אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל ברכת האילנות - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

ברכת האילנות - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

המבחן על "בבא קמא" נערך על... ברכת האילנות



* "ראוי להזדרז לברך ברכה חביבה זו, שקראו על המברך מקרא, שנאמר: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" * הרב ש.ב. גנוט פורס בפנינו את דיני ומנהגי ברכת האילנות, הפרטים והעובדות, והוא ממליץ לנו לברך את הברכה כבר בשבוע הקרוב * על אילו עצים לא בירכו בבגדד, מתי המרוקאים בירכו את הברכה, מדוע ה"חזון איש" לא בירך אותה בכלל, האם מברכים על עץ שהשכנים רבים עליו ומה הקשר בין פרק "מרובה" לברכת האילנות?!" *

פרטי ההלכות בקצרה

• הרואה בימי חודש ניסן אילני מאכל מלבלבים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם".
• ברכה זו אנו מברכים רק פעם בשנה ואנו כוללים בה את כל האילנות שבעולם, שנראה במהלך כל השנה.
• מצווה הבאה לידך- אל תחמיצנה. לכן ראוי לברך את הברכה כבר בתחילת חודש ניסן. ומכיוון שישנם פוסקים הסוברים שלא ניתן לברך את הברכה בחודש אייר (או שבאייר מברכים אותה בלי "שם ומלכות"), לכן בוודאי עלינו להזדרז ולברכה בתחילת החודש, לבל נשכח לברך ולא נברך את הברכה בזמנה, בחודש ניסן.
• מעיקר הדין ניתן לברך את הברכה בשבת וביום- טוב, ויש שנהגו, כמו הגאון האדר"ת, לברך עליה דווקא בשבת, כדי שהברכה תצטרף למאגר "מאה הברכות" היומי שלנו. וישנם האוסרים לברך את הברכה בשבת.
• כשאנו רואים את הלבלוב היטב גם בלילה, נוכל לברך את הברכה בלילה.
• מעיקר ההלכה, ניתן לברך על ראיית אילן אחד, אך לכתחילה כדאי לברך על 2 אילנות העומדים יחדיו, או על שדה ופרדס שמחוץ לעיר.
• עלינו לברך על אילנות מאכל ולא על אילן סרק (ואם בירך בטעות על אילן- סרק, יש הסוברים שיצא ידי הברכה, ולכן כדאי שישמע שוב את הברכה מחברו ויענה "אמן" על ברכתו).
• מהו הלבלוב עליו מברכים? שבאילן יהיו פרחים, העשויים להצמיח ולהיהפך לפירות בהמשך גידולם. מעיקר הדין מברכים גם כשיש באילן רק פרח אחד ויחיד, אך לכתחילה נהדר ונברך על אילנות הנאים במראיתם ומלאים בלבלוב, ובראשם פרח כעין שושנה, אדומה או לבנה.
• מותר לברך את הברכה על אילנות השייכים לאדם אחר, גם מבלי לבקש את רשותו, ובלבד שיעמוד מחוץ לחצר חבירו, שלא ייגע באילנות ובוודאי שלא יקטוף אותם.
• אנשים, וגם נשים, צריכים לברך את הברכה, וגם את הילדים נחנך למצווה זו, ככל מצוות זו, ככל מצוות "חינוך".
• גם אדם שלבלוב האילן והעלים גורמים לו לאלרגיה, מברך. מכיוון שבסופו של דבר, למרות שכעת הפריחה מפריעה לו, ייהנה הוא מפירות- האילן.
• כאשר ראה את האילנות המלבלבים ולא בירך, וראה אותם שוב ורוצה כעת לברך עליהם, אזי אם הפרחים עדיין קיימים- מברך עליהם כעת. ומכיוון שיש בעניין מספר נידונים, לכן טוב ביותר אם יברך על האילנות בפעם הראשונה שרואה אותם בחודש ניסן.
• תפילת שחרית קודמת לברכת האילנות, וגם תפילת מנחה, מוסף ויתר התפילות הקבועות, כיוון ש"תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם" והתפילות תדירות בה יותר מברכה זו. וגם אדם שיש לו סדר לימוד קבוע לאחר התפילה- לא יבטלנו, ובוודאי ששיעור של רבים אינו נדחה מפני ברכת האילנות.
• "ברוב עם הדרת מלך" וראוי לברך את הברכה במקהלות עם. ואמנם לדעת רוב הפוסקים מעלת "זריזים מקדימים למצוות" עדיפה ולכן אם הציבור משתהה או מתכוון לברך את הברכה מאוחר יותר או ביום אחר, ראוי להזדרז ולברך את הברכה בהזדמנות הראשונה שלנו.
• כש- 3 אנשים עומדים יחדיו ומברכים את הברכה, נחשב הדבר ל"ברוב עם", וישנם שכתבו שראוי להשתדל ולברך את הברכה במנין- עשרה, כדי לומר לאחריה פסוקים ומזמורים ו"קדיש דרבנן", ויתקנו בזה את הנשמות המגולגלות בעצים באותה העת.
• יברך את הברכה בשמחה, בכוונה ובקול רם, ויכוון לשבח ולפאר ליוצר האילנות ברוך הוא.

