movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

שבת מיוחדת

מָלוֹן "גַּלּי צאנז" נְתַנְיָה. יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם. מַרְאֶה הַיָּם הַתָּכֹל, הַנִּצְבָּע בִּגְוָנַי רָקִיעַ הַשָּׁמַיִם, נִשְׁקַף מֵחַלּוֹנוֹת הַמָּלוֹן. אֲוִירָה שֶׁל שַׁבָּת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
 
תְּכוּנָה רַבָּתִי רוֹחֶשֶׁת בְּתוֹכְכֵי הַמָּלוֹן עַצְמוֹ. בְּשַׁבָּת זוֹ אֲמוּרִים לְהִתְאָרֵחַ כָּאן בַּמָּלוֹן קָרוֹב לְמֵאָה יְלָדִים מְיֻחָדִים, הַבָּאִים מִטַּעַם אִרְגּוּן הַחֶסֶד "רְפוּאָה וְחַיִּים" שֶׁל חֲסִידוֹת ויז'ניץ. מֵאָה יְלָדִים שֶׁבָּרָא אוֹתָם הַקַּב"ה מְיֻחָדִים בְּמִינָם. יְלָדִים מְיֻחָדִים אלו יוֹצְאִים הַיְשֵׁר מִמְּקוֹם לִמּוּדֵיהֶם בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וְנוֹסְעִים לְשַׁבָּת שֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל שִׂמְחָה בִּנְתַנְיָה. כָּל יֶלֶד מְקַבֵּל מִתְנַדֶּבֶת אַחַת, יְקָרָה וּמְסוּרָה, שֶׁמְּטַפֶּלֶת רַק בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת.
 
יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם. בַּלּוֹבִּי הַמָּלוֹן יוֹשֵׁב רַכָּז הָאֵרוּעִים שֶׁל הָאִרְגּוּן, הָרַב נַפְתָּלִי ויינברגר, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת. מְאַרְגֵּן נוֹסַף שֶׁל הַשַּׁבָּת נִגַּשׁ אֵלָיו וְשׁוֹאֵל: "הָרַב ויינברגר, קָרָה מַשֶּׁהוּ? אוּלַי אֲנִי יָכֹל לַעֲזֹר? אִתָּהּ נִרְאָה לִי מֻטְרָד בְּיוֹתֵר".
הָרַב ויינברגר נֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת. "בְּעֶצֶם לֹא קָרָה כְּלוּם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם", כָּךְ הוּא אוֹמֵר, "אֲבָל אִמּוֹ שֶׁל אֶחָד הַיְּלָדִים הִתְקַשְּׁרָה וְסִפְּרָה שֶׁבְּנָהּ חָלָה בְּחַזֶּרֶת וְלָכֵן אֵינוֹ יָכֹל לָבוֹא לְשַׁבָּת.".
"חַזֶּרֶת? זוֹ לֹא מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת", אוֹמֵר הַמִּתְנַדֵּב.
"נָכוֹן", מַסְכִּים עִמּוֹ הָרַב ויינברגר, "לֹא מֵהִתְפַּשְּׁטוּת הַחַזֶּרֶת אֲנִי דּוֹאֵג. אֲנִי חוֹשֵׁב אֶת מִי לְהָבִיא הֵנָּה בִּמְקוֹמוֹ". "מַה פֵּרוּשׁ אֶת מִי?"
"אֵיזֶה יֶלֶד מְיֻחָד נוֹסַף יוּכַל לָבוֹא לְשַׁבָּת בִּמְקוֹם הַיֶּלֶד שֶׁחָלָה בַּחַזֶּרֶת".
"תִּבְחַר אֶת הַמִּקְרֶה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר" מְיַעֵץ הַמִּתְנַדֵּב.
"הַמִּקְרֶה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר?" תהוהה הָרַב ויינברגר "אֵיךְ אֲנִי יָכֹל לָדַעַת מַה הֲכִי קָשֶׁה כָּאן?" שְׁנֵי הַמְּאַרְגְּנִים שָׁקְעוּ בַּמַּחְשָׁבוֹת. אֶת מִי בֶּאֱמֶת יִבְחֲרוּ לְהָבִיא לְשַׁבָּת בִּמְקוֹם הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא מַגִּיעַ?
"אִם נֵשֵׁב כָּךְ וְנַחְשֹׁב אֶת מִי לְהַזְמִין בִּגְלַל מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה תִּכָּנֵס כְּבָר הַשַּׁבָּת", אוֹמֵר הָרַב ויינברגר.
בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת מוֹסִיף הָרַב לָשֶׁבֶת וּלְהַרְהֵר בַּדָּבָר. רְשִׁימַת הַיְּלָדִים מֻנַּחַת לְפָנָיו. כָּל יֶלֶד וְסִפּוּרוֹ הַכּוֹאֵב, כָּל מִשְׁפָּחָה וְהַקֹּשִׁי שֶׁלָּהּ.
לְבַסּוֹף הוּא מַחְלִיט עַל אֶחָד הַשֵּׁמוֹת. דַּוְקָא לֹא בֵּין הַמִּקְרִים הַקַּשִּׁים בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ, אֲבָל לִבּוֹ אוֹמֵר לוֹ שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ זְקוּקִים לְעֶזְרָה.

