מתחזקות ביחד בצניעות
אמיתות התורה במעמד הר סיני
- פרטים
- קטגוריה: אמונה
- פורסם בחמישי, 09 יוני 2022 16:39
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 361
אמיתות התורה במעמד הר סיני
בסיס האמונה בתורה שקיבלנו מאלקים היא העובדה שהעם כולו קיבל אותה, במעמד הר סיני, כפי שנכתב בה, וכפי שנאמר בספר דברים:
"אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ. הַמַּסּוֹת, הַגְּדֹלֹת, אֲשֶׁר רָאוּ, עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים, הָהֵם. "
(דברים כט, א-ב)
כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ,
לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם:
הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.
הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--וַיֶּחִי.
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹקים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים:
כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹקיכֶם, בְּמִצְרַיִם--לְעֵינֶיךָ.
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.
(דברים ד, לב-לה)
ראשית כל, אין כל דת אחרת המתארת התגלות קולקטיבית, מהסיבה הפשוטה:
נניח שהיתה דת כלשהי שהיתה "ממציאה" התגלות קולקטיבית, לעיני עם שלם/ציבור גדול של אנשים, נשים וטף, התגלות שיש בה חיובים של מצוות ומעשים שונים: הרי לא יתכן שציבור יבוא ויקבל על עצמו מערכת כזו, אם לא באמת ראה אותה.
ואם "מישהו" היה בא ו"מוצא" ספר כזה, ונותן אותו לעם: אף עם לא היה מסכים לקבל ספר כזה של חוקים, שטוען שהתקבל במעמד של העם כולו, בלי שיש לו מסורת על כך.
ולכן, כל הדתות האחרות מדברות על התגלות של יחידים: אדם שראה השראה, אדם שחווה נסים, וכדו', שאז האנשים שיאמינו לו יתקבצו סביבו ויקבלו את הגותו, ומי שלא יאמין לו, לא יקבל את הגותו.
אבל כאן, שום אדם לא יכול לבוא לקבוצה של אנשים ולומר להם "אתם זוכרים מה ראיתם ומה חוויתם" אם לא באמת חוו, או, "אתם זוכרים מה קיבלתם במסורת מאבותיכם על קול ה' שדיבר עימם מתוך האש במעמד הר סיני" אם לא היתה מסורת כזו,
ומסורת כזו, לא יכולה להתפתח סתם יום אחד: כי לעולם לא יהיה מצב שקבוצת אנשים יתחילו לספר "סיפורי התגלות" לילדיהם, ולקבל על עצמם תורה שהם לא באמת קיבלו במסורת, ובפרט תורה עם כל כך הרבה חיובים ומצוות!
וכפי שכתב הכוזרי (מאמר ד, יא):
וְהַמַּנְהִיג משֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלום, הֶעֱמִיד הֶהָמון אֵצֶל הַר סִינַי לִרְאות אֶת הָאור אֲשֶׁר רָאוּהוּ אִלּוּ הָיוּ יְכולִין עָלָיו כִּיכָלְתּו.
וְאַחַר כֵּן קָרָא לְשִׁבְעִים זְקֵנִים וְרָאוּהוּ, כְּמו שֶׁאָמַר: "וַיִּרְאוּ אֶת אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כד, י).
וְאַחַר כֵּן קָבַץ הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים הַשְּׁנִיִּים וְחָל עֲלֵיהֶם מֵאור הַנְּבוּאָה מַה שֶּׁנִּשְׁתַּנּוּ עִמּו, כְּמו שֶׁאָמַר (במדבר יא, כה): "וַיָּאצֶל מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל-שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים",
וּמְעִידִים קְצָתָם לִקְצָתָם בְּמַה שֶּׁרואִים וּבְמַה שֶּׁשּׁומְעִים.
וְנִתְרַחֲקוּ הַמַּחֲשָׁבות הָרָעות מִן הָאֻמָּה, שֶׁיֵּחָשֵׁב כִּי הַנְּבוּאָה טַעֲנָה מֵהַיָּחִיד שֶׁטָּעַן בָּהּ,
כִּי לא יִתָּכֵן לַעֲבר הַהַסְכָּמָה עַל הַהֲמונִים הָהֵם,
כָּל שֶׁכֵּן שֶׁרַבּוּ וְהָיוּ קְהִלּות, מִשְׁתַּוִּים עִם אֱלִישָׁע בִּידִיעַת יום לֻקַּח בּו אֵלִיָּהוּ, בְּאָמְרָם לו: ,הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּום יְיָ לקֵחַ אֶת-אֲדנֶיךָ מֵעַל ראשֶׁךָ" (מלכ"ב ב, ג וה')
וְכֻלָּם עֵדִים לְמשֶׁה מְזָרְזִים עַל תּורָתו.
כלומר, ברגע שמדובר על התגלות לציבור שלם, לעם כולו, ואח"כ ל-70 הזקנים, החוויה הזו לא יכולה להיות "מפוברקת".
כי אם יבוא מישהו ויספר סיפורים "אתם ראיתם" - היו מיד שוללים את דבריו, ואומרים לו: לא ראינו.
ואם יבוא מישהו ויגיד לאנשים "אבותיכם ראו", מבלי שהיתה מסורת כזו - היו מתעלמים מדבריו, ואומרים לו: אבותינו לא ראו, לא שמענו סיפור כזה.
