movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

"תמימות" בספירת העומר

"תמימות" בספירת העומר

הרב שמואל ברוך גנוט

איתא במנחות ס"ו א': "מיום הביאכם תספרו", יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור, ת"ל מהחל בקמה תחל לספור אי "מהחל חרמש" תחל לספור יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא, ת"ל "מיום הביאכם". אי "מיום הביאכם" יכול יקצור ויספור ויביא ביום, ת"ל "שבע שבתות תמימות תהיינה", אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות, בזמן שאתה מתחיל לימנות בערב". וכן ברש"י בפרשתנו (ויקרא כ"ג, ט"ו): "תמימות תהיינה", מלמד שמתחיל ומונה מבערב, שאל"כ אינן "תמימות", עכ"ל רש"י.

והתוס' (ד"ה זכר) הביאו שלדעת הבה"ג כששכח לספור בלילה, סופר ביום, וכפשטות המתני' דמנחות ע"א א' דתנן מצוותו בלילה לקצור ואם נקצר ביום כשר.אבל ר"ת סבר דמצוותה רק בלילה, כאידך סתמא דמתני' במנחות ע"ב א' ובמגילה כ' ב', דכל הלילה כשר לקצירת העומר, ודייקינן מינה דקתני לילה דומיא דיום, מה דיום בלילה לא, אף דלילה ביום לא. והתוס' במגילה (כ', ב' ד"ה כל) הביאו את ד' הבה"ג דכתב דהיכא דשכח לברך בלילה, ימנה למחר בלא ברכה. אבל אם שכח לילה ויום, לא ימנה עוד בברכה, דבענין "תמימות" וליכא. הרי דהבה"ג סבר דבעי' "תמימות", ורק ס"ל ד"התמימות" מתקיים באם ספר ביום, דהתורה הקפידה במש"כ "תמימות", שלא יעבור יממה ללא ספירה, ואם ספר ביום, נחשב הדבר ל"תמימות".

ודעת רבי יהודאי גאון (כמובא בר"ן סוף פסחים ובטור סי' תפ"ט) דמאן דלא מני עומר בלילא קמא, לא מני בשאר לילות, משום דבענין "תמימות", אבל בשאר לילותא היכא דלא מני מאורתא מני מיממא, ורב האי גאון חלק וכ' דאי משום דבעי "תמימות", שכח באחד הימים נמי חסר המנין, ומ"מ סבר כהבה"ג דסופר ביום. והיינו דלר"י גאון ה"תמימות" מתקיים בכך שתחילת הספירה צריכה להיספר בלילה הראשון, ולאחר מכן אם יספור ביום חשוב כספירה המועלת.

והנה התוס' במנחות שם כתבו: "ועוד אומר דאפילו ביום סמוך לחשכה עדיף [לספור] משום "תמימות", ואין נראה. והיינו דהתוס' דידן כתבו דמשום מעלת ה"תמימות" בעי' לספור בכל ערב מעט קודם הלילה, כדי שנדע בוודאות שספר בתחילת היממה, דאל"ה חסר ב"תמימות", והתוס' לא חילקו בין יומא קמא דספיה"ע לשאר הימים. ואולם הר"ן בפסחים שם נקיט כך: "ואמרו בתוס' דכיון דמדרבנן היא, טוב לספור ביום ראשון בספק חשיכה, כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות" לגמרי, ואין זה נכון שיכניס עצמו לספק לכתחילה. ואי משום "תמימות", אין להחמיר ב"תמימות" בזה"ז שהוא דרבנן טפי מספירה דאורייתא, אלא כל שסופר בלילה "תמימות" קרינן ביה", עכ"ל. והיינו דס"ל דהתוס' סברו כר"י גאון, דדין ה"תמימות" מתקיים ע"י התחלת ספיה"ע בתחילת הלילה הראשון, וע"ז העיר הר"ן דא"צ לזה, וה"תמימות" מתקיימות בכך שסופר בלילה, הגם שלא סופר בתחילת הלילה. ואמנם פשטות לשון התוס', וכן לשון הרא"ש בסוף פסחים, דדעה זו דעדיף טפי לספור סמוך לחשיכה, סָבְרָה שמדין ה"תמימות" לספור בכל לילה מתחילת הלילה, ואם לא עשה כן חסר במצוותו. וכן מצאתי במור וקציעה (שהביאה"ל בר"ס תפ"ט הזכיר מקצת דבריו) דכתב דיש הסוברים דאם לא ספר בכל לילה כבר בתחילת הלילה, הפסיד את ספירת אותו הלילה.

