מאמרים
חוברת השבת מקור הברכה - הרב לוגאסי
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 26 יולי 2020 10:16
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 576
פתיחה
מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א
בואו ונחשב "שכר שבת כנגד הפסדה" ו"הפסד שבת כנגד שכרה"
נפתח את קונטרסנו לאחינו שעדין אינם שומרי תורה ומצוות בכתבה שראיתי באחד הספרים (נלקח מתוך עיתון דבר כ"ו שבט תשל"ט):
"אומר דבר ריאקצוני מאוד: הגיעה השעה שהחילוניים והם הרוב במדינה היהודית יעשו משהו למען השבת!
סוף סוף אין לנו מה להתביש בה. התרומה הגדולה ביותר של היהדות לקידמה האנושית היתה עשרת הדיברות, ומאלה "זכור את יום השבת". הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם, חוק כביר! משחרר! מהפיכה עצומה! אפילו חוק יום העבודה בן שמונה השעות שנתקבל 3,500 שנה לאחר זאת אינו עולה עליו בערכו! יום מנוחה בשבוע, גם לעבד ולאמה, גם לגר ולבהמה! אילו נברא העם היהודי רק לשם כך כדאי היה לעולם שנברא.
ומה היתה השבת לישראל הרי כולנו יודעים: "חמדת ימים", מקרא עונג, היום שבו מתעורר עץ החיים ומקיש באותם העלים שלו, ורוח נושבת מהעולם הבא, ואותם ענפי האילן מתנענעים ועולים ריחות העולם הבא, ככתוב בספר הזוהר, ועליה מתרפקים: "בואי כלה, בואי כלה".
בלשון הפרסומת של ימינו אפשר לומר: אינך צריך להיות יהודי אדוק דוקא כדי לכבד את יום השבת.
הקדמה
"בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ובצהלה, תוך אמוני עם סגולה בואי כלה בואי כלה"
אחים יקרים!
בואו ונפייס את השבת הנעלבת!
רבי שמעון בן יוחאי אומר: אמרה שבת לפני הקדוש-ברוך-הוא: לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג. אמר לה הקדוש-ברוך-הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיון שעמדו ישראל על הר סיני, אמר להם הקדוש-ברוך-הוא: זכרו הדבר שאמרתי והבטחתי לשבת: כנסת ישראל היא בן זוגך. וזהו שאמר לישראל: "זכור את יום השבת לקדשו". (בראשית רבה יא, ח)
אחינו בית ישראל, מאמינים בני מאמינים, זרע אברהם, יצחק ויעקב, זרע אבותינו שעמדו רגליהם על הר סיני ושמעו עשרת הדברות מהקדוש ברוך הוא בעצמו!
אנא!
בואו ונפיס את בת המלך "שבת המלכה" שניתנה לנו כבת זוג. אל נא נבגוד בבת המלך, אל נא נבגוד בבת זוגתנו, פן יחרה אף האלקים ולא יאבה סלוח לנו על עלבון בתו "שבת המלכה", כי הלא על צעקתה ועלבונה אנו דוויים וסחופים בצרות רבות בגוף ובממון יום יום.
התבוננו נא!
הלא על כי עלתה שועתה לשערי מרומים לקטרג עלינו אנו צועקים ולא נענים, וכנגד כך שאוטמים אנו אזננו משועתה אוטם האלקים אזנו משמוע קול נאקתנו.
הביטו וראו!
מיום ליום מתרבים יתומים ואלמנות, תאונות דרכים וחולים, הפצעים וההפסדים מנת חלקנו יום יום. הלא תביטו, אחים יקרים!
שבת מקור הברכה, ואם את המקור עצרנו, הרי שאת צינור השפע אטמנו וחתמנו, ואם כן, מה תקנה נותרה לנו??? השבת, אות היא בינינו לבין הקדוש-ברוך-הוא. כל זמן שהאות ענודה עלינו, הרי שאנו שמורים ומוגנים מכל פגע. מי יקרב אלינו לרעה בהיותנו עונדים האות שהקדוש-ברוך-הוא קבע וחקק להיותה בינינו לבינו?! אולם בהסירנו האות מעלינו, הופרה ברית השמירה והוסרה החסינות, והרי חשופים אנו לכל מרע ומשחית, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית.
שימו לבכם, אחינו הנעימים!
