movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

הירשל של שבת!!!

הירשל של שבת!!!

שלמה גוראריה, באדיבות מרוה לצמא

יום שוק היה אז בטשרנוביץ, ויצא הרה"ק בעל "באר מים חיים" לרחוב העיר לחזר על הפתחים. עובר היה מדוכן לדוכן ומזכה את הרבים. וכיוון שהיה הצדיק נותן עיניו במה שאסף, רואה היה שאין הקומץ משביע את הארי.  חייה של משפחה אומללה שהושלכה לבור כלא תחת איום נורא בעטיו של חוב לפריץ, עדיין היה בסכנה.

ממאסייב שבמרמרוש הגיע בדהרה הירשל סוחר הסוסים הישר אל השוק הטשרנוביצי. קל שבקלים היה, ומתוך שסוחר סוסים מומחה ועשיר היה ותדיר שגורה הלצה על לשונו, היה הירשל "מלך השוק".

בעיצומו של וויכוח על טיבו של סוס נשא את עיניו העליזות, והנה יהודי הדור צועד אט אט וידו פשוטה. הירשל הבין כי זהו החזן. אם כך זוהי הזדמנות פז לגרוף עוד קצת תשומת לב.

הדמות המאירה קרבה ובאה. "הצלת נפשות! משפחה יהודית שלמה בסכנה!"

"האם הנך חזן?" פנה הירשל בלגלוג אל הזקן.
"אמת!"
"ואתה אוסף כסף?"
"אמת"
"ובכן, האם תסכים להירתם לעגלה ולמושכה כסוס תוך כדי שתשמיע לנו ניגון של "כל נדרי" תמורת כל הסכום הדרוש לך?" השתנק קולו של הירשל מצחוק.

ההמון שנאסף החוויר כהלום רעם, אבל למרבה התדהמה הסכים הרב. מול עיניו עמדה כעת רק משפחה אחת הנמקה בבור וחייה בסכנה.

הירשל ניגש בחריצות ורתם את הרב לעגלה, התיישב בדוכנו ונטל בידו מושכות ושוט. הגאון הקדוש, אדמור"ם של המוני חסידים, משך בעגלה כסוס והנעים "כל נדרי", בעוד הירשל הבזוי יושב ומצליף עליו בשוטו תוך רעמי צחוק המלווים בקולות לגלוג צעקניים של פוחזי העיר. מסע הביזיון סבב הלך לו מסביב לכיכר השוק, בעוד עיני הרב נישאות למרום. מי רואה ביזיונות?! אחת הוא רואה: משפחה יהודית אומללה יוצאת ממוות לחיים.

מישהו לפת פתאום את כתפיו של הרב, הירשל משך ארוכות במושכות, המסע נגמר. הרב פקח את עיניו העצומות, נוטף זיעה, מיוסר ומאושר. הירשל בירר כשהוא חנוק מצחוק מה המחיר.

"חמש מאות רייניש".

היה זה סכום ענק שרוקן כליל את ארנקו, אבל התמורה היתה שווה. מחזה שכזה... הסכום נשלף על אתר וניתן בידיו של הרב.

"במה אברכך? מצווה גדולה שכזו באה לידך!" אמר הרבי.

הירשל הביט ב"חזן" בביטול. "כלום לא חסר לי. איני זקוק לברכה!"

הרב לא נסוג. בכל ליבו בירך את הנדיב הדגול הפוחז, סוחר הסוסים.

*

עוד באותו הלילה, אחרי צדקה הגונה כזו וברכה שכזו, נסדקה חומת לב אבנו של הירשל והחל מצפונו הרדום להתעורר ולטרוד את מנוחתו.

"וכי מה חטאו של החזן? עוסק הוא בהצלתן של ישראל, ואני הירשל הסוסי עוד התעללתי בו?!" לא נתקררה דעתו עד שגמר בלבבו להשקים קום ולבקש את סליחתו של החזן המופלג. בבוקר, כשעוד היתה פת שחרית נעוצה בין שיניו, כבר שוטט ברחובות.

כיון שיצא לעיר הגדולה והחל מגלגל בדברים עם ידידיו, הבחין מיד כי רבים מביטים בו בבוז. בקול נבוך שאל: "היכן גר החזן שביישתי אמש? אלך ואפייסנו".

"החזן???" לאט בבוז איש שיחו, "את הרב ביישת! היודע אתה עם מי היה לך עסק?"

"ה-ר-ב? זה שמספרים נפלאות על קדושתו?"

"!!!"

עולמו של הירשל חרב עליו. את שמע הרב מטשרנוביץ שמע זה מכבר. דבר שכזה לא היה מעלה אף בחלומותיו הגרועים ביותר. לא חלף זמן רב, עד שהתייצב לפניו בלב שבור לרסיסים. כבד היה עוונו מהתנצלות.