מתְנַדְּבֵי אֲגֻדַּת רְפוּאָה וְחַיִּים מִתְקַשְּׁרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. אֵין תְּשׁוּבָה. אִישׁ אֵינוֹ עוֹנֶה בַּבַּיִת. עוֹד וְעוֹד צִלְצוּלִים וְאֵין תְּגוּבָה.
מִתְנַדְּבֵי הָאֲגֻדָּה מְנַסִּים לְאַתֵּר אֶת מִסְפָּר הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁל הָאָב, אוּלַי כָּךְ יוּכְלוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁבְּנוֹ מֻזְמָן אַחַר כָּבוֹד לְשַׁבָּת. הַמִּסְפָּר הֻשַּׂג. הָרַב ויינברגר מְחַיֵּג וְשׁוֹמֵעַ אֶת אָב הַמִּשְׁפָּחָה מְדַבֵּר בְּקוֹל שָׁקֵט וְשָׁבוּר.
"שָׁלוֹם, מְדַבֵּר נַפְתָּלִי", אוֹמֵר הָרַב ויינברגר. "כֵּן, כֵּן, נַפְתָּלִי מֵרְפוּאָה וְחַיִּים. תַּגִּיד, אוּלַי אִתָּהּ רוֹצֶה לִשְׁלֹחַ אֶת הַבֵּן שֶׁלְּךָ לַקַּיְטָנָה הַיּוֹם. סְלִיחָה שֶׁאָנוּ מוֹדִיעִים לְךָ כָּכָה מֵהָרֶגַע לְהרֶגַע. אֲבָל תָּבִין, בְּדִיּוּק עַכְשָׁיו בִּטֵּל מִישֶׁהוּ אֶת הַהַגָּעָה שֶׁלּוֹ לְשַׁבָּת, אָז רָצִיתִי לְהַזְמִין אֶת הַבֵּן שֶׁלְּךָ כְּאוֹרֵחַ הַכָּבוֹד לְשַׁבָּת".
שֶׁקֶט בַּקַּו. הָאָב הַמּוּם לְגַמְרֵי, מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין שֶׁהַטֶּלֶפוֹן הַזֶּה מַגִּיעַ אֵלָיו.
"מַה מְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי?" שׁוֹאֵל הָרַב ויינברגר.
"אִתָּהּ מִתְקַשֵּׁר אֵלַי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֶשְׁלַח אֶת הַיֶּלֶד הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי לַקַּיְטָנָה שֶׁלָּכֶם?" צוֹעֵק הָאַבָּא בְּקוֹל.
הָרַב ויינברג נִבְהַל מְעַט. אוּלַי נֶעֱלַב הָאָב, אוּלַי הַהַזְמָנָה אֵינָהּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָיו?
"כֵּן, רַק רָצִינוּ לַעֲזֹר", מְנַסֶּה הָרַב ויינברגר לְהַרְגִּיעוֹ.
וְאָז מְסַפֵּר אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַמְּיֻחָד מַה כָּל כָּךְ הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁל הָרַב ויינברגר.