והנה כאמור דעת הבה"ג ושאר הראשונים דהסופר ביום שפיר חשיב "תמימות", כיון דבהלכה ד"תמימות" נאמר שלא יעבור עליו יממה, לילה ויום, ללא ספירה, ורק נחלקו ר"ת והבה"ג וסיעתם האם קי"ל כהמשנה דקצירה ביום כשרה בדיעבד, או כסתמא דמתני' דקצירת היום פסולה אף בדיעבד. והדבר צ"ע, דהא המקור לכך שספיה"ע בלילה הוא, כמש"כ לעיל בריש דברינו מד' הש"ס במנחות ס"ו, מדכתיב "תמימות", ובהכרח דהיינו שמתחיל ומונה מבערב, דאל"ה אין כאן ז' שבתות מושלמות. וא"כ צ"ע האיך יפרנסו הבה"ג וסיעתו את ד' הגמ' דמ"התמימות" נילף דבעי' לספור בלילה, וצע"ג.

והנה אכן מוכח כדעתם דספירה בלילה לאו דוקא, דאל"כ האיך איתא במתני' במנחות ע"ב דקצירה כשרה ביום, והלא אם התורה הקפידה דקצירה וספירה בלילה דוקא (וספירה במקום קצירה כמש"כ בש"ס שם בהמשך) א"כ כיצד יכול לספור ביום, אחר דבעי' ה"שבע שבתות תמימות" מהלילה. אלא בהכרח דספירת הלילה הנלמדת מ"תמימות" היא רק לכתחילה, אך אכתי קשה האיך ראו תנאי ואמוראי לומר דדין ה"תמימות" הוא דבר שאינו מעצמות הספירה ואינו מעכב בדיעבד. ומצינו במרדכי סופ"ק דמגילה שכתב כך: "וכבר שאלו לרבנו יעקב ב"ר יקר מי שלא בירך בלילה, מהו שיברך ביום, והשיב: שכר ספירה יהבינן ליה, שכר ספירה בזמנו לא יהבינן ליה, ואין הדבר ידוע אם אמר להם לספור למחר ולברך או לספור בלא ברכה", עכ"ל. הרי דהר"י בן יקר נחית להאי שאלה וחידש לן דבספיה"ע נאמרו ב' דינים, ושייך לספור אף בחסרון ה"תמימות" ובכה"ג מפסידים "שכר ספירה בזמנה", אך ספירה מתקיימת גם בכה"ג. והדבר צ"ת כנ"ל, מהיכ"ת לן דדין ה"תמימות" לספור בלילה אינו מעכב וחלק עצמותי ממצוות הספירה, וצ"ע.

והנה התוס' במגילה (שם) כ' דלא כדעת הבה"ג, כך: "ועוד נראה דאפי' למאן דמכשר קצירת העומר ביום דיעבד, מודה הוא גבי ספירה דאין לברך ביום, משום דשנה עליו הכתוב לעכב, דכתיב "תמימות", ואין אתה מוצא "תמימות" אלא כשאתה מונה בלילה", עכ"ל. וציין לו הגר"א בביאורו. וגם מד' התוס', שכבר נחית להאי סברא, חזי' דעצם תוקף ד' הש"ס במנחות, מיניה ילפי' חז"ל דספירה בלילה דכתוב "תמימות", לא הוקשו לו ולא הביאו כהוכחה נגד ד' הבה"ג, וצ"ע כנ"ל.

עוד מצינו במרדכי שם, דהביא ד' הראבי"ה דלדעתו יש לברך ביום, אילולי ד' הבה"ג, שכשם שישנו תשלומין על תפילה, ה"ה דאיכא תשלומין על ספיה"ע, והיינו בשכח ולא בביטל במזיד. ושוב צ"ע כנ"ל, דאם מדין ה"תמימות" נאמר דספירה בלילה דוקא, א"כ מאי שייך ביה תשלומין, וחזי' דגם הראבי"ה סבר כהר"י בר יקר, דדין ה"תמימות" וספירת הלילה הוא רק לכתחילה, וכדין תפילה וק"ש דאיכא ביה "דין תפילה וק"ש" ודין "תפילה וק"ש בזמנה", וצ"ע, וה' יאיר עיני בזה.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18366167

אתר השבת