ואם יבוא מישהו ויגיד "מצאתי ספר שכתוב בו שאבותיכם ראו", בלי שהיתה מסורת שעברה מדור לדור, גם כאן לא היה עם שלם בא ומקבל על עצמו את ציוויי אותו ספר עתיק, רק בגלל שמישהו מצא ושכתוב שם שהספר הגיע דרך התגלות אלוקית.
והדרך היחידה שספר כזה, שמתאר התגלות של אלקים בפני עם שלם, יתקבל על העם הזה, אם אמנם היה דור שבו העם הזה אמנם זכה להתגלות הזו, וכך קיבל על עצמו את כל כלליה.
וכפי שכותב הרמב"ן בפירושו לדברים ד, י, על השאלה: כיצד יאמינו בני הדורות הרחוקים, שאכן ארע מעמד שכזה במציאות, הרי הם לא זכו להיות נוכחים אישית בחוויה עצומה זו? מ
ומשיב הרמב"ן כך:
"כי כשנעתיק (נספר) גם כן הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו, ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל".
ומסביר הרב שמואל כ"ץ שליט"א :
המסורת והקבלה מאב לבן על אמיתות מעמד זה, המועברים מדור לדור, הם כמראה עיניים (כדברי רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי מאמר א סע' כה). הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם (מצוה לא תעשה ששכח הרמב"ם - מצוה ב), חוזר על דברים אלו, אך שם הוא מנה רק את מצות הלא תעשה, ולא הזכיר שיש בה גם מצות עשה. מדוע להלכה הוא השמיט אותה? כנראה, שהוא כולל זאת במצות עשה - ללמוד תורה וללמדה לאחרים, בעיקר לבנים. הלומד תורה, כי זו מצווה ולא מתוך סקרנות בעלמא, מעיד על עצמו שהוא זוכר ומאמין שהיא נתנה בסיני.
אפשר כמובן לטעון שהיו נסים אחרים, בדתות אחרות, שהתרחשו לעיני ציבור שלם!!!
אבל נבחין בין *נסים* לבין *התגלות*.
א. בעוד *נסים* יכולים להיות עם משמעויות שונות (אולי חוקי טבע לא מוכרים, אולי כוחות רוחניים שקיימים גם אצל אומות העולם, וכדו'), הרי לעומת זאת, תופעה של התגלות *נבואית* המונית, יש לה רק משמעות אחת חד משמעית, של התקשרות הבורא שברא אותנו עם העם שלו, ברואיו, דרך כוחות התקשורת שהוא נטע בתוכנו, והעברת המסרים המיועדים לנו בדרך זו.
ב. בעוד *נסים* אין בהם משהו מחייב, הרי קבלת התורה יש לה משמעות מחייבת: אף עם לא יקבל על עצמו מערכת חוקים מפורטת של 613 מצוות, שבאים ביחד עם תיאור ההתגלות האלקית, וברור שאם לא היתה התגלות כזו, אף אחד לא היה מקבל על עצמו מערכת חוקים כה מורכבת ומחייבת.
ומסורת כזו אין לאף עם אחר, כי מסורת כזו אינה יכולה להיווצר מעצמה, כי אף עם לא יקבל על עצמו מסורת כזו של התגלות לעיני העם כולו, אלמלא היתה באמת התגלות כזו, וכפי שפירטנו למעלה.
ובהינתן ההתגלות האלקית הזו, לעיני עם ישראל כולו, ומתן תורה שקיבלנו כולנו במעמד הגדול הזה, הרי ישנם במהלך הדורות אנשים שמתחברים חזק יותר לקרבת אלקים, וחווים מחדש תהליך של התגלות מחודשת, כמו "קבלת התורה מחדש", של ראיה מחודשת של האור האלקי, ושל הרצון האלקי להיטיב עמנו, באהבתו, ושל החיבור העמוק לתורה שקיבלנו, שכל חוקיה ומצוותיה נועדו רק לקרב אותנו אליו.
וכך החיבור בין האלקים לבינינו ממשיך ומתחדש כל דור מחדש וכל פעם מחדש. בתקופת הנביאים היו אלו הנביאים, ובתקופות מאוחרות יותר הרי אלו גדולי ישראל. ואמנם ידוע שהאנשים עם רוח הקודש ועם רוח הנבואה אומרים את דברי האמת שלהם, כל אחד במילים שלו: נביאי אמת לעולם לא יתנבאו באותם מילים, כי לכל אחד יש את האופן שלו להעביר למילים את המסר האלקי! אבל הם מעבירים את אותם מסרים, שהם המסרים האלקיים שהועברו אליהם, דרך ערוץ התקשורת אדם-אלקים, שנטע ה' בלב כולנו; והם מחזקים את דבריהם דרך אותות ומופתים שאלקים מוסר להם להעביר לעם, כדי שהעם יאמין להם. ודרך המנגנון הזה, אז אנשים מסביב רואים את ההארה הגדולה, שהרבה פעמים מגיעה גם עם נסים גדולים, ומתחברים מחדש למסורת שקיבלו מאבותיהם ומאבות אבותיהם.
והנה סיפור לדוגמה (סיפור מאומת, הנה פרטי המשפחה): שמטרתו להראות, שיש בכל דור ודור שליחים של הקב"ה, שבאים ומחזקים את המסורת שיש לעם שלנו, ושעוברת אצלנו מדור לדור, מאז מעמד הר סיני.