קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר
- פרטים
- קטגוריה: פרשת תרומה
- פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:33
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 224
ב"ה
דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר
התשובה לכל השאלות
בחודש אדר ראשון ה'תשמ"ט כתב הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' הכהן גוטניק מכתב לרבי על הקשיים שהיו לו באותה העת בעסקיו. וסיים את מכתבו:
"ואני מבקש בבקשה נפשית מכ"ק אדמו"ר שליט"א בכל מיני בקשות, תשובה לכל הנ"ל"
הרבי הקיף את המילים "תשובה לכל הנ"ל" והוסיף בכתי"ק:
מבוארת ובפרטיות בציווי תוה"ק להרבות בשמחה (והדוגמאות בתושב"ע מדברים גשמיים ממש. ויבש"ט
כלומר, הרבי מסביר שהתשובה לכל הבעיות בחודש זה – היא על ידי קיום ציווי התורה (תענית כט, א) "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והרבי מפרט שבתורה שבעל פה יש דוגמאות איך להרבות בשמחה – באמצעות דברים גשמיים (בשר ויין וכדו').
(ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענה נא. ההסבר ע"פ ביאור החוזר הרי"י שי' יעקבסון)
—Ÿ–
בין המשכן במדבר, שילה, וירושלים
"אין בין שילה לירושלים אלא . . קדושת שילה יש אחריה היתר, וקדושת ירושלים אין אחריה היתר".
(מגילה ט, סע"ב במשנה)
"יש אחריה היתר – כשחרבה שילה הותרו הבמות, כדאמרינן במס' זבחים (דף קיט.) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה – זו שילה, שנחו מלכבוש, ואל הנחלה – זו ירושלים. למה חילקן הכתוב? כדי ליתן היתר בין זו לזו"
(רש"י)
בתורה אנו מוצאים את אותו ביטוי על משכן שילה ועל ביהמ"ק שבירושלים, ששניהם נקראו (ראה יד, כה) "המקום אשר יבחר ה'" כדרשת הספרי על הפסוק: "זו שילה ובית עולמים", מה שלא מצינו לשון כזה על המשכן במדבר (וגם לא על נוב וגבעון[1]).
וההבדל בין שילה למשכן מובן בפשטות:
למרות שגם במדבר "נאסרו הבמות", כלומר, נאסר עליהם להקריב קרבנות מחוץ למשכן – אבל זה עדיין לא היה "המקום אשר יבחר ה'", מכיון שהוא לא עמד במקום אחד אלא נסע ממקום למקום. משא"כ שילה, היה מקום קבוע להשראת השכינה למשך שס"ט שנה, שלכן גם בנו שם בית של אבנים.
[זה מיישב גם את הקושיא: מדוע כשנכנסו לארץ הותרו הבמות מיד[2], וכשחרבה שילה צריך לימוד מיוחד ("כי לא באתם גו'") ליתן היתר בין זו לזו – מדוע לא הותרו גם עכשיו הבמות בדרך ממילא כמו שהיה קודם המשכן?
אלא מכך מוכח, שבשילה נפעל ענין של קביעות מקום (שלא היה לפני זה) – "המקום אשר יבחר ה'", וזה ביטל את ענין הבמות, רק שאח"כ בא לימוד מיוחד "ליתן היתר בין זה לזה".]
אבל אם כן צריך להבין: מדוע נקרא דווקא ביהמ"ק שבירושלים "בית הבחירה", הרי גם משכן שילה הוא "מקום אשר יבחר ה'"?
אלא ההבדל יובן מחילוקי הלשונות בתורה, בין משכן שילה לירושלים:
בפרשת ראה (יב, ד) נאמר "לא תעשון כן לה' אלקיכם (להקטיר לשמים בכל מקום. רש"י) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' . . והבאתם שמה עולותיכם גו'" – ובספרי נאמר (הובא ברש"י) שזה מדבר על שילה.
אח"כ נאמר "ועברתם את הירדן גו' והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם – שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה גו'" – שזה מדבר על ירושלים.
רואים כאן הבדל מהותי בין הבחירה בשילה לירושלים:
הפסוק הראשון מדבר על השלילה – "לא תעשון כן" ולאחר מכן אומר "כי אם אל המקום אשר יבחר ה'", כלומר, הבחירה בשילה נובעת מהאיסור להקריב בכל מקום, שלכן בחר ה' במקום מסויים להקריב שם, לעומת זאת בירושלים מתחיל הכתוב "והיה המקום אשר יבחר ה' . . שמה תביאו", כלומר ירושלים בה בחר ה' להשרות שכינתו, וממילא היא גם מקום ההקרבה.
ובסגנון אחר:
בשילה מדבר הכתוב על הגברא: "והבאתם שמה עולותיכם גו'", ואילו בירושלים מדבר על המקום – "והיה המקום אשר יבחר . . שמה תביאו גו'". כלומר, שילה נבחרה בשביל ישראל, שיהיה להם מקום מיוחד להקרבה, ואילו ירושלים נבחרה מצד הקב"ה כביכול, שבחר בה להשראת שכינתו.
ונמצא: שחיוב ההקרבה בשילה הוא "חיוב גברא": כיון שנצטוו ישראל להקריב במקום מסויים – לכן צריכים להקריב דווקא שם, ואילו בירושלים, שנבחרה מצד עצמה, מצוות ההקרבה היא מצד ה"חפצא" דירושלים, ויש לומר שזה מוריד חיוב גם על החפצא של הקרבן עצמו.
לפי זה מדוייק לשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח רפ"א) "כל הקרבנות כולם . . מצות עשה להקריבן בבית הבחירה" (ולא "מצות עשה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה"): אין כאן תנאי באופן ההקרבה של המקריב בלבד, אלא גם חיוב מצד החפצא של הקרבנות עצמם.
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כד, ראה שיחה א (עמ' 79 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 94 ואילך). ערכים בש"ס וברמב"ם ערך שילה וירושלים. מתוך פרוייקט "אליבא דרבי" על הש"ס – מסכת מגילה.
[1] ראה רמב"ן תבוא כו, ב. ביאור הרי"פ פערלא שם. ועוד.
[2] ובלשון הרמב"ם (פיה"מ זבחים קיח, ב) "לפי שמיום שפסקו המחנות ונכנסו לארץ . . נסתלקה מצות ל"ת זו ונשאר מותר; שכל מי שרוצה להקריב בבמה מקריב כמו שהיה קודם המשכן".
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.