movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת וישב

ב"ה

דבר החסידות – פרשת וישב

 

לשלוט בתוך ה"גלות"

 

לרגל חג החגים י"ט כסלו:

הסבא משפולי תבע מאדמו"ר הזקן "פוילישע דרכים", היינו שינהג בדרך של מופתים, כמנהג אדמו"רי פולין.

-         ויענהו: "אתי היתה ושלחתיה" (ע"פ תענית כג, סע"ב). כלומר, שאינו חפץ בהנהגה של "מופתים".

 

-         שאל אותו הסבא משפולי: "הרי הגלגלים לא נסעו", כלומר: כאשר הובילו את אדמו"ר לפטרבורג וביקש בעש"ק שיעצרו ולא רצו – נשבר ציר הגלגל ואח"כ נפל סוס. הרי כן הראה מופתים!

 

-         ענה אדמו"ר: "צווחין אף עקתין" (זמירות ליל שבת) – "די אקסען האבען געשריען". כלומר, הצירים [הנקראים באידיש "אקסען"] צווחו שיש לשבות, ולא היתה זאת פעולה שלי...

(ע"פ רשימת הרבי י"ט וכ' כסלו תרצ"ג ריגא. נד' ב"רשימות היומן" עמ' שכא)

 

~~~

אחרי סיפור חלומות יוסף מסיים הכתוב (פרשתנו לז, יא): "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר". מפרש רש"י "היה ממתין ומצפה מתי יבוא, וכן "שומר אמונים"".

וקשה:

אמנם יעקב אהב את יוסף מכל בניו, ומובן שהיה רוצה לראות בגדולתו. אבל מדוע המתין וציפה שיוסף ימלוך על אחיו* עד כדי כך שישתחוו לו ארצה?

ויש לבאר:

יעקב ידע שנגזר על בניו בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם". אבל הגזרה היתה יכולה להתקיים בכמה אופנים, כמאחז"ל (שבת פט, ב) "ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל", לכן היה מצפה שזה יקרה ע"י מלכותו של יוסף, שעי"ז תהיה ירידת יעקב למצרים בדרך של כבוד, וכן שהותם של בנ"י שם תהיה באופן של מנוחה ושלווה, וכפי שהיה בפועל – שבני ישראל ישבו בארץ גושן שהיא "מיטב הארץ" (ויגש מז, ו).

אבל עדיין קשה: בשביל זה הרי מספיק שיוסף יהיה מלך על האומות (מצרים), אבל מהו ההכרח שימלוך ג"כ על אחיו?

אלא הדבר יובן ע"פ המבואר בחסידות, שמה שכל ישראל נקראים בשם יוסף, "נוהג כצאן יוסף" (תהלים פ, ב. ובפרש"י), הוא לא רק "לפי שהוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב" (רש"י שם), אלא גם ברוחניות העניינים יוסף השפיע והחיה את בני ישראל.

וההסבר:

שאר השבטים היו רועי צאן, ולכן היו מובדלים מענייני העולם ויכלו לעבוד ה' ללא טרדות. משא"כ יוסף "נשבה לבין הגוים", ולא היה זה רק בחיצוניות, אלא שהיה עסוק בענייני העולם – תחלה בבית פוטיפר ואח"כ ניהל את כל ענייני מצרים, ואעפ"כ כל טרדות אלו לא ניתקו אותו מעבודת השם, וגם בעת עסקו בהם נשאר בתכלית הדבקות באלקות. ויתרה מזו שפעל עליהם שינהגו בהתאם לעבודתו את השם, כמארז"ל (ב"ר פו, ב) על הפסוק ויוסף הורד מצרימה "שלט בהון . . כבש בהון".

וזהו שכל ישראל נקראים ע"ש יוסף, כי הכח שיש לכל ישראל לעבור את הגלות נמשך מיוסף הצדיק. ולכן היה יעקב ממתין מתי יבוא; שגם כאשר בנ"י יצטרכו לרדת לגלות יהיו תחת מלכותו של יוסף, וכך ישארו שלמים במצבם בלימוד התורה וקיום המצוות, ואדרבה יהיו שולטים ומושלים על עניני הגלות.

·         

ובעומק יותר יש לומר:

"היה ממתין ומצפה מתי יבוא" – שהיה מצפה למלכותו של משיח, וכמו שכתב השל"ה (פרשתנו רצט, ב) שמלכות יוסף במצרים היא רמז למשיח בן יוסף, שביאתו היא הכנה למשיח בן דוד.

וזה מרומז בהוספת רש"י "כמו שומר אמונים" וכדפירש"י על פסוק זה (ישעי' כו, ב) "שומר – ששמר וציפה בגלותו ימים רבים לאמונתו של הקב"ה, שיקיים הבטחתו שהבטיח על פי נביאיו לגאלם".

ומעשה אבות סימן לבנים – שיש לצפות למשיח בתמידיות, "כי לישועתך קוינו כל היום", ובזכות זה נזכה ל"אורו של משיח" תיכף ומיד ממש.

 

גוט יו"ט ושבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לה, וישב שיחה א (עמ' 156 ואילך, השיחה בלה"ק במקור)העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תעב-ד.

 

______________

*)  הרבי מוכיח לפני זה בשיחה, שיעקב רק ציפה שאחיו ישתחוו לו, כי אף שבחלום נאמר גם "השמש והירח . . משתחוים לי", אבל יעקב כבר אמר ליוסף "והלא אמך כבר מתה" ורבותינו למדו מכאן ש"אין חלום בלא דברים בטלים" (כמש"כ רש"י לפנ"ז). ויש לדייק במ"ש "דברים בטלים" לשון רבים, שיעקב סבר דכשם שהפרט שאמו תשתחוה לו הוא דבר בטל (שהרי לא ידע ש"הדברים מגיעים לבלהה") – כך גם זה שהוא יבוא להשתחוות לו ארצה הוא מהדברים בטלים שבחלום.

וי"ל שכן היה בפועל, כי יעקב לא השתחווה ליוסף "ארצה", אלא רק "וישתחו ישראל על ראש המטה" (ויחי מז, לא) [ואף שרש"י כתב שם "תעלה בעידנא סגיד ליה" – כבר כתבו מפרשי רש"י, שלא היתה השתחוואה זו בגדר הכנעה, שזה היה גנאי ליוסף שאביו היה משתחווה לו, וכדמוכח גם מזה שלא השתחווה תיכף כשבא אליו אלא רק לאחר השבועה – ראה גו"א ונחלת יעקב שם. וראה פרש"י שם על ראש המטה "הפך עצמו לצד השכינה"].


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב צבי ישראל (טאו) בן ייטע פיגא שליט"א, הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19268571

אתר השבת


מאמרים אחרונים