movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

פורים קטן - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

הרב שמואל ברוך גנוט
פורים-קטן

א] מגילה ו' ב'. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים, ובגמ' מצינו דאיכא תנאי דפליגי בזה, דתניא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה, קורין אותה באדר השני, דכל מצוות שנוהגות בשני נוהגות בראשון, ולת"ק אם קראו מגילה באדר ראשון, קורין אותה שוב באדר השני, ולר"א ב"ר יוסי אף מקרא מגילה קורין לכתחילה באדר א', ורשב"ג סבר דאי' סדר פרשיות בעי' לקרות שוב בשני, הגם שקראוהו בראשון. ואמרו בגמ' דשניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב "בכל שנה ושנה", דר"א ב"ר יוסי סבר דהיינו אדר הסמוך לשבט ות"ק ורשב"ג סברו דהיינו אדר הסמוך לניסן, ור"א ברבי יוסי סבר דקורין באדר א' מפני שאין מעבירין על  המצוות ורשב"ג סבר דמיסמך גאולה לגאולה עדיף (לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח-רש"י). ועוד אמרו בגמ', דלכו"ע הספד ותענית זה וזה שוין. 

והתוס' (ד"ה ורבי) כתבו: "ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בארבעה עשר ובחמשה עשר של אדר הראשון, וריהטא דמתניתין נמי משמע כן, מדקאמר אלא מקרא מגילה בלבד ומתנות עניים, מכלל דלענין משתה ושמחה זה וזה שוין. ולא נהירא דהא אמרינן בגמרא הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין, מכלל דשמחה ומשתה ליכא, דע"כ לא תליא הא בהא, דאי תליא הא בהא לאשמעינן דמשתה ושמחה נהגו בהו וממילא נאסר בהספד, דהא הימים האמורים במגילת תענית האסורים בהספד אין בהן משתה ושמחה, וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות משתה ושמחה באדר הראשון", עכ"ל. ואמנם הר"ן (ג, ב מדפי הרי"ף) נקיט שקרוב הדבר שצריכים להרבות בסעודה ג"כ בפורים קטן, כיון שהש"ס נקיט ששווין לענין הספד ותענית, ודין הספד ותענית נילף במגילה (ה, ב) מהכתוב "משתה ושמחה", וממילא אם י"ד באדר א' נאסר בהספד ותענית, ה"ה שחייבים בו גם במשתה ושמחה. 

ולולי דברי הר"ן נראה היה שאין לדמות ב' הסוגיות זל"ז, שבדף ה' ב' איירי בודאי בפורים דאדר ב', וא"כ הלימוד שבאדר

א' אסורים בהספד ותענית לא נלמד מפסוק זה, אלא מדאיתא במגילת תענית שימים אלו אסורים בהספד ותענית, וממילא עניינו אחר הוא. וכ"כ הגר"א בפירוש (בביאור הגר"א סי' תקס"ח). ואולם הגר"א בסי' תרצ"ז כ' שהסוברים שחייבים במשתה ושמחה גם בפורים קטן, סברי שאין להוכיח מהא דאיתא בגמ' דלענין הספד ותענית שווין ומשמע דלענין משתה ושמחה אינם שווין, מפני שדמצינו במגילה ה' ב' שמשתה ושמחה הולכים יחדיו עם הספד ותענית. וכוונת הגר"א היא שאף שא"א להוכיח שבמקום שאסורים בהספד ותענית חייבים גם במשתה ושמחה, כיון דהוא דין רק גבי אדר ב', ובפורים קטן נילף  דאסורים בהספד ותענית רק מצד הנאמר במגילת תענית, אך מ"מ א"א להקשות מדוע הש"ס ציין רק הספד ותענית ולא ציין משתה ושמחה, דסו"ס מצינו, גבי פורים דאדר ב', ששווין הם אהדדי.

