושמים פ', לומר שהנס נעשה פה, בארץ ישראל. ואולם ישנם שכתבו שמכיוון שעל פי סוד ישנה מעלה דווקא באות ש', לכן גם בארץ ישראל ראוי לשחק בסביבון עם האות ש' ולא עם האות פ') .
מורי מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א מספר שבביתם שיחקו הילדים בסביבון בחנוכה, אך אביו הסטייפעלר לא הרשה להם לשחק בו בשבת, משום שהדבר דומה ל"מקח וממכר" האסור בשבת. ידידי הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ' שליט"א שאל את הגרח"ק בענין משחק הסביבון, ומרן שליט"א השיב לו שאצלם נהגו שרק הילדים, ולא המבוגרים, משחקים בסביבון .

ה'אמרי נועם' החויר

חסידים מספרים על בעל "אמרי נועם" הגה"ק מדז'יקוב, חמיו של הסבא קדישא בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ', ששיחק פעם אחת מימי החנוכה עם בנו, הצדיק בעל "עטרת ישועה", במשחק הסביבון, ובכל פעם אמר ה"אמרי נועם" בחרדת קודש: "עכשיו אני אזכה". וכך היה, שבכל פעם שאמר זאת- זכה במשחק. בהמשך המשחק אמר בנו , "הנה, עכשיו אני עומד לזכות" ואביו החוויר כסיד. הבין ה"עטרת ישועה" שהעניין אינו פשוט והפטיר: "נו, שאבא ירוויח גם כעת"... אך ה"אמרי נועם" אמר בצער: "זה כבר אבוד"... ואכן, באותה השנה נסתלק ה"אמרי נועם" לגנזי מרומים.- כדי להבין את משמעות הסיפור, עלינו לדעת שלא מדובר באנשים קטנים, חלילה. ה"אמרי נועם" היה תלמיד חכם עצום, שכל רזי תורת הנסתר נגלו לו, כפי העולה מחיבורו המופלא על התורה, וכנראה היה בכך סודות כמוסים.

הרה"ק מקאלשיץ זצ"ל נהג לשחק עם זקני החסידים ב"זאת חנוכה" בסביבון, במשך 5 דקות. ב"קלויז" של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין שיחקו בסביבון ב"זאת חנוכה". לפתע נכנס למקום רבי ישראל מרוז'ין ואמר לחסידיו: "תשחקו היום בסביבון, כי מה שמרוויחים ב"זאת חנוכה" קשה לאבד והרווח יישאר בידי הזוכה" ...

הגאון רבי יוסף צבי הלוי דינר זצ"ל הסביר שבקהילות אשכנז נהגו לשחק דוקא באגוזים ושקדים ובשאר מיני מאכלים, אך לא במטבעות כסף, כדי שלא לתת לילדים הרכים טעם וחשק להרויח כסף ולפתח תאווה לממון, מסחר ועסקים. וגם מפני שבמשחק על כסף, ישנו חשש לאיסור 'משחק בקוביה' . ולמרות שאין בכך חשש איסור הלכתי, כיוון שכל הכסף שייך לבעל הבית ומחולק לנוכחים על ידו, מכל מקום כיוון שהדבר דומה בצביונו ל'משחק בקוביה', לכן ראוי להמנע מכך.
הרב דינר זצ"ל שמע בילדותו מאביו כי ניתן ללמוד מכללי משחק הסביבון לקחים חינוכיים-רוחניים הטמונים במשמעות האותיות החקוקות בו: האות נ' היא 'נס'. כאשר נופל הסביבון על אות זו-לא זוכים בשום דבר, כדי לחנכנו ש'אין סומכין על הנס'. האות ג', היא 'גדול', בה זוכה מסובב הסביבון על אות זו לכל תכולת הקערה,כדי ללמדנו שרק אם מתייעצים עם הגדולים ונוהגים על פי הוראותיהם, אזי מצליחים ומרויחים. וכפי שאמרו חכמינו ז"ל : 'שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל'. האות ה', היינו 'היה', כשהסביבון נופל על אות זו זוכים בחצי מתכולת הקערה, משום ש'היה' מרמז על העבר, היינו המסורת, ועלינו לדעת ולהשריש בלבבנו שלא די לזכור את העבר בלבד, כי העבר, למרות חשיבתו הרבה, אינו אלא כ'חצי מלאכה', והמלאכה הטובה אינה נשלמת אלא על ידי העתיד. לכן עלינו להשקיע ולבנות את דורות העתיד, וכל עוד שלא עשינו זאת, נקבל רק חצי מתכולת הקערה... האות ש', שהיא תחילת האות 'שם', אזי כשנופל הסביבון על האות ש' צריך לשלם מכספו או מאגוזיו לקופה הכללית, כי 'שם' הוא רמז לארץ ישראל, ועלינו להשתדל תמיד לסייע במוסדות התורה והחסד של ארצנו הקדושה, כי זהו בניינה האמיתי של ארץ ישראל.

