קישורים נוספים

דבר החסידות – חג השבועות

ב"ה

דבר החסידות – חג השבועות

 

הוא ותמורתו

 

מספר הרב מנחם מענדל טייכמן, השליח ליוצאי חבר העמים בנתניה (מלפנים בערי הקרפאטים ובהאדיטש שבאוקראינה) – ומפני מתק ועשירות לשונו, אעתיק את הסיפור ככתבו, מפי בעל המעשה הרמ"מ עצמו:

 

מ ו פ ת   ח י   ו ח ו ת ך . . .

 

אתמקד הפעם בסיפור נורא הוד – ואולי יאמרו חובבי ה"מעשים שהיו" שניתן בהחלט להכניסו לקטגוריית סיפורי המתח עוצרי הנשימה... – אשר לעולם לא אשכחנו ומעשה שהיה כך היה:

 

במסגרת השבתונים וסמינרים הרבים שהחל כותב השורות לארגן בהאדיטש בעיקר ליהודים מכל מרחבי אוקראינה ורוסיה, עלה בידי לארגן קבוצה קטנה מאד מהעיר קאנאטופ הסמוכה יחסית. כהדרך וההשתדלות לחפשם בנרות, הצלחתי בס"ד לשכנע איש מהקהילה – דרך שיחת טלפון – להיכנס בבריתו של אאע"ה בוערש"ק דימי ה"שבתון" אך לצערי הפעם בשל דוחק הזמן לארגן הכל – הנה הפעם ושלא כדרכי והשתדלותי לבדוק היטב מסמכי יהדות של העומד למולי, לגודל הצער נאלצתי להסתמך על דברי ראש הקהל באותה עיירה – ר' יהודה שהינו יהודי אחראי, חם ולבבי – שהבטיחני נאמנה שמדובר ביהודי מוחזק בקהילה עשרות שנים!

 

התקדמתי...

 

יום וערש"ק תזו"מ ב' אייר תשע"ג בוקר, נוחת צלחה באוקראינה במיוחד לרגל הברית, המוהל המומחה והמפורסם שלנו הרב דוד שלמה שי' גלבר ביחד עם סנדק נכבד שמימן את כרטיסי הטיסות ושאר הוצאות הברית כדי להכניס היהודי בבריתו של אאע"ה ולשבות איתנו עימנו.

 

 

 

סוכ"ס מגיעה הקבוצה הקטנה – כ 15 איש אנשים ונשים – לששון ולשמחה והתכנית לסדרם בחדרים ומיד לתפוס חדר צנוע ולהפכו לקליניקה ולהביא היהודי בברית נצח עם האלוקים בסמיכות לציון המצויינת דאיש האלוקים!

 

 

רבותיי!

 

עד היום הזה אין לי שום הסבר רציונאלי למה שהתרחש שם, אך "משום מה", בראותי את האיש לראשונה (בסביבות הבן 60), החוש השישי לחש לי שאין לו עיניים יהודיות...

 

אני מתחיל לחקור אותו שתי וערב: מי אצלך יהודי אבא או אמא?!

 

אמא!

 

ומי אצלה היו יהודים אביה או שמא אמה?

 

כאן הוא מתחיל לגמגם ושולח אותי לחקור את אחותו שבאה"ק שמתחילה היא לחקור אותי מדוע אני חוקר אותה... ולבסוף שולחת אותי לאמם הקשישה מחיפה שנשברת ומגלה את אזניי הנדהמות שרק אביה היה יהודי... ועל סמך זה יהודי הקהילה הפשוטים דעיירתם החזיקוה ואת כל משפחתה ליהודים עשרות בשנים! (ולדידם, מדוע באמת שלא להחשיב רבינוביץ' כיהודים?...(

 

 

אוי א בראך!

 

לנגד עיני עומד גוי למהדרין (שסבו היה יהודי אחרון בשושלת) ויכול הייתי לפני כשבועיים ימים למכור לו את חמצי ורשאי אנכי כעת לקיים בו בשמחה מצוות עשה דאורייתא ד"לנכרי תשיך"...

 

 

ללא ספק שזהו נס ופלא דרבינו הזקן קה"ק שלא הניח למכשול בד' אמותיו! אבל זהו עדיין הנס הקטן...

 

 

השעה כבר 3 אחה"צ. ש"ק נכנסת בסביבות השעה שש, יש כאן מוהל מומחה שעזב הכל והגיע מיוחד מאה"ק ת"ו. יש כאן סנדק והכל מוכן לסעודות השבת אבל אין כאן לא נימול, לא חתן השמחה ולא חופה... "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי אליך עינינו"...

 

אנחנו ביער שממה של ממש! לך תחפש יהודי ערל לשכנעו ולהכניסו בברית תיכף ומיד ממש... (למרות שבשליחות באה"ק, בס"ד גם זה כבר קרה פעמיים).

 

 

ליאוניד! אייכה?!

 

לפתע אורו עיני מחד אך נפל לבי מאידך...

