movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

"הוא שלא כדרך הטבע"

 

 

"הוא שלא כדרך הטבע"

 

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

בתורה הקדושה נאמר שהארץ תקיא את יושביה, כאשר הם יחטאו בחטאים גדולים, ה' ירחם. והנה בתקופה האחרונה נלחמת התקשורת הממלכתית, העיתונות ויתר המדיה וכבליה, בדבר הפשוט ביותר, שהיה מקובל מיום עומדנו על הר סיני, בגנותם של אלו העוברים על העבירה החמורה הנודעת, הקב"ה יחזירם בתשובה שלמה במהרה.

והנה אינו דומה אדם נכשל ח"ו בעבירה, לאדם המתגאה בקול רם ובפומבי בעבירה שבידו. וכל שכן כאשר המדינה עצמה וחלק משריה ויועציה, ובעיקר אנשי התקשורת שבה, עושים את כל אשר לאל ידם לגנות וללעוג ולהביא דיבה רעה לאיסור מפורש בתורה הקדושה. אין לך קיטרוג גדול מכך, ועל כולנו מוטלת חובה לזעוק ולהריע ולהתפלל אל ה' יתברך שישיבם בתשובה שלמה, יידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו.

כל עוד אנו לא נמצאים במשטר קומוניסטי בולשיביקי, מתאפשר לנו, עדיין, להביע את עמדת ההלכה בכל נושא. בינתים לא עוצרים אנשים וכולאים אותם בסורג ובריח, על הבעת עמדת היהדות. אז הנה, הנה היא עמדת תורתנו הקדושה, זאת התורה לא תהיה מוחלפת, בענין חמור זה. העיתונות החרדית נמנעת, ובצדק רב, להזכיר כל דבר וענין שהכיעור או שמץ כיעור, קשור אליו. אך ישנם במות בהם נוגעים בנושאים אלו בקביעות. אם כן, אם בכל מקרה עוסקים הם בנושאים שהשתיקה יפה להם, אדרבה, ישמעו ויקראו את עמדת והשקפת התורה הקדושה, אש שחורה על גבי אש לבנה, אותה קיבלנו מפי הגבורה.

במאמר זה אצטט, מבלי להוסיף מעצמי כלל, מתוך ספריו של גדול פוסקי אמריקה, מרן הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל, ואנו נקרא יחדיו ונראה כיצד גדול פוסקי ארה"ב בדור האחרון, מגדולי דור דעה ובעלי ההוראה, מתייחס בלשונו לעוון חמור זה:

בשו"ת אגרות משה (אבן העזר ח"ד סימן קיג), נשאל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בדבר "מי שלאחר נישואיו נודע שהוא שטוף במשכב זכר, אם הוא מקח טעות".

האגרות משה מאריך לדון בענין, כדרכו בקודש, מש"ס ופוסקים, וכותב כך: "אבל לענין נידון דידן, כיון שמצינו שבמום גדול הוא בעצם מקח טעות גם באשה כדבארתי באגר"מ חאה"ע ח"א סימן ע"ט וסימן פ' מסתבר שזה דהבעל הוא שטוף במשכב זכור שהוא התועבה היותר גדולה והמאוס ביותר והוא דבר גנאי לכל המשפחה, וכ"ש שיהיה זה גנאי ביותר לאשתו אם בעלה בוחר יותר במשכב המאוס הזה תחת משכב אשתו, הוא ודאי קידושי טעות וברור לן ששום אשה לא היתה מתרצית להנשא לאדם מנוול ומאוס ובזוי כזה, ואם תיכף כשנודעת מזה הלכה ממנו מסתבר שאם אי אפשר להשיג גט ממנו יש להתירה מדין קידושי טעות, אך אם אפשר להשיג גט צריך להשתדל בכל מאי דאפשר להשיג גט כשר, דהא אם אינו שטוף בזה אלא שנזדמן איזה פעם מצד שתקפו יצרו, אולי אין להחשיב זה לקידושי טעות, אף שהוא רשע גמור גם בשביל פעם אחת ויש שיטעו לדמות להחשיב גם זה קידושי טעות, אבל אם הוא שטוף בזה שיותר נהנה ממשכב זכור ממשכב נשים, הוא ודאי קידושי טעות, אבל כל זה אם הלכה ממנו תיכף אבל אם שהתה אצלו אף אחר שנודעת אז קשה לבטל הקידושין. ואם בא זה מענין שטות, מאחר שהוא שלא כדרך הטבע, ודאי הוא מום דכיון שהוא מצד שטות עלול לעוד שטותים, אבל בעצם הוא מצד רשעות וניוול שג"כ הוא טעות כדלעיל", עד כאן דברי האגרות משה.

&&&&

בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סימן קטו) נשאל מבחור אחד כיצד עליו לשוב בתשובה על חטא משכב זכור, והנה תשובת רבינו זצ"ל:

"הנה אף לטרדותי המרובות מכיון שחז"ל אמרו כמה דברים מפני תקנת השבים, כל שכן שמוכרחין להזדקק להשיב לבעל תשובה בין שהוא להשיב להלכה בין שהוא לחזוק שאל יפול רוחו ולהתרשל בדבר שצריך חזוק גדול להנצל מעצות היצר הרע, שלכן פניתי מעט להשיב לו על מכתבו, והנה איני רואה שאלה להלכה במכתבו כי אף שבמכתבו שהוא איסור כרת, מסתמא יודע שמשכב זכור הוא גם איסור סקילה כי בתורה בפרשת קדושים נאמר יומתו דמיהם בם וילפינן ג"ש מאוב וידעוני שהוא בסקילה כדאיתא בסנהדרין דף נ"ד ע"א עיין שם וכרת כתיב בסוף פרשת אחרי ונכרתו הנפשות שקאי על כל הא דלעיל עיין ברש"י ריש כריתות, ונמצא שאתה רוצה שאכתוב לך דברי חזוק להנצל מיצר הרע ואיזה עצה".