"חשמונאים"- הרבה ראשי תיבות...

בני מתתיהו וצאצאיהם נקראים "בני חשמונאי" או "חשמונאים" ,על שם עיר מולדתם "חשמון" . או מפני ש"חשמנאי" הוא ראשי תיבות של הדברים שהיוונים רצו לבטל: חודש, שבת, מילה, נידה, ארוסה, יחוד השם ... על דגלם של החשמונאים היה כתוב מכב"י, מפני שהמלה "מכבי" היא ראשי תיבות של המלים: "מי כמוך באלים ה' " או כי המלה "מכבי" היא ראשי תיבות של המלים: "מתתיהו כהן בן יוחנן" . טעם נוסף: המלה "מכבי" היא ראשי תיבות של המלים: "ברוך כבוד ה' ממקומו" . טעם נוסף: המלה "מכבי" היא ראשי תיבות של המלים: "מלחמת כח בבני יהודים" .

לא לספר דברים עצובים בחנוכה

אין לספר דברים עצובים בחנוכה, משום שבחנוכה יש גם מצות שמחה, ואין לעשות פעולות המנוגדות לשמחה. וכן כשם שאסור להספיד כדי שלא להסיח את הדעת מעבודת השם בימים קדושים אלו, מאותה הסיבה אסור גם לספר דברים מעציבים .

מדוע אין 'מסכת חנוכה'??

אין בתלמוד מסכת מיוחדת לחנוכה, למרות שבמספר משניות הוזכר חנוכה (א. ביכורים פ"א: "מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא". ב. ראש השנה פ"א: "על ששה חדשים השלוחין יוצאין על כסלו מפני החנוכה". ג. תענית פ"ב: "אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח, חנוכה ופורים". ד. מגילה פ"ג: "לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים". ה. מגילה פ"ג: "בחנוכה קורין בנשיאים"). –מדוע?
החתם סופר מסביר זאת ברעיון נוראי. לדבריו הקדושים, לפי שרבינו הקדוש, מסדר המשנה, היה מזרע דוד המלך ע"ה, ונס חנוכה נעשה על ידי החשמונאים שתפסו את המלוכה למרות שלא היו מזרע דוד, ודבר זה הרע לרבינו הקדוש, ובכותבו את המשנה על פי רוח הקודש נשמט הנס מחיבורו . בתשובות מהריא"ץ שאל השואל: היתכן לחשוב כך על רבינו הקדוש שעבור כבוד בית אבותיו יסתיר לפרסם נס חנוכה? וענה לו המהריא"ץ, שכוונת רבינו הקדוש היתה לשם שמים.

טעם נוסף ומרתק מובא בספרים: עיקר כוונת רבינו הקדוש בכתיבת המשנה היתה לכתוב דברים שלא ניתנו להיכתב עד ימיו, ומשום "עת לעשות לה'" - התירו לכותבם; מה שאין כן עניין חנוכה והלכותיה כבר היו כתובים במגילת תענית שקדמה לפני כתיבת המשנה, ולא היתה כל סיבה לחזור ולכותבם, ואילו את פרטי ההלכות השייכות למצוות חנוכה - השמיט רבינו כדרכו גם בשאר מצוות התורה, שכן בימיו לא היו נצרכים לכך .

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 14063395

אתר השבת