סיפורים לכבוד שבת
שַׁבָּת הִיא שַׁבָּת
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בראשון, 05 יולי 2020 12:56
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 487
שַׁבָּת הִיא שַׁבָּת
הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי אַרְיֵה לְוִין זֶצוּקָ"ל נוֹדַע בַּכִּנּוּי "רָב הָאֲסִירִים", מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נוֹהֵג לָלֶכֶת לַאֲסִירִים בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא, לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם, וְלִכְתֹּב לָהֶם מִכְתָּבִים. בִּפְרָט נוֹדְעוּ בִּקּוּרָיו אֵצֶל אֲסִירֵי הַמַּחְתָּרוֹת וְעוֹלֵי הַגַּרְדּוֹם. מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, צְנִיעוּתוֹ, אַהֲבָתוֹ אֶת כָּל בְּרוּאֵי ה' וּגְמִילוּת הַחֶסֶד שֶׁנָּהַג עִם כָּל נִצְרַךְ הָיוּ מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.
בִּזְּמַן הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי, הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה חֲנֻיּוֹת שֶׁל יְהוּדִים שֶׁהָיוּ פְּתוּחוֹת בְּשַׁבָּת. רַבָּנִים וְאִישֵׁי צִבּוּר שׁוֹנִים נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אֶת בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת לִסְגֹּר אֶת הַחֲנֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וּלְבַסּוֹף הִצְלִיחוּ וְכָל הַחֲנֻיּוֹת הִסְכִּימוּ לִסְגֹּר – פְּרַט לְחַנוּת מַכֹּלֶת אַחַת, שֶׁבְּעָלֶיהָ לֹא הִסְכִּים לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. אָמְנָם כְּבוֹד הַשַּׁבָּת חָשׁוּב הוּא, אָמַר אוֹתוֹ אָדָם, אֲבָל בְּשַׁבָּת יֵשׁ לוֹ רְוָחִים נָאִים, וַחֲבָל לוֹ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת.
שָׁמַע עַל כָּךְ רַבִּי אַרְיֵה לְוִין וְהָעִנְיָן כָּאַב לוֹ מְאוֹד. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, הִתְלַבֵּשׁ רַבִּי אַרְיֵה בְּבִגְדֵי הַשַּׁבָּת מֻקְדָּם מִן הָרָגִיל, חָבַשׁ אֶת הַשְּׁטְרַיְמְל שֶׁלּוֹ (כּוֹבַע מְיֻחָד לִכְבוֹד שַׁבָּת וְחַג) וְהָלַךְ לְאוֹתָהּ חֲנוּת מַּכֹּלֶת, הַרְבֵּה לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לַחֲנוּת, הִתְהַלֵּךְ בְּשֶׁקֶט בֵּין הַשּׁוּרוֹת, הִתְבּוֹנֵן בַּסְּחוֹרָה הַיָּפָה עַל הַמַּדָּפִים, וְשָׂם לֵב לַתְּנוּעָה הָעֵרָנִית שֶׁל לָקוֹחוֹת עִם הַקְּנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. רַבִּי אַרְיֵה הִתְיַשֵּׁב בְּכִסֵּא בַּחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַחֲנוּת וְהִתְבּוֹנֵן בַּנַּעֲשָׂה בַּמָקוֹם.
בַּעַל הַחֲנוּת רָאָה אֶת רַבִּי אַרְיֵה, אַךְ לֹא אָמַר לוֹ מִלָּה. הוּא חָשַׁב שֶׁהָרַב הַמְּבֻגָּר פָּשׁוּט רָצָה לָנוּחַ קְצָת בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת , וְשֶׁזּוֹ הַסִּבָּה שֶׁהִתְיַשֵּׁב אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת. וְאוּלָם, כְּכָל שֶׁשְּׁקִיעַת הַחַמָּה הִתְקָרְבָה, לֹא הֵבִין בְּעַל הַחֲנוּת לָמָה רַבִּי אַרְיֵה עֲדַיִן בַּחֲנוּת שֶׁלּוֹ. הוּא הִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ קְצָת לֹא נוֹחַ: רָב גָּדוֹל כְּמוֹ רַבִּי אַרְיֵה נִמְצָא בַּחֲנוּת שֶׁלּוֹ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת...?! בַּעַל הַבַּיִת הִמְשִׁיךְ לְהִתְעַסֵּק בַּלָּקוֹחוֹת שֶׁלּוֹ, אַךְ מִידֵי פַּעַם הָיָה מַבִּיט לַכִּוּוּן ר' אַרְיֵה, שֶׁהִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת שָׁם, וּמִי יוֹדֵעַ לָמָּה?
לְבַסּוֹף, נִגַּשׁ בַּעַל הַחֲנוּת לָרַבִּי אַרְיֵה וְאָמַר לוֹ, "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכְּבוֹדוֹ יוֹשֵׁב כָּאן זְמַן מְמֻשָּׁךְ כְּבָר. הַאִם אוּכַל לְטַפֵּל בּוֹ? הַאִם הָרַב מַרְגִּישׁ בְּסֵדֶר?"
רַבִּי אַרְיֵה קָם, וְאַחֲרֵי דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אָמַר – "שָׁמַעְתִּי אֲנִי כִּי אַתָּהּ מַשְׁאִיר אֶת הַחֲנוּת שֶׁלְּךָ פְּתוּחָה בְּשַׁבָּתוֹת, וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי מִסְפַּר אֲנָשִׁים כְּבָר דִּבְּרוּ אִתְּךָ עַל כָּךְ. אַךְ רָצִיתִי לָבוֹא וְלִרְאוֹת בְּעַצְמִי כַּמָּה שֶׁזֶּה קָשֶׁה לְךָ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְעַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שֶׁזֶּה אָכֵן קָשֶׁה לְךָ לִסְגֹּר וּלְהַפְסִיד כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף. בֶּאֱמֶת אֲנִי חָשׁ אֶת הַכְּאֵב שֶׁלְּךָ, אַךְ מַה אוּכַל לוֹמַר – שַׁבָּת הִיא שַׁבָּת..."
בַּעַל הַחֲנוּת נִדְהַם וְשָׁתַק לָרֶגַע. דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לְמַלֵּא אֶת עֵינָיו, וְהוּא הוֹדָה לְרַבִּי אַרְיֵה בְּמִלִּים חַמּוֹת עַל כָּךְ שֶׁטָּרַח לָבוֹא עַד הַחֲנוּת שֶׁלּוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת מַצָּבוֹ דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. הוּא לָחַץ בְּחֹם אֶת יָדוֹ שֶׁל ר' אַרְיֵה וְאָמַר, "אֲנִי מַבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת בְּאִם אֶפְשָׁר לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת בְּשַׁבָּת."
ר' אַרְיֵה אִחֵל "אַ גִיטֶן שַאבֶּס - שַׁבָּת שָׁלוֹם" וְהָלַךְ לְדָּרְכּוֹ.
תּוֹךְ מִסְפָּר שָׁבוּעוֹת הַחֲנוּת נִסְגְּרָה לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת כָּל שָׁבוּעַ.