movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

ישועות אליהו

ישועות אליהו
צבי פישמן
פורסם באתר ערוץ 7

יום חמישי, אחת עשרה בלילה, חולון. בית הכנסת הסודאי כבר מלא עד אפס מקום בחמש מאות איש המחכים לבואו של הצדיק. גם עזרת הנשים למעלה מלאה. זוהי תחילת תקופת ה"שובב"ים" והאווירה מחושמלת. באחת עשרה וחצי בדיוק מגיע המקובל הרב אליהו ליאון לוי מוקף תלמידים רבים. האורגניסט מנגן בלחן מזרחי קצבי את השיר "שאו שערים ראשיכם". כשראשו כפוף ועיניו מושפלות, עושה הרב את דרכו אל עבר הבמה המוקמת לפני ארון הקודש, שם עומדים וממתינים עוד רבנים ומקובלים. אני קם לכבודו של הרב ליאון יחד עם הקהל- לא כסקרן או כעיתונאי אלא כתלמיד לפני רבו.

הרב מסמן לקהל להתיישב. האורגן מפסיק לנגן. "נא לפנות מקום", קורא הרב ברמקול. בצעירותו הוא שימש חזן בבית הכנסת הגדול שבתל אביב, ובגילו המתקדם קולו עדיין רם ותפילתו מלאת חן. עוד אנשים מגיעים מיו"ש ומחברון. יהי רצון שאף יהודי לא יגורש מביתו בחברון, מהר ברכה ומשום מקום אחר בארץ ישראל".

מיד הוא מניח ידו על עיניו, ומתחיל לקרוא קריאת שמע. הקהל חוזר אחריו ברעם מהדהד: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!".

זעקת הקודש הזו פותחת באופן רשמי את ה"שובבי"ם" של השנה.

אותיות שובבי"ם הן ראשי התיבות של שמות הפרשיות הראשונות של ספר שמות, מפרשת שמות עד פרשת משפטים. אותם שבועות שבהם קוראים בשבת פרשות אלה, היא תקופה מיוחדת לתיקון הברית, מאז זמן מתן תורה.

הרב קוק בספרו "אורות הקודש" (חלק ג' עמוד רצ"ו) כותב שכל האוצרות המוסריים הנשגבים גנוזים בשאיפה העליונה לטהרה שיש בתיקוני השובב"ים. במשך הערב יבאר הרב ליאון על פי תורת הרזים את חשיבותה של שמירת הברית לפרט ולכלל ובמיוחד בשלב הקריטי הנוכחי של הגאולה. התפילה נמשכת כל הלילה.

כשהרב ליאון מכריז שהגיע זמן "תיקון חצות", מתיישבים כולם על הריצפה. איכשהו כל אחד מוצא מקום. אחרי דברים מרגשים מפי הרב על הצער של שכינתא בגלותא, הוא זועק את הפסוקים הפותחים את "תיקון רחל". בכיו גורם התרגשות גדולה והקהל זועק זעקה מאוחדת העולה כמו עמוד עשן של קטורת שמפילה את המחיצות בין עם ישראל לאבינו שבשמים. הדמעות והקינות נמשכות כשעה. אחר כך אומרים "תיקון לאה" עם פרקי תהילים המלווים בהסברים מלהיבים של הרב. כשמגיעים לפסוק "שאו שערים ראשיכם", קם הרב על רגליו וכולם אחריו, לקבל את פני השכינה כשהיא נכנסת בקול רעש גדול אדיר וחזק. השירה נמשכת עוד כשעה. אנשים שלא הכירו זה את זה עד היום, רוקדים יחד מחובקים כידידים מימים ימימה. את הרגע הזה לא ניתן לתאר. באותו רגע מבינים שכל ישראל הם אחד.

וזוהי רק ההתחלה. יש עוד הרבה דברי תורה, אוכל, נסיעה למקווה בשלוש בבוקר. והשיא, תיקון היסוד של ה"בן איש חי" עם ארון קודש פתוח, תקיעה בשופרות והתלהבות עצומה של הקהל. זוהי חוויה רוחנית בלתי נשכחת. בבוקר, לאחר תפילת ותיקין, השכל מואר בהארת קודש, המחשבה ברורה וצלולה, הנשמה זכה ונקייה והתחושה היא כמו קרן אור ראשון לאחר סערה ארוכה וחשוכה.

הרב ליאון יערוך תפילות ליליות דומות במשך חמשת השבועות הקרובים: בהרצלייה, ביבנה, באור יהודה ובפתח תקווה. בשבוע של פרשת משפטים התפילות תיערכנה בכותל. בבתי כנסת ברחבי הארץ יתאספו עוד אלפים בשבועות השובבי"ם כדי לעלות במעלות התשובה ולטבול באורה המזכך.

אושפיזין בלתי צפוי

לפני ארבע שנים, בחול המועד סוכות, הייתי עסוק בבית בהכנות לקראת טיול משפחתי. שבני התקשר אלי מתוך הסוכה שלמטה בחצר.

"יש כאן רב עם כשלושים תלמידים", הוא אמר. "הם שואלים אם אפשר להשתמש בסוכה שלנו".