לא נמתין לחול המועד ונדאג לקרובים כעת

ב"סדר ברכות", שהובא באליה רבה, כתב: "ולעולם ירגיל אדם עצמו להזדרז במצוות, וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק "ושמרתם על המצות"- "אל תקרי מצות אלא מצוות, מצווה הבא לידך- אל תחמיצנה". הוא כותב שם כי בפרט בברכת האילנות כדאי להזדרז ולברכה במהירות, מ- 3 סיבות: -א. בתחילת חודש ניסן הפרחים עדיין מצויים על האילנות, "ולא לאחר עד חול המועד של הפסח כאשר נהגו מרבית העם, שעל הרוב כבר נפלו הפרחים, ושמא לא ימצא כי אם הציצים, וכל שכן שלא לאחר יותר, אולי כבר גדלו הפירות ונכנס בספק ברכות האם יברך על הפרחים". -ב. סיבה נוספת, שכתבה מוהר"ח הכהן ז"ל, היא, שהרי אף אדם לא יודע את עיתו ואילו מניעות ועיכובים יהיו מנת חלקו בהמשך החודש. -ג. וסיבה שלישית, המובאת בספר "ברכת האילנות" שהודפס בכלכותא שבהודו, היא שעלינו למהר ולברך את הברכה מיד בתחילת החודש, כדי... לתקן במהירות את נשמותיהם של קרובינו, שאולי מגולגלים דווקא בעץ זה, עליו אנו מברכים את הברכה. ואלו דבריו:"ישתדל וימהר יחישה, לקיים מצווה זו בימי ניסן ביתר שאת, ולברך ברכה זו בכוונה עצומה, לתקן את הנשמות המגולגלות בעצי השדה, שיזכו לעלות בהר ה' ולמצוא מנוחה, ויעלה בדעתו שאפשר שיש בעץ נשמות של מקורביו, המייחלים לחסדיו שיתקנם בברכתו ובתפילתו ויתעורר לתשובה כדי שלא יגרמו עוונותיו להתגלגל בדומם, צומח, חי ומדבר".
ושימו לב לדבר מעניין הכתוב שם בספר: שאם חס וחלילה ייגזר עלינו להתגלגל בעצים, אזי כשם שאנחנו משתדלים לתקן את נשמות האחרים, המגולגלים בעצים אלו, כך מן השמים יתנו לנו מידה כנגד מידה וימציאו ל,עץ שלנו", בו תתגלגל (חלילה וחס!!) נשמתנו, יהודים שיברכו על העץ את ברכת האילנות ויתקנו את נשמותינו שלנו המגולגלות בעץ (חס וחלילה...). והוא מסיים וכותב: "ולכן לא יתעצל במצווה זו, הקלה בעיני ההמון, כי לא ידעו מה רב טובה ומה רום גודלה!".

המרוקאים בירכו בפסח

מנהג בגדד ומרוקו, ג'רבה וצפון- אפריקה היה לברך את ברכת האילנות באחד מימי הפסח, זאת מהסיבה שרק בפסח יכלו לכנס את כל הקהל ולברך יחדיו ברוב עם את הברכה. ואמנם מרן ה"בן איש חי" זצוק"ל חרג ממנהג בגדד, כך לפי עדות נכדו חכם דוד זצ"ל, וקיבץ לעצמו מניין של תלמידי חכמים, שבירכו יחד איתו את הברכה בראש חודש ניסן. וכך נהגו חכמי המקובלים וגדולי ירושלים, לברך את הברכה מיד בראש חודש ניסן, כפי שמעידים מספר מספרי התקופה, וכך נוהגים גם כיום בבתי הכנסיות בארצנו ובישיבות הקדושות. אמת מה נהדר לראות בראש חודש ניסן את מקהלות וקהילות בני עירנו, יוצאים יחדיו וברבותיהם בראשם, יחד עם ילדי התתי"ם, בתי הספר והגנים, כבר בראש חודש ניסן, כדי לברך ברכה חביבה זו.

על איזה עצים כדאי לברך?