 

נזכר הנני שבין חברי הקבוצה מאותה עיירה קאנאטאפ היה יהודי בשם ליאוניד – יהודי שהינו ללא כל ספק בן לאב ואם יהודים ואף לסבות וסבתות כשרים יראים ושלימים!

 

אך דא עקא שליאוניד מצהיר שאינו מאמין ואינו אלא אתאיסט וקומניסט מושבע (אך גם אני ולבטח כל הקוראים הנכבדים גם אנו איננו מאמינים לו.. כי כולנו מאמינים ויודעים שאינו אתאיסט מושבע אלא מושבע הוא ועומד מהר סיני...) וכבר לפני כחודש וחצי הגיע לשבתון כזה – לדבריו – רק מפני ה"דיבוק חברים" וגדולתה ועצמתה של הלגימה... כאשר תפסתי אותו לשיחה ארוכה ו"מילת שכנוע" במוצאי שבתון קודם הוא הצהיר לי כנ"ל שחבל לי על זמני וגם באם יצמחו שערות בכף ידו, בבריתו של אאע"ה הוא לעולם לא ייכנס!

 

 

ליאוניד! אוי ליאוניד העקשן! עליתי למתחם בית הכנסת הגדול חיוור כולי מתפלל שלא אפגוש כעת בפניו של המוהל או הסנדק הנרגשים אך עדיין אינם יודעים שהחתן התגלה כגוי וחופה מנלן?... מחפש אני כעת אדם אחד ויחיד העונה לשם ליאוניד. ליאוניד אינו ממהר לשם מקום ומחכה כבר לסעודת שבת העשירה בשר ודגים וברבורים, ולא פחות חשוב – לכל סוגי היין והמשקה הנשפך כמים...

 

 

ליאוניד! אני תופס אותו בשרוולו – אני מוכרח לשוחח אתך דחוף!

 

דבר כי שומע אנכי! לא. לא כאן! אנו יורדים למטה לקברו של הצדיק מייסד חסידות חב"ד (שגילה לנו שאין יאוש מאף נשמה!) שם ורק שם נשוחח...

 

בבקשה!

 

אנו יורדים את כל 138 (גימ' מנחם..) המדרגות בדממה ונכנסים לציון הק' של אדמו"ר הזקן...

 

ואשא תפילה חרישית וניגון "קול דודי דופק פתחי לי"... ואתחנן לפני כ"ק אדמו"ר הזקן שיעורר עלי ר"ר שייארע הנס ותוסר ערלת לבבו האטום של ליאוניד ועוד טרם הדלקת נרות שבת קודש – כאן ועכשיו! – יקרא שמו בישראל...

 

ואז אני מתחיל את השיחה וזועק את נפשי!

 

ליאוניד!

 

אנו כעת בבית קברות ואין איש חי מלבדינו! מלבד הרבי השוכן כבוד כאן צדיקים במיתתן קרויין חיים כולם כאן מתים! כאשר יהודי נהפך לבר מינן הוא נפטר מכל המצוות שבורא העולם ויוצר האדם נתן לאנושות ולישראל עם קרובו בפרט.

 

המצוה היחידה שעושים בין המוות ללוויה זוהי רק ברית מילה אך אינה מצילה את האדם משערי גיהנם אלא רק כדי שלא לקברו מאוס.

 

תגיד לי לאוניד ! ואז אני אוחז בו חזק וזועק את נשמתי אל מול רבינו הזקן: לזה אתה מצפה?!!!!!!

 

 

ליאוניד פשוט נבהל כולו ועונה לי: בסדר אני מוכן! אבל בתנאי אחד שאף אחד מהקהילה שלי לא יידע מכך!

 

קיבלת!

 

אני מבטיח לו נאמנה ומתפלל שאצליח לעשות אתכפיא ולשתוק לשמחה זו כל השבת כולה...

 

אנו שבים ועולים בריצה את המדרגות ובתוך שעה קלה – כשעה לפני הדלקת נרות של וערש"ק ב' אייר "מלכתחילה אריבער", נכנס ליאוניד שלנו – גיבור הסיפור תרתי משמע – בבריתו של אאע"ה ונקרא שמו בישראל אליעזר ע"ש סבו המחייך מעלמא דאתי...

 

כי כשאי אפשר לעבור מלמטה – "גייט מען מלכתחילה אריבער"....

 

רבותיי! אין לזה שם אחר מלבד נס של אדמו"ר הזקן "הראשון לשביעי", והרבי המשלח "השביעי לראשון" – גם יחד!

 

והלא כבר הבטיחה לנו הכותרת: מופת חי וחותך...

