מאמרים

דבר החסידות – פרשת קדושים

ב"ה 

דבר החסידות – פרשת קדושים

 

שלשה עצות להיות 'משיח'...

 

סיפר הרה"ח הרב שבתי סלבטיצקי, שליח הרבי לאנטוורפן:

בצעירותי הסתובב בארץ יהודי צרפתי, שהיה קצת מעורער בנפשו, ובידו החזיק תמיד קלסר עב כרס, שבו היו כל ההוכחות והמסמכים המוכיחים שהוא הינו המשיח!

השמועות אמרו שהוא נכנס לגר"ח קנייבסקי שליט"א והכריז שהוא המשיח. שאל אותו הרב: אם משיח אתה – בטח יש לך קשר עם אליהו הנביא. אם כן אולי תוכל לפתור לנו סוף סוף את ה'תיקו'ים הרבים שבגמרא...

ואז, יום אחד הוא הגיע לארצות הברית והחליט להיכנס לרבי מליובאוויטש. הרבי קיבל אותו בחביבות, והוא כדרכו הוציא את הקלסר והחל להרצות על כך שהוא משיח.

-         הרבי פנה אליו בשאלה: האם אתה מניח תפילין?

-         לא, ענה האיש.

-         אם תתחיל להניח תפילין יום יום, או אז תוכל להיות משיח – אמר הרבי.

-         לא.

-         אם תתחיל להניח תפילין, לשמור שבת וכשרות – אז אתה בדרך להיות משיח. לאחר תקופה שתתמיד בזה תבוא אלי ואדריך אותך כיצד להמשיך...

(מדבריו בהתוועדות-אחדות לכל תלמידי התמימים באה"ק, לע"נ השליח הרב בנימין ב"ר מני מנחם מענדל וולף, שליח הרבי בהנובר, שהתקיימה אמש, דרך אמצעים טכנולוגיים)

 

~~~

מוקדש לזכות הת' הנעלה שניאור זלמן בן חמוטל שיחי', עיה"ק צפת ת"ו לרפואה שלמה וקרובה

שלשה שלבים להיות קדוש

שלושת הציוויים הראשונים בפרשת קדושים הם: א) "קדושים תהיו". ב) "איש אמו ואביו תיראו". ג) "את שבתותי תשמורו".

מה הקשר בין שתי מצוות אלו: כיבוד אב ואם ושבת, לציווי "קדושים תהיו"?

אלא:

המשמעות של "קדושים" כאן היא: מובדלים, כנאמר בסוף הפרשה "והייתם לי קדושים וגו' ואבדיל אתכם מן העמים".

הבדלה בין ישראל לעמים נדרשת בדברים כאלה שבחיצוניותם הם שווים: אכילה ושתיה, מסחר וכו'. שכן ענייני תורה ומצוות מלכתחילה לא נתנו לאומות כנאמר (תהילים קמז, יט-כ) "מגיד דבריו ליעקב גו' לא עשה כן לכל גוי גו'"!

כיצד יכול יהודי להישאר קדוש ומובדל כאשר הוא נמצא בענייני עוה"ז ובזמן של חושך כפול ומכופל? על כך אומרת התורה "כי קדוש אני", כי יהודי קשור עם הקב"ה וממילא "יכול כמוני" – בניחותא! (מאור עינים על התורה).

באה התורה ומוסיפה ענין שני: איש אמו ואביו תיראו 

תכליתו של יהודי היא לא רק להיות קדוש לבדו, אלא כפי שנאמר ביהודי הראשון, אברהם אבינו: "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו גו'" – יש להחדיר גם בילדים שהם שונים מכל העולם. והסדר בכתוב הוא "אמו ואביו", האֵֵם קודמת מכיון שהיא "עקרת הבית" ועיקר החינוך נתון בידה.

אבל איך אפשר להשפיע על הילדים – וגם על האדם עצמו – את ה"ונפלינו אני ועמך" (תשא לג, טז)?

– על כך בא הציווי השלישי: "את שבתותי תשמורו" – השבת היא אות בינינו לבין הקב"ה והיא מציינת את האמונה שהקב"ה בורא העולם ומנהיגו.

ובכך אנחנו שונים מגויי הארץ, שהם אומרים "עזב ה' את הארץ – ביד כוכבים ומזלות", ואילו בני ישראל קשורים לקב"ה שלמעלה מהטבע, כנאמר (ירמי' י, ב) "מאותות השמים אל תחתו – יחתו הגוים מהמה". והרי זה היתרון של השבת על ששת ימי החול, שבפרשת הבריאה נאמר רק שם אלקים, שהוא בגימטריא "הטבע" (פרד"ס שער יב פ"ב), אבל השבת – שבת להוי'ה, היה הוה ויהיה כאחד, שלמעלה מהטבע.

ובהמשך הדברים נאמר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" – "סמך שבת למקדש": ע"י שבתותי תשמורו בא האדם לידי כך שכל ענייניו יהוו משכן ומקדש לו יתברך.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק א, קדושים (עמ' 254 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 233 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רסח-ט.