מאמרים

על עסקים ונשמות

על עסקים ונשמות

סיפור מאת הרב שמואל רסקין, בית חב"ד קרן אור בודפשט 

מובא בערוץ 7

 

ילדותו של החסיד ר' יצחק נמס ז"ל לא הייתה פשוטה. היו אלו ימי מלחמת העולם השניה, ומשפחתו החליטה לעזוב את אירופה המדממת ולעבור לארצות הברית. לאחר טלטולים רבים, יצאו על אוניה שהפליגה מחופי פינלנד.

במהלך ההפלגה עלה יצחק לגשר הפיקוד על מנת לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת מנחה. דקות ספורות לאחר שירד על מנת להתפלל, החלו מטוסים גרמניים להפציץ את האוניה, כשגשר הפיקוד היה הראשון להפגע. רק בנס הצליחו להמלט מהספינה הבוערת על ידי ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום, ולקחה אותם אל איי פארו.

על האי לא הייתה ליצחק הצעיר מסגרת לימודים, ועל מנת להעביר את זמנו הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בעקבות שיבוש התקשורת בזמן המלחמה, הנפיק מושל האי 5,000 בולים עצמאיים, ופקיד בסניף הדואר המליץ ליצחק הצעיר לרכוש חלק מהבולים, בהערכה שבסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד הצליח לשכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארה"ב מחוסרי כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.

מאז הגיעו לניו יורק החל ר' יצחק לשמור על קשר מיוחד עם מי שלימים התפרסם כהרבי מליובאוויטש. לאחר שהתחתן, שקל לחזור לעסקי הבולים. הוא שאל על כך את הרבי, וקיבל את ברכתו ואף הכוונות כיצד עליו לפעול. במשך השנים הקפיד להתייעץ עם הרבי רבות ולקבל את ברכתו, ואת נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות במקומות נידחים.

פעם הזדמנה לו עסקה עם סוחר בולים יהודי בשם טנקל. לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן ארוך ומייגע, היה נראה שהעסקה מתקרבת אל סיומה המוצלחת, אך ברגע האחרון העסקה התפוצצה. כל כך הרבה זמן ומשאבים נראה שהיו לריק, אך ר' יצחק האמין בהשגחה הפרטית - אם אין כאן עסקה גשמית, כנראה יש כאן עסקה רוחנית, "עסק בנשמות". ר' יצחק הציע לטנקל לשמור כשרות, אולם הצעתו נתקלה בהתנגדות.

חלפו שנים, וטנקל סוחר הבולים היהודי נפגע בתאונת דרכים, אשתו נהרגה והוא נפצע ואושפז. ר' יצחק הגיע לבקרו והציע לו: אולי זו ההזדמנות להתחיל בשמירת הכשרות. אך טנקל הקשה: דווקא עכשיו, כשאשתי נפטרה, אין בכלל מי שיכין לי אוכל כשר. ר' יצחק לא אמר נואש, והציע הצעה "נועזת": אני יביא לך בעצמי מנות כשרות לכל יום מדי שבוע. טנקל ור' יצחק לחצו ידיים, ה'עסקה' התקבלה.

כך, נסע בכל שבוע ר' יצחק לחברת המזון שרייבר וקנה מזון עבור שבעה ימים, ומשם המשיך לביתו של טנקל הסוחר. היה זה מבצע יקר בממון ובזמן, אך ר' יצחק היה מוכן להקריב למען המטרה. לאחר כשנה וחצי, אמר לו טנקל כי האוכל מלוח מדי, ומבלי לשים לב, פלט ואמר שכלל אינו אוכל את המנות הכשרות, אלא נותן אותם לכלב...

ר' יצחק כמעט התמוטט. כ-80 שבועות הוא נוסע בכל יום חמישי, משנה את מסלול נסיעות העסקים שלו, מוציא מכיסו הון ומפסיד שעות רבות, וכל זה לשווא?

חלף זמן, ובאחד הימים הגיעו קבוצת סטודנטים במסגרת שבתונים של חב"ד להתארח בבית משפחת נמס שבברוקלין. אחד הסטודנטים הצעירים הסביר מדוע החליט להשתתף ולהגיע לשבתון של חב"ד - סבו סיפר לו על יהודי שהיה מביא בכל יום חמישי מנות כשרות, במשך תקופה ארוכה. סיפור דבקות אותו היהודי באמונתו תפסה את תשומת ליבו, והוא החליט לראות איך נראים חיים יהודיים.

"האם לסבך קוראים טנקל?" שאלה גברת נמס, והסטודנט הצעיר השיב בחיוב, לתדהמתם הרבה של המארחים. מה שהתחיל כעסק בולים, הפך לעסק נשמות - הנכד שב אל כור מחצבתו.

בפרשתנו אנו למדים על בניו של יעקב אבינו, ובהם יששכר וזבולון. השניים מסמלים חלוקה לשתי קבוצות בעם היהודי: יששכר - תלמידי חכמים הלומדים תורה כל היום, וזבולון - בעלי מלאכה ואנשי עסקים, העובדים ברוב שעות היום.

מעלתו של יששכר אינה מוטלת בספק, שכן הוא מחובר אל הקדוש ברוך הוא בצורה גלויה כל היום ונמצא בדרגה רוחנית גבוהה, אך מצד שני יש לזבולון מעלה עליו - על ידי העבודה הגשמית של זבולון, מקיים העולם את ייעודו - להיות "דירה בתחתונים", בית גשמי זך וטהור לקדושה, שהקדוש ברוך הוא יוכל להרגיש בו 'בבית'.

רוב עם ישראל נמצאים במעמד של זבולון, העוסקים במלאכה גשמית. לנו היכולת העצומה לפעול ואף להשפיע על אחרים על מנת להביא את העולם לתכליתו האמיתית, להביא את הקדושה לעולם המגושם. אך בכדי לעשות זאת, עלינו להשפיע ולא להיות מושפעים. כיצד? עלינו להתנתק מדי פעם מחיי החולין, בכדי לקבל כח להשפיע עליהם.

במעגל היומי, על בעל עסק לקבוע עיתים לתורה, בהם מתנתקים לגמרי בעבודה וסוגרים את הטלפון הנייד. במעגל השבועי, כאשר מגיעה שבת, על בעל עסק לשכוח לגמרי מהעיסוקים הגשמיים ולהשקיע את כולו בעבודת התפילה, התורה וחינוך הילדים לחיים של קדושה. זה ה'דלק' הרוחני המאפשר לנו להשפיע על חיי החולין, ולהפוך את העולם למקום של קדושה, עד שיהיה ראוי לגאולה האמיתית והשלימה, בבניין בית המקדש בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. חודש כסלו, חודש הגאולה - זה הזמן.