מאמרים
הבה נתקרב להשגחה העליונה! - הגר"י כהנמן זצ"ל
- פרטים
- קטגוריה: יהדות
- פורסם בשלישי, 12 יולי 2022 00:47
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 348
הבה נתקרב להשגחה העליונה!
הגר"י כהנמן זצ"ל
שערים, 5.8.59
במכתבו לראש הממשלה כותב הגאון רבי יוסף כהנמן:
אגרתו מיום י"ג מ"ח ש. ז. קבלתי באחור והנני להשיב מפני הכבוד.
קראתי האגרת והשאלות הכלולות בה לא הופנו בעצם אלי. כי הכרעת דעת תורה שייכת רק בענין שיש בו פנים לכאן ופנים לכאן, ולצערי הגדול לרוב רובם של הדברים הנדונים הלכותיהם מפורשות בתוה"ק ולפנינו לקיימים או להמרות בהם ח"ו. כאשלת ילד הנולד מנכרית שדינו כנכרי עד שיתגייר, שהיא הלכה פשוטה ומקובלת לעמנו בתורתנו הק' הכתובה והמסורה בתושבע"פ בלי חולק בכל התלמוד בבלי. ובירושלמי פ"ב דיבמות ופ"ג דקידושין שמובאית אמנם עובדא דיעקב איש כפר נבורייא אזיל לצור, אתון שאלון לי' מהו למגזר ברא דארמייתא בשבתא, וסבר למשרי להון - אבל גם יעקב נבורייא זה, אחרי תגובתו של ר' חגיי, הודה לר' חגיי להלכתו ולתגובתו.
ספר זה חוזר בהרבה מקומות במדרשי חז"ל: בב"ר פ"ז ובמדבר פי"ט וקהלת ז' ופסיקתא רבתא פ' פרה ועוד.
ובכולם מצורפים שתי הוראות שהורה יעקב איש כפר נוברייא: על הדגים שטעונים שחיטה ובן ישראל הבא על הנכרית והוליד לה בן שנמול בשבת. סמיכות שתי הוראות אלה והשואת תגובתו של רבי חגיי בהן, שאין דוגמתה במקום אחר, מבליטה הצד המוזר והדוחה בהן (ובשתיהן נזכרת הוראתו של יעקב נבורייא).
אמנם בטוחני ששאלות אלו נולדו כנסיון לתשובה ופתרון לשאלה גדולה וחמורה בדבר עלית רבי רבבות אחינו מארצות מזרח אירופה וקליטתם בארצנו הק', שלצערנו הגדול ביניהם חלק מסוים נשואי תערובת.
לדורשי רשומות אלה - פתרונה מפורש בתוה"ק.
בעיה זו אינה חדשה בתולדות עמנו. כבר בראשית התנחלות אבותינו בארץ, בימי יהושע, עמדו בפני בעיה זו. הלוא כה דבריו בחזונו-צואתו לישראל, לעתידו וקיומו "כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגויים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם. ידוע תדעו כי לא יוסף ד' אלקיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצידיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם ד' אלקיכם" (יהושע כ"ג). עמד יהושע והזהיר על החרבן הנורא שבנשואי תערובת בארצנו הקדושה.
ותופעה זאת חזרה בצורה יותר חריפה בתקופת העליה השניה בימי עזרא. שבעים שנה אחר חרבן הבית, כשארבעים שנה לפני שובם עוף לא צפצף בארצנו, והחוזרים מתי מספר בלבד, רוב רובו של העם לא אבה לחזור, עדיין היו לנגד עיניהם מחזות האימים של החרבן הנורא ושממות ארצנו שלפניהם. נדמה היה לכאורה שהצלת העם והארץ דורשת סטיה זמנית מההלכה המקובלת ביחס לנשים הנכריות ובניהן. ואמנם היו בין מנהיגי האומה אשר נקטו עמדה כזאת, הלא כה דברי הכתוב שם "ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה". הבטוי "ויד השרים" מעיד שהיתה במעל הלאומי הזה שיטה מסוימת לעודדו ולתמכו. והלוא שיבת ציון דאז נשאה אופי דתי מובהק, עם בית המקדש במרכז החיים הרוחניים של העם, ובהשקפה ראשונה אין לראות סכנה בצרוף הנשים הנכריות ובניהן - חיי הדת ובית המקדש יהיו כור ההיתוך לנכרים המרוחקים להפוך כלם לעם אחד.
אולם עזרא הסופר ראה בעיני רוחו הטהורה בילדי נכרים אלה ואמותיהם זרע החרבן וההרס הנורא. הוא ראה וידע כי העם עלול חלילה להתמוטט מבפנים ע"י זרים ונכרים אלה. "וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי וכו' ואשבה משומם וכו' ועתה כמעט רגע היתה תחנה וכו' להשאיר לנו פיטה ולתת לנו יתד במקום קדשו וכו' הנשוב להפר מצוותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה"!
ועזרא הסופר בגדלות נפשו ולהט אמונתו הצליח להחדיר הכרה זאת בין השבים לציון עד שקבלו לעשות הדבר המצווה.
ושוב אנו עומדים כעת בפני הבעיה הזאת. אבל פתרונה כתוב וחתום בכתבי קדשינו, כאמור.
וביחוד בעליה שלישית זו, במצב הרוחני הנוכחי, עם שיבת אובדים ונדחים, מה גדולה ומוחשית הסכנה בנשים הנכריות ובניהם הנכרים. אין אנו להוטים לגרים, אולם נקבלים באהבה כמצווה עלינו, כל אלה הבאים להדבק בעמנו, להתגייר ולהסתפח לנחלת ד' בדרך ההלכה המסורה מקדמת דנא, אשר בה ורק בה טוהר האומה ויחודה, שלימותה, אחדותה ונצחיות קימה.
בכבוד ויקר
הרב יוסף ש. כהנמן.
אישי ראש הממשלה,
יורשה נא לי להוסיף כמה מלים אל רום מעלת כבודו, הנובעים מעומק הלב.
הנני רואה בחזיון שיבת ציון בדורנו גלוי אור ההשגחה העליונה המחזיקה בידינו ומוליכה אותנו בין המים הזידונים אשר קמו וקמים לבלענו. הנני רואה את השי"ת בכל צעד ושעל של העם היושב בציון. בטוחני כי גם רמע"כ רואה הדבר, כי מי כמוהו, הקברניט העומד ע"י הגה ספינת האומה רואה בעליל נסי נסים בכל רגע ובכל שעה. אנו עם אלקים וארצנו ארץ שמימית, כדברי הספורנו על הכתוב השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם - "חבל זה שמים של הקב"ה הוא" - הבה נצא לקראת הקב"ה ונתקרב ליד ההשגחה העליונה המושטת לנו, הבה ונפגש עם כל אחינו בנ"י בנתיבות הנצח של עמנו, תורתו ומצוותיו, לגאולה השלימה במהרה.