מתוך עלון קבלת שבת פרשת בשלח

הרב צבי נקר שליט"א מחבר הרב מכר "אמונה שלמה" סיפר לנו סיפור נפלא שהתרחש לא מזמן בעיצומה של סערת השלגים הקשה שפקדה את ארצנו בחודש הקודם. נסים רבים קרו במהלך הסערה הזאת אולם נראה שהסיפור שלפניכם שסופר לרב נקר ישירות ע"י הרב חיים זאיד שליט"א שהוא קרוב משפחה של גיבורת הסיפור, עולה על כולם בגלל האופן הבלתי צפוי שהתגלגל בהמשכו. קוראי העלון זוכים לקרוא את הסיפור המרתק לראשונה לפני הכנסתו לכרך ויקרא של "אמונה שלמה" העומד לצאת בקרוב לאור בע"ה ועל כך תודתינו הרבה למחבר.

 

מספר הרב זאיד שבבוקרו של יום שישי עשרה בטבת השנה, שעה שסערת השלגים באזור ירושלים היתה בעיצומה, יצאו מירושלים (בשעות הבוקר היציאה מירושלים עדיין התאפשרה) שתי בנות סמינר יעל ומירי (שמות בדויים), קרובי משפחתו של הרב זאיד, לשבת חתן של אחיה של יעל, האמורה היתה להתקיים באחד מערים במרכז הארץ. שתי הנערות נסעו בטרמפ עם רכב שנסע לאותו יעד אך מהר מאד לא רחוק מירושלים, נאלצו לעצור בהוראת המשטרה שלא אישרה את המשך הנסיעה בכביש שהיה מלא בשלג ולא עביר כלל. מכוון שהדרך חזרה לירושלים גם היתה חסומה פינתה המשטרה את כל נוסעי הרכבים התקועים, לבית אבות בקסטל מתוך כוונה שישהו שם בשבת עד שיפתחו הכבישים. בין כל עשרות הנוסעים שפונו למבנה הקהילתי היו גם יעל ובת דודתה מירי. הצבא שגם גויס לסייע חילק לשוהים במבנה שמיכות ולחמניות.

 

הבנות מיד עם הגעתן למקום חשכו עיניהן. המקום התמלא בקבוצה של חילונים שלבושם ודרך התנהגותם מאד לא תאם לאורך חיי הבנות כולל השמעת מוסיקה רעשנית, דיבורים גסים ועוד כך שמהר מאד הבינו הבנות ששבת במחיצת האנשים שם, כשכולם מרוכזים ביחד באולם אחד גדול, בפריצות נוראית, תהיה חוויה לא נעימה בלשון המטה. בנקודה זו החליטה יעל שהיא לא נשארת שם אף רגע נוסף ועליה להציל את נשמתה ואת נשמת מירי והפצירה בה לצאת ולנסות בכל זאת להגיע לישוב כלשהוא שם אולי תמצא משפחה דתית. יעל חשבה לעצמה מילא להפסיד את השבת חתן של אחיה אבל להשאר במקום כה פרוץ שעכל הסובבים אותה מחללים שבת ולא שומרים על כלללי צניעות זה כבר יהרג ובל יעבור בשבילה.

 

מירי שהסתכלה בחוץ וראתה את סערת השלגים העזה שהשתוללה בחוץ והקור הנורא, הפצירה ביעל להשאר בכל זאת ולא להסתכן ביציאה משם, כשאין להם רכב ולא כל אמצעי תחבורה זמין אחר. היא הציעה שאולי שתיהן יצטופפו להן באחת הפינות ולא יצרו קשר עם האנשים שם אבל יעל עמדה על כך בתוקף שהיא לא תשאר שם עוד רגע נוסף ויהיה מה (כאן חשוב לציין שיתכן ומבחינה הלכתית היו צדדים כן להשאר ולא להסתכן וזה שאלה כבדת משקל אבל כשמדובר בשיקולי מסירות נפש על צניעות לפעמים ההסתכלות אחרת- נושא לדיון בפני עצמו).

