מאמרים

דבר החסידות – פרשת פינחס

ב"ה

דבר החסידות – פרשת פינחס

 

כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו

 

מספר הנגיד (ומחבר ספרים) הרה"ח ר' שמואל דוד פרידמן, ניו יורק:

במסגרת נסיעותי ברחבי העולם, נוכחתי לראות את מסירותם של השלוחים בערים הכי נידחות, כך זכיתי להתקרב קצת לליובאוויטש. ובין היתר לתמוך בארגון "צבאות השם" העולמי (שהרבי ייסד), בניהול הרב ירחמיאל בנימינסון בקראון הייטס.

הרב ירחמיאל הציע לי כמה פעמים להגיע באחד מימי ראשון ל"חלוקת הדולרים" הידועה. אני התחמקתי בטענה שזה יקח כמה שעות וכו', אבל אחרי שהפציר בי ששווה לי לבוא פעם אחת – הצעתי את הרעיון לאשתי, ואיך שהילדים שמעו את זה מיד קפצו וביקשו: כן, הם רוצים להגיע לחלוקת הדולרים!

כבר לא היתה לי ברירה, וביום ראשון הסמוך, שיצא בימי החנוכה, הגעתי עם משפחתי ל-770. אלפי אנשים עמדו שם בתור. למזלי הרב בנימינסון דאג לי בתור איש עסקים לעבור בתור ה-VIP, כך שמהר מאוד מצאנו את עצמנו עוברים מול הרבי.

 

מכיוון שהיה זה כאמור בחנוכה, החליט הרבי הפעם לחלק שני דולרים לכל אחד (דולר אחד לצדקה, והשני כדמי חנוכה) והילדים שלי שמחו במיוחד. הרבי ברך את כולנו ב"ברכה והצלחה" וחזרנו הביתה מרוצים.

אולם, בת אחת שלי לא הגיעה לחלוקה, מכיון שבדיוק היה לה מבחן חצי-גמר באותו יום, וע"פ המלצת הרב בנימינסון ש"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים" (שבת י, ב) החלטתי להגיע פעם נוספת לחלוקת הדולרים עם הבת הזאת.

אולם, תוך כדי שאני מחכה בתור, חשבתי לעצמי: וואי הסתבכתי; הרי בפעם הקודמת הרבי חילק שני דולרים לכל אחד, ואילו הפעם שכבר לא חנוכה – רק דולר אחד, ועדיין תצא בתי מופלת לרעה...

תורנו הגיע, הרבי מביא דולר לבתי ואומר "ברכה והצלחה", אח"כ לי. והנה אחרי שעברנו פתאום הרבי קורא לבתי בחזרה ומושיט לה עוד דולר...

בדידי הוה עובדא!

 (שמעתי בהקלטה מפיו, כפי שסיפר בהקדמה לשיעור היומי שלו בגמרא)

~~~

 

הזאבים והדֶבֶר

 

בתחילת פרשתנו, על הפסוק (כו, א-ב) "ויהי אחרי המגיפה ויאמר ה' אל משה . . שאו את ראש כל עדת בני ישראל".

– מפרש רש"י (ע"פ התנחומא): "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותן לידע מניין הנותרות".

 

ויש להקשות:

בסוף פ' בלק (כה, ה) מסופר שמשה צוה לשופטי ישראל "הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור" ורש"י פירש שם "כל אחד מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל שבעה רבוא ושמונת אלפים [=78,000]".

ואם כן תמוה:

מדוע מונה משה רבינו את בני ישראל רק בגלל המגיפה של 24,000 איש, בשעה שבאותו הפרק נהרגו (ע"י שופטי ישראל) יותר מ-150,000 איש!?

 

מבאר הרבי, שהדבר יובן בהקדם השאלה:

מדוע רש"י (ע"פ המדרשים כאן) נוקט דווקא במשל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו, ולא לצאן שנפל בה דֶבֶר (כפי שמביא בפרשת כי תשא ל, טז)? ודיוק נוסף מדוע כאן נאמר שהרועה מונה אותם, ובפרשת כי תשא מודגש שבעל הצאן מבקש למנותם?

אלא, ההבדל בין זאבים לדֶבֶר הוא שכאשר מתנפלים זאבים על הצאן – יש מדה מסויימת של אחריות על הרועה, שלא התאמץ מספיק לשמור עליהם, והוא מונה אותם, במטרה להתמסר יותר לשמירת הצאן הנותרות. לאידך כאשר נופל דֶבֶר בצאן – הרי זה לגמרי שלא באשמתו של הרועה, ואז בעל הצאן (ה"חביבה על בעליה") מבקש למנות אותם, לידע מנין הנותרות.

 

על פי זה מובן בענייננו:

כשמתו 24 אלף במגיפה – הרגיש משה אחריות ואשמה מסויימת בכך שלא עצר את המגיפה (בדוגמת זאבים שנכנסו לעדרו), כדברי רש"י "שנתעלמה ממנו הלכה" [בגלל סיבות מסויימות, ורק פינחס "ראה מעשה ונזכר הלכה"], לכן מונה אותם הרועה – משה רבינו.

ואילו כל הרבבות שנהרגו ע"י שופטי ישראל – לא חש משה כל אשמה במיתתם, כיון שנשפטו כדין, וכן בנוגע אלו שנהרגו בחטא העגל (בפרשת כי תשא) הרי לא היתה למשה שום שייכות לחטא זה, ולכן בנוגע אליהם לא מוטלת עליו האחריות למנות אותם, רק בעל הצאן – הקב"ה – שהצאן חביבה על בעליה*, מבקש למנות אותם, לידע מניין הנותרות.

 

שבת שלום וצום קל – יהפך לשמחה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, פינחס שיחה א (עמ' 326 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 354 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' תלא-ג.

 

______________

*)  על פי זה יומתק, שדווקא בפרשת כי תשא כותב רש"י "משל לצאן החביבה על בעליה" ואילו בפרשתנו משמיט פרט זה שהצאן חביבה, כי כאן זה עניין אחר – האחריות של הרועה על הצאן במסגרת תפקידו לשמור עליהם, כבפנים. 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.