"אֲנִי נִמְצָא פֹּה בְּתַחֲנַת דֶּלֶק עִם הַמִּשְׁפָּחָה", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי, "אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ למירון לַעֲשׂוֹת ,חלאקה, (תִּסְפֹּרֶת לְגִיל שָׁלוֹשׁ) לְאֶחָד הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ. אֶת יַלְדֵּנוּ הַמְּיֻחָד הִשְׁאַרְנוּ אֵצֶל חֲבֵרָה שֶׁל אִשְׁתִּי, הַיֶּלֶד רָגִיל אליה וְאוֹהֵב לִהְיוֹת אֶצְלָהּ בְּשַׁבָּתוֹת.
לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, נִפְטַר חָמִיהָ שֶׁל הַחֲבֵרָה. הִיא וּבַעֲלָהּ נוֹסְעִים עַתָּה מִן הַבַּיִת. הֵם הִתְקַשְּׁרוּ לוֹמַר, שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּנוּ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלָם בְּשַׁבָּת. הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת "אָחוֹרָה פְּנֵה" וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה. אֵין דָּבָר. הַיְּלָדִים אָמְנָם מִתְמַרְמְרִים כָּאן, אֲבָל אֵין לָנוּ בְּרֵרָה.
וְכָכָה, דַּקָּה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְנִיעַ אֶת הַמָּנוֹעַ וְרוֹצֶה לְהִסְתּוֹבֵב וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה, אַתֶּם מִתְקַשְּׁרִים לְבַקֵּשׁ לְאָרֵחַ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ לְשַׁבָּת. יֵשׁ הַשְׁגָּחָה יוֹתֵר פְּרָטִית מֵהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית כְּמוֹ זוֹ? אָדָם רַק צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ, וּכְבָר הקב"ה שׁוֹלֵחַ לוֹ אֶת הַיְּשׁוּעָה בַּמָּקוֹם. לִפְעָמִים אֲפִלּוּ עוֹד לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ.

"יֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג אֵיזֶה חֶסֶד עָצוּם אַתֶּם עוֹשִׂים אִתָּנוּ?" שׁוֹאֵל הָאָב "הַיְּלָדִים הַבְּרִיאִים שֶׁלָּנוּ בְּקֹשִׁי זוֹכִים לְשַׁבָּתוֹת רְגוּעוֹת, שַׁבָּתוֹת שֶׁבָּהֶן אֲנַחְנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלֵיהֶם. כָּל כָּךְ הִתְכּוֹנְנוּ לַשַּׁבָּת הַזּוֹ, וְכַמָּה הִצְטַעַרְנוּ כְּשֶׁהִיא עָמְדָה לְהִתְבַּטֵּל. וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים כָּל כָּךְ שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת עוֹמֶדֶת עַל תִּלָּהּ".
מִתְנַדֵּב מִטַּעַם הָאֲגֻדָּה יוֹצֵא מִיָּד לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַיֶּלֶד נִמְצָא. הָרַב ויינברגר מִצַּיָּד אוֹתוֹ בְּמַמְתַּקִּים וּבַסֻּכָּרִיּוֹת לְמַכְבִּיר. "אִם הַיֶּלֶד יִבְכֶּה, יִהְיֶה מַשֶּׁהוּ מָתוֹק לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ", הוּא מַסְבִּיר.
בִּכְלָל, כִּיסָיו שֶׁל הָרַב ויינברגר אֵינָם יְכוֹלִים לְהָכִיל אֶת כַּמּוּת הַמַּמְתַּקִּים וְהַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא לָשֶׁבֶת. הַמִּתְנַדֵּב מַעֲמִיס מִכָּל טוּב וְיוֹצֵא לְדַרְכּוֹ.

