מאמרים

גוי של שבת יהודי

עקב פתיחת עסקים בשבת, עובדים רבים נאלצים לוותר על יום המנוחה השבועי שלהם. 
להיות "גוי של שבת" יהודי בישראל 2004.

מאת ריבקי רט 
מקור: אתר אש התורה

החלטתם לבלות את יום החורף הנעים בטיול לאטרקציה זו או אחרת בצפון הארץ. ארזתם את הילדים, חטיפים, שתייה וכובעים ויצאתם לדרך. הגעתם לאתר, את פניכם מקבל שלט ועליו מחירון. אתם שולפים את כרטיס האשראי שלכם, כשלפתע, בין זמני הפתיחה אתם מגלים:

שבת 10:00-17:00.

מה תעשו?

יש כאלו שעבורם מדובר ב"אחורה פנה" מיידי.

יש שישלמו ויכנסו.

ויש את המתלבטים... מחד, הבטחנו לילדים, אנחנו כבר בכניסה והתשלום עבור הכניסה ממילא לא יעשיר או יעני את בעלי המקום. מאידך,כבודה של השבת נרמס באין מפריע....

מן העבר השני של המתרס מתחבטים בלבטים קשים הרבה יותר בעלי העסקים, חלקם אנשים דתיים שלא רוצים לפגוע בכבודה של השבת, אך מתקשים להתמודד עם ההפסדים הכספים הכרוכים בסגירת העסק בשבת.

הפיכת השבת ליום עסקים רגיל במספרים גדלים והולכים, והגידול במספר אנשי העסקים שומרי שבת העומדים בראשות חברות ורשתות מובילות, יוצר קונפליקט. כך עולה מכתבה של שושנה חן במגזין ’ממון’ של ’ידיעות אחרונות’.

לצידם של שלמה בן צבי, הרוכש הטרי של ערוץ 10, המנסה למצוא היתר הלכתי להפעלת הערוץ בשבת ומוטי זיסר איל ההון הדתי ובעל השליטה בקניון ארנה בהרצליה הפותח את שעריו בשבת, מונה חן את בעלי חברת הביגוד המצליחה "פוקס" שכל חנויותיה סגורות בשבת ואת רשת חנויות הצעצועים "כפר השעשועים" שעל אף קהל היעד הפנוי בעיקר בשבתות – הילדים אף היא סוגרת את שעריה בשבת.

לאחרונה הצטרף לדילמה הזו רמי שביט, מנכ"ל ה"משביר לצרכן" שהחליט בסופו של דבר לפתוח שניים מן הסניפים בשבת.

צד העובדים

בטווח נמצאים העובדים, את יעל, אחת מיני רבים פגשתי השבוע.

היא בת 22, סטודנטית העובדת למחייתה כמוכרת בחנות בקניון בהרצליה. אל הראיון בחנות בה היא עובדת היום, הגיעה לאחר אין ספור פניות לחברות, שליחת קורות-חיים וראיונות שלא צלחו.

לאחר מספר מבדקים התקבלה לעבודה, ולא הייתה מאושרת ממנה. במהלך חמשת החודשים הראשונים לעבודתה היא הצליחה לקנות את חיבתם של מעסיקיה בזכות יושרה, חריצותה והתמדתה. במהלך חודשי עבודתה היא אף זכתה לקידום ולתוספת במשכורתה. הכל היה נהדר מבחינתה עד שבעלי החנות החליטו לפתוח אותה בשבתות.

"בהתחלה עוד הסתדרתי עם החלפת משמרות, שאר העובדים הבינו וניסו לבוא לקראתי". לפני כשבועיים לא היה מנוס, ומיכל נאלצה לעבוד גם היא בשבת.

חשוב להבהיר, כי היא איננה דתיה, אפילו כמסורתית היא איננה מגדירה את עצמה אלא כ"חילונית שרוצה לשבות בשבת". אם הייתה לה אופציה אחרת, הייתה ממהרת ליישמה אך כהגדרתה "המצב בשוק 'על הפנים' ופשוט אין עבודות". היא מוסיפה, "אני נאלצת לשמור על מקום העבודה הנוכחי, תוך חילול שבת ומרגישה לפעמים 'גוי של שבת', אך פשוט אין לי ברירה".

בקרוב יצטרפו אל יעל ודומיה עשרות עובדי ה"משביר לצרכן" בשני הסניפים שיפתחו בשבת.

העובדים צפויים לקבל תוספת שכר של 300% תמורת העבודה בשבתות, אך כאן העת לשאול את השאלה: האם הכסף יענה את הכל?

אבי כץ, מנכ"ל "כפר השעשועים" אומר כי "אני מאמין שהפרנסה מהשמיים", ומוסיף "מה אגיד לילדי, אם בשביל כמה לירות מכרתי את נשמתי?".

איש העסקים מוטי זיסר התבטא אף הוא בנושא בעבר ואמר: "הלוואי שיכולתי לדאוג שהקניון יהיה סגור בשבת. אני לא נושא שום משרה בחברה שמנהלת אותו ולכן אין לי סמיכות חוקית להחליט או להשפיע על כך".

עובדים שכירים אחרים עימם שוחחתי אמרו כי למרות המצב הכלכלי הקשה הם מעדיפים שלא לעבוד בשבת אלא לנצלה כיום מנוחה אפילו בלי קשר להיותו יום דתי. מסתבר, שאינך צריך להיות דתי כדי לשאוף שיום אחד בשבוע יהיה יום של מנוחה, די שתהיה בן תרבות.

אפשר לכפור באקסיומה ש"יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה היא עליהם", אבל אין ספק שהיה לה חלק גדול בהישרדותה של היהדות לאורך הדורות מאז גלה העם מארצו ועד ימינו. אבל גם אם נתעלם מן ההקשר היהודי מסורתי, המייחס לשבת קדושה מיסטית המעניקה לשומריה עליית נשמה – עצם הרעיון של חובת יום מנוחה אחד בשבוע לכל אדם באשר הוא, לרבות לעבד, ואפילו לבהמה, הוא התרומה המפוארת ביותר של תורת ישראל לעולם כולו.

אז בפעם הבאה שאתם ניצבים בפני הדילמה להיכנס/לא להיכנס לקנות/לא לקנות אל תעמידו בפניכם את השיקול של "הכסף שלי ממילא לא יטה את הכף לכאן או לכאן". חישבו על אלו שנאלצים לעבוד עבורכם גם בשעות שאתם נחים מעבודתכם, על אלו שבעל כורחם הפכו "לגוי של שבת" במדינת היהודים 2004.