מאמרים
כתיבת חידושי תורה שאינם אמיתיים
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 15 ספטמבר 2020 14:06
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 623
בס"ד
למע"כ הגרש"ב גנוט שליט"א,
השלו' והברכה
הנה ידוע מה שאמר המגיד לבית יוסף (נדפס בספר "מגיד מישרים", פרשת ויקהל) שכל פמליא של מעלה שמחו בתירוצים שתירץ בדעת הרמב"ם, אך תירוצא בתראה לאו קושטא הוא, ומכל מקום לא תמחוק יתיה דקודשא בריך הוא סליק יקריה בפלפולא דאורייתא אע"ג דלאו קושטא הוא, עכ"ל.
ונסתפקו בבי מדרשא, האם כל דברי המגיד לבית יוסף – הם רק "בדיעבד", כלומר, שאם כבר כתב חידוש תורה שאינו אמיתי – אזי לא ימחקנו כיון דכבודו של הקב"ה עולה בפלפול תורה אע"פ שאינו אמת, או שגם "לכתחילה" – ת"ח שהתחדש לו מהלך, ואינו בטוח באמיתות הדברים, מ"מ יכול להעלותו על גבי הכתב משום ד"יקריה דקוב"ה סליק בפלפולא דאורייתא אע"ג דלאו קושטא הוא".
נשמח לקבל הוראה והדרכה בדבר זה, ולפרסם הדברים בתוך חיבור העומד לראות אור בקרוב אי"ה – אשר נגעתי בפנים בדברי הב"י הנ"ל.
בברכה ותודה מרובה מאד מאד
חיים מלין
#####
תשובה:
הכוונה היא שכל לומד צריך לחתור לאמת ככל כוחו, ולהעלות על הכתב רק דברים הנראים לו אמת. ודברים שהוא עצמו סבור שאינם נכונים, יכתוב אולי את המחשבות והמו"מ שהיו לו, אך יסתייג ויכתוב שמ"מ זה נראה לא נכון, כי כך וכך, מה שיצא לו לדחות בזה.
אך אין הכוונה שהתורה היא הפקר, ושהלומד יכול לכתוב דברים שהוא עצמם סבור שאינם נכונים לאמיתה של תורה.
הרי בעסקים וענייני ממון לא היה סומך על סברא שהוא סבור שאינה נכונה. א"כ איך יתכן שבתורה, שכל כולה אמת, יכתוב ויפרסם ברבים דברים שהוא עצמו יודע שאינם אמת?!
בדורות הקודמים, ובקהילות מסוימות, היה נהוג לומר 'פילפול', שרבים מהם היו פילפולים של הבל, וגם האומרם ידע שאינם נכונים, וכבר זעקו על זה גדולים וטובים במרוצת הדורות.
אך גם בסוג לימוד של פילפולים שכאלה, היתה מטרה נפלאה, לפיה גם אם הרעיון עצמו נדחה לבסוף, מ"מ השומעים והמעיינים זכו לשלל ידיעות נרחב בדרך להשגת הרעיון הסופי.
החידוש עצמו נדחה, אך הדרך אליו הייתה גדושה בידיעות והבנות טובות בנושא המדובר ובד"כ גם בשלל נושאים עקיפים, והיה זה שכר הלומדים.
אמנם בישיבות הקדושות ובהיכלי התורה בדרכנו שלנו, צורת הלימוד אינה בדרך של הבאת ידיעות רבות מהכא להתם והכנסת פיל בקופא דמחטא. אלא לעמוד על סברא בשורשה ולהגיע להבנה בסוגיא עצמה, מיניה וביה. ובזה אם ההבנה אינה נכונה, אפילו שהיא מאירה כברק, אין לאומרה וכ"ש אין לכותבה ולפרסמה (אלא א"כ כותבה בדרך של מו"מ ושקלא וטריא, וכנ"ל). כי הבנה שאינה נכונה, אינה כלום.
ודאי שהלומדה מקיים מ"ע דת"ת, על הדרך ולא על התוצאה. אבל בסו"ד כשהוברר שאין זו תורת אמת, יש להרחיקה.
הבנה זו בדרכה של תורה, באה מתוך הבנה ותחושה, הנצרכת לכל לומד תורה ובפרט בן ישיבה ות"ח, שהתורה הקדושה היא אש שחורה ע"ג אש לבנה, מכתב לאלוקים, שנכתבה תקע"ד דורות לפני בריאת העולם, וממילא צריך לחתור בכל המוח והכח להבנת רצון קוב"ה בתורתו.
אני שמח מאד על העלאת השאלה וישר חייליה. וכדאי לעיין בנושא זה ודומיו בכל כתבי מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל, שהיום חל יום פטירתו. הגרש"מ זצ"ל הנחיל דרך ברורה מאד בכתביו ובדבריוו בעניינים שורשיים אלו.
בברכה מרובה
שמואל ברוך גנוט