שַׁבָּת מִתְקָרֶבֶת. הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁל הָרַב ויינברגר אֵינוֹ חָדֵל מִלְּצַלְצֵל לְרֶגַע. הוֹרֵי הַיְּלָדִים מִתְקַשְּׁרִים "רַק לִשְׁמֹעַ מַה הָיָה", לְהִתְעַנְיֵן וּלְבָרֵר מַה קוֹרֶה עִם יַלְדָּם, "הַאִם זְכַרְתֶּם לָתֵת לְיַלְדִּי אֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁלּוֹ?"
בְּאַחַת הַפְּעָמִים הִתְקַשֵּׁר גַּם אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁצּוֹרֵף לַקַּיְטָנָה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
"הַיֶּלֶד שֶׁלְּךָ בְּסֵדֶר גָּמוּר. אַל תִּדְאַג", מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ הָרַב ויינברגר, "אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מַמָּשׁ עַכְשָׁו. הוּא מוּכָן לְשַׁבָּת קֹדֶשׁ. פְּאוֹתָיו מְסֻדָּרוֹת, שַׂקִּית מַמְתַּקִּים בְּיָדוֹ".
"אִתָּהּ יוֹדֵעַ מַה קוֹרֶה אֶצְלְךָ עִם הַיֶּלֶד שֶׁלִּי", אוֹמֵר הָאָב לָרָב ויינברגר, "אֲבָל אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה קוֹרָה עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי בַּצַּד שֶׁלָּנוּ. אֲנִי רוֹאֶה אֶת בְּנֵי הַבַּיִת יוֹשְׁבִים נִנּוֹחִים. כְּשֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ נִמְצָא אֶצְלְכֶם אֲנִי רָגוּעַ בְּיוֹתֵר. הָאִמָּא יְכוֹלָה לָנוּחַ מְעַט. הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים זוֹכִים לִתְשׂוּמַת לֵב, יֶלֶד ה"חלאקה" מְקַבֵּל אֶת כָּל מַה שֶׁנָּחוּץ לוֹ. הַכֹּל בְּסֵדֶר, בָּרוּךְ הַשֵּׁם".

מִיָּד כְּשֶׁיָּצְאָה הַשַּׁבָּת, הִגִּיעוּ לַמָּלוֹן אַבְרֵכִים יְקָרִים מ'קִרְיַת צאנז' הַסְּמוּכָה. הֵם הֵבִיאוּ עִמֵּם רַמְקוֹלִים וּמוּזִיקָה שְׂמֵחָה וְהֵחֵלּוּ לִרְקֹד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְּלָדִים הַמְּיֻחָדִים. סְבִיב הָאוּלָם שֶׁנִּמְצָא בְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה שֶׁל הַמָּלוֹן, סוֹבְבִים מַעְגָּלִים שְׂמֵחִים. יָדַיִם גְּרוּמוֹת מוּנָפוֹת אֶל עַל, וִילָדִים שֶׁיָּדְעוּ אַךְ סֵבֶל וּמַכְאוֹב מֵרֶגַע לֵדָתָם, מְנַסִּים מְעַט לִשְׂמֹחַ. כִּי מְעַט שִׂמְחָה דּוֹחָה הַרְבֵּה מִן הַקֹּשִׁי.

הַשִּׂמְחָה הָיְתָה בְּעִצּוּמָהּ, כְּשֶׁשּׁוּב מְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל הָרַב ויינברגר וְעַל הַקַּו, אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁצּוֹרֵף לַשַּׁבָּת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
"אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּם עַל הַשַּׁבָּת", כָּךְ הוּא אָמַר.
"בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא", נֶחְרַד הָרַב ויינברגר, "אֵינְךָ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לִי. אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לְךָ עַל זֶה שֶׁנָּתַתָּ לִי אֶת הַזְּכוּת לִהְיוֹת עִם הַבֵּן שֶׁלְּךָ בַּשַּׁבָּת".
"תָּבִינוּ", אוֹמֵר הָאָב, "מִישֶׁהוּ נָתַן לִי לְשַׁלֵּם לָכֶם עַל הַשַּׁבָּת הַזּוֹ".

גַּם אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה, נִשְׁאַרְנוּ בְּמֶתַח רָב. מַה הָיָה פִּשְׁרוֹ שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן הַזֶּה? מִמִּי הַכֶּסֶף וְלָמָּה?

