מאמרים

האם התורה מאפשרת לבעל להכות את אשתו?

בעלי מכה אותי מידי פעם וטוען שמצד התורה אין בעיה לבעל להכות את אשתו.

אני בטוחה שהתורה אוסרת לבעל להכות את אשתו ואשמח לקבל מקורות.

 

שירן

 

תשובת הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א:

 

 

לשואלת היקרה

 

התורה הקדושה וההלכה היהודית אוסרת בכל תוקף לבעל להכות את אשתו.

 

והנני מצטט כאן קטעים מתוך תשובת 'בנימין זאב' (שנחשב לאחד מגדולי הפוסקים ודבריו מצוטטים בכל ספרי ההלכה פעמים רבות):

 

"משם רבינו שמחה מצאתי מעשה בא' שהיה רגיל להכות את אשתו ושאלו לרבינו שמחה והשיב דכופין אותו להוציא וז"ל אחרי כותבי כתב הראשון כתב לפנינו ר' ירימיה על חתנו שמכה בתו בתמידות ומבזה אותה בפריעת האשה שלא כדת היהודים והאשה לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה ואפילו קונה אמה עבריה כקונה אדון לעצמו כ"ש אשתו דבכל הכאה עובר משום פן יוסיף ועונשו גדול ממכה חבירו ...ואם דבריו אמתיים תקנסוהו קנס חמור בין בגופו בין בממונו על מה שעבר ואמנם צריך כפרה גדולה והכבידו עליו לפי הנראה בעיניכם שיוכל לעמוד שיהיה מותרה ועומד מכאן ולהבא

 

והוא מאריך בענין וכותב: "ומי שעובר על גזרה או על תיקון חז"ל ראוי לנדותו לבלתי התקרב אליו אף לפי דעת ר"ת דכתב דאין כופין אותו בשוטים ופשיטא הוא לפי מה שנראה לע"ד דאין לך עובר על תקנת חז"ל גדול מזו שמכה אות' תמיד ומבזה, דתקנת חז"ל הוא שלא יכה אדם את אשתו ויהיה זהירבכבודה כדאמרי' בב"מ פ' הזהב א"ר חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שנאמר ולאברם הטיב בעבורה ועוד שם אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה דאמר רבי אלעזר מיום שחרב ב"ה ננעלו שערי תפילה שנאמר גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי ואף על גב ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש וכתב הרמב"ם הלכות אישות פט"ו וז"ל וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון כו' עד ולא יהיה עצב ולא רגזן עכ"ל והכי אמרינן פ"ק דגיטין אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פלגש בגבע' הטיל עליה בעל' אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל ומי לנו גדול כרבי עקיבא שהיה שומעו בכל הארץ והיה מכבד אשתו כ"כ עד שבעת עושרו עשה לה עיר של זהב כדאיתא בשבת פרק במה אשה יוצאה דשאיל התם מאי עיר של זהב רבה ב"ב חנה אמר רבי יוחנן ירושלים דדהבא כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו:

 

 

הא קמן דאפי' דלא נחרים אותו האיש המכה אשתו ברשע ובכעס ובבזיון הרי הוא מוחרם...

 

וודאי צריך שיתרו בו ראשי הקהל שנים ושלשה פעמים ואם לא ישוב מדרכו הרעה יגרשנה דאין אדם דר בכפיפה אחד עם הנחש ואשה לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה וכופין אותו להוציאה.

עד כאן דבריו, וראו שם בהרחבה רבה.

 

הרי לנו שישנו איסור חמור ביותר לבעל יהודי להכות את אשתו.

 

בברכה הרב שמואל ברוך גנוט