למרות שניתן לברך את הברכה על כל אילנות הפרי, הרי שמצאנו מספר ספרי מנהגים, הקוראים להעדיף עצים מסוימים ולברך עליהם דווקא.
הגאון החיד"א ז"ל כותב שבזמננו אנו, מגולגלות הנשמות דווקא בעצי הבשמים ובעשבים, ולכן מן הראוי לברך על עצי בשמים. (וכבר העיר בספר "מעשה חמד" שיש לעיין האם החיד"א מדבר על עצי בשמים שיש בהם פירות או שסובר הוא כדעות שאין צריך לברך דווקא על עצי פרי).
באלג'יר (כפי שמעיד בספר "זה השולחן") הקפידו לברך דווקא על עץ רימונים, מכיוון שפרחי עץ הרימון הינם הפרחים היפים והמיוחדים ביותר, ומפני חביבות והידור הברכה הקפידו לברך דווקא על פרחים שובי- לב אלו. בבגדד הקפידו שלא לברך על עץ התמר, כי חלק מעצי התמר אינם מניבים פירות ובגלל שעצי התמר גבוהים וקשה לראות את לבלובם ופריחתם. ויש שכתבו שלא לברך את הברכה על עץ חרובים, באותה השנה שהעץ אינו מוציא פירות.

כיצד התקבל הבחור הטברייני לישיבה

לפני כ- 15 שנה הגיע בחור ספרדי מטבריה, פנחס כהן שמו, כדי להיבחן בישיבת "קול תורה" ולהיכנס לשיעור א'. הבחור הטברייני התכונן רבות ולמד היטב את פרק "מרובה", פרק העוסק בסוגיות למדניות של גניבה וגזילה, ייאוש ושינוי רשות, עדות ועוד, והבחור הצעיר שינן לעצמו את כל ה"קצות החושן" ו"נתיבות המשפט" על הסוגיות, כולל את ה"קובץ שיעורים" ו"שיעורי רבי שמואל", שהרי הולך לעבור הוא מבחן על פרק כה מסובך. הוא ישב בחדר- הרבנים בישיבה ולחדר נכנס בסערה הגאון המופלא רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל, בעל "משאת המלך".

"איזה פרק למדתם?" התעניין רבי סימוניק, כפי שנקרא בחיבה ובהערצה בהיכלי התורה.

"פרק מרובה", השיב הבחור.

"אז תתן לי הוכחה מהפרק שלמדת שמותר לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה", אמר הגרש"מ דיסקין, "אני נותן לך כמה דקות לחשוב. אני צריך להתקשר למישהו ומיד אני חוזר, כדי לשמוע מה יש לך לומר"...

שלוש דקות תמימות היו לידידי פנחס כהן (כיום אברך כולל בבני ברק) ובסיומם, כשהרב דיסקין נכנס שוב לחדר, היתה לו תשובה מרתקת: "הגמרא אומרת שה"צנועין" היו נוהגים לסמן את אילנות הערלה שלהם, כדי שאם יבואו גנבים וירצו לגנוב את הפירות, שיידעו הם שמדובר בפירות ערלה ושלא יאכלו אותם באיסור. לעומת מנהגם, סבר רבי שמעון בן גמליאל שאנו לא צריכים לדאוג לגנבים הרשעים, כיוון ש"הלעיטוהו לרשע וימות". אך אם אסור לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה, יתכן מאד שיעמדו אנשים טובים ליד האילנות, מבלי לגנוב אותם או להזיק להם, ויברכו על פירות הערלה את הברכה. אם כן, מדוע אמר רשב"ג שאין צורך לסמן את אילנות הערלה? אלא בהכרח שמותר לברך ברכת האילנות על עץ ערלה!"...

הגרש"מ דיסקין זצ"ל חייך חיוך גדול, הנהן בראשו והמבחן הסתיים. פנחס כהן התקבל מיד לישיבה.

ואגב, את הראיה הזאת, להתיר לברך על פירות ערלה מהסוגיה של "צנועין", כבר כתב, שנים קודם לכן, הגאון מטעשיבין זצ"ל, ובספר "הליכות שלמה" מספרים על הגרש"ז אוירבך זצ"ל שפעם שוחחו עימו על גדלותם של גדולי התורה בדורות הקודמים, שהביאו ראיות מכל רחבי הש"ס לסוגיות ונושאים שאינם קשורים לכאורה, הגיב הגרש"ז אוירבך ואמר: "גם אנחנו הכרנו יהודי שכזה, שהביא תמיד ראיות מכל הש"ס כולו לנושאים שלא היו נראים כלל וכלל קשורים, הלא הוא הגאון מטעשיבין זצ"ל", ואז הביא הגרש"ז את הראיה הזאת, שהביא ה"טשעבינער רוב" לנושא ברכת האילנות על פירות ערלה, מסוגיה בפרק "מרובה"...