 

כשיעל ראתה שלא מצליחה לשכנע את מירי, יצאה רגלית מהמקום עם התיק שלה והתחילה לצעוד במורד הכביש כשפיה ממלמלת תפילות כל הזמן שהשי"ת ישלח לה ישועה אבל אף נפש חיה לא נראה באזור מאחר והכביש כבר נחסם לפני זמן רב וכל הנוסעים פונו. אחרי עשרות מטרים של הליכה בקור ושלג עז ראתה יעל שלא יכולה להמשיך והתיישבה על אבן והתחילה לבכות ולזעוק לה' שיציל אותה מהמצב ושלא תצטרך לחזור למקום ממנו יצאה. בעודה יושבת ובוכה עברה משם שוטרת חילונית רכובה על טרקטרון חילוץ שהותאם לנסיעה בשלג, שתפקידה היה לעבור בין הרכבים ולוודא שלא נשאר אף נוסע.

 

השוטרת שאלה את יעל מה היא עושה שם ולמה בוכה וכשמעה ממנה את סיפורה והבינה את נחישותה לא לחזור לבית האבות אפילו אם תקפא למוות, התפעלה מאד ממסירות נפש של נערה צעירה שכל כך עומדת על העקרונות שלה והחינוך עליה התחנכה, כה איתן. כך הפתחה שיחה לבבית בין השתיים עד שנודע ששמות המשפחה של יעל והשוטרת זהים ולא רק שזהים שתיהן צאצאיות של אותו רב חשוב מחו"ל !

 

בשלב זה החליטה השוטרת לעשות מעשה נדיר והציעה ליעל להסיעה עם הטרקטורון לעיר היעד שם היה אמור להתקיים שבת חתן. כך מצאה את עצמה יעל יושבת על המושב הפנוי היחיד שהיה בטרקטרון המשטרתי ומגיעה למשפחתה שמאד דאגו לה ושמחו לראותה סמוך מאד לכניסת השבת. מובן שכל המשפחה יצאה מגדרה להודות לשוטרת הנחמדה שהסכימה להסיעה עד לשם והפצירו בה להשאר איתם לשבת ולחוות את החוויה של שבת חתן מה גם שהיא למעשה "בת משפחה" אך השוטרת טענה שעליה לחזור למשמרתה. אולם אחרי מכבש לחצים קטן שהבהיר לה שהמשפחה ירגישו רגשי אשמה בכך שבגלל הסעת בתם, יגרם לשוטרת חילול שבת, הסכימה השוטרת להשאר איתם לשבת לאחר שהתקשרה למפקדה שנאות לשחררה לשבת.

 

החוויה העילאית שהשוטרת חוותה באותה שבת מיוחדת כשלמעשה זו הפעם הראשונה שמרגישה טעם אמיתי של שבת בחיק אנשים דתיים, והיחס החם שכולם הרעיפו עליה גרמו לה להתחזק ולנסות ללמוד יותר על יהדות והדתיים עד שהסכימה במוצאי שבת להרשם לסמינר הקרוב של "ערכים" שהתחיל ממש בימים אלה.

 

ובכך לא תם הסיפור. מסירות הנפש שגילתה יעל והנחישות שלה לא להשאר יחד עם אנשים פורקי עול ללא שום שייכות לשמירת שבת ולצניעות, הפכו לשיחת היום בבתי המדרש באותה עיר והסיפור עבר מפה לאוזן בניהן גם אזנו של בן תורה אמיתי הלומד באחת הישיבות המצוינות שביקש לברר יותר פרטים אודות הנערה שהיתה סמל ומפות למסירות נפש על צניעות. וכשהוברר שהנערה בנוסף לכל גם מוכתרת במידות, נקבע פגישה בין השניים שתוך שבועיים הובילה לשבירת צלחת בשעטו"מ כך שיעל זכתה בבחור מצוין לעילא ולעילא, בנוסף להיותה המסובב לחזרת השוטרת לחיק היהדות.