פרשת ראה. עם ישראל - בנים לה' ועם סגולה כיצד?

פרטים

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם בחמישי, 10 אוגוסט 2023 05:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 235

פרשת ראה. עם ישראל - בנים לה' ועם סגולה כיצד?

מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו נאמר: "בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹקיכֶם:  לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת.  כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַה' אֱלֹקיךָ; וּבְךָ בָּחַר ה', לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה". [דברים י"ד, א'-ג']

השאלות הן:

א] מדוע אנחנו נחשבים בנים לה' – ומאימתי ?

א] משמעות המילים: "עם סגולה" ?

תשובות.

"בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹקיכֶם"

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי: אבן עזרא: לאחר שתדעו כי אתם בנים  לה' והוא אכן אוהב אתכם , כאב לבן - לא תתגודדו על כל מה שה' עושה . כי כל מעשיו הם לטובה!

רש"י מסביר: את  משמעות  הציווי: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" - לא לתת שריטה בבשרכם, או גרידה - על מותו של אדם ,הרי כך נהגו האמוריים- ואילו אתם ראויים ולא גדודים ומקורחים.

גדידה - היא  שריטה עמוקה כפי שמוסבר: "שריטה ביד וגדידה בכלי" [מסכת  מכות כ"א]

רעיון דומה אומר  "אור החיים": "בנים אתם לה'  כאשר יהודי נפטר- אין אבדה למת.

ומסביר זאת על ידי משל: אדם שלח את בנו לעסוק בסחורה למקום אחר, אבל כאשר לא ידע על מקום בנו, שלח האב מישהו לחפש אחר הבן . אין העדר הבן, אלא רק מהמקום שהלך משם, אבל על כל פנים הוא ישנו - וטוב לו לבן שחוזר אל אביו - מקור החיים.

ועל זה אין לנו להתגודד ולשים קרחה - כלומר לגלח את החלק הבולט במצח. דבר שנהוג אצל הגויים ,כי הם לא נקראו בנים לה'. הם בוכים על מיתת קרוביהם, אבל אצל ישראל אין כלל בחיים מיתה - כי אתם בנים לה' אלוקיכם.

בגמרא  נאמר: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ"- לא תעשו, אגודות, אגודות, [יבמות י"ג]

השאלה היא: מה עניין הדרש הזה לפשוטו של הפסוק?

הרמב"ן סובר: נאמר: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ": כי צריך אדם מישראל להאמין על השארת הנפש, שאין הגוף - אלא לבוש לנפש הקיימת לנצח ולכן אין להצטער על המת - יתר על המידה.

הדבר מתאים להסבר: "לא תעשו אגודות, אגודות" לפי שמבחינת