 

 (שמעתי בכינוס השלוחים הארצי, השבוע בניר עציון, מפי בעל המעשה הרמ"מ טייכמן. נדפס לפני כחצי שנה בשבועון כפר חב"ד, במדור "פניני שליחות בהלכה")

 

~~~

מה יחדש התלמיד הותיק?

 

"מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש".

(מגילה יט, ב)

 

"...ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו – כולן נאמרו למשה בסיני, שנאמר (קהלת א, י) "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" – חבירו משיב עליוכבר היה לעולמים"".

(ויק"ר רפכ"ב)[1]

 

יש להקשות:

א)    לכאורה מאמר זה הוא סתירה מיניה וביה: אם כל מה שתלמיד עתיד לחדש כבר ניתן למשה בסיני – הרי זה כבר לא חידוש, וכיצד אם כן אומרים על זה "עתיד לחדש"?

ב)    איך ייתכן שמשה רבינו למד במשך זמן כה קצר את כל התורה כולה עם כל החידושים של כל תלמיד ותיק עד סוף כל הדורות [במיוחד שזה כולל גם את "חידוש תורה מאתי תצא" (ויק"ר פי"ג, ג), תורתו של משיח[2], שתהיה נרחבת עד מאד]?

אחד ההסברים לכך הוא:

משה רבינו קיבל את כל התורה שבכתב ושבעל פה עם כל כללי התורה, כיצד ללמוד את הפרטים בדרך הפשט והרמז והדרוש והסוד.

התלמיד ותיק לומד ומסיק למעשה את פרטי הפלפול והדיון וכדו' עד להלכה המפורטת מתוך הכלל. לכן זהו חידוש, כי משה לא למד פרט זה בפועל, כלשון חז"ל (מנחות כט, ב) שמשה "לא היה יודע תלין תלין של הלכות" שדרש רבי עקיבא (וראה חדא"ג מהר"ל ועץ יוסף לע"י שם).

לאידך גיסא, כיוון שכל החידושים בתורה חייבים להתבסס על הכללים שקבל משה בסיני, יוצא שהכל כלול במה ש"ניתן למשה בסיני".

 

אבל עדיין ניתן להקשות:

מכיון שחידושיו של התלמיד כבר ניתנו (בהעלם) למשה בסיני – למה עשה ה' ככה שלא נתגלו בכל אותם הדורות, עד כי יבוא תלמיד ותיק זה ויחדש עניין זה?

והביאור בזה:

כתוב (קהלת ג, יא) "את הכל יפה עשה בעתו" וארז"ל (קה"ר שם) "ראוי היה אדם הראשון שתנתן התורה על ידו . . חזר ואמר (הקב"ה) כו' אני נותן לבניו". נמצאנו למדים, שכל מה שהקב"ה עושהו בזמן מסויים – הרי היא העת ה"יפה", המתאימה וזקוקה לדבר הזה, ומזה מובן שעד שלא הגיע ה"תלמיד ותיק" לא היו זקוקים לעניין זה ולכן לא נתגלה.

כי הלוא תורה היא מלשון הוראה (זח"ג נג, ב. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק), שתכליתה להורות לבנ"י את הדרך ילכו בה ואת העבודה אשר יעבודו לברר ולזכך את העולם, וממילא, כל זמן שהעולם לא היה זקוק ל"בירור" זה – לא נתגלה החידוש[3].

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יט, ח"י אלול, סעיף ד (עמ' 252-3, ובמתורגם ללה"ק עמ' 272). לקו"ש חלק ז, בהוספות ב' ניסן (עמ' 207). מתוך פרוייקט "אליבא דרבי" על הש"ס – מסכת מגילה.

 

 

[1]  מאמר זה מובא, בשינויים קלים, בכמה מקומות: ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז, קה"ר פ"א, ט, פ"ה. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כ (תקצד). תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת (ג,ג). אור תורה להרב המגיד ר"פ תולדות. קו"א (בתניא) ד"ה להבין פרטי ההלכות. ועוד.

 

[2]  במאמרי אדמו"ר הריי"צ (ד"ה וידבר הב' תרצ"ט בתחלתו ובסופו ועוד) מבואר, דזה שמשיח יוכל ללמד תורה את כל העם כולו, אף שיהיו רבוא רבבות אנשים כו', הוא מפני שיהיה לימוד במדריגת הראיה.

על דרך מה שהאריז"ל שמע בב' וג' שעות מה שלא יכול לפרש בדיבור בשמונים שנים רצופים יומם ולילה (פע"ח שער קשעהמ"ט פ"א) כי השגתו היתה בבחי' ראיה (לקו"ת צו יז, ב. ובכ"מ).

ומזה מובן ג"כ שאין לתרץ השאלה שבפנים בכך שמשה קיבל התורה באופן של ראיה – כי מכיוון שבסיני ניתנה גם תורתו של משיח, ש(גם) לימודו הוא באופן של ראיה, ובמשך שנים רבות, הרי אי אפשר לומר שמשה למד כל זה  בפועל (אף ע"י ראיה) במשך ארבעים יום גו'.

 

[3]  אף שהיתה גם אז חלק בתורה – וכמו כל התורה ש"קדמה לעולם" (פסחים נד, ב. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה (קידושין פב, א. יומא כח, ב), אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו דור.

 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.