אבל הרבי לא הבין כלל למה צריך מי שזכה להציל עולמות מלאים ליילל כתינוק. "אשריך", אמר להירשל, "אחרי כזאת מצווה צריך לשמוח".

יבבותיו של הירשל הרקיעו שחקים. הבטיח שלא לזוז עד שישמע מפורש יוצא "מחול לך", ופעל. הרבי מחל לו בפה מלא.

"ובמה אברכך על המצווה שעשית?"

"רבי! לא חסר לי מאומה! יש לי בית וילדים ועושר וכבוד".

"אולי בכל זאת?""

מוחו הקדחתני שוב הגה רעיון מוזר.

"רבי! שמעתי נפלאות על השבת שלכם. הרבי כל-כך שמח אז, שגם לי מתחשק לחוש את אותו מצב הרוח. יברכני הרבי שאזכה להרגיש בשבת כמוהו!"

הרבי השתומם. להדליק להבה בפתילה ספוגת מים קל יותר משיוכל זה להכיל קדושת שבת.

"מה זה היה לך? כלום מילאת כל משאלות לבך שלא נותן לך אלא דבר זה?"

אבל הירשל סוחר היה. הוא עמד על שלו.

הרי הלא הבטיח לברכו, ומשעמד הירשל על המקח, נענה ואמר: "ניחא, יהא כאשר דיברת!"

*

שלא כהרגלו, חזר הפעם הירשל מן היריד עם סוס אחד בלבד, זה שעליו רכב. ארנקו היה ריקן.

זוגתו שהתפלאה בפניו על שבא בידיים ריקות נענתה במבט בוהה. החלה מגלגלת עמו בדברים, והוא מביט בה כאילו נסתתרה דעתה. החלה היא לחשוש שמא נסתתרה דעתו שלו ונבהלה. הבינה כי אולי איבד הונו בעסק רע ביריד ומחמת כן נשתבש במקצת. קיוותה שיחלפו ימים מספר ויחזור לאיתנו.

אתא בוקר אחרי שלילה שלם נתהפך על יצואו ולא גמר להציץ בבשעונו. התפלל הירשל תפילת שחרית, אץ לביתו, ומיד יצא אל גינת הבית. כמה תרנגולים עליזים קיפצו שם בשובבות. הוא גחן והרים אחד בזריזות ומיששו מתחת לכנפיו.

לא, זה עדיין אינו מוכן. הניחו לנפשו ונטל חברו, וכך עבר על כולם בזה אחר זה עד שהיו בידו כמה כרסתנים שבהם. נטלם תחת זרועותיו ויצא.

"לאן???"  נזעקה זוגתו הדאוגה עוד מאמש.

מבטו המתפלה והבלתי מבין של הירשל התעצם שבעתיים. מה זה היה לה? היא באמת לא יודעת?

"מה זאת אומרת לאן? לשוחט!"

"כעת? למה?"

עכשיו כבר היה ברור לו שמשהו קרה לה.

"מה זאת אומרת? לכבוד שבת קודש!!!"

לבה ניתר מבהלה. משהו לא טוב קרה שם ביריד, דעתו נטרפה עליו לחלוטין.

הוא חזר, הניח את העופות של שבת לבישול בעוד השבוע בראשיתו, ונחפז להכין את השבת כאילו בין ערביים של יום שישי עכשיו.

היום שבא בעקבותיו היה סוער בהרבה. לכל המעוניין הסביר הירשל בטוב טעם את מעלת השבת במילים שמעולם לא דרכו על מפתן פיו. השמועה על הירשל שנתהפך עשתה לה כנפיים בכל כפרי האזור, וכולם באו לראות בפלא במו עיניהם. הוא דיבר בסערת רוח עילאית בלתי נשלטת. בני מאסייב לא הבינו מדבריו כלום. רק דבר אחד הבינו בבירור:

משהו קרה לו להירשל שלהם.

למחרת עם שחר כבר הקיץ הירשל את כל בני ביתו בקול מלא עליצות ודריכות: "מחר בלילה שבת!" הוא ריחף מאושר.

בערב שבת כבר לא לא היה אדם יכול לעמוד במחיצתו. הוא עמד על סף כלות הנפש. מרקד היה ברחוב ומזמר בקול גדול: "שבת באה, בואי כלה שבת מלכתא".

*

שבת הגיעה.

לבו דפק בקצב מסחרר, העולם כולו כמו הסתובב מולו במחול שבתי ומחא כף - - -

קול זעקת שבר בקע מביתו של הירשל ה"משוגע". אלה שנחרדו ובאו מצאו אותו כשהוא מונח על הקרקע ושרוי בעילפון כבד. גחונו לעברו, סטרו על פניו ועיסו רקותיו בחריפין וללא הועיל. הוא שכבר כאבן דומם.