מעניין, חשבתי לעצמי. פתאום נוחתים אצלי בחצר רב וקהל תלמידים, כמו אש שיורדת מהשמים, ובוחרים דווקא בסוכה שלי מתוך עשרות אלפי הסוכות שיש בירושלים. מאז שזכיתי לחזור בתשובה בדרך ניסית למדי, יש לי מודעות מוגברת לניסים ולסימנים משמים.

"הזמן אותם", אמרתי לבני, כשאני תמה ביני ובין עצמי מה מתכנן לי הקב"ה הפעם.

"רגע, הרב רוצה לדבר איתך", הוא אמר. מי זה יכול להיות? אולי הוא קשור לאושפיזין של היום, יוסף הצדיק?

על קו הטלפון הנייד עלה קול עם מבטא מזרחי שפתח במטר ברכות. האמת היא שלא קלטתי כל מילה כי העברית הייתה מהירה מידי בשבילי. מה שהדהים אותי הייתה העובדה שכל ברכה קלעה באופן מדויק למה שהייתי זקוק, לבעיות שלי, לעליות ולירידות שלי בעבודת ה', כאילו הרב רואה בדיוק מה נעשה אצלנו בבית.

סיימתי במהירות את ההכנות לטיול וירדתי לסוכה. מצאתי את הרב בן השבעים עומד בחצר הבניין וחותך עגבניות לסלט על שולחן מתקפל שהביאו איתם התלמידים. הדבר הראשון שראיתי היה כיפה גדולה לבנה שכיסתה את ראשו לגמרי. מיד אחר כך קלטו עיניי את פניו ואת אור הקדושה הזוהר אשר קרן מהם. חולצתו הלבנה הייתה כמעט מוסתרת על ידי הטלית הקטן שלבש מעליה. תוך כדי הכנת הסלט הוא נתן הוראות לתלמידיו המיומנים כמו מפקד המחלק פקודות לחייליו. התלמידים הוציאו את הכיסאות שהיו בסוכה ובמקומם הכניסו ספסלים ושולחנות משלהם. על השולחנות שמו: סלטים, מיצים, פיתות ופירות.

בני בן השלוש עשרה הסתכל המום בכל הנעשה. כבן לחוזר בתשובה מהוליווד, הוא היה רגיל לראות בביתנו כל מיני אנשים, אבל הפעם זה היה למעלה מכל דמיון.

הוא התקרב אלי ואמר בשקט: "אולי זה אליהו הנביא!".

כשהרב ראה אותי, הוא חזר על ברכותיו והמשיך בעבודתו. הוא תיבל את הסלט הגדול שהכין. רבים מן התלמידים, אברכים בני עדות המזרח כבני שלושים וארבעים, חבשו כיפות גדולות כמו רבם. נהג המיניבוס היה לבוש בלבוש חסידי והיה אחד האשכנזים הבודדים בין התלמידים. מפיו נודע לי שזהו הרב אליהו ליאון לוי שליט"א מבני ברק. נזכרתי שראיתי אותו כמה פעמים בכותל מוקף תלמידים ומתפלל בדבקות.

מסתבר שהקבוצה הייתה באותו בוקר בכותל בברכת כוהנים, והם תכננו לאכול ארוחת בוקר חגיגית בסוכה של אחד מבתי הכנסת בקריית משה, לא הרחק מביתי. אך כשהגיעו, גילו שהסוכה שם קטנה מידי, והם חיפשו בסביבה סוכה יותר גדולה. כך הם הגיעו לסוכה שלנו.

באוזני הדהד פסוק מתפילת ההלל שהתפללנו כמה שעות קודם לכן: "מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".

מיד חשבתי על הוריי. באותה שנה העליתי את הוריי לישראל מפלורידה בעקבות מחלתה של אימי, מחלת האלצהיימר. לאבי היו בעיות רפואיות משלו והיה לו קשה לטפל בה בעצמו. ברשותה של אשתי הם נכנסו לגור בביתנו כשעדיין גרנו בשילה. בסופו של דבר החלטנו לעבור לגור בקריית משה בגלל הצרכים הרפואיים שלהם והמועדון המיוחד "מלבב", הפועל בירושלים. כאן אנחנו גרים בדירות נפרדות באותו בניין.

ללא שהות נוספת, מיהרתי לדירתם כדי להביא אותם לסוכה לקבל ברכה מפי הרב.

כשחזרתי עם הוריי, הרב כבר ישב בסוכה עם תלמידיו. התקרבנו אליו, אך עדיין עמדנו מחוץ לסוכה והיינו די רחוקים ממנו. הרב הרים את עיניו ומיד, בלי להסתכל בהם כלל, החל לפרט את הבעיות הרפואיות שלהם, כאילו הוא קורא מתוך מסמך רפואי.

"הראש של אימא לא עובד כמו שצריך", הוא אמר, "היא מאוד מבולבלת, שוכחת דברים, ויש לה התקפות זעם פתאומיות. זרימת הדם שלה לא תקינה והיא גם סובלת מכאבים בגב העליון".

בני הסתכל עלי בתדהמה. גם אני הייתי המום. הרב תיאר את מצבה בדיוק מדהים.

