מאמרים

כלי הנשק שלנו- הקשר עם אבותינו!!!

דברי מרן הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל

בכינוס 'דגל התורה', ר"ח ניסן התש"נ:

כלי הנשק שלנו- הקשר עם אבותינו!!!

 

"....רבותי! אנו חיים בתקופה איומה ונוראה. אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חברתו. כל המלחמות והתהפוכות לא התחילו עכשו וגם לא נגמרו עכשו, הם נמשכים מאז המלחמה העולמית הראשונה, כאשר בכל התקופה לא שרר שקט, עד ימינו אלה. ורק הקב"ה יודע מה ילד יום. כל מדינות העולם רוכשות נשק, מתחזקות ומתעצמות עם נשק יותר ויותר משוכלל, ואיך אפשר שלא לפחד כאשר רואים זאת? ואנחנו עם ישראל, המעט מכל העמים, במה אנו נחשבים בין אומות אלו? אנו שה אחת בין שבעים זאבים ומה ביכולתנו לעשות?

רק דבר אחד בלבד משמח אותי ומחזק אותי, וזה צריך גם לחזק כל יהודי באשר הוא נמצא. אותו יהודי צריך לחוש עצמו חזק יותר ממי שיש לו את הנשק החדיש ביותר. עליו לחוש עצמו חזק יותר מאמריקה, יותר מרוסיה, יותר מכל מדינות העולם, כי הוא באמת חזק יותר. ואני לא מדבר רק בתיאוריה, אלא אני אראה לכם זאת בחוש. עם ישראל שעבר גלות אחר גלות, גזירות אחרי גזירות, טביחות ושמדות, שריפות והריגות, עמים חזקים עמדו עליו להשמידו ובכל זאת אותם אומות אבדו. ואילו עם ישראל ניצב כבר אלפיים שנה מול כל הקמים עליו, בידים ריקות, ללא נשק, כיצד הוא הצליח להתקיים? כיצד הוא הצליח לגבור על כל אויביו? מהו סודו של עם ישראל ואיזהו המופת שבזכותו הואעומד וקיים?

האות והמופת שלנו כי אנחנו יהודים, ובזה אנחנו חזקים יותר מהם. יהרגו את האב אבל הוא חינך את בנו והבן ימשיך את הדרך. האב לא יוכל ללכת לבית כנסת, אבל הבן ילך. האב כבר לא יוכל ללמוד, אבל הבן ילמד. הוא לא ניתק את מורשת אבותיו, הוא לא ניתק את הקשר איתם. הוא קשור עם אבותיו אברהם יצחק ויעקב, הוא קשור עם הדורות הקודמים של תנאים, אמוראים וצדיקים.

זוהי חיותו של היהודי. כל עוד נמשך הקשר שלו עם אבותיו, כל עוד הוא ממשיך להתנהג בדרך האבא והסבא ואינו מחפש חוכמות אחרות ואידיאולוגיות זרות, אזי הוא חי, ואלו שעזבו וניתקו את הקשר הם מתים. הוא ממשיך ללמוד את החכמה של עם ישראל, ואלו שניתקו את הקשר, אינם לומדים את חכמת ישראל. הם גם יהודים, הם בני ברית, אך האם הם יודעים מהי החכמה שלהם? וכי כאשר הם לומדים חכמות זרות בכך הם יבקשו להתייחד? הרי חכמות אלו גם אומות העולם יודעות. וכי כאשר הם פותחים חומש, הם יודעים את ביאור המילים? הם זרקו את החומש, ניתקו את הקשר מאבותיהם, ואם הקשר הזה נותק, הם מוכרחים להיאבד. אומה שאין לה קשר עם אבותיה הרי מלכתחילה היא אמורה להיאבד, לא יקום ולא יהיה!

אם פוגשים ילד שלומד בבית ספר ושואלים אותו: "איך המורה הסביר לך את הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו", מהי תשובתו? "היה איזה "כתבן" שכתב פעם דבר שכזה, אבל היום זה לא נוגע לי, אני לא מתענין בהיסטוריה"... ברצוני לומר דברים, ואין לי כל פחד. אם יש כיום בני קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, מה זה שבת, מה זה מקווה. אין להם שום מושג ביהדות, מגדלים שפנים וחזירים, יש להם קשר עם אבותיהם?! וכי יש תקומה לקיבוץ הזה? האם גם אבותיהם אכלו ביום הכיפורים? במה נזכה שנשאר "עם"?

אם יש דבר שמשמח אותי הרי זה בראותי ציבור של אנשים הצמאים לשמוע דבר ה'... לכן בואו ונתחזק בשמירת התורה ומצוותיה, כל אחד יתחזק לקבוע עיתים לתורה, איש איש כפי יכולתו ובלבד שתהיה לו קביעות מדי יום ללמוד, כדי שהיום לא ילך לאיבוד, ונזכה במהרה לגאולה שלימה".