מאמרים
פרשת שופטים
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שופטים
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:09
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 461
פרשת שופטים
יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל /לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה ולהרבות בעם ישראל אמונה ובטחון,אהבה ואחוה ושלום ורעות
"אל תירא מפחד פתאם"(משלי ג',25)-מה לא לעשות מול "את ה' –אלוקיך תירא"(דברים ו',13)-מה כן לעשות
"כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם"(דברים כ',1)על כל אחד מהעם (נאמר בלשון יחיד "כי תצא") להשתדל לא לפחד (יראה שלילית),למרות שהפחד הוא רגש טבעי,שעלול להתעורר באדם,בעיקר בזמן של חוסר וודאות,אך הוא עלול להחליש את כוח התמודדותו של האדם,להתעצם ולהפוך לחרדהולשתק את האדם מלפעול ולחיות את חיי השיגרה.
הרב קוק זצ"ל שבשבוע הבא ב-ג' אלול חל יום השנה לפטירתו כתב במאמר הפחד (בספרו:אֶדֶר היקַר): "הפחד הנפרז (=המופרז), הוא נוטל את זיו החיים של האדם... אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו (=לפחד). הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם... מקור כל חולשה, כל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו- שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה ... עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון..."
שאלה למחשבה:מה עשוי לעזור להתמודד מול הפחד ולהיות בעלי אומץ וגבורה?
אפשרות תשובה: הפסוק המצוטט לעיל,האומר בלשון יחיד:"לא תירא מהם" מסביר למה אל לאדם לפחד מהאויב:"כי (=מילת סיבה) ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים".כשם ש-ה' עזר לנו בעבר כך אנו בוטחים בו,מאמינים ומקווים שיהיה עמנו ויעזור לנו.אף הכהן, באומרו ,בלשון רבים:"אל ירך לבבכם,אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" (דברים כ',3) מנמק:"כי (=מילת סיבה) ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".האדם עלול לפחד מדברים שונים ולדמיין לעצמו תרחישים שונים שעשויים לקרות,אך כנגד יראה שלילית מדברים שונים,שבגינה האדם חושש ולא מצליח להיות רגוע ולתפקד,על האדםלחזק את יראת ה' (=יראת שמים) שבו,שהיא יראה חיובית שמחזקת ומעניקה כוחות.אנו מצווים:"עבדו את ה' ביראה"(משלי ב',11) ופסוקים רבים מדברים על התועלות שביראת ה':"הן יראת ה' היא חכמה"(איוב כ"ח,28) ויראה זו "תוסיף ימים" (משלי י',27).
מראש חודש אלול התחלנו לומר מידי יום בתפילה "לדוד,ה' אורי וישעי-ממי אירא?!ה' מעוז חיי-ממי אפחד"?!(תהלים כ"ז,1) האדם צריך א"ב –אמונה וביטחון ב-ה' וכאשר הצליח לרוכשם ולחזקם יכול האדם להמשיך ולומר:"אם תחנה עלי מחנה (של האויב הנערך למלחמה מולנו)-לא יירא לבי" (תהלים כ"ז,3).התוכן של הדברים מביע ביטחון ב-ה' ואף צורת הבעת הדברים,בלשוןעתיד,מורה על ביטחון זה.בדומה לכך אנו אומרים בתחילת ההבדלה,בנוסחה האשכנזי: "הנה א-ל ישועתי אבטחולא אפחד".הביטחון מובע בפעלים,על דרך החיוב:"אבטח" וגם על דרך השלילה:"לא אפחד". הביטחון מובע גם בתוכן הדברים וגם בצורתם,שהיא פעלים בלשון עתיד.אדם יכול לומר בלשוןעבר:בטחתי ולא פחדתי,כי הוא יודע כיצד הגיב במצב כלשהו בעבר.האדם יכול לומר בלשוןהווה:עתה אני בוטח ולא פוחד,אך מנין לו לאדם לדעת שיבטח ולא יפחד בעתיד?! אלא שבטחונו ב-ה' כה רב,עד שהוא יכול לומר גם בלשון עתיד:אבטח ולא אפחד!
במוצאי שבתות נוהגים בקהילות ישראל לשיר פיוטים ופסוקי ברכה שונים. אחד השירים המוכרים (שמיוּסד עפ"י א"ב) הוא:"אָמַר ה' לְיַעֲקֹב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב". המשפט החוזר בשיר הוא: "לא נירא ולאנפחד - רק ממך (מ-ה') בלבד". אצ"ג (= אורי צבי גרינברג) ז"ל, סיפר (בספרו רחובות הנהר לפני שירו "זמר מן הבית"):בביתנו היתה אמא מכנסת ילדיה במוצאי שבת. ומזמרת בלווית קולותינו את הזמר הנ"ל בנוּסח משלה – בזה הסדר:'אָמַר אֲדוֹשֵם לְיַעֲקֹב – יאָ (=כן,ביידיש) טאַטּע (=אבא ביידיש,מבטא קירבה) יאָ, אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב – ניין (=לא,ביידיש) פאָטער(=אפשרות נוספת לאבא ביידיש,מבטא אדנות,שלטון) ניין…'.
יֶלֶד הָיִיתִי וּבְגוּפִי כִּבְגוּף הַצִּפֹּר / וְגַם כִּבְמִתַּחַת נִימִים בַּחֲטִיבַת כִּנּוֹר,/רָן זֶמֶר אִמִּי בְּמוֹצָאֵי שַבָּתוֹת לֵילֵי מֹר,/ וְחַם בָּעֵינַיִם וְחַם בָּאָזְנַיִם: חֹם קֵן,/כִּבְבֶקֶת אָבִי הַקַּדְמוֹן עֲלֵי נַחַל אַרְנוֹן;/ כְּצִפֹּר מְרַנֶּנֶת רִנַּנְתִּיו מִנִּי לֵב לְגָרוֹן:/- אָמַר ה' לְיַעֲקֹב – כֵּן, אָבִי,כן / - אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב – לֹא, אָבִי, לֹא.
גם הרב משה צבי נריה זצ"ל שר שיר זה: "אמר ה' ליעקב – כן אבא כן / אל תירא עבדי יעקב – לא אבא לא / לא נירא ולאנפחד רק ממך בלבד" http://youtu.be/SWXwXenV_6Y (השיר מתחיל ב-3:06)
הרב אברהם יעקב שרייבר כתב לפני מס' שנים (מאמר ב"אמונת עתיך" - עלון מספר 47 של מכון התורה והארץ) ודבריו מתאימים גם לימינו:בימים אלו אנו נתונים במלחמה מיוחדת, שהחיילים השותפים בה הם גם נשים וילדים, וכן אזרחים ההולכים לעבודת יומם, נוסעים בכבישים וחיים את חייהם. כל אלו משתתפים כיום במלחמה ממש, בעצם ישיבתם במקומותיהם ברחבי הארץ. שהרי מטרת האוייב לנצח אותנו, לכבוש את ארצנו ולסלקנו מן הארץ, והיושבים בישובי הספר משיבים בזה למעשה מלחמה שערה, בעצם אחיזתנו המוחלטת בארץ ובירושתנו אותה, וזוכים בזה לקיים את המצווה המיוחדת למלחמה: שלא ירך לבבנו, שלא נירא ולא נחפז ולא נערוץמפניהם.
שבת שלום וחודש טוב! ויהי רצון "שתהא בנו...יראת שמים" כפי שבקשנו בברכת החודש ותהיה יראתו (=יראת ה') על פנינו לבלתי נחטא (כפי שאמר משה לעם במעמד הר סיני "ובעבור תהיה יראתו (=יראת ה') על פניכם לבלתי תחטאו" שמות כ',16) עדנה ויג This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.