"אביך מדוכא ודואג מאוד לאימא", הוא המשיך. "כל דבר קטן מלחיץ אותו. אל תהיו מודאגים מהחסימות בעורקי צווארו. הוא בסך הכל צריך לנשום הרבה אוויר צח. כדי לשפר את מצב הרוח שלו, קח אותו לקניון ולמקומות בהם יוכל לראות הרבה אנשים".

לפי בדיקת האולטרה-סאונד האחרונה שנעשתה לאבי, אחד העורקים בצווארו היה חסום לגמרי והשני היה חסום ברובו. שאלתי אם יש עוד משהו שאוכל לעשות בשבילם.

"הבא את אימך אלי לבני ברק", הוא אמר. "כשהבעיה מגיעה לראש, כבר קשה לפעול אצל בית דין של מעלה, אבל אולי ניתן להקל בעזרת ה' את עוצמת כאבי הגב שלה".

ביקור בבני ברק

אחד התלמידים נתן לי את מספר הטלפון שבו ניתן להזמין תור ביום שהרב מקבל קהל בבית הכנסת שלו בבני ברק. קבעתי תור לאימי, אך אבי נלחץ מרעיון הנסיעה ודחה אותו על הסף. כדי לא להפסיד את ההזדמנות להיפגש עם הרב באופן אישי, הצעתי לאשתי שניסע לרב עם אחד הילדים הקטנים שלנו, ילד שבאותם ימים היה כל כך קפיצי עד שילדים היפראקטיביים נראו לעומתו כעומדים דום. ידעתי שלרב, כאב לארבעה עשר ילדים נ"י, ביניהם חמישה תלמידי חכמים, יש ניסיון רב בחינוך ילדים.

הרב ליאון מקבל קהל בימי חמישי בבית הכנסת שלו בבני ברק, "ישיבת תיקוני אליהו ומעייני הישועה". חדר ההמתנה כבר היה מלא כשהגענו. בכל שבוע עשרות אנשים מבקשים להתקבל אצל הרב, אבל רק כשניים עשר אנשים מתקבלים בכל פעם. זאת מכיוון שהרב רוצה להקדיש לכל אחד את הזמן הדרוש לו, לחלץ אותו מחשכתו הרוחנית, מכאביו או מבעיותיו. פגישה כזאת עשויה להימשך חצי שעה, שעה, ולעיתים אף שעתיים.

כשהגיע תורנו, נכנסנו לחדרו של הרב והתיישבנו מולו. הוא היה שקוע בקריאת תהילים. אחרי כמה דקות, הרים הרב את עיניו והביט בי במבט נוקב וחודר, לא עם אותו חיוך זוהר שחימם את ליבי בחול המועד סוכות. הסברתי לו שמאחר שאבי חשש מהביקור, הגענו עם בני.

הרב הורה לבני לקחת חומש וללכת ללמוד בבית הכנסת. אחרי שהוא יצא, פתח הרב: "הבעיה אינה אצל הילד, אלא אצל ההורים. הילד הוא שלוחה של הוריו. כשההורים יתקנו את הבעיות שלהם, הבעיה של הילד תיעלם".

אוי ואבוי, חשבתי לעצמי, עכשיו הרב הולך להפעיל עלי את ה"רנטגן" שלו. אך, להפתעתי, הוא התחיל לדבר על תפקוד הדם. הוא הסביר שמידות לא טובות ועבירות משפיעות על הנפש, הנפש משפיעה על הדם, הדם זורם לכל איברי הגוף וגורם בעיה באותו אזור בגוף התואם את העבירה או את המידה המקולקלת. נזכרתי שלמדתי על הקשר הזה בין גוף ונפש בספר "שערי קדושה", אך לא ידעתי איך הדברים מיושמים באופן מעשי. הוא דיבר בעדינות, בלי להזכיר שום עבירה מפורשת. ובקיצור, סיכם הרב, "נעשו טעויות".

הרב נתן לנו דיאטה לטיהור הדם והציע לנו עוד עצות מאוד מעשיות. אחר כך הוא דיבר במשך רבע שעה על חומרתה של מידת הגאווה. הוא הסביר איך מעכבת הגאווה את עבודת ה' של האדם, מסלקת את השכינה ממנו ומותירה אותו במחשכים רוחניים.

" או הו, איך קיבלת על הראש!" אמרתי לאשתי אחרי שיצאנו.

"אני? מה פתאום? הוא התכוון אליך כשדיבר על הגאווה", השיבה אשתי.

"התכוון אלי?" שאלתי בתדהמה. "אבל כל העולם יודע שאני בעל תשובה מפורסם מהוליווד שוויתר על פרסום ועל כסף כדי לבחור בחיי תורה ומצוות. מי עניו יותר ממני?".

חשבון עצמי קצרצר הכריח אותי להודות שאכן, מצבי היה רחוק משלימות. למרות שלמדתי הרבה דברים בישיבה, ידעתי מעט מאוד על חיי נישואין ועל חינוך ילדים. מלבד זאת, קשיי הקליטה בארץ, אשר אינם פוסחים על שום עולה חדש, עדיין נתנו בי את אותותיהם. וכאשר עלו הוריי ארצה, נוסף עלי עול הטיפול בהם. לפעמים הרגשתי כמו אדם הנשוי לשתי נשים, שרץ מזו לזו ומנסה לרצות את שתיהן, כשהייתי מתרוצץ מאשתי לאמי החולה ומהן לילדיי, משתדל לספק את רצון כולם. הדאגות של אבי והבן ההיפראקטיבי שלי רק תרמו להידרדרותי, ותחושה כללית של דיכאון וייאוש החלה להזדחל אל תוכי. בנוסף על הכל, גם זזה ממקומה חוליה בגבי בעקבות העומס הנפשי, וסבלתי מכאבים עזים.