ב] והטור (סי' תרצ"ז) הביא ד' רבנו פרץ שעושין משתה ושמחה גם בי"ד באדר א' וכ"כ הב"י בשם סמ"ק, וכ"ה במנהגי מהרי"ל ומנהגי ר"א טירנא, וכן נהג רבנו יחיאל מפריז. והמרדכי (מגילה פ"א רמז תשפ"ד) כתב שכל איסור הספד ותענית הוא דוקא קודם שבטלה מגילת תענית, אך כשבטלו דיני ימי מגילת תענית, כיון שבי"ד וט"ו אדר א' לית ביה פרסומי ניסא ומקרא מגילה לא עדיפי משאר מגילת תענית ואינם אסורים בהספד ותענית. ועי' רא"ש (פ"א סי' ז') שרק אם עיברו השנה באדר א' בו ביום דפורים אסורים בהספד ותענית, אך כשעיברוה קודם לכן, גם לא אסורים בהספד ותענית. ואולם הרמב"ם (מגילה ד, יג) כתב שאסורים בהספד ותענית, ומשמע דבכל גווני אסורים גם בפורים קטן. 

ג] והנה כאמור לעיל, לר"א ב"ר יוסי פורים נוהג באדר א' מפני דאין מעבירין על המצוות, ואילו לרשב"ג פורים נוהג באדר ב', מפני שעדיף לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח. והקשה בשו"ת חת"ס (או"ח סי' ר"ח ובעוד דוכתין) שידועה דעת הרדב"ז (שו"ת סי' י"ג) שמעלת זריזין מקדימין למצוות עדיפה על עשיית מצוה מן המובחר ובשלימות, וא"כ מדוע דחו את הפורים משום מעלת סמיכת גאולה לגאולה, והרי זריזין מקדימין למצוות עדיף. ותי' החת"ס דעיקר פורים וחנוכה הוו דאורייתא, וכמשמעות ד' הרמב"ן בסה"צ (סוף שורש שני), דאיכא ק"ו דריב"ק (במגילה יד,א) דהשתא מעבדות לחירות צריך להודות, ממיתה לחיים לא כ"ש, וק"ו דאורייתא הוא, אלא דסגי בזכר כל דהו לנס. ולכן, כדי לזכור את הנס, תיקנו שי"ד וט"ו באדר א' יהיו אסורים בהספד ובתענית, ובפורים דאדר ב' מקיימים את המצוות המעשיות מדברי קבלה של קריאת המגילת ויתר מצוות היום, עיש"ע.

ולפי"ז אולי י"ל דבזה נחלקו הראשונים. דהרא"ש דסבר שכל דיני פורים קטן נוהגים רק אם עיברו את השנה באדר א' ובו ביום, ואם עיברוהו קודם, אין באדר א' שום דינים מדיני הפורים, סבר שאדר א' אינו נחשב לתאריך הנס כלל ואינו "אדר", אחר שעיברו השנה קודם וידעו בבירור שיהיה גם אדר ב', וממילא ל"ש לזכור באדר א' את הנס, דדומה הוא לשבט או לניסן, וס"ל להרא"ש דבדברי רשב"ג דאמר דבעי' לסמוך גאולה לגאולה נכלל דאחר שכן הוא ופורים נקבע ע"פ סמיכות לגאולת מצרים, א"כ אין לאדר הראשון שם "אדר" כלל, וממילא ל"ש להקדימו לאדר א' מפני מעלת "הזריזין", כשם שמעלת "הזריזין" לא תאפשר את הקדמת הפורים לימי שבט או טבת. והתוס' סברי דאף שאדר א' נחשב לחודש בו ניתן לזכור הנס, מ"מ זוכרים אותו ע"י איסור ההספד והתענית, וכמש"כ החת"ס. אך הר"ן, רבנו פרץ והר"י מפארי"ש סברו שאם צריך להזכיר הנס בחודש אדר א', א"כ איזכור של אי הספד ותענית, ל"ח איזכור מספיק, מכיון שאיסור הספד ותענית הוא איזכור של העדר ולא של עשייה בקום ועשה, (ובפרט שברוב ימינו אין אנו מספידים ומתענים, והאיסור התיאורטי של הספד ותענית אינו נוגע לנו כלל, אא"כ חפצנו להתענות או שמת מת רח"ל), וע"כ תיקנו גם לשמוח ולעשות משתה, בכדי להראות את איזכור הנס באדר א', וא"ש. ושוב ראיתי מציינים לד' שו"ת ערוגת הבושם או"ח סי' קפ"ב, שכתב כעין משנ"ת בס"ד, ואינו תח"י.


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18227364

אתר השבת