מאמרים
'ברוב עם הדרת מלך' כשאחד מקיים את המצווה וההמונים עומדים מסביבו
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 07 ספטמבר 2020 14:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 475
'ברוב עם הדרת מלך' כשאחד מקיים את המצווה וההמונים עומדים מסביבו
/הרב שמואל ברוך גנוט/
שאלה: אני נעמד על כסא ומברך בקול רם ברכה על כוס פפסי-קולה, אותה אלגום לי בנחת לאחר הברכה. רק אני אשתה מהכוס ורק אני אברך כעת 'שהכל'. אך מסביבי עומדים עכשיו יהודים רבים, שמקשיבים לברכתי ואף עונים עליה 'אמן'. האם אקיים בכך את הענין של עשיית מצווה 'ברוב עם הדרת מלך'??
תשובה: מאחר שחלו עיכובים בזמן ברכת "ברכת החמה" אותה בירכו בער"פ התשס"ט בעירנו אלעד יצ"ו, הסתפקו כו"כ ת"ח ואברכים האם כדאי להם לברך את הברכה מבלי להמתין לברכת כל הציבור האדיר שהתאסף במקום, (מאחר שא' הרבנים בושש לבוא במשך זמן ארוך והזמן התאחר), והאם גם בכה"ג נחשב להם שבירכו הברכה "ברוב עם הדרת מלך", כיון שכל הציבור שעמד והמתין, היה נוכח בשעת הברכה שהם בירכו ושמע אותם מברכים, וזאת מלבד מעלת "זריזין מקדימין למצוות". ושורש הספק הוא האם במעלת "ברוב עם" נאמר שהציבור צריכים להשתתף במצוה יחדיו ולהיות חלק ממנה, א"ד שעצם המצאות ציבור גדול בשעת המצוה או הברכה, נחשב ל"ברוב עם". וכדלהלן: א] הנה מצאנו בש"ס ובפוסקים מספר צורות ודרכים ל"ברוב עם". א-) התעסקות הרבים בחלקי המצוה, כשהרבים משתתפים יחדיו בקיום המצוה, וכהא דפסחים (סד,א) שכהנים רבים השתתפו בהקרבת ובהולכת הפסח למזבח, למרות שהמצוה היתה יכולה להיעשות ע"י יחידים, והוא משום "ברוב עם הדרת מלך". וכן הוא במנחות. (סב, א) גבי שאר הקרבנות וכן בתו"כ (ויקרא פרשה ט') גבי הקרבת המנחות. ומסיבה זו כ' האור זרוע (ח"א קט"ו) שישנה מעלת "ברוב עם" שא' יתפלל כחזן בשחרית והשני יהיה ש"ץ של מוסף, מפני שחלוקת המצוה למספר רב יותר של אנשים הוי "ברב עם". ב-) כשכולם עושים יחדיו את המצוה, יש בזה "ברוב עם", ולכן ביהכנ"ס בעיר גדולה, בו מתפללים הרבה אנשים יחדיו, עדיף על ביהכנ"ס בעיר קטנה (מגילה כ"ז, ב'). ולכן מצוה לשמוע קריאת המגילה ברוב עם (עי' מג"א תר"צ סקכ"ג) ולהתפלל ברוב עם (מג"א צ' סקט"ו) ולקדש הלבנה ברוב עם (מג"א תכ"ו סק"א) ועוד ועוד. ג-) ישנה מעלה משום "ברוב עם", שאחד יוציא את הרבים מאשר כאו"א יעשה את המצוה לעצמו, ואמרו ב"ה (ברכות נג, א) שאחד מברך לכולם ברכת "מאורי האש", וכן בברכות הנהנין עדיף שא' יוציא את כולם בברכתו (טושו"ע או"ח קסז, א), וכן מצינו דעת הרמ"א (או"ח קצג, ב) שעדיף שג' שאכלו בלא קביעות יצטרפו לזימון, למרות שיכולים להתחלק, מפני "ברוב עם". והנה בכל ג' הקטגוריות הנ"ל, שייך הציבור בהמצוה עצמה ובזה מצינו שישנו "ברוב עם", אך עדיין לא מצינו שאם א' עושה המצוה וכולם רואים אותו בשעת עשיית המצוה, והם אינם קשורים להמצוה, דגם בכה"ג הוי "ברוב עם".
