movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

התורה שייכת לכולם

התורה שייכת לכולם
הרב נ. מיכאל

נסיעה ברכבת עם כל המשפחה, כדי לבקר את ההורים בצפון הרחוק, היא לעיתים דבר מייגע. תיקים וחבילות, אוטובוס  או הסעה ברכב קטן, עד תחנת הרכבת בפאתי בני ברק. פגישה מחודשת עם תלאות העולם החילוני, שאינו מצוי במחוזות עיר התורה, ונמצא (באורח פלא...) בתחנת מסעי הקרונות, בתוך הקרונות עצמם ובאזור תחנת היעד. קניית הכרטיסים, ההמתנה לרכבת והאזהרות האין סופיות לילדים ש"לא להתקרב לפס הצהוב, הרכבת יכולה להגיע עכשיו". - ילדים חרדיים צריכים, מעצם היותם שומרי תורה ומצוות, להיזהר שלא לנשום יתר על המידה באזור בו מצויים כאלו שאינם שומרים עדיין תורה. לחדול מלהתנהג כילדים שובבים וקופצניים ולעמוד בדרך ארץ, עם חולצה מסודרת ובנינוחות מירבית. שהרי חילול ה' היא עבירה חמורה שעונשה גדול, כמובן, והייצוגיות הזאת אמורה לשדר לעולם שמבחוץ, ש"עצור! ילדי חיידר לפניך!"...

באותה נסיעת רכבת, התרחש נס כמעט גלוי וקרון רכבת אחד היה פנוי למחצה. ילדינו השתלטו להנאתם על מספר מושבים ופתחו בסדרת קריאות ומשחקי חברה טיפוסיים לבני גילם. ישבנו בקרון ואז שמתי לב לשני יהודים חרדיים היושבים בקרבתנו ומנהלים שיחה תורנית בינם לבין עצמם. אחד מהם דיבר על "לא בשמים היא" וציטט את המעשה ב"בבא מציעא" על רבי אליעזר וחכמים, שנחלקו בתנור של עכנאי, ויצאה בת קול ואמרה שהלכה כרבי אליעזר, אך חכמים קבעו ש"לא בשמים היא". חברו תהה האם דרי השמיים אינם יכולים לקבוע הלכות גם בויכוח מציאותי וחברו השיב לו שרואים שבית שמאי ובית הלל נחלקו, בתחילת מסכת קידושין, על עניין מציאותי, האם אשה מוכנה להתקדש בפרוטה או רק בדינר. כאן כבר לא התאפקתי והתערבתי בלי רשות, מציין כי המהרי"ץ חיות סובר שבויכוח מציאותי ההלכה כה"בת קול".

השניים הביטו בי ואחד מהם ציטט את דברי המהרי"ץ חיות עצמו בספרו "תורת נביאים", בעוד חברו מזכיר את דברי הגמרא בשבת ק"ד ואת ה"אין נביא רשאי לחדש דבר" שבמגילה דף ב' על "מנצפ"ך צופים תיקנו". השיחה המרתקת קלחה וגלשה מעניין לעניין, כשהשניים מצטטים גמרות וראשונים, מדרשים וספרי שו"ת מרתקים בעניין. שיחה תורנית נינוחה, ברמה גבוהה.
היה מעניין מאד וכשהשיחה גוועה שאלני אחד מהם מה אני עושה בחיים. "אני לומד בכולל, ברוך ה'!", השבתי, "ואתם?"
---"אנחנו עובדים יחד, כבר שנים רבות, בחברת היי-טק"...

**********

המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל תיקן את תקנת לימוד ה"דף היומי", שבמתכונתה לומדים רבבות אנשים העובדים לפרנסתם (וגם חלק מלומדי הכוללים עמלי התורה) את דף הגמרא של אותו היום בקביעות. ברוב שיעורי ה"דף היומי" לומדים את הדף בשיעור בן- שעה אחת, כאשר ישנם שיעורים שהשיעור נמשך, בצורה עיונית יותר, במשך שעתיים. האם אדם העובד לפרנסתו יכול להסתפק בלימוד יומי של שעה אחת בלבד?

במאות "שטיבלאך", שהיו פרוסים בכל פולין לפני השואה, השכימו קום אלפי יהודים טובים ולמדו תורה ברציפות, בעיון ובהעמקה, החל מ- 4 לפנות בוקר, עד שעת התפילה וגם לאחריה. אלפי יהודים חרדים בפולין פתחו את בתי העסק שלהם בשעה 10 בבוקר, כשמאחוריהם 6 שעות לימוד רצוף ואינטנסיבי, בלי הפסקות לארוחות ובלי "שמירת סדרים". ראש ישיבת "נזר התורה", הגר"נ רוטשטיין שליט"א, סיפר שרבים מ"בעלי הבתים" בפולין היו בקיאים בכל מכמני הש"ס. יכולת לשוחח איתם בברכות ובחולין, בנדה ובבבא קמא, ב"טור שולחן ערוך" ובספרי הלכה ומנהג, חסידות ודרש.