כנראה לא הייתי מודע מספיק למה שקורה לי. רק אחרי שקראתי את החוברת שמסר לי הרב, נפל האסימון. היו בה דרשות על מידת הכעס, על קדושת הנישואין, על תשובה ורשימת חומרות מומלצות בנושא הלכות אישות. עיקרה של החוברת הייתה "תיקון היסוד ישועת אליהו" המורכב משלושה עשר פרקי תהילים שסידר הרב ליאון ווידוי ארוך המעורר את האדם לדרגה חדשה של יראת שמים ושמירת הברית. התיקון מיוסד על רזי תורה ועל העיקרון: "קדש עצמך במותר לך".

"ושב ורפא לו"

בשבוע שלאחר מכן חזרתי לבני ברק. היו לי הרבה שאלות שרציתי לשאול את הרב. חדר ההמתנה שוב היה מלא. הרב הנהן אלי בראשו כשנכנסתי לבית הכנסת והמשיך בתפילותיו. התיישבתי ליד שולחנו וחיכיתי להזדמנות לפתוח בשאלותיי. אחרי זמן מה הבנתי שללא תור רשמי, אין לי סיכוי לדבר עם הרב. אף אחד לא ביקש ממני לצאת, אז נשארתי. ישבתי שם בשקט, נהנה מעצם השהות במחיצת הרב, וסופג את הקדושה האופפת אותו.

באמצע קבלת הקהל, פרץ אדם לבית הכנסת מלווה באישה שנראתה בחודש התשיעי להריונה, "כרסה בין שיניה" כדברי המשנה. הבעל ההיסטרי החזיק בידו צילום רנטגן וצעק: "הם רוצים לנתח, הם רוצים לנתח".

"ודאי שהם רוצים לנתח", אמר הרב בנחת, "לאשתך יש גידול מסיבי בבטנה".

אז הבנתי שהאישה אינה בהיריון. הנפיחות בבטנה הייתה גידול חולני, ל"ע.

"הם רוצים לנתח אותה ביום שלישי", צעק הבעל. "הנה הצילום! הנה הצילום!"

"מה חשבת?" אמר הרב, "אינך שומר טהרת המשפחה".

מיד השתתק הבעל.

"אתה גם אלים כלפי אשתך, דורש לקבל את שלך בכל רגע שאתה רוצה, בלי להתחשב ברצונה. אני טועה?".

האיש נבוך כולו ונראה כאילו הוא רוצה שהאדמה תבלע אותו.

"אלה עבירות חמורות מאוד", אמר הרב, "אתה מתחרט עליהן?"

"כן", אמר האיש.

"אתה מבטיח שמעכשיו תשמור הלכות טהרת המשפחה, ותתנהג יפה כלפי אשתך?".

"כן", אמר האיש.

הרב ליאון פנה לאישה. "הגידול בבטנך הוא הכעס שיש בך על בעלך. אבל את צריכה להבין שהוא לא מתכוון לעשות לך רע. הוא מתרגז מהר כי הוא מעולם לא למד להתנהג אחרת. מעכשיו הוא ישתנה. את מסוגלת למחול לו?".

האישה הנהנה בראשה לחיוב.

"תני מכה על בטנך", אמר לה הרב.

היא טפחה קלות על בטנה.

"יותר חזק!" אמר הרב.

היא נתנה עוד טפיחה על בטנה.

"יותר חזק!" פקד הרב.

הפעם היא הכתה על בטנה באגרופה. ואז, כמו בלון שיוצא ממנו האוויר, הנפיחות הגדולה בבטנה הצטמקה ונעלמה. כל זה קרה במרחק של מטר ממני. מול עיניי הנדהמות, הנפיחות המאסיבית פשוט נעלמה. האישה פרצה בבכי. הבעל, לא מאמין למראה עיניו, התחיל לצעוק: "אבל הצילום הרנטגן! הצילום!".

"אתה יכול לזרוק את הצילום לפח", אמר לו הרב. "נגמר. אין. אשתך בריאה".

"אבל הניתוח... יש תור בשבוע הבא", מלמל הבעל ההמום. "מה אני אגיד לרופא?".

"אתה לא צריך להגיד לו שום דבר. הוא יראה בעצמו".

הרב ליאון פנה לאישה שעדיין התייפחה מתוך ההלם. "למה את בוכה? תשמחי. הקב"ה עשה לך נס".

גם לי עשה הקב"ה נס דומה בראשית דרכי כבעל תשובה. מחלה שייסרה אותי במשך שנים נעלמה בזכות תשובה ותפילה. לכן המראה שראיתי באותו מעמד לא היה זר לי ולא הפתיע אותי. הרב ליאון תמיד מדגיש את הפסוק: "ושב ורפא לו": הקב"ה הוא כל-יכול. הסוד הוא תשובה.