ב] ובשעת המעמד דברכת החמה בעירנו הבאתי ראיה דגם כה"ג הוי "ברוב עם", מהא דיומא ע' א' שכל העם היה נוכח בשעת שריפת פרים הנשרפים בביהמ"ק ביוהכ"פ, משום ,ברוב עם", ומ"מ אמרו בש"ס דכה"ג מותר להעביר על המצוות ולפנות למצוה אחרת, משום שהציבור לא עסוק במצוה אלא רק צופה בה, כדפרש"י שם. ואכן כך עשינו, ובירכנו מיד ברכת החמה, והציבור שמע אותנו וענה "אמן".
ובחוהמ"פ נדברתי בזה עם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והצדיק את ראייתי הנ"ל בכל לב, ואמר שטוב עשינו, וסיפר לי שמחותנו הר"ש קולדצקי זצ"ל סיפר לו שחותנו רבי זליג ברוורמן זצ"ל הזמין את רבו המהרי"ל דיסקין זי"ע לשמש כסנדק לבנו מיד לאחר תפילת הותיקין, והמהרי"ל בושש לבוא מספר דקות, ורבי זרח לקח את בנו ומיהר למולו, ומיד לאחר שמל הופיע המהריל"ד ואמר לו: "טוב עשית – אשהויי מצוה לא משהינן". [ואחר הפסח כתב לי בזה הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל שסיפור זה תמוה ביותר, ולדעתו לא היה ולא נברא, שהרי בוודאי שכבודו של רבנו הגדול המהרי"ל דיסקין דוחה מעלת "זריזין", וגם ישנו הענין שבסנדק היותר צדיק, כמש"כ הרמ"א יו"ד רס"ד, שדוחה למעלת ה"זריזין"].
ג] ואולם ניתן לדחות את ראייתינו בקל, דשאני בשריפת הפרים, שנועדו הם לכפרה בשביל כל הציבור ושפיר שייכים הם בהמצוה. זאת ועוד, שבאו כולם במיוחד כדי לראות את שריפת הפרים, וע"כ נחשב ל"ברוב עם". אך מי יימר דה"ה בנדו"ד, שהציבור לא הגיע כדי להשתתף בברכה שלנו, אלא לברך לעצמם ברוב עם, והם גם לא שייכים לברכה שאנו מברכים.
ד] והנה בביכורים (פ"ג, מ"ב) איתא דכל עיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד וכולם יחדיו מביאים את הביכורים, כדי שלא יגיעו יחידים, והוא מדינא ד"ברוב עם", וכ"פ הרמב"ם (ביכורים ד', ט"ז). והנה את גוף המצוה, היינו הבאת הביכורים לביהמ"ק, יתכן וכאו"א מקיים לחוד, ובודאי אחד אחר השני ולא כולם בבת אחת, ובכל זאת חזינן דעצם ההתעסקות יחדיו בהבאת הביכורים, אף שכ"א מקיים לבסוף המצוה לעצמו, נחשבת ל"ברוב עם", וא"כ אפשר דיש לדמות זה לנדו"ד, שעצם ההתכנסות יחד לברכת החמה, אף שכ"א יברך לבסוף הברכה לעצמו ולא ביחד, חשוב זה ל"ברוב עם", דאיכא מעליותא בעצם העיסוק הציבורי בדבר המצוה, אף שאת המצוה עצמה לא מקיימים כולם יחדיו. ואולם זוהי ראיה דוקא א"נ דבביכורים אין מצוה בעצם ההליכה להביא הביכורים, ויל"פ בזה.
