מאמרים

דבר החסידות – פרשת שמות

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת שמות

  

"אדמת קודש הוא"

 

יהודי עבר לפני הרבי בחלוקת הדולרים ואמר:

-         באתי לכאן לקבל קדושה!

-         השיב לו הרבי: הקדושה נמצאת בליבך פנימה. חפש כראוי ותמצא!

(ימים טובים עם הרבי (הר' אהרן דב הלפרין) – שבועות, עמ' 84)

ומקדושה לקדושה:

פעם הגיע בחור ישיבה מבוגר לאדמו"ר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ  זצ"ל.

-         אמר לו האדמו"ר: מה עם "בן שמונה עשרה לחופה"?

-         השיב הבחור: אני עומד 'שמונה עשרה' ארוך...

-         נענה האדמו"ר ואמר: כשעומדים 'שמונה עשרה' ארוך – עלולים לפספס את ה'קדושה'...

 (מפי השמועה. יש אומרים שזה היה בדיון מול ה'חזון איש' על גיל השידוכים)

 

~~~

למה "ויירא משה"?

 

בפרשתנו (ב, יג-יד) מסופר שכאשר משה ראה "שני אנשים עברים נצים" ואמר לרשע "למה תכה רעך" – השיב לו הלה: "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" ואז "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר".

מפרש רש"י: "כפשוטו. ומדרשו: דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין, אמר מעתה שמא אינם ראויין ליגאל".

ויש להקשות:

הרי יראה זו של משה לא הביאה אותו לשום מעשה (שהרי לא ברח ממצרים מיד, אלא רק אחרי ש"וישמע פרעה את הדבר הזה" וביקש להרגו אז ברח למדין) ואם כן, לשם מה מספרת לנו התורה ש"ויירא משה"?

[ואמנם יש לומר, שלכן מביא רש"י פירוש נוסף מהמדרש (שירא כי ראה בישראל דלטורין וחשש שאינם ראויין ליגאל) אף שאין לו רמז בפסוק, בגלל הקושיה האמורה. אבל, מכיוון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו – צריך למצוא ביאור וטעם גם בפירוש "ויירא משה – כפשוטו", ובפרט שרש"י מביא אותו ראשון]

 

ויש לפרש על דרך הדרוש:

שאכן יש קשר בין פחדו של משה ובין המשך המאורע – "וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה":

אילו היה משה בוטח בה' בביטחון גמור, כראוי למעלתו*, ולא היה מתיירא – הרי ביטחון זה עצמו היה מביא לכך שהמאורע היה נשכח ומשה לא היה נאלץ לברוח ממצרים, אך מאחר שמשה לא בטח בה' בביטחון מוחלט כזה – הרי מורא זה עצמו גרם לכך שפרעה שמע וביקש להרגו**.

[ויש להוסיף, שזהו דיוק לשון הכתוב "ויירא משה ויאמר" – שמשה לא רק חשב כן בלבו, אלא אמר כן בדיבור (שהרי לא נאמר "ויאמר בלבו" – על דרך לך יז, יז, ועוד) שזה עוד יותר גרם לדבר לצאת מן הכח אל הפועל***]

~

ומכאן למדנו גם הוראה למעשה בפועל:

כשאדם פוגע במניעות ועיכובים על שמירת תומ"צ, עליו לדעת שהדבר תלוי בו – שאם יהיה לו ביטחון גמור בהשם, שהוא ית' יעזור שיהיה טוב, עד שהוא במנוחה גמורה בלי שום דאגה כלל [וכמובן, ביחד עם זה, עושה כל התלוי בו בדרך הטבע לבטל מניעות הללו] – הרי הובטחנו "טראכט גוט וועט זיין גוט" [=חשוב טוב ויהיה טוב – מענה אדמו"ר הצ"צ לאחד ביחידות], שיתבטלו כל המניעות ועיכובים, וטוב יהיה לו בפועל ממש, בטוב הנראה והנגלה.

וכשם שבגאולת מצרים נאמר ש"בזכות הבטחון נגאלו ישראל ממצרים", על דרך זה הוא בגאולה מגלות זה האחרון, כדאיתא במדרש (ילקוט שמעוני תהלים רמז תשלו) ש"כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי (עצמו)" – וכן תהיה לנו, שבזכות הבטחון של בנ"י ש"קרובה ישועתי לבוא", זוכים שהקב"ה יגאלנו, בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימינו ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לו, שמות שיחה א (עמ' 1 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' לב-ג.

 

______________

*)  ראה ב"ר ר"פ עו: "שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו: הבחור שבאבות והבחור שבנביאים. הבחור שבאבות זה יעקב . . ואמר לו הקב"ה והנה אנכי עמך ובסוף נתיירא שנאמר ויירא יעקב. הבחור שבנביאים זה משה . . וא"ל הקב"ה כי אהיה עמך ולבסוף נתיירא ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, אינו אומר אל תירא אותו אלא למי שנתיירא". עי' מפרשי המדרש שם ובארוכה בחובת הלבבות שער הבטחון רפ"א. וראה גם כד הקמח (להבחיי) ערך בטחון: "שלא יתערב שום ספק בבטחונו כו'".

 

**)  ראה ברכות ס, א: "ייסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה, דכתיב פחד פחדתי ויאתייני ואשר יגורתי יבוא לי", ומבאר על כך המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב הבטחון פ"א): "כי הפחד גורם שיבואו ייסורים על עצמו . . ולכך אמר ייסורים בעית, דכיון שאין לך ביטחון אתה גורם לייסורים שיבואו". וראה יפה תואר השלם לב"ר שם בקשר ליעקב ומשה.

 

***)  ע"ד הידוע בענין לשון הרע, שהדיבור הרע מוציא את הרע (של חבירו) מן ההעלם אל הגילוי (ראה לקו"ש ח"ה ע' 45. חט"ו ע' 32. ועוד).

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.