כוחה של תפילה

באותו יום לא הצלחתי להעלות בפני הרב אף אחת משאלותיי הרבות. כשקמתי לצאת, שמעתי שמזכירו של הרב אומר למישהו בטלפון שהרב נוסע צפונה עם תלמידיו כדי להתפלל לגשם. להזכירכם, כל זה התרחש לפני ארבע שנים, לאחר שנת בצורת שהדאיגה את כל המדינה. מפלס הכינרת היה נמוך מאוד, והיו דיונים רציניים על ייבוא מים מתורכיה. לכן כל כך התרגשתי לשמוע שהרב עומד לקיים תפילה מיוחדת לירידת גשמים. מיד שאלתי אם אוכל להצטרף. המזכיר אמר שהוא ישאל את הרב ויודיע לי תשובה בטלפון.

שמחתי מאוד כאשר התקשרו אליי באותו ערב והודיעו לי שהרב מסר שאוכל להצטרף לנסיעתם ושהוא מרוצה מאוד מהתשובה שאני עושה, בנוסף על התשובה שכבר עשיתי. אכן, מאז עזבתי את החיים של הוליווד, התקדמתי שנות אור לכיוון חיי קדושה, אך כפי שלמדתי מהחוברת של הרב ליאון, עיקר הקדושה, דהיינו שמירת הברית ושמירת העיניים, היה חסר.

בשבוע שלאחר מכן יצאה שיירה של מכוניות מהישיבה בבני ברק. הרב ביקש מהנוסעים לסיים יחד אמירת ספר תהילים בזמן הנסיעה, ולכן לא היו פטפוטים בדרך. היעד היה חורשה קטנה מבודדת בשם "מעיין ברוך", לא רחוק מקריית שמונה.

לאחר נסיעה ארוכה, עלינו על שביל עפר שהוביל לאזור פיקניקים בין עצי איקליפטוס גבוהים. הרב כבר היה שם, מסדר את ה"מחנה" המאולתר. המראה היה סוריאליסטי: יום שטוף שמש בתחילת חשוון, חורשה קטנה ומראהו של הרב. כתסריטאי לשעבר, הרגשתי כאילו אני נכנס לסרט על הבעל שם טוב. כמו בסוכות, גם עכשיו היה הרב בעיצומה של הכנת סלט גדול. כשהגיע המיניבוס עם השולחנות וארגזי האוכל, הרב תפס פיקוד. הוא הורה היכן להעמיד את השולחנות, היכן לשטוף את הפירות, מי ילמד אידרא רבא ומי ילמד אידרא זוטא. ואני עומד ומשתהה לנוכח המרץ השופע ממנו. בשביל אדם בגילו, תנועותיו היו זריזות להפליא. הרב עבר על ידי, הצביע על פרק תהילים, ואמר: "הפרק הזה מועיל לשמירת הברית".

בשנים קודמות הוא היה נוסע עם תלמידיו לפחות פעם בשבוע לערוך תיקונים, כל פעם למקום אחר בארץ. גם עכשיו הרב ליאון נוסע לכותל לפחות שלוש פעמים בשבוע. תלמידיו אומרים שאינו ישן יותר משעתיים בלילה, אם בכלל. ימיו ולילותיו מלאים תפילה ולימוד כמו התקופה שבה למד רבי שמעון בר יוחאי במערה וחיבר את הזוהר.

תוך זמן קצר, השולחנות עמדו ערוכים בכל טוב. אחרי קריאת תהילים וקטעים מהזוהר, הרב הורה לכולם לברך בקול רם וליטול ידיים מצינור המים הסמוך אשר מקורו מנהרות גן עדן. בזמן הסעודה, דיבר הרב דברי תורה ואמר שהגשמים נעצרים בגלל פגימת הברית כמו שמוסבר בזוהר על קריאת שמע (בראשית קפ"ט, עמוד ב').

מיד לאחר שגמרנו לאכול, הרב הורה לכולנו להסתדר בארבעה טורים, כשכל טור פונה לאחת מארבע רוחות השמים. הרב עמד באמצע וכולם אמרו יחד בקול רם ובדבקות את "פיטום הקטורת" על פי היסוד. עוד לפני שסיימנו, נשמעו קולות עמומים של רעמים מכיוון החרמון. בהמשך התפילה, התגברו קולות הרעמים. טיפות הגשם הראשונות נפלו בזמן שקיפלנו את השולחנות והכיסאות. בדרך חזרה לבני ברק, התקדרו השמים, ירד גשם זלעפות ואפילו ירד ברד כבד. הברד היה כל כך חזק עד שהוא שבר שמשות בחלק מהמכוניות שהיו בשיירתנו, ונהגיהם היו זכאים לפיצוי מחברת הביטוח. נכון, לא היינו היחידים שהתפללו באותה שעה לגשמים, אך קשה לומר שאין קשר בין הגשמים החזקים הפתאומיים לבין התפילות שערכנו. זו גם לא הייתה הפעם הראשונה שירד גשם אחרי תיקון שערך הרב ליאון עם תלמידיו.

הנער והזוהר

באורות התחייה (פרק נ"ז) כותב הרב קוק שלימוד הזוהר יפתח את הדרך לגאולה. כשהגיע הנער אליהו ליאון לוי לגיל בר מצווה, הוא כבר ידע חלקים רבים של הזוהר.

