מאמרים
כיצד הגיעה הסעודה הדשנה לקבר חבקוק?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בראשית
- פורסם בחמישי, 30 ספטמבר 2021 07:17
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 562
כיצד הגיעה הסעודה הדשנה לקבר חבקוק?
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (ב, ה).
כי לא המטיר - ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים (רש"י).
רבי ירוחם ממיר זצ"ל למד מכאן בספרו 'דעת תורה', כי אין נותנים לאדם מאומה מן השמים, עד שיתפלל על כך.
בעצם מעשה הבריאה נחקק ונקבע כי שום צמח לא יצמח ושום דבר לא ייצא לפועל עד שהאדם עצמו יתפלל לקבלו. כך טבע הקב"ה בבריאה. אם האדם חפץ בדבר מה, גם אם מהשמים רוצים לתת לו אותו, עליו להתפלל ולבקש. רק אז נפתחים לו צינורות השפע והוא יקבל אותם.
קראו נא מעשה נפלא עד למאד, אותו שמעתי מר' אריאל חייאייב, הספר של "מספרת אריאל" באלעד, שהוא יהודי ירא שמים, השוקד על התורה בכל שעות הבוקר בכולל האברכים של מוסדות 'אור האמת' ובשעות אחר הצהרים מספר במספרתו ביושר ובאמונה.
וכך סיפר לי ר' אריאל, בעודי מסתפר אצלו לפני חג השבועות: "בי"ד אייר האחרון חל יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס זיע"א בטבריה [על שאלת יום זה כיום קביעת היארצייט של רמבהע"נ, ראו בהרחבה במאמרו של הרה"ג רבי שרגא וויס זצ"ל מחיפה, בטאון סיני קב גליון ס - שב"ג]. מתפללי בית הכנסת ליוצאי בוכרה "חיי אדם" בנוה- יעקב בירושלים נסעו באותו יום למקומות הקדושים וגיסי הרב ברוך יוחננוב הזמין אותי להצטרף אליהם לנסיעה. התפללנו אצל רבי מאיר בעל הנס ומשם נסענו לכפר חקוק, לקבר חבקוק הנביא. במבנה הקבר יושב יהודי, שמטפח את המקום ונמצא שם כל היום. הוא עזר לנו להדליק נרות ועוד".
"לאחר התפילה הצעתי לכולם לשבת בסככה ליד חלקת הקבר ולאכול ארוחת צהרים, אך הנוסעים מ"חיי אדם" טענו שעוד 25 דקות נגיע למירון ושם נאכל ארוחת צהרים ליד קבר הרשב"י. המשכנו למירון ואז הופתענו ממטר סוחף וברד כבד שניתך על מירון. לא רצינו לאכול בתוך ציון הרשב"י ובחוץ ירד גשם זלעפות, אז אחד הנוסעים הציע שנחזור שוב לכפר חקוק ושם נאכל, באותה הסככה. היו כמובן אפשרויות רבות אחרות, לאכול באזור. אך כולם הסכימו שנשוב על עקבותינו לקבר חבקוק".
"שבנו לכפר חקוק. היהודי שישב ליד הציון אמר שלא ירדה שם אפילו טיפת גשם אחת. ערכנו סעודה כיד המלך, בשר כבש ופרגיות, והזמנו את אותו יהודי, שיושב בקבר חבקוק, להצטרף אלינו. ישבנו וסעדנו את ליבנו, דיברנו דברי תורה, שרנו שירי קודש ופנינו לברך ברכת המזון. לפתע נעמד אותו יהודי וביקש להתנצל בפנינו".
"על מה להתנצל?"- תמהנו, והוא הסביר: "מהבוקר לא אכלתי דבר. הגעתם לכאן בצהרים ושמחתי לשמוע שאתם מתלבטים האם לאכול כאן, כי הבנתי שתזמינו אותי להצטרף לסעודתכם. אך אז התאכזבתי לראות שהחלטתם להמשיך בדרככם ולא לאכול כאן. הייתי רעב מאד. נכנסתי לציון הקדוש ונשאתי תחינה לבורא העולם יתברך שמו שיחזיר אתכם הנה לארוחת צהרים, כי אני רעב, והנה- חזרתם. אז סליחה שגרמתי לכם לחזור"...
&&&&
מדוע הקב"ה שמע, בצורה כה מופלאה, לתפילתו של אותו יהודי, מיושבי קבר חבקוק הנביא?
אינני יודע. אינני מכירו ואיש מאיתנו אינו יודע חשבונות שמים. אך ברור לכולנו שהיתה זאת תפילה היוצאת מעומק הלב. יהודי רעב, שרואה כיצד קבוצת יהודים טובים היתה יכולה להצילו מרעבונו, מתפלל מעומק הלב, ותפילתו נענית. אנו אומרים שלש פעמים בכל יום ש"קרוב ה' לכל קוראיו- לכל אשר יקראוהו באמת". הקב"ה שומע תפילות אמיתיות, גם תפילות לארוחת צהרים טעימה, ובודאי לתפילות בענייני רוחניות ובקשת סייעתא דשמייא בעבודת ה', לעסק התורה ולקיום המצוות מתוך רוגע ושמחת הנפש.
"אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו מחזירין את הרוצח רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו" (משנה מכות פ"ב, ו)
חז"ל אמרו שאלו שחייבים גלות בגלל עוונותיהם, מגלגל הקב"ה שירצחו נפש בשגגה וכך יתחייבו לגלות לעיר מקלט. והנה רוצחים אלו יכולים להתפלל שהכהן הגדול ימות, כדי שהם יוכלו לצאת מעיר המקלט. הכיצד? מדוע שהקב"ה ישמע את תפילתם?
כי קשה להם בעיר המקלט. קשה להם לחיות כה רחוקים מכל משפחתם וחבריהם, ולכן הם מתפללים מתוככי קירות ליבם. תפילה שכזו עלולה להתקבל ולכן אמו של הכהן הגדול, החוששת לגורל בנה, מפייסת את הרוצחים, דואגת לכל מחסורם, כדי שלא יתפללו שבנה ימות, חלילה.
&&&&
ידידי הרב צבי נקר שליט"א מביא מעשה נפלא בספרו 'אמונה שלמה', בצירוף פרטים מדוייקים לאישוש העובדות.
בבני ברק נערכה מכירת ארבעת המינים במחירים מוזלים. הסחורה היתה יחסית מהודרת, אך ברמה סבירה, לא ברמה הגבוהה ביותר. מורי הצדק שהשיבו לשואלים באותה מכירה, החליטו שרק אם למישהו יש שאלה ספציפית, יבוא וישאל ויענו לו, וכך יוכלו לתת מענה לכולם.
הגיע יהודי בעל מבטא רוסי כבד, שאמר: "כבוד הרב, אני מבקש סליחה. הרבנים אמרו שיענו רק על שאלות מסוימות. אבל אני רוסי, הרב בטח שומע לפי המבטא. כשאני הייתי ילד, הרוסים לא אפשרו ליהודים לשמור תורה ומצוות, אני בכלל לא ידעתי שיש אלוקים, כולם פחדו ולא סיפרו לי כלום על היהדות. ידיעותי בנושא יהדות שאפו לאפס, אך נאמר לי שאני משתייך לעם היהודי. הגעתי לארץ, התחלתי לאט לאט להכיר את הקב"ה. לאט לאט אני לומד. עליתי לארץ לפני שנים, ולגבי ארבעת המינים אני לא יודע אפילו איזה שאלות לשאול. בחרתי לי מספר סטים שנראו לי מבחוץ יפים. בבקשה, כבודו יגיד לי אם מה שבחרתי טוב או לא טוב".
הרב הסכים לבדוק לו את האתרוגים והלולבים שלו ושל בניו. הרב לקח את האתרוג הראשון ולא האמין למראה עיניו. האתרוג היה מושלם, נקי לחלוטין ומרשים. חשב הרב, 'נו, מילא, יכול לקרות'. הוא לקח את האתרוג השני ופליאתו התעצמה, האתרוג השני היה מהודר ברמה גבוהה מאוד. לא פחות מהאתרוג הראשון. הרב היה המום. הוא לקח את האתרוג השלישי, גם הוא היה מהודר, נקי בתכלית ההידור, בעל גידול נאה ומרשים.
הרב חשב שאולי הוא לא רואה טוב, ולכן הלך להראות את הפלא לשאר הרבנים שנכחו במקום. כולם הסתכלו ונדהמו מהאתרוגים המהודרים. "האתרוגים האלו הם פסגת ההידור, הלוואי שנזכה השנה לקיים את המצוה עם כאלו אתרוגים מהודרים!", אמרו. מורה הצדק המשיך ובדק את הלולבים. הלולב היה מהודר להפליא, סגור לגמרי וירוק. הוא יצא מכליו בהתפעלות, גם הלולב השני והשלישי היו מהודרים להפליא, סגורים לחלוטין בקצה, ירוקים ורעננים.
הרב הסביר ליהודי על האוצר הגדול שנפל לידיו, ארבעת המינים בפסגת ההידור, שעולים הון רב בכל מקום. "כיצד זכית?", שאל המו"צ ברצינות.
"אני חי עם האלוקים", הסביר היהודי בפשטות, "התפללתי להשם לפני שהגעתי לכאן. אמרתי: "ה' אלוקים! אתה יודע שאני אוהב אותך! אתה יודע מה עברתי ברוסיה. לא הרשו לי לדעת שאתה קיים. לא נתנו לי ללמוד את תורתך. הגעתי לארץ ואני משתדל לאט לאט ללמוד ולדעת. אני לא יודע הלכות, אני לא יודע לבחור ארבעת המינים, אני מבקש ממך, ריבונו של עולם, שאתה תבחר לי את ארבעת המינים"…
--- כעת, כשאתה אוחז את הספר בידך ומתרגש, כפי שאני התרגשתי, מסיפורו של ר' אריאל מ"מספרת אלעד", זה הזמן לעצום עיניים לרגע, להיזכר ביהודי הזקוק לישועה, לרפואה, לילדים, ופשוט להתפלל עליו, לבקש מתוככי קירות ליבך למענו. כעת, כשאף אחד אינו רואה ושומע אותך, זה הזמן להתפלל ולבקש, אפילו תפילה קצרה ופשוטה, על מישהו שזקוק לתפילתך. הקב"ה שומע.
(קטעים מתוך הספר החדש 'מחשבה בפרשה' של הגרש"ב גנוט שליט"א, ובו לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הספר מופץ בימים אלו ע"י 'יפה נוף').