כיוון שניסו שוב ושוב להחיותו ולהעירו וראו שאין הדבר עולה בידם שבו לבתיהם. במוצאי שבת יובילוהו לרופא באחד הכפרים הסמוכים.

נטתה השבת לערוב ובאו לביתו, הוא שכב ללא שינוי אלא שראו שעדיין חי הוא. יצאו לחוץ, כשהם ממתינים שינצנצו ג' כוכבים קטנים וידעו שיצאה שבת. אך נראו הכוכבים, מיד אצו אל הבית פנימה, והנה - הירשל ממצמצ בעיניו כמתעורר משינה עמוקה. המתינו לו עד שתצטלל דעתו, כדי שיראו מה לעשות.

חזר לעצמו, קם וישב ואמר בהתרגשות: "מוצאי שבת, הא?.... מן הראוי שנבדיל".

עמדו והבדילו, ומשסיימו נתכנסו סביבו ותלו בו מבט שואל, שמא יבאר הוא עילפון זה שהיה מונח בו ונתעורר הימנו בלא כלום, על מה ולמה.

נתן הוא בהם מבט מלא שקיקה ודריכות, נענה ואמר:

"אוי, שבת קודש מגיעה עוד שישה ימים! צריך להתכונן!" - - -

נתנו בו מבט נדהם. הסתכל הוא בהם בפליאה. שבת קודש בפתח, והם אינם יודעים ומתכוננים?! קמו והלכו לבתיהם בעצבון על שכך עלה לחברם שנסתתרה בינתו. קם הוא ונפנה להכין צרכי שבת...

*


משחלפו שבועות, הפך העניין לדבר של קבע. ממוצאי שבת היה הירשל עסוק בכבוד שבת ה אה, מביט בכולם בפילאה ומתרגש עד כלות, ומשייתה שבת נכנסת, היה נופל בעילפון עמוק. הכפריים בטוחים היו כמעט כולם, שנשתבשה עליו דעתו ושוב אין לו תקנה.

כמעט כולם ולא כולם ממש.

איש מורם מעם היה במאסייב והוא הרב, השוחט והמלמד דשם. מששמע על התופעה הבין מיד שלא בסתם שגעון דברים אמורים. עמד וקרא אצלו על הירשל. הושיבו וגלגל עמו בשיחה על קדושת השבת, ושמח הירשל על שיש מי שמדבר עמו בענייניו. מתוך שיחה ביקש הרב לידע איך בא "הירשל ללא חפץ" להיות הירשל של שבת.

סיפר הירשל לרב על ברכת הצדיק וידע הרב את אשר לפניו. עמד ושכנע את הירשל לנסוע עמו טשרנוביצה על הרב הקדוש, נותן המתנה.

באו אצלו, נכנס רבה של מאסייב לפני ולפנים ותיאר בפני הרבי איך נראית שבתו הלוהטת של הירשל, שכמעט ונשרף מקדושתה.

"חיקח ממנו רבינו את המדרגה העילאית, הוא לא עומד בזה!"

הרבי הקשיב לכל מילה, אבל את הנעשה אין להשיב. "חז"ל אומרים כי משמים רק נותנים מתנות אבל לא לוקחים אותן חזרה. אבל אם רבה של מאסייב אומר שאין בכוחותיו של הרישל להכיל את קדושת השבת, אזי במקום לקחת אותה ממנו אפשר להביא אותו אליה. ישאר הירשל פה אצלי, נעסוק עמו בתורה ועבודת השם, עד שיתרחבו כלי נפשו ויכילו את קדושת השבת".

הירשל נקרא אל הקודש. "תחפוץ להשאר כאן לתקופת מה?"

לבו התרונן.

לאחר תקופה, כשחזר החסיד ר' הירשל לעיירתו, מלובש במלבושי החסידים ופניו פני יהודי ירא שמיים, הבחינו כולם כי סרה ממנו סערת נפשו. הכפריים לא יכלו להבין כי היא לא נעלמה, אלא שמקום רחב נפתח לה בלבו.

שוב לא פסק ר' הירשל מנסיעותיו לרבו שהשקיע בו כל כוחו ומרצו. עלה ר' הירשל ונתעלה בתורה והיה משמיע דברי תורה עמוקים ומפולפלים, זיכך עצמו בזיכוך למעלה מזיכוך, היה הרבי מקדשו מבחוץ, וקדושת השבת היוקדת מלהטת בו מבפנים, עד שהיה לצדיק מופלג.

*

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18365422

אתר השבת