מאמרים
על צביעותו של זמרי, וקנאותו של פנחס: מתוך דברי הראשון לציון הרב בקשי דורון זצ"ל
- פרטים
- קטגוריה: פרשת פינחס
- פורסם ברביעי, 13 יולי 2022 10:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 248
"והמה בוכים פתח אוהל מועד"
מתוך דברי הראשון לציון הרב בקשי דורון זצ"ל בספרו בנין אב:
כשהקריב זמרי אליו את המדינית, עשה זאת לעיני משה ולעיני כל ישראל, ותגובתם היתה "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ויש להבין תגובה זו...
בתרגום יונתן הוסיף "ואינון בכיין וקורין קריאת שמע", ויש להבין מה לקריאת שמע ולתופעה זו.
את הצביעות מדמה הגמרא ל"מעשה זמרי", כדברי הגמרא בסוטה כב, שאמר ינאי המלך לאשתו: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס"
ויש להבין מה לצביעות ולמעשה זמרי, הרי זמרי עשה הכל לעיני משה ולעיני כל ישראל, ועיין במהרש"א שם שעמד על כך.
החתם סופר ועוד מפרשים שנשיא שבט שמעון בא בטענה רוחנית:
כשהחל העם לזנות עם בנות מואב, נכשלו בבעל פעור ועבדו עבודה זרה עד שהתבוללו והלכו אחריהם. זמרי הציע לעצור את ההתבוללות ולהלחם בבעל פעור ובעבודה זרה, בכך שיקריב אליו את המדינית ולא שילך אחריה, שיקח אותה כנשיא שבט מישראל, ובכך תעצר המגפה על דבר פעור.
וזה היה הויכוח עם משה שהביא אליו את המדינית והציע להכניס אותה לכלל ישראל, דוגמת אשת משה, ובכך לעצור את המגפה שלא ילכו אחר בעל פעור.
וזו היתה צביעותו שבא בטענה כאילו דואג הוא לשם שמים לעם שלא יעבוד עבודה זרה, ואינו עושה זאת בעצת היצר...
ונתעלמה מהם ההלכה שבועל ארמית, הגם שאינה עובדת עבודה זרה, קנאים פוגעים בו, ומשום כך "והמה בוכים פתח אוהל מועד".
לפי זה יש להבין הוספת התרגום, שהיו קוראים קריאת שמע, לפי שזמרי ביקש לבטל את איסור עבודה זרה על דבר פעור, בכך שקרב את המדינית, ונדמה היה להם שאין כאן יותר איסור עבודה זרה, רק איסור עריות, שיש להלחם ביצר הרע ולא להתפתות אחר בנות מדין, והעצה לכך "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו', ואם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע" (ברכות ה), כחסינות מפני היצר הרע... וזו היתה צביעותו של זמרי, שבא בטענה של הצלת העם מעבודה זרה...
אולם פנחס הבין את הצביעות של זמרי, שיש כאן לא סתם מדינית, אלא כזבי בת צור אחותם שכל רצונה להתנכל לבני ישראל על דבר פעור, ועל כן הזכיר למשה ההלכה של בועל ארמית קנאים פוגעים בו, ואמר לו משה רבינו "קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא".
צביעותו של זמרי שקרב את המדינית בטענה שע"י כך אפשר למנוע את דבר הע"ז של פעור וההתבוללות עם בנות מדין, נמשכת בכל הדורות, זרמים שונים קמים ביהדות העושים כמעשה זמרי, מתירים איסורים, עורכים גיורים שאין בהם ממש, בטענה שאם לא העם יתבולל וימשך לאומות אחרות. בצביעותם בכך שאומרים שבאים למנוע התבוללות ומטרתם להציל את הנוהרים אחר האומות, וחוצפתם בכך שמבקשים שכר כפנחס ורוצים להחשב כ"זרמים ביהדות", ויש להזהר מצביעות זו.
ואם כי אין כיום קנאים כפנחס, ואין גם רשות או היתר בימינו לקנאות זו, כמבואר בפוסקים, וכפי שנזכר יש דעות שהיתה זו הוראת שעה בלבד, על כל פנים יש ללמוד מתגובת משה רבינו וכל עדת בני ישראל "והמה בוכים פתח אוהל מועד". למרות שזמרי בא עם כל שבטו והתווכח עם משה להתיר המדינית, משה רבינו לא השיב לו כלל, ולא הכיר בו ובטענותיו. "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ופירש באבן עזרא "בוכים, מתפללים". יש להזהר מן הצבועים העושים כמעשה זמרי, והזהירות היא שלא להגיב לטענתם ולא להכיר בהם כלל, רק להסיר מסוה הצביעות מעל פניהם.