סבו של הרב ליאון, הרב המקובל אברהם לוי, גדל בעיר העתיקה, ליד שער שכם. בגלל קשיי פרנסה, נסעה המשפחה לתורכיה והשתכנה בעיר מרעש. בכל לילה, אפילו בלילות חורף קפואים, היה קם הרב אברהם משנתו בשעה שתיים בלילה, טובל במעיין והולך לבית הכנסת לקרוא "תיקון חצות" וללמוד משניות ורזי תורה עד עלות השחר.

בגיל 98 הוא הלך לעולמו והוריש את כתר רזי התורה לבנו ישועה לוי. תחת הנהגתו הרוחנית, כל היהודים באזור חזרו לתורה. הוא ידע בעל פה את חמשת חומשי התורה, שישה סדרי המשנה וספר התהילים.

בבקרים היה מלמד את ילדי הקהילה, ובמשך היום עסק בתפקידו כרב המקום. בערב הוא היה ישן כמה שעות ואחר כך לומד קבלה כל הלילה. בהשראת רבם המסור, רוב יהודי הקהילה היו קמים אף הם בחצות הלילה והולכים לבית הכנסת כדי לקרוא יחד "תיקון חצות". לעתים קרובות, הרב ישועה היה לוקח את אליהו הצעיר ל"תיקון חצות", גם כשהילד התחנן להישאר במיטה, כדי להרגילו למידת החסידות בעבודת ה'.

יחד עם עוד משפחות ממרעש, חזרה משפחת לוי ארצה בשנת 1950 והתיישבה בתל אביב. אולי בהשראת אווירא דארץ ישראל, אליהו בן השתיים עשרה התחיל לקרוא זוהר בשעות שאביו לא היה בבית. לעילוי הנמרץ היו שעות רבות כאלה. הרב ישועה נהג לטבול בכל לילה 151 טבילות לפני אמירת "תיקון חצות" ואז היה ממשיך בתפילות, בלימוד תורה ובהנהגת הקהל, במשך רוב היום. הרב ישועה התחיל לשים לב שספרי הזוהר שלו נעלמים. הוא היה מוצא אותם אצל בנו, מחזיר אותם אליו, אך שוב הספרים היו נעלמים. ככל שגדל הנער, נעלמו עוד ועוד ספרים מהמדפים, כולל ספרי תורת האר"י ועוד ספרי קבלה. הרב ליאון למד בבחרותו בישיבת "פורת יוסף" וגם בכפר חב"ד, אך הוא אומר שאת רוב תורתו הוא למד מאביו.

"הוא לימד אותי סודות שעד היום לא גיליתי לשום אדם בעולם. התורה מקיפה יותר חכמה ודעת מכל מה שיודעים כל המדענים, הפרופסורים והרופאים שבכל העולם".

במשך שש שנים התבודד בבית, כשהוא לומד קבלה, עושה תעניות, ואומר ייחודים יומם ולילה. לבסוף אמר לו אביו: "אולי תעשה מעצמך מלאך בדרך הזאת, אבל מה עם עם ישראל? צא לעם ולמד אותם. השתמש בכישרונות שה' חנן אותך בהם כדי לרומם את העם".

ניסים בשפע

מאז אותה תפילת גשם שהייתי עד לה, ראיתי הרבה ניסים בחצרו של הרב ליאון. פעם, אחרי תיקון לילי ארוך, נדחק חייל דתי צעיר בין האנשים הרבים שהקיפו את הרב. אחת מזרועותיו הייתה תלויה לצידו, מדולדלת ורפויה. הוא אמר לרב שידו משותקת כבר חצי שנה, וששום רופא לא הצליח לעזור לו.

"למה הרמת את הפסל ההוא? זה היה פסל של עבודה זרה", שאל אותו הרב.

החייל נראה המום. הוא נענע את ראשו כאילו מנסה להתעורר מחלום.

"זה היה לפני שבע שנים, בטיול בספרד", הוא הודה. "לקחו אותנו לכנסייה ואני סתם כך הרמתי שם פסל אחד".

"הקדוש ברוך הוא נתן לך שבע שנים לחזור בתשובה", אמר הרב. "עכשיו קיבלת את המכה. אתה מתחרט?".

"בוודאי", אמר הצעיר. "לא היה לי מושג מה אני עושה".

"עבר לך", אמר לו הרב. "עכשיו קח עוגייה מהשולחן עם היד החולה, תברך ותאכל".

החייל הסתכל על צלחת העוגיות שהייתה לפניו. "אני לא יכול", הוא אמר.

"אתה יכול. יש לך יד חדשה. אתה יכול להרים אפילו מיניבוס".

החייל ריכז את מבטו על ידו וניסה להרימה. פתאום היד זזה. החייל פלט קריאת התפעלות. הוא המשיך להושיט את ידו לכיוון השולחן. חיוך גדול התפשט על פניו. הוא תפס את העוגייה, חייך, בירך ברכה בשמחה גדולה ואכל אותה. כולם מחאו כפיים.