ה] ומצאתי מציאה נפלאה בס' חזון יחזקאל יומא פ"ג הי"ב שכ' דהיו צריכים משמר של כהנים בשעת הקרבת הפרים מפני דוחק העם הרב, שבאו בגלל ה"ברוב עם" כביומא ע' א', והוסיף הגר"י אברמסקי זצ"ל: "ומהכא נפקא לן המצוה להיות נוכח בברית מילה וכדומה, כדי שתהא המצוה נעשית ברוב עם", עכ"ל. וחזי' דסבר ששייך "ברוב עם" גם באופן שהציבור אינו שייך בהמצוה, ובכ"ז עצם נוכחותם במקום חשובה ל"ברוב עם". [וידי"נ הר"י בחר הוסיף בזה דלפי"ז יש ליתן טעם למנהג "החיקה" שבברית, בהם מקדמים את התינוק ע"י הרבה אנשים, דדמיא לפסחים ס"ד א' הנ"ל, דריבוי המתעסקים במצוה הוי "ברוב עם"]. ואולם י"ל דעדיין לא דמיא לנדו"ד דברכת החמה. א-) לדעת חלק מהראשונים בקידושין כ"ט, א', גם כשיש אב, מוטלת מצות המילה על כל ישראל ועל בי"ד שהם שלוחי ישראל,והאב נחשב רק לקודם בדרגתו למצוה, ולפי"ז י"ל דזה מחשיב את הציבור לקשורים למצוה. ב-) כשהציבור הגיע לצורך הברית הוי "ברוב עם", ומשא"כ הכא שלא הגיעו לצורך הברכה שלנו אלא לצורך ברכתם שלהם. ו] והנה גם א"נ דכה"ג חשוב ל"ברוב עם", עדיין לא ברירא האם חשוב הוא בדרגתו לברוב עם הנערך ע"י שהציבור כולו מברך הברכה יחד, והאם כדאי להמתין כדי להרויח גם את המעלה הנוספת ש"ברוב עם" ע"י ברכת כל הציבור יחד, או שכדאי להסתפק ב"ברוב עם" היוצא ע"י השתתפות הציבור בברכה שלנו, מבלי שהם מברכים איתנו, כדי להרויח את מעלת ה"זריזין".
ומצינו בר"ה (ל"ב, ב') דמעלת זריזין מקדימין למצוות עדיפא על מעלת ברוב עם. ואף בנדו"ד לכאו' מצינו דבברכת החמה נדחית מעלת ה"זריזין" מפני מעלת "ברוב עם" (ואכמ"ל), מ"מ שפיר י"ל דכיון דקיימנו שפיר "ברוב עם" ע"י עצם ריבוי אלו שבירכו יחדיו, ובצירוף הציבור שראו אותנו מברכים וענו אמן בברכתנו, אזי זה עדיף ע"פ ה"ברוב עם" המיוחד יותר שבברכת כל הציבור יחדיו בפועל, כיון שהרווחנו גם את מעלת ה"זריזין" ו"אין מעבירין על המצוות". ועי' שו"ע ורמ"א או"ח צ"ד דעדיף להתפלל בביהמ"ד יותר מביהכנ"ס, למרות שבביהכנ"ס איכא "ברוב עם", משום ביטול תורה, כמש"כ המג"א, ולדעת השו"ע איירי דוקא דאיכא מנין בביהמ"ד. ולכאו' י"ל דכיון דבמנין מקיים ה"ברוב עם" דעשרה, ע"כ מעלת אי ביטול תורה עדיף.
ז] והלום ראיתי מש"כ בפרקי דר"א פכ"ט עה"פ 'בעצם היום הזה', שאאע"ה מל עצמו בחצות היום. וכ' להקשות בזית רענן דהא איכא מעלת זריזין, וכ' דעשה כן בכדי לפרסם הנס, ועי' בספר מנוחת אהרן שפילפל האם כוונת הז"ר למעלת ברוב עם או לפרסום וקידוש ה' בעולם וכו'. והנה שם הרי שאר הנוכחים הנאספים לא התחייבו כלל במצות מילה ולא היו קשורים אליה כלל ועיקר.