"והנה ראשית הידיעה דחומר האיסור דסקילה וכרת וגם שנקרא תועבה והוא מחטאים המגונים ביותר ואף בני נח נצטוו על זה, הוא כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע, ושנית שהוא דבר שלא מובן שיהיה ע"ז ענין תאוה דבבריאת האדם בעצם ליכא תאוה מצד טבעו להתאוות למשכב זכור, שלכן אמר בר קפרא לרבי על תועבה זו שנאמר באיסור דמשכב זכור דפירושו תועה אתה בה בנדרים דף נ"א ע"א ופי' הר"ן שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר, וכוונתו דהוא על לשון תועבה שנאמר במשכב זכור יתר על לשון התועבות הנאמר ד' פעמים בסוף פרשת אחרי שקאי על כל העריות דעל קרא דתועבות לא הוקשה לו משום שאין צורך לבאור שפירוש שהם דברים מתועבין ומאוסין מצד איסורי התורה, אבל הוקשה לו על לשון תועבה הנאמר בזכור שני פעמים בפ' אחרי כשנאמרה אזהרה בלאו ובפ' קדושים שנאמר העונש מה שלא נאמר כן בשאר איסורי עריות דאם מצד האיסור מ"ט לא נאמר זה בשאר עריות, וע"ז תירץ בר קפרא שהוא תביעת הקדוש ברוך הוא בהקרא להרשעים, שלעבירה זו דמשכב זכור הרי ליכא כלל תאוה מצד הטבע שבראתי שיהיה להם תאוה למשכב הנשים דבלא תאוה לא היה אפשר לקיום ישוב העולם כדאיתא בגמ' בשני מקומות ביומא דף ס"ט ע"ב ובסנהדרין דף ס"ד ע"א, ולא אפשר שיהיה פלגא שיהיה לו תאוה לאשה המותרת ולא יהיה לו תאוה לעריות כמו שאיתא שם שפלגא מרקיעא לא יהבי ע"י תפלה שהוא מהטעם שלא נברא בתחלת הבריאה פלגא, אבל למשכב זכור ליכא שום תאוה מצד הבריאה וכל התאוה לזה הוא רק תועה מהטבע לדרך אחר אשר גם רשעים בעלי תאוה שלא נמנעין מצד חטא ועון אין הולכין לשם שיצר הרע זה אינו אלא מחמת שהוא דבר אסור שהוא כמו להכעיס ח"ו, והחילוק הוא דהרשע הרי איתא ביומא דף ל"ה ע"ב שמתרץ עצמו נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי ומחייבין אותו רק מצד שיוסף מחייב את הרשעים, אבל על עבירה דמשכב זכור אין להרשע העובר על זה שום טענה לתרץ את עצמו כי לא היה שייך להתאוות לעבירה זו. והוא פירוש המדויק והנכון".

האגרות משה מאריך בענין ובהמשך כותב כך: "על כל פנים תאוה למשכב זכור הוא נגד עצם התאוה וגם רשעים אין להם תאוה לזה בעצם, אלא שכל התאוה הוא רק מחמת שהוא דבר אסור והיצה"ר מסיתו להמרות נגד רצון הקדוש ברוך הוא וידיעה זו הוא חזוק גדול נגד יצה"ר שכבר נצחתו שאתה מאמין בהקב"ה ובכל הי"ג עיקרים ובכל התורה שבזה תנצחהו על מה שמסיתך להמרותו ולהכעיסו, וקרא מפורש בהאזינו בתועבות יכעיסוהו, ופירש רש"י כגון משכב זכור שזה קרא הכתוב שהוא להכעיס"...

"ושלישית, הגנאי אף לבני אדם, שכל העולם אף הרשעים מבזין לבעלי עבירה דמשכב זכור, ואף בעיני הרשע השני שעושה עמו העבירה הוא מזולזל ובזוי, שזהו חזוק גדול נגד היצה"ר, ועיין בסנהדרין דף כ"ט ע"א דאמרינן לעדים כשמאיימין אותם שלא יעידו שקר בשביל תאות ממון לפי המסקנא דא"כ אשי אמר לי נתן בר מר זוטרא סהדי שקרי אאוגרייהו זילי, הרי מפורש שזהו עצה טובה לחזק עצמו מתאות הממון וכמו כן היא עצה טובה נגד תאות עבירה מגונה ובזויה זו שלבד שהוא נגד התורה באיסור חמור היותר גדול הוא גם נגד עצם האנושיות שנעשה שפל ובזוי בתכלית השפלות, ולא רק שהוא גנאי הוא גם גנאי היותר גדול לכל משפחתו.

והעצה הגדולה הוא למוד התורה בעיון שהוא מציל ושומר מכל העריות ואף מהרהורים כדאיתא ברמב"ם סוף הלכות איסורי ביאה גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה וכ"ש שיועיל זה להנצל מיצה"ר דעבירה בזוי הזו. והנני גומר בברכה שתהא תשובתך שלימה וגמורה ותתגדל בתורה ויראת ה'. משה פיינשטיין".

&&&&

מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שעולם התורה נשען עליו בעשרות השנים האחרונות ורואה בו אחד מגדולי ברי הסמכא בשטח ההלכה והשקפת התורה, כותב דברים נחרצים ביותר, שאין צורך להוסיף עליהם דבר. אינני יודע האם וכיצד מוטל עלינו למחות כנגד פרסומי הגאווה הללו. אך לפחות הבה ונביע בקול צלול את עמדת התורה הקדושה בענין זה.

&&&&

"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ".

(י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם).

 

 

  

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17961290

אתר השבת