"אני אדם העובד לפרנסתי", אומר האדם לעצמו ומסתפק- במועט, בלימוד בן שעה אחת ביממה. הוא שב לביתו בשעה 4 אחה"צ ולא פותח ספר, חוץ משעת ה"דף היומי", עד למחרת ב- 8 בערב.

ולא היא. בשמים אין כרטיס כניסה "מוזל" ל"אנשים שעובדים", באמצעותו מרשים להם לבזבז זמן מיותר. נכון מאד, מותר לעסוק בפרנסה לאלו שצריכים להביא מזון וטרף לביתם. אך בשעות שאינך עובד ושגופך נרגע ונח כבר מעמל היום, אין שום היתר להשחית את הזמן ולא ללמוד תורה. אתה "אדם עובד" ולכן מותר לך להתעסק בזמנך הפנוי בהבלי העולם? –חלילה וחס!!!
למדנו בגמרא, בראשונים ובפוסקי ההלכה, שמותר ל"בעל הבית" לעבוד רק כאשר הוא זקוק לכסף לצרכיו הבסיסיים,  אך כשיש לו ממון לחיות חיים סבירים, עליו ללכת וללמוד תורה. לדעת הרמ"א, על העובד לפרנסתו לחשב לכמה כסף הוא זקוק לאותו יום- עבודה, ואם השיג את הכסף לאותו היום, עליו ללמוד תורה בשאר השעות.

לכל יהודי ישנו חיוב גמור לקבוע בכל יום עיתים לתורה, אך קביעת העיתים הקבועה אינה אמורה לפטור אותנו מללמוד בכל שעה הפנויה מטרדות ועסק הפרנסה. הדברים מפורשים בספרו של רבנו ה"חפץ חיים" זי"ע, "תורת הבית", הכותב ש"מה שנאמר בשבת דף ל"א ששואלין את האדם האם קבע עיתים לתורה, לא שבשביל זה מיפטר ביתר העיתים שיש לו מלימוד תורה. אלא שקביעות עיתים הוא החיוב אפילו אם הוא טרוד מאד למחייתו, שאז מחויב לקבוע עת לתורה, שעת זה לא יבטל בשום אופן". ראש ישיבת חברון הגר"י סרנא זצ"ל כותב שבוודאי שהחיוב לקבוע עיתים קבועים לתורה הוא רק החיוב המינימלי, אך "חיובם של בעלי מסחר ובעלי אומנות לנצל כל רגע שבין לבין ללימוד תורה כגדולי חכמי ישראל". וכך פוסק להלכה במפורש ב"שולחן ערוך הרב": "וגם המתפרנס ממעשה ידיו, ואפילו תורתו עראי בקביעות עיתים, לא הותר לו מן התורה אלא לעסוק בעסקיו שהם צרכי פרנסתו, אבל לא לעסוק בדברים בטלים לגמרי, בין לדבר בהם ובין לשמוע. כי בכל עת שאינו עוסק בפרנסתו, חייב לעסוק בתורה בכל עת שאפשר לו, ואפילו כשהולך בדרך, כמו שכתוב בתורה "ובלכתך בדרך". רבנו יונה ז"ל כותב ב"שערי תשובה" שכל יהודי, גם אלו העובדים לפרנסתם, צריכים לנצל כל רגע פנוי ללמוד תורה, ולכן הוא מציע לכל אחד לקבוע ארון- ספרים בביתו, שם יניח ספרי קודש, "וכאשר יפנה מעסקיו ומידי עברו ממלאכתו, יסור שמה לשנות או לקרות".

*********

"אשריכם, שאתם עובדים לפרנסתכם, אך עוסקים בדברי תורה גם ברכבת ובכל זמן ועת", החמאתי לחברי החדשים מקרון הרכבת.

"אדרבה"- אמר אחד מהם- "האברכים ובני הישיבות נמצאים כל הזמן ב'תיבת נח', בתוככי היכלי התורה הקדושה, רחוקים מהעולם ותלאותיו. אך אנחנו הרי נמצאים כל העת ב'לך לך', בדרכים, בנסיעות, בחוץ. אנו יוצאים מידי בוקר לרחוב, ונאלצים להתחכך עם העולם הזה, על כל נסיונותיו הקשים והכואבים. אנחנו, האנשים העובדים לפרנסתם, צריכים הרבה יותר ללמוד תורה, כדי שנזכה ל"בראתי יצר הרע- בראתי תורה תבלין".

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19522417

אתר השבת


מאמרים אחרונים