"יש אנשים שחושבים שרוח הקודש לא קיימת בימינו", מסביר הרב ליאון. "הם חושבים שרק בעבר היה דבר כזה. זה לא נכון. בכל הזמנים יש רוח הקודש. האם חל ח"ו איזשהו שינוי אצל הקב"ה? ודאי שלא. הוא תמיד מוכן להעניק מטובו הגדול. הבעיה היא כשהכלי אינו מוכן, כשהכלי שלנו אינו יכול לקלוט את האור".

פעם הגיע לקבלת הקהל תלמיד חכם אשכנזי. הוא ישב בשקט בבית הכנסת, וצפה בנעשה. כשאישה קמה מכיסא גלגלים והתחילה ללכת, הוא פרץ לתוך חדרו של הרב וחיפש סביב כיסאו ומתחת לשולחנו, כאילו מנסה לגלות איזה כפתור סודי או קופסת קסמים.

"איפה זה?" הוא שאל. "איפה זה? איך אתה עושה את זה?".

תלמידיו מספרים מאות סיפורים על עקרות שנפקדו, על חיגרים שהתחילו ללכת ועל אילמים שהתחילו לדבר. כשאשתו של הבבא סאלי רצתה להתייעץ עם מישהו, היא באה לרב ליאון. בכל יום חמישי בשעות קבלת קהל, הישיבה ברחוב השומר מלאה אנשים, אך בגלל ענוונתנותו הגדולה, רבים אינם יודעים עליו דבר. עוד סיבה שהוא אינו מפורסם היא שהוא מעולם לא קשר עצמו לאף מפלגה פוליטית. חברי כנסת ודמויות ציבוריות באים להתייעץ איתו, אך הוא מעלים את עצמו מעין הציבור.

כאשר הצעתי לצלם את קבלת הקהל כדי לעשות סרט, הוא ענה לי: "אם יהיה פרסום גדול מידי, יבואו כל מיני מאפיונרים ויאיימו עליי עם נשק אם לא ארפא את קרוביהם".

לקראת יום ירושלים סידרתי שהרב יברך את קהל האלפים המגיע לכותל בסוף צעדת "ריקודגלים", אך הוא סירב באומרו: "אני נראה "משונה" עם הכובע והכיפה הגדולה שלי. אינני רוצה שמישהו ח"ו יגיד עלי משהו לא יפה, ובשמים יקפידו עליו".

לא כל ברכה שמברך הרב ליאון מביאה איתה נס. לפעמים נראה כאילו אין שום שינוי. שאלתי את הרב ליאון על זה והוא הסביר: "ה' מחליט. לא אני. הכול מה'. אני בסך הכל כמו סמרטוט ספונג'ה. אם אתה רוצה, אתה יכול לקרוא לי "הרב סמרטוט ספונג'ה". אם לאדם יש זכויות והוא חוזר בתשובה באמת ובתמים וה' מחליט להתערב, אז מתרחש נס. אם אדם מתקשה לחזור בתשובה, הוא צריך קודם כל לעבוד על עצמו. לפתוח מחדש את צינורות השפע שהוא סתם במעשיו המוטעים. הכל תלוי בתשובה, ביגיעה ובזכויות. הברכות שלי אינם כלום. ה' עושה הכל".

כמובן, ה' עושה הכל. ובכל זאת, השפעתו של הרב גדולה. היו הרבה מקרים שבהם הגיע הרב לבתי חולים ובירך חולים שהיו שקועים בתרדמת ("צמח") והחולים התעוררו. מקרה דרמטי כזה אירע בחודש הקודם במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים "שערי צדק". בזמן האחרון, הרב ליאון עובד סביב השעון להוציא סדרת ספרים על תיקון הברית, ולכן אינו מגיע לביקורים בבתי חולים כמו שהיה עושה קודם לכן. אבל כשהגיעו אליו שני בניו של ראש ישיבה מבית שמש שהיה במצב קשה, וביקשו ממנו לבוא איתם לבית החולים שערי צדק, הוא מייד נסע איתם עם אחד מתלמידיו כדי להתפלל ליד מיטת האב החולה.

התלמיד סיפר: "האב היה מחובר לשמונה עשר צינורות וחוטים. להגיע אליו היה כמו לעבור דרך ג'ונגל. הרב ביקש מהרופאים להפחית את כמות חומר ההרדמה כדי שיוכל לעבוד על העלאת רמות התפקוד של החולה. אחרי שלוש שעות תפילה של הרב, כל הסימנים החיוניים עלו. בשלב מסוים נסענו עם אחד הבנים לכותל, ושם המשיך הרב לבקש רחמים. בזמן שהיינו בכותל, התקשר הבן שנשאר בבית החולים ליד אביו, ומסר שכל רמות התפקוד הגיעו לרמה תקינה ושאביו נושם בכוחות עצמו. בערב הוא התקשר אליי וסיפר שהרופאים הוציאו את כל הצינורות, ושאביו יושב על המיטה ורוצה לחזור הביתה לשבת".

חלום "קרין איי"

מאמציו האינסופיים של הרב לעזור לעם ישראל אינם מוגבלים לבעיות רפואיות. לפני מספר שנים, חלם הרב שספינה המסוכנת לישראל היא בדרכה לארץ. חלומותיו של הרב אינם עניין פשוט.

