א) הנוהג להתפלל כותיקין בכל יום ורוצה לחדול ממנהגו, לא מועיל לו במה שמתיר את נדריו בערב ראש השנה, וצריך להתיר הנדר בפני שלושה. אך הנוהג להתפלל כותיקין רק יום אחד בשבוע או בתקופת "בין הזמנים" בלבד, לוה סגי התרת נדרים דערב ר"ה (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ב) תפילה בשעה שהצבור מתפללים, עדיפה על תפילה בביהכנ"ס ביחידות (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ג) אין מדרך כבוד להתפלל כשלובש את מעילו על כתפיו, שהרי גם העומד לפני שר לא היה עושה כן (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל). וביד שמניח בה תפילין א"צ ללבוש המעיל בשעה שהתפילין מונחות על היד (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

 

ד) המתפלל והגיעו הצבור לקריאת התורה, אסור להפסיק תפילתו כדי לשמוע את קריאת התורה, שזה הפסק גדול כ"כ שאינו ראוי להפסיק בשבילו באמצע התפילה וא"צ להשלים אח"כ לשמוע הקריאה אלא א"כ חפץ בהדור מצוה (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ה) כשצריך שומר לתפילתו ואין לו, ועושה סימן בבגדיו שיזכירו להתפלל, כגון שמניח את שעונו על ידו השניה, לא מהני בזה. אבל שעון מעורר שבודאי יזכיר לו, מועיל (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ו) כשיש רק מנין אחד בעיר ובו מתפללים תפילת שמונה עשרה אחר זמנו של המג"א ולפני זמנו של הגר"א ובעל התניא, יקרא קריאת שמע על תנאי שאם ההלכה כהמג"א יוצא י"ח בזמנו דהמג"א ויתפלל בצבור ולא ביחידות, כיון שמנהג העולם כהגר"א ז"ל (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ז) המקבל עליה לתורה במקום שנוהגים לקרוא בהברה אחרת ממנהגו, יברך את הברכות בהברה הנהוגה באותו מקום תפילה (למשל בהברה ספרדית או תימנית) (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ח) המתפלל בהברה ספרדית, יכול לקרוא בתורה בהברה אשכנזית לצבור המתפללים בהברה אשכנזית (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

ט) המתפלל בנוסח אשכנז ואמר 'עלינו לשבח' כמנהגו לאחר אמירת 'ובא לציון' והצבור המתפלל בנוסח ספרד אומר 'עלינו לשבח' כשהוא עומד באמירת 'אין כאלוקינו', אינו צריך להפסיק לאמירת 'עלינו', כיון שעוסק בתפילתו. אך לכתחילה צריך להקפיד להתפלל כהצבור (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

י) עדיף להתפלל מנחה עם חזרת הש"ץ, אף כשהש"ץ יאמרנו לאתר שקיעת החמה מאשר להתפלל מנחה קצרה, (ועיין שלהי דקייטא בזה). אך אם המנין קבוע עדיף להתפלל מנחה קצרה בין בחול ובין בשבת (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל. ועיין קובץ מבקשי תורה כרך ג' קובץ ט"ו בפסקי הגרשז"א ובקובץ ט"ז עמוד תס"ו)

 

יא) הנוסעים מב"ב לירושלים יאמרו תפילת הדרך בלא שם ומלכות (שמעתי ממרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

יב) המילגה הניתנת לבני ישיבות ב"ישיבת בין הזמנים", שייכת להוריו (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שמעתי מנכדו ידי"נ הרה"ג רבי אריה ליב רימר שליט"א).

 

יג) לחיזוק והתעוררות אפשר לשמוע שירים מפסוקים מהתנ"ך (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

 

יד) מצות לויה לאורח אינו אמור באיש לאשה ואשה לאיש, ובקרובי משפחה אפשר שיש להקל בזה (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ועיין שו"ת תורת הדרך להגר"מ גרוס שליט"א).

 

טו) מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הקפיד ביותר שלא יגזלו מהמדינה, משום חילול ה', ומ"מ אם איתרע ונטל מהמדינה, אינו צריך להשיב משום איסור גזל (שמעתי מבנו הגר"ע), וכששמורות הטבע וכדו' שופצו ותוחזקו ע"י האחראים והממונים לכך ע"י המדינה, אסור לגוזלם וחייבים לשלם דמי כניסה בכל מקרה (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

 

טז) מעשה בבן תורה יקר שאביו בקשו לעבוד עימו כל ימי "בין הזמנים" לפרנסת בני משפחתם למעט מזמן קביעת עתים לתורה, ושאל את הגרי"ש אלישיב מה יעשה, שהרי חשקה נפשו בתורה ורוצה ללמוד יותר, והשיב לו הגריש"א שאם אביו רוצה שיעזור לו לתועלת פרנסתם ולמחייתם, שילך לעבוד בימי "בין הזמנים", וכן הורה לו מו"ר המשגיח הגר"ג איזמן זצ"ל. 

 

יז) לגבי טיולים לילדים אמר מרן הגרש"ז אוירבך: "וכי ב'עץ חיים' לא יצאו לטיול?! הלכו לקבר רחל עד בריכת שלמה בלווית הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל". והוסיף הגרש"ז: "וכי כשמסתכלים בעיתון אין זה טיול !?"...

 

יח) הגדרת דברי הרמ"א או"ח תק"ס שאין לשמוע ברגילות כלי שיר, נראה דרגילות היינו אחת לשלשה ימים (מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, שמעתי מידי"נ הרה"ג רבי יהודה זאב וויס שליט"א).

  

יט) לסביבות ארץ ישראל אפשר לצאת ולטייל ע"מ לשוב במהרה (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שמעתי מהגרי"י נויבירט זצ"ל. וראו בס' שלהי דקייטא ובס' ויאמר שמואל בהרחבה בענין זה ובמאמרי "ראש הנקרה והארץ המובטחת", אלעד תמוז התשע"ג).

 

כ) הטסים בטיסה בשמי הארץ, אסורים לטוס מעל הר הבית. וכמו"כ אסור לסייע לגוי להעביר מטוס מעליו למרות שישראל לא טס בו, מכיון שקדושת ההיכל והעזרות עולה עד לרקיע (הגר"מ גרוס שליט"א בקונטרס תורת הדרך פ"ג סעיף ט"ו ועיין שאלות ותשובות קנין תורה ח"ג).

 

כא) לכתחילה יש להמנע מלטוס במוצ"ש במטוס שהגיע לשדה התעופה בשבת גם כשלא עושים בו שום עבודות לצרכי הנסיעה ואף לאחר זמן של בכדי שיעשו דאפשר שאם לא יסעו לא תהיה נסיעה זו ומסייעו בזה (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועיין שו"ת יד נתן ח"ב סי' י"א).

 

כב) מותר ללבוש טלית קטן על בשרו ולא תשיב ביזוי מצוה שהרי לובשו כדרך שלובש שאר בגדים (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

כג) אין ראוי לנסוע ביודעין למקום שאין בו מנין לתפילה, אלא אם כן נוסע לצרכי בריאות, פרנסה או מצוה (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, וראה בס' שלהי דקייטא בהרחבה).

 

כד) השוהה זמן קצר במקום מסוים כגון לנופש יתכן שאין צריך לקבוע לו מקום לתפילתו (שמעתי ממו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ועי' שלהי דקייטא).

 

כה) עדיף להתפלל בנחת במנין במקום שאינו בית כנסת מאשר במרוצה במנין בבית כנסת (שמעתי ממו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א).

 

כז) קריאת התורה היא חובת צבור והמתפלל ביחידות אינו צריך מעיקר הדין לטרוח ולילך לשמוע קריאת התורה, וכן הורה החזו"א. ומ"מ ראוי לכל אחד להשתתף עם הצבור בקריאת התורה (שמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי).

 

כח) עיין רמ"א או"ח תק"ס באופני איסור שמיעת כלי שיר והסתפקתי האם במחנות קיץ וכדו' שמעוררים בבוקר את החניכים ע"י מנגינות הנשמעות במערכת כריזה ועושים כן משום שרעש המנגינות מעורר ביותר, ולא משום המנגינות והשירה, וא"כ אפשר ואין בזה איסור שמיעת כלי שיר כדרך בני מלכים, וכ' לי הגר"ח קניבסקי שאכן ואולי אפשר כדברינו.

 

כט) אין לאדם לקבוע עצמו סתם לשמוע זמרה כגון בערבי שירה וכיוצ"ב, שאין הדבר פשוט כלל להיתר ולבני תורה המדקדקים במצוות ראוי לחוש שלא לשמוע קלטות שירים אם לא בשמחה של מצוה (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ועי' שלהי דקייטא בהרחבה).

 

ל) הנוסע בתחבורה ציבורית ויושבות כנגדו נשים שאינן לבושות כראוי, לא ידבר בד"ת אלא יהרהר בלבד או יעיין בספר בלא להוציא הדברים בפיו (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

 

לא) בדין פושט הציצית בזמן שהותו בים על מנת לשוב וללובשה לאחר הרחצה, סיפר מרן הגראי"ל שטינמן שהחזו"א זצ"ל פשט את טליתו אחר תפילת מוסף ביום הכפורים ולאחר שעתיים ומחצה התעטף שוב ולא בירך עליה, מספק שמא לא חשוב עדיין לזמן מרובה שיש לברך עליו כשפושט טליתו ע"מ להשיבה (ועיין בשלהי דקייטא עמוד רס"א).

 

לב) כשמנו חז"ל את יורדי הים בין אלו הצריכים לברך ברכת הגומל, תיקנו כן להנכנס לתוככי הים ממש, ומשא"כ השוחה בקרבת החוף שאינו מברך. אולם שאירע מקרה של כמעט טביעה בתוככי המים בודאי שעליו לברך (הגרי"ש אלישיב).

 

לג) מספק אין לברך ברכת "עושה מעשה בראשית על ים המלח", אף שבמסכת בבא בתרא (עד, ב) נאמר שימה של סדום מקיף את ארץ ישראל, ומשמע שיסודו מזמן בריאת העולם, דמ"מ מכלל ספק לא נפקא, ואפשר שים המלח נוצר לאחר מכן וכמו"כ אין ליטול מים אחרונים ממי ים המלח\ דהוו מלח סדומית (הגרי"ש אלישיב)

 

לד) מותר לצלם שמש לאחר שהתחילה שקיעתה משום שכך אינו מצלם צורת שמש שלמה (מרן הגר"נ קרליץ שליט"א. ועיין בשלהי דקייטא עמוד רצ"ו).