הִסְתַּבֵּר, כִּי בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת שָׁהָה במירון עָשִׁיר גָּדוֹל מֵאַנְגְּלִיָּה. הָאִישׁ, בַּעַל לֵב חַם לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה וּלְמִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִפְגַּשׁ עִם אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד. הֵם שׂוֹחֲחוּ עַל דָּא וְעַל הָא. בֵּין הַיֶּתֶר, סִפֵּר הָאַבְרֵךְ לַנָּגִיד מֵאַנְגְּלִיָּה עַל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁלִּוְּתָה אוֹתָם בִּנְסִיעָתָם למירון. כֵּיצַד לֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת עִם הַיֶּלֶד וּכְבָר תִּכְנְנוּ לָשׁוּב לְבֵיתָם, וְהִנֵּה, מִתְקַשְּׁרִים אֲלֵיהֶם מֵאֲגֻדַּת 'רְפוּאָה וְחַיִּים' וּמְעֻנְיָנִים לָקַחַת אֶת בְּנָם.
"כַּמָּה כֶּסֶף עוֹלָה לְךָ שַׁבָּת כָּזוֹ?" הִתְעַנְיֵן הַנָּגִיד. הוּא רָצָה לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת.
"לִי? הַשַּׁבָּת לֹא עוֹלֶה כְּלוּם", עוֹנָה הָאָב.
"אָז מִי מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ?" מִתְפַּלֵּא הַנָּגִיד.
"הָאֲגֻדָּה".
"אֵיךְ?"
"אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ".
"הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּבָרֵר לִי אֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ", אוֹמֵר הַנָּגִיד, מְהֻרְהָר כֻּלּוֹ. "אֵיךְ זֶה שֶׁיָּבוֹאוּ אֲנָשִׁים, יִקְּחוּ אֶת הַבֵּן שֶׁלְּךָ, יְטַפְּלוּ בּוֹ, יִרְחֲצוּ אוֹתוֹ, יִשְׁמְרוּ עָלָיו, יְאָרְחוּ אוֹתוֹ בַּמָּלוֹן עַל חֶשְׁבּוֹנָם בְּלִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כֶּסֶף???"
"עָשִׂיתִי בֵּרוּרִים אֲחָדִים", מִסְפָּר הָאָב לָרַב נַפְתָּלִי ויינברגר, "וְגִלִּיתִי פִּתְאוֹם שֶׁאִתָּם אוֹסְפִים פְּרוּטָה לִפְרוּטָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִסְכוּם שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הַשַּׁבָּת הַזּוֹ. גַּם אֲנִי עַצְמִי הָיִיתִי מֻפְתָּע. תָּמִיד אֲנִי טָרוּד כָּל כָּךְ וְלֹא זוֹכֵר בְּדִיּוּק לְחַשֵּׁב עֲלֵיכֶם. אָז הִנֵּה, הוּא כֹּה הִתְפַּעֵל, שֶׁהִשְׁאִיר לִי בַּעֲבוּרְכֶם סְכוּם נִכְבָּד בַּעֲבוּר הוֹצָאוֹת הַשַּׁבָּת לִבְנֵי וְלַיְּלָדִים נוֹסָפִים."

הַפַּעַם הָיָה תּוֹרוֹ שֶׁל הָרַב ויינברגר לִהְיוֹת מֻפְתָּע, לְהִתְרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת. "בֶּאֱמֶת לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ אֲנִי 'מְכַסֶּה' אֶת הַשַּׁבָּת הַזּוֹ", הוּא אָמַר. "סָמַכְתִּי וּבָטַחְתִּי בְּהַשֵּׁם שֶׁיַּעֲזֹר לִי לְהַגִּיעַ לַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ. וְהִנֵּה, הוּא בּרֹב רַחֲמָיו, רָאָה אֶת הַמְּצוּקָה שֶׁל הַהוֹרִים, אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַהֲנָאָה שֶׁל הַיְּלָדִים, אֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו בֶּאֱמֶת, אָז הוּא דָּאַג לָנוּ גַּם לִפְרָט הַזֶּה"...

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18227666

אתר השבת