ומהי ההלכה? רבי עקיבא איגר זצ"ל מסתפק האם אכן מותר לברך על אילן בשנות הערלה שבו, החוות יאיר סובר שאסור לברך ואולם ה"דובב מישרים" הנ"ל, של הגאון מטשעבין, וגם ה"בן איש חי" סברו שמותר לברך על אילן ערלה. וראו בהרחבה בענין בספרי "שלהי דקייטא".

מדוע ה"חזון איש" לא בירך

ידידי רבי אליהו אריאל שליט"א, נכדו של הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל ומחבר הספר "שער העין" על ברכות הראיה, מספר במכתב ששלח למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שישנם אנשים שלא מברכים את ברכת האילנות, משום שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א השיב לו במכתב את סיפור המעשה, וכך מעיד אחיינו של החזון איש, מרן הגר"ח שליט"א: "כך היה העובדה. הלכנו ברחוב יחד בימי ניסן וראיתי מרחוק אילנות מלבלבין. ושאלתיו אם לברך, והשיב לי: "אם אתה רואה- תברך", ומזה הבנתי שהוא עצמו אינו מברך כיוון שהיה כבד ראיה ולא ראה את האילנות, וסבירא ליה שאין חיוב להשתדל לראות, כיוון שבגמרא נאמר "הרואה", ומי שאינו רואה- פטור"...

וכבר העירו שישנם ספרים שכתבו במפורש שישנו עניין ללכת ולראות אילנות, כדי לברך את הברכה, אך הגר"ח קנייבסקי אמר שהחזון איש לא סבר כך, וכאמור.

ברכה על אילן בעציץ

מעשה שהיה בראש חודש ניסן בבית כנסת מרכזי, שצדיק אחד ומזכה הרבים רצה לזכות את הציבור בברכת האילנות, והביא שלושה עציצים, שבכל אחד היה עץ פרי הדר שגדלו בהם פרחים, והציבור הסתפק האם לברך על "עציץ- אילן" זה.
ושאלו את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהשיב לו: "עץ ערלה יש בזה נידון, אבל על עציץ אפשר לברך".

לא לברך בירושלים העתיקה

קבוצת יהודים מאלעד החליטה לנסוע בשנה שעברה, בראש חודש ניסן, לכותל המערבי, כדי להתפלל שם. לאחר התפילה הסתובבו בין חומותיה של ירושלים העתיקה וראו לשמחתם אילנות פרי מלבלבים. הם רצו לברך על האילנות, עד שאחד מתלמידי החכמים עורר אותם שישנם פוסקי הלכה הנחלקים ביניהם האם ההלכה שאסור ליטע אילנות בירושלים העתיקה, שייכת גם בימינו אנו, כשבית המקדש נחרב. מכיוון שכך, טען אותו תלמיד חכם, אין לברך על אילנות הנטועים בתוך חומת ירושלים. והוא צודק (ראה בתשב"ץ ח"ג סו"ס ר"א, פאת השולחן הלכות א"י סי' ג', כפתור ופרח פ"ו ובספר מעשה חמד פרק ג' נז- נט).

סכסוכי שכנים

כאשר ישנם סכסוכי שכנים על שטח, שאחד השכנים נטע בו אילנות, אין ראוי לברך על אילנות אלו את ברכת האילנות (עי' בספר מעשה חמד פ"ג מ"ו), וכבר התפרסם לאחרונה על דיון בין שכנים, שאחד השכנים גדר לעצמו חצר על חשבון שכניו וכל הדיונים בדין- תורה עלו בתוהו, עד שהדיין אמר לשכן המדובר ש"תדע לך שאם תיטע אילנות בחצרך, לא יוכלו לברך עליהם את ברכת האילנות". השכן המופתע, שהבין לפתע עד היכן הדברים מגיעים מבחינה הלכתית, ציית מיד לדין- התורה והשיב את החצר הגזולה לשכניו...

