מאמרים
לשון הרע על כהן
- פרטים
- קטגוריה: שמירת הלשון
- פורסם בשלישי, 18 אוגוסט 2020 18:57
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 8986
שמואל ברוך גנוט
מח"ס ויאמר שמואל ושאר ספרים
לשון הרע על כהן
משה סיפר ליעקב דבר שאינו טוב על חברם המשותף דוד.יעקב הביט בו בתדהמה ואמר לו: "הידעת שמלבד לעבור על כל איסורי לשון הרע, עובר אתה אף על מצות עשה של 'וקדשתו', בו אנו מצווים לכבד את הכהן ובודאי שלא לדבר עליו לשון הרע?!".
משה הסמיק, אך ניסה להצטדק בטענה מעניינת. "התורה מצווה עלינו לכבד את הכהן דוקא בפניו. אך מי אמר שאם אדבר עליו לשון הרע מאחורי גבו, גם אבטל את מצות כיבוד הכהן? והרי הכהן אינו יודע שבזיתי אותו!".
מי משניהם צודק?
תשובה: נאמר בתורה: " וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב". ואמרו חז"ל (גיטיו נט, א): "וקדשתו לכל דבר שבקדושה תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון". מדברים אלו, וממקונות נוספים בש"ס שמובאת הלכה זו, נראה שצריך לכבד את הכהן דוקא בפניו, אך לא כשהכהן אינו עומד לפנינו.
הגאון האדר"ת זצ"ל, רבה של פוניבז', מיר וירושלים, כותב בספרו 'חשבונות של מצוה', שהוא תמה על דברי ידידו, רבינו בעל החפץ חיים זצ"ל, הכותב (בפתיחה לעשין, ט), שהמדבר לשון הרע על כהן, עובר על מצות עשה של "וקדשתו". והדברים אינם נראים, כיון שהכהן אינו נמצא כאן, ולא שייך לכבודו.
ואולם המעיין בספר חפץ חיים, יראה שרבנו עצמו נגע בנקודה זו. החפץ חיים כותב שם בספרו שאם מדבר לשה"ר על הכהן, והוא גינהו בפניו, עובר על 'וקדשתו'. הרי שהחפץ חיים בעצמו סבר כך, שעיקר מצות 'וקדשתו' נאמרה רק כשהכהן נמצא בפנינו, אך לא כשמדבר לשון הרע שלא בפניו. ואמנם בבאמ"ח כתב שאפשר שגם שלא בפניו עובר, שכיון שראינו שכל כך הקפידה התורה על כבוד הכהן, אפשר דבזה שמטה אוזנו ושומע את בזיונו או מחרפו שלא בפניו, עובר ג"כ על מ"ע זו.
והנה מנהגו של מורי ורבי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א הוא למיין את מאות מכתבי השאלות שמקבל ומשיב עליהם, בקדימות של כהן, לוי וישראל, דס"ל לרבנו שליט"א דגם בכה"ג מקיימים מ"ע ד'וקדשתו'. ושאלתי אותו שאם בפשטות מ"ע ד'וקדשתו' שייכת רק לכבד הכהן בפניו, אך לא כאשר לא נמצא לפנינו. וגם אם כנים דברי החפץ חיים דה"ה כשמחרף את הכהן בפני אחרים, עובר על 'וקדשתו', מ"מ לא מצינו שה"ה שצריך לכבד את הכהן כשנמצא בינו לבין עצמו ללא שום אדם אחר וללא הכהן.
והנה אמנם החפץ חיים פסק בספר אהבת חסד פ"ו שצריך להקדים את הת"ח והכהן והלוי בהלוואה ובכדי חיותו ובכל ענין של בקשת טובה, ומ"מ לא נראה שהוא מדין 'וקדשתו', אלא מדיני קדימה, שאנו צריכים להעדיף את הסיוע לכאו"א ע"פ מדרגתו, וכדמצינו בבהוריות (יג, א) שמשוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת קריו משיח שעבר מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו וכו' משוח מלחמה קודם לסגן סגן קודם לאמרכל וכו', וממזר קודם לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר.
וההשלכה ההלכתית בדבר תהיה אם יש לפני אדם מספר מכתבים והוא מתכוין לשולחם בדואר בבת אחת, אזי אם יש בקדימות מכתב הכהן משום 'וקדשתו', מצד האדם, שהישראל צריך לכבד את הכהן גם שלא בפניו, אזי יצטרך המשיב להשיב קודם לכהן, למרות שבסופו של דבר יגיעו כל המכתבים כולם לדואר ביחד. אך אם הנכון הוא כנלענ"ד, דבכה"ג ליתא למ"ע של 'וקדשתו', כיון שאין הכהן בפניו, א"כ רק כאשר כתיבת המכתב תביא לכך שהמכתב יגיע לכהן לפני האחרים, צריך להקדים השבת המכתב לכהן. וזה מהדין האחר של דיני קדימה לכהן בכל עניני טובה. אך אם מבחינת שליחת המכתבים והדואר, יגיעו כולם בשווה, א"כ ל"ש לכבד את הכהן בעצם כתיבת מכתב אליו לפני האחרים, כאשר הוא עצמו אינו יודע מכבוד זה ואינו מתכבד בכך. ואכן, הגר"ח קניבסקי שליט"א פלפל עימי בענין, ולענין זה כתב שהוא מקדים את הכהנים מפני שלפעמים קדימות ענייתו למכתבים, גורמת שהמכתבים נשלחים לכהנים לפני הישראלים.
סוף דבר, לדעת החפץ חיים, יתכן שהמדבר לשון הרע גם שהכהן אינו בפניו, עובר על 'וקדשתו', ואילו לדעת האדר"ת, לא נחשב שביטל את מצות 'וקדשתו'.
הנה לכאו' גם אם כנים ד' הח"ח דה"ה כשמחרף את הכהן בפני אחרים, עובר על 'וקדשתו', מ"מ אכתי לא מצינו דה"ה שצריך לכבד את הכהן כשנמצא בינו לבין עצמו ללא שום אדם אחר וללא הכהן.