מאמרים

לפחות לרגע קט זה ייכנס לאוזנם: סיפורו של הגה"צ רבי בן ציון ידלר זצ"ל

כתרים רבים התעטרו באישיותו הגדולה והרב-גונית של אותו צדיק וקדוש, המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר זצ"ל, אך ללא ספק, מה שייחד אותו יותר מכל, הוא היותו מכהן בתפקיד הרשמי של 'מגיד מישרים' דמתא, אשר הוכתר לכך על ידי כל גדולי ירושלים, בראשותו של מרן הגר"ש סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, שראו בו את האדם הנכון, אשר יוכל לעורר את הציבור ולעמוד בפרץ כנגד פורצי גדר, שיצאו אז בגלוי לקעקע את חומת הדת והאמונה. בגין דרשותיו ושיחותיו הזועקות ומעוררות, שנשא מעומק לבו הטהור, זכה ונשתמר צביונה התורני של ירושלים עיה"ק.

באחד ממסעותיו הרבים לעורר את עם ה' לתשובה, הזדמן המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר זצ"ל לאחד מקיבוצי 'השומר הצעיר', הידועים בהתרחקותם המוחלטת מחיי תורה ומצוות רח"ל. בני הקיבוץ התפלאו על פשר בואו של ישיש חרדי, הלבוש בלבוש הירושלמי המקורי, ומה רצונו מהם?

רבי בן ציון ידלר זצ"ל, שראה את פליאתם של אנשי הקיבוץ, החל להסביר להם שהוא רוצה לדרוש להם בענייני אמונה בהשי"ת, וחשיבותם של בני קל חי… בני הקיבוץ לא הבינו מה הוא רוצה מהם, ואף לגלגו לו על כך, אך כך היתה דרכו של רבי בן ציון ידלר – שלא היה נרתע בכל מצב שהוא משום בן אדם בעולם!

"היה שם אף בחור צעיר, שאמר לרבי בן ציון ידלר זצ"ל בתמימות ובעדינות בזה הלשון: 'סבא! חבל על הדיבורים שלך! דיבוריך ייכנסו לאנשים מאוזן אחת ויצאו מהאוזן השניה! חבל על כוחותיך וזמנך שתאבד כאן! אולי תנסה את מזלך בישוב אחר, שם אולי תהיה השפעה לדבריך? כאן – וודאי לא המקום לדיבורים מעין אלו!'
רבי בן ציון ידלר זצ"ל השיב לאותו בחור על אתר בחיוך ובחכמה: 'בחור יקר! ניחמתני בני, עד עכשיו הסתפקתי האם יש מישהו שבכלל ירצה להאזין לדברי, ועכשיו אתה מנחם אותי שאכן יאזינו לדברי, ולפחות יכנסו דברי לאוזנם אלא שאח"כ זה יצאו להם מהאוזן השניה, ואם כן אני ממש מרוצה, אשר לפחות לרגע קט זה ייכנס לאוזנם, והיה שווה לי להיטלטל בדרכים עד הנה, בשביל אותו רגע קט שיאזינו לדברי'…

בחכמתו, ענה להם רבי בן ציון ידלר זצ"ל, שאכן אין הוא רוצה להטריחם בדרשותיו הארוכות בדברי חז"ל וכדומה, אך הוא רוצה להגיד להם בדקות ספורות כמה מילים פשוטות. בני הקיבוץ אכן הסכימו לכך, ואז החל לדרוש בקצרה על המושג הנעלה של 'יהודי', שהוא בן המלך לה', ועליהם לדעת, כי אינם ככל האומות חלילה, אלא הם מיוחדים בכך שהנם יהודים, ומובדלים משאר אומות העולם.

'זה מחייב אתכם לשמור על הייחודיות שלכם בתור יהודים', קרא סבא בחום, 'לכן אני מבקש מכם, התנהגו כיהודים, ושמרו על שמכם המיוחד המתנוסס עליכם לתפארה', כשהוא מסיים את דבריו בהתרגשות ובקול חנוק מדמעות, ואומר להם באידיש 'זייט איד'ן!' (תהיו יהודים!), ובכך סיים את דבריו הקצרים לבני הקיבוץ.

הסיפור לא נשלם, ולאחר תקופה של מספר שנים, הגיע אותו בחור שאמר בשעתו לרבי בן ציון ידלר 'סבא חבל על דבריך' לירושלים, והחל לברר היכן גר הדרשן הירושלמי הזקן, שמסתובב ברחבי הארץ ומוסר דרשות לציבור? הבחור הגיע לבית רבי בן ציון ידלר, הזכיר לו, כי לפני מספר שנים הוא היה בקיבוץ שלהם, ואמר להם בכאב לב שעליהם לשמור עצמם כיהודים. 'הדברים עשו עלי רושם גדול', סיפר הבחור, 'ועד עכשיו לא נרגעתי מדיבורים אלו שיצאו מעומק הלב, ולכן נפשי בשאלתי מה זה מחייב אותי מעתה?'

רבי בן ציון ידלר זצ"ל הסביר לו בארוכה את יסודי הדת והיהדות, וביקש ממנו שקודם כל יתחיל להניח תפילין מידי בוקר, ועוד מספר דברים ביהדות, וכך נהפך אותו בחור לבעל תשובה ויר"ש גמור, ואף הקים ברבות הימים בית נאמן בישראל, וכל זה הודות לדיבורים הקצרים שרבי בן ציון ידלר זצ"ל נשא אז בקיבוץ.