צדיקים כמו הרב נחמן מברסלב, אור החיים הקדוש, הבן איש חי ואחרים הופיעו לפניו בחלום עם מסרים חשובים. הרב ליאון מיד התקשר לקצין בעל דרגה גבוהה בצבא שקשור אליו, והלה העביר את המידע לגורמי הביטחון המתאימים. חיל האוויר שלח מטוס סיור, אך הוא דיווח שהתנועה הימית היחידה בסביבה היא תרגיל משותף מצרי-אמריקאי שישראל כבר ידעה עליו. הרב אמר להם שהם טועים, ושספינה מסוכנת מתקרבת מכיוון דרום. שוב נשלח המטוס, והפעם הוא גילה ספינה בלתי מזוהה בים סוף המתקרבת למפרץ אילת. זאת הייתה ה"קרין איי", שהייתה בדרכה להבריח לעזה כמות ענקית של נשק ותחמושת.

תלמידים ואנשים שזכו להתקרב לרב גם מרוויחים מכישרונותיו הייחודיים בכל מיני תחומים, לפעמים מדהימים. אחד מתלמידיו, יגאל ואזנה, נעזר ברב כאשר הותקפו המחשבים במקום עבודתו על ידי וירוס, ומאה ושמונים מחשבים יצאו מכלל פעולה. במשך יומיים ניסו למצוא פתרון, אך לשווא. חברה שמתמחה בהוצאת וירוסים רצתה ארבע מאות אלף דולר כדי לתקן את הבעיה. פתאום שי חשב לשאול בעצת הרב.

"אינני יודע למה לא חשבתי על זה מיד", הוא סיפר. "התקשרתי לרב ותיארתי לו את הבעיה. הוא הורה לי להניח את ידי על אחד המחשבים. אחרי דקה, הוא אמר שהוא רואה את הווירוס והוא תיאר אותו לפני. (מאוחר יותר הוא הראה לי את הסקיצה שעשה בישיבה. זה היה נראה בדיוק כמו דיאגראמות של וירוסי מחשב עם זנב מתפתל ארוך). הוא אמר לי שהוא תפס את הווירוס ונעל אותו בכספת רוחנית. הוא הורה לי להקיש "אנטר". מיד נדלק המחשב ואיתו יתר המחשבים שהיו בבניין. זה היה מדהים".

פעם אחת יענק'לה לווין קנה מכונית משומשת ממישהו שהיה גבאי באחד מבתי הכנסת באזור. מאחר שכבר היה בבני ברק, קפץ לישיבה לביקור.

"הוא סיפר לך שהמכונית עברה תאונה ושהבריח המחבר את שני הגלגלים הקדמיים התעקם?" שאל הרב.

"לא, הוא לא סיפר לי. איך זה יכול להיות? קניתי אותה מאדם ירא שמים", טען יענק'לה.

"הוא היה צריך להוריד אלפיים שקל ממחיר המחירון", אמר הרב.

יענק'לה לקח את המכונית למוסך כדי לבדוק אותה. אכן, אותו בריח היה עקום. הוא חזר לגבאי שמכר לו את המכונית , והלה החזיר לו כסף בבושה גדולה.

ועוד דבר: מאז שאבי אישר לי להביא את אמי לבני ברק, אין לה עוד כאבי גב.

שמירת הברית ? שמירת הארץ

בכל מוצאי שבת מגיע הרב ליאון לכותל עם תלמידיו, ורבים מצטרפים ממקומות שונים בארץ. כולם אומרים יחד תהילים, ולאחר מכן עורכים סעודת "מלווה מלכה". באחת מהסעודות האלה לפני שנתיים, עוד קודם שהודיעו על ההתנתקות, הרב אמר שיש גזירה בשמים שיהיה מאוד קשה לבטל. "הקב"ה מאוד לא מרוצה מהפריצות בארץ".

הוא אמר שהבאת אלפי נשים נכריות מחו"ל והפיכתן לזונות היוותה מכה לאומה, כמו בנות מדיין בימי זמרי בן סלוא.

"הקב"ה מוכן למחול על מאה חילולי שבת, אבל אינו יכול לסבול ניאוף ופריצות. אין דבר בעולם המעורר את קנאתו של הקב"ה יותר מפגימת הברית. ארץ ישראל בסכנה. תזכרו מה שאני אומר".

אחד התלמידים שאל מה אפשר לעשות? הרב היה רציני ומהורהר.

"אם הרבנים ידברו יותר על שמירת הברית, אולי ירחם הקב"ה. האלף הנוכחי, האלף השישי, הוא כנגד מידת היסוד. לא מספיק לגור בארץ ישראל. צריך לחיות פה בקדושה. זוהי משמעותה של הברית. הדרך היחידה להגיע למלכות היא דרך קדושת היסוד, כמו יוסף הצדיק. חייבים להעביר את מסר הזה".

הרב ליאון חולם על עריכת תיקון היסוד באיצטדיון "יד אליהו" עם עשרות אלפי יהודים. כביכול זוהי ה"קפידא" שלו כלפי הקב"ה.

"אני צריך לערוך תיקון יסוד באינטרנט לכל יהודי העולם", הוא אומר. "אם אוכל לעשות זאת, המשיח יבוא מחר".

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, שרה צפורה בת רינה, רועי עובדיה בן שולמית רעות, אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16687757

אתר השבת


מאמרים אחרונים