סיפורים לכבוד שבת
סימן ברכה
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם ברביעי, 08 יולי 2020 12:00
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 864
מהי "סעודת אמנים"? זו התארגנות של קבוצה, המתכנסת בבית או במקום ציבורי, ועורכת סעודה המתנהלת על פי חמש הברכות הבסיסיות: מיני מזונות (על עוגה, עוגיות, וכדו'), פרי הגפן (על יין או מיץ ענבים), פרי העץ (על פירות העץ), פרי האדמה (על ירקות), ושהכל (על משקאות, ממתקים, מאכלים מן החי וכדו'). חמש הברכות האלו יוצרות יחד בראשי תיבות את המילים "מגע אש".
מארחי הסעודה מכינים מאכלים הקשורים בכל אחת מהברכות. הציבור המתכנס מברך - כל אחד בנפרד - על המאכל שהוגש בפניו, וכולם כאחד עונים לאחר הזכרת שם ה' "ברוך הוא וברוך שמו", ולאחר סיום הברכה בקול: "אמן". לפני הברכה אפשר ורצוי לבקש ברכה כלשהי.
למילה "אמן" יש מספר פירושים: 1. הברכה שאני מברך היא אמת ואני מאמין בכך. 2. הלואי שיאמנו ויתקיימו דברי המבקש ותתמלא בקשתו.
במסכת שבת נאמר, כי העונה "אמן" בכל כוחותיו, פותחים לו שערי גן עדן, שנאמר "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים". על כן, רצוי להאריך בעניין אמן, כי האריכות מראה שהוא מאמין בכל ליבו, וכל המאריך בעניית "אמן" מאריכים לו ימיו ושנותיו.
*
גב' טובי ברון מארגנת "סעודות אמנים" כבר תריסר שנים ברציפות. את הכנס הראשון היא ארגנה שלושה ימים אחרי ששמעה על הסגולה המיוחדת, אצל אבא של אחת מחברותיה, שארגן כינוס אמנים לילדים.
הכנס הראשון פשוט נולד והיה לו, בעיצומו של מחנה קיץ באיזור הדרום. אחרי שהסתיימה תכנית בידור שארגנה טובי עם חברתה, הודתה מנהלת המחנה ש"אין לי עכשיו אף בדל של רעיון במה להעסיק את התלמידות".
"המנהלת, תני לבנות ממתקים ותאמרי להן שתברכנה", הציעה טובי.
"לא מתאים" אמרה המנהלת, "זו הוראה "דתית" מדי".
"למה לא?" הפצירה טובי "אפשר לעשות זאת בצורה נעימה וחווייתית!"
סוף דבר, המנהלת הסכימה. חמישים בנות התיישבו במעגל, כל אחת בירכה חמש ברכות בקול רם, וכולן ענו אמן, עד שהגיעו לברכת "שהכל" האחרונה.
את הברכה האחרונה בירכה תהילה. ילדה חיוורת, חולה במחלה נדירה שפוגעת במערכת העיכול, ובקושי עמדה על רגליה.
"אני יכולה לבקש על עצמי בקשה אישית ואתן תחכינה לי?" שאלה בקול חלש.
"ודאי!" ענתה לה טובי. תהילה שבה ליכסאה והחלה להתייפח, ואחר כך צעקה את ברכת שהכל בכל כוחותיה. כל הנוכחות בחדר קראו מעומק ליבן: "אמן".
לאחר ארבעה חודשים מתקשרת המנהלת ומזמינה את טובי למסיבת הפתעה. טובי הגיעה ולא האמינה למראה עיניה: "הזאת תהילה המברכת "שהכל" האחרונה?" היא נראית שונה לגמרי! צבע בריא חדר ללחייה, קומתה זקופה, חיות נמסכת בכל צעד שלה.
"לכן קראתי לך לבוא הנה", מחייכת המנהלת "כדי שתיווכחי בעצמך! יום אחרי המחנה, שמעה אימה של תהילה על מומחה טבעוני שרוקח סמי מרפא מצמחים. הוא המליץ לתהילה על תערובת מסוימת אותה עליה לצרוך מדי בוקר. הנערה ומאז, חזרה מערכת העיכול של תהילה לתפקוד תקין. היא פסקה להקיא, ומצבה הבריאותי התאזן לחלוטין.
טובי סיפרה על כך לחברה נוספת, שביקשה לארגן סעודות אמנים דומות בתל אביב, לזכותה של מכרה שממתינה כבר 15 שנים ועדיין לא זכתה לילדים. ואחרי עשרה חודשים, מתקשרת אליה המכרה מתל אביב, והיא מתייפחת: "אני רוצה להודיע לך על ברית מילה... נולדה לי שלישיה. שלישיה של בנים".
*
במהלך מלחמת לבנון השניה, הוזמנה טובי לבית ספר כללי בעיר מודיעין, לערוך סעודת אמנים לפני כהל של 500 ילדים בגילאי גן וכיתה א'. טובי צועקת מהבמה בהתלהבות: "אם יש ילד יהודי חולה בבית חולים?" והילדים משיבים: "ברכות מצילות ממוות". טובי ממשיכה: "אם יש מחבל שזורק עכשיו קטיושה מלבנון?" עונים הילדים: "ברכות מצילות ממוות". "אם יש חייל יהודי בסכנה?"
פתאום, בלהט ההרצאה, מרגישה טובי פתק בין אצבעותיה. היא שולפת אותו וקוראת "רון בן מימי". כמו ברק בכה בה. אמש...
אמש הוזמנה לתוכנית בת מצוה ברעננה. סבתה של בת השתים עשרה הגיעה מחו"ל לכבוד האירוע. בסיומה של התכנית ניגשה אל טובי, והצהירה באנגלית: "אני חוששת לנכד שלי. הוא בן יחיד להוריו המתגוררים בלוס אנג'לס. חלום חייו מילדות היה לעלות לישראל ולהתגייס ליחידה צבאית בצה"ל. חלומו התגשם ואני מפחדת שחלומי עומד להתנפץ..." הנכד החייל היה באותו זמן עמוק בתוך שדה הקרב, והסבתא המסורה דחפה לידי טובי פתק עם שמו של הנכד: "רון בן מימי".
עכשיו, מול 500 ילדים במודיעין, פתאום הגיעה לידה הפתק, והיא יודעת: לנשמה היהודית הזו מגיעות תפילות של 500 ילדי ישראל! וטובי קוראת בקול: "בזכות הברכות, האמנים, ואלפי המלאכים שנבראו מהם, בורא עולם יציל וישמור את רון בן מימי".
ו-500 ילדים עונים : "אמן".
למחרת, מקבלת טובי טלפון מהסבתא: "טובי, אני באה לכותל להודות לבורא עולם. אפשר לעלות אלייך לכוס קפה?"
"מה קרה?" שואלת טובי.
"רון, הנכד שלי, ניצל אתמול ממוות. הוא היה מראשוני הפורצים לאחד הכפרים היותר מסוכנים בדרום לבנון. הילד הזה שם את ידו על ידית הדלת באחד הבתים. הדלת נפרצה. מולו, במרחק מטר ושמונים, ניצבו ארבעה אנשי חיזבאללה חמושים.
רון ניסה להפעיל את נשקו, אך גילה לחרדתו שהנשק אינו תקין. במקום לשחרר כדורים, החל הנשק לקפוץ בידו בחוסר שליטה. רון רעד כולו. מולו, שולחים אליו המחבלים שני דברים: חיוך של מלאך המוות ורימון יד. רון פורס את כף ידו הפנויה בתנועת ייאוש. הרימון פוגע בכף ידו כבלוח מטקות, ובבומרנג שמימי לחלוטן, שב אל משלחיו.
ארבעת אנשי החיזבאללה נהרגים במקום. רון עף לאחור מחמת ההדף, נמלט מן הבית, רץ לפלוגה, תופס מכשיר טלפון קורב וצווח: "סבתא, נולדתי מחדש! לכי להודות לאלוקים!"
"את יודעת, " אמרה טובי לסבתא הנרגשת " כשהנכד שלך ניגש ללחוץ על ידית הדלת, הוא לא בא לבדו. אלפי מלאכים שנבראו אתמול באו יחד עימו!!!"
"אין ספק כי כוח עצום טמון בפינו." מסכמת טובי. "בכוחה של ברכה בקול רם, בכוונה ומן הכתוב, לחולל נפלאות. כל "אמן" מסוגל לפתוח שערי ישועה.... ויהי רצון שנזכה במהרה בימינו להתגשמות הפסוק: "פתחו שערים ויבוא.. צדיק שומר אמונים".
אמן!
*