הנשמות מגיעות לעצים דוקא עכשו

רבי שמעון בר יוחאי כותב בספרו הזוהר הקדוש (בפרשת בלק) כי בתקופת ניסן משוטטות להן הנשמות ויושבות על חומת גן העדן. הנשמות, כך לדברי הזוהר הקדוש, נראות כמו ציפורים המצפצפות ומשוררות להקב"ה, ומתפללות למען בני האדם היושבים בעולם הזה. זאת מפני שבימים אלו עסוקים בני האדם במצוות החג ובמעשים טובים. לאור דברי הזוהר הללו ביאר הגאון רבי נתן גשטטנער שליט"א, רב קרית אגו"י בבני ברק, כי משום כך אנו יוצאים בחודש ניסן לגינות ולפרדסים ומשבחים לאלוקינו על הבריות הטובות, הן הנשמות המתפללות על בני האדם, כשעל ידי ברכותיהם של ישראל מתעלות להם הנשמות וזוכות ליכנס לגן העדן. ההקשר בין הנשמות לברכת האילנות מופיע כבר בספרי קבלה קדומים וגם הגאון ה"בן איש חי" כותב שברכת האילנות רומזת "על נשמות שמתדבקים באילנות", ולזה אומרים בברכה: "בריות טובות ואילנות טובות", שיברכו עליהם בני אדם ומתקנים אותם".

חכמי הקבלה מסבירים כי אותם אלו המגולגלים בצומח יכולים לעלות ולהתגלגל מן הצומח אל החי דווקא בחדשי ניסן ואייר, סיון ותמוז (כאשר נשמה המגולגלת בדומם, עולה אל הדרגה הבאה, הצומח, בחדשים אב ואלול, תשרי וחשוון, ונשמה המגולגלת בחי מתגלגלת באדם בחדשי כסליו, טבת, שבט ואדר). כך שהראש לחודשי עליית הצומח הוא חודש ניסן, ולכן, כך כתבו חכמי הסוד, מברכים את ברכת האילנות דווקא בחודש ניסן, כדי לסייע לבירורו של הצומח המתחיל בחודש זה, כשעל ידי ברכת האילנות וסודה יצליחו המברכים להעלות את הנשמות המגולגלות בשתי דרגות בזה אחר זה, כשהנשמות המגולגלות מהצומח יעלו היישר להתגלגל בבן אדם, מבלי צורך להתגלגל בבעל חי.

מסיבה זו, מסביר ה"בן איש חי", נוהגים חסידים ואנשי מעשה לברך ברכה זו במניין של עשרה יהודים, כדי שלאחר הברכה יוסיפו פסוקי תורה ויאמרו קדיש, כדי שלימוד התורה והקדיש יוסיפו בעלייתם של הנשמות ובירורם, מן הצומח ולמעלה למעלה.

יסודות קבליים אלו קשורים כמובן גם לנושא הארוך של ברכת האילנות בשבת, כאשר ישנם מחכמי הספרדים הכותבים שאין לברך ברכה זו בשבת מפאת בירור הניצוצות הקדושים העולים מברכה זו.

******************************************************************************************************************************************

"תחנון" ו"נשיאים" בחודש ניסן/ הרב שב"ג

בכל חודש ניסן לא אומרים "תחנון" בתפילה ובימי שני וחמישי לא אומרים לאחר קריאת התורה "יהי רצון". אך אומרים "א-ל ארך אפיים" הנאמר בימי שני וחמישי לפני קריאת התורה, וגם אומרים "למנצח יענך ה'" לאחר "אשרי" ולפני "ובא לציון".- בשבתות חודש ניסן לא אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך צדק", אך ב"שבת מברכים" של חודש אייר אומרים "אב הרחמים" וגם בשעת "הזכרת הנשמות" ביומו האחרון של פסח אומרים "אב הרחמים". (שו"ע ומשנ"ב סי' תכ"ט).

וכל זאת מדוע? כתב המשנה ברורה שמכיוון שתריסר נשיאי שבטי ישראל הקריבו קרבן בי"ב ימי תחילת חודש ניסן, ולאחר מכן מגיעים ימי ערב פסח, פסח ואסרו חג, שאסור לומר בהם תחנו, אזי מכיוון שרוב החודש יצא בקדושה, עושין אותו כולו קודש ולא אומרים בו תחנון כלל (מג"א ומשנ"ב).

מכיוון שהנשיאים הקריבו את קרבנם בי"ב ימיו הראשונים של חודש ניסן, לכן טוב וראוי לקרוא ב- 12 הימים הראשונים של חודש ניסן, בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב באותו היום, בכל יום "נשיא" אחד, מפרשת נשא. ובי"ג בניסן קוראים בפרשת בהעלותך עד "כן עשה משה את המנורה". ובמקומות רבים היו נוהגים לקרוא את "הנשיאים" מתוך ספר תורה רק בימי שני וחמישי, בהם קוראים בספר התורה את תחילת פרשת השבוע.

(פורסם בעיתון 'קוראים אלעד', אדר התש"ע, ומפורסם כאן ברשות הכותב.-כל הזכויות שמורות לכותב)

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13016110

אתר השבת