הארץ נזרקת מאיתנו לשונאינו מבקשי נפשינו, אנו איננו ראויים לה והיא אינה חפצה בנו. היש היגיון שכלי להסביר תופעת שליטת שונאינו על ארצנו?! היש ביד סופר לבאר בפרי עטו "גאונות" עצת מסירת הארץ לאויבינו על מנת להביא את השלום עלינו?! הלא אין זה כי אם שהעיורון והסכלות המה שאחזונו, ואשמים אנחנו על אשר לא שמענו בהתחננה השבת אלינו לשמרה ולקימה, ובזכותה לשכון מבטחים במקומנו, שהרי האות היחודית שלנו היא "השבת", והארץ היחודית שלנו היא "ארץ ישראל", ובהסיר מעלינו את השבת המיוחדת לנו כדי להיחשב ככל הגויים, אין הצדקה להשאיר לנו את ארץ ישראל המיוחדת לבני ישראל, מאחר שהסרנו את "אות ישראל" מעלינו המתבטאת ב"אות השבת".
ובכן,
נרצה ונפיס את השבת העלובה ונחיש לעצמנו את גאולתנו. יש בוחה של בת זוגתנו השבת להרעיף עלינו שפע ברכות ורפואות עד כדי להחיש לנו את הגאולה הסופית והנצחית, וכמו שאמרו חז"ל: אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות מיד נגאלין.
ה"חפץ חיים" זצ"ל אומר: מה מאוד עגמה נפשי כהום שנתרבו מאוד מחללי שבת קודש, וכל מה שיתרבו מחלליה יתרבו היסורין בעולם, והמחסור גובר בארץ מאוד מאוד, הן לבעלי מלאכות והן לבעלי המסחר, ובכל יום ויום פוחתין אנו והולכין.
וסיבת הדבר היא, מפני שמקור כל הברכות הוא שבת קודש, שנאמר בו: "ויברך אלקים את יום השביעי", וכשאנו פוגמים בשבת קודש מסתלקת הברכה, וכן כתוב במפורש: "ראו כי ה' נתן לכם את השבת, על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים", והכוונה, שראו בעינים שבזכות השבת נתרבתה ההשפעה. על כן, אחי ורעי, כל אחד ואחד צריך לזהר את עצמו בקדושת השבת כהלכה, ובזכות זה יתברך מהשם אלקי השמים בכל טוב, וישלח השם יתברך הצלחה מרובה בכל מעשי ידיו, ויהיה לו טוב בזה ובבא. עד כאן דבריו. ("אגרות ומאמרי הח"ח", מאמר לד)
*
עוד אמר ה"חפץ חיים" זצ"ל על היהודים אשר, רחמנא ליצלן, מחללים את השבת קודש: מוכן אני לשאול כל יהודי בפני עצמו: מילא, את עצמך הינך מפקיר, אבל במה מחטא לפניך כלל ישראל? איש, כמדומה, אינו חפץ בכוונה תחילה לגרום רעה לאחרים.
כמה רעות גורמים לכלל ישראל על ידי חילול שבת, שהרי משום מה מצויות כיום צרות כה רבות, רחמנא ליצלן, שעל שכמותן לא שמעו מעולם? מפני מה אין משיח בא למרות שכבר נתקימו כל הסימנים של זמנו "כלתה פרוטה מן הכיס", חוצפה של בנים באבותם ושל הנקלים בנכבדיהם וכו'? והתשובה למגינת לב אין מניחים לו שיבוא! בזמנו של עזרא היה הדור ראוי לגאולה כבשעת יציאת מצרים, לפי דעת חז"ל, ברם, למעשה עברו למעלה משלושים שנה עד שהגיעו לממשלה כלשהי. מדוע? מפני שנמצאו שלוש מאוד נושאי נשים נכריות בין ארבעים אלף, מספר שאינו מגיע אפילו כדי אחוז אחד, ואף על פי כן נחשב זה ככתם על העם כולו, למרות שרבים מהם נטשו את נשותיהם הנכריות. מעתה נקל לשער את הכתם שגורמים מחללי השבת שהם יתרים כעת הרבה מאוד על אחוז אחד לכלל ישראל! עד כאן. (הח"ח חייו ופעלו, עמ' תקכד).
עוד יש לצין, שכשאדם מחלל שבת, רחמנא ליצלן, יש עליו גם תביעה על כך שהוא כביכול מטריח את הקדוש-ברוך-הוא ביום המנוחה לגזור גזרות רעות, כמבואר בפרושו של ה"חתם סופר" לדברי המכילתא: כל המשמר את השבת כהלכתו כאילו עשה את השבת.
וזה לשון קודשו של החתם סופר: יש לפרש דהמחלל שבת מטריח את הקדוש-ברוך-הוא, כפרוש רש"י (ישעיה א, יד): חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח", שבחודש ומועד היו חוטאים ומטריחים הקדוש-ברוך-הוא לגזור גזרות רעות, רחמנא ליצלן. נמצא ביום מנוחה הטריחו להקדוש-ברוך-הוא. אמנם המשמר שבת כאילו עושה שבת, שמנחיל מנוחה ואינו מטריח. (חת"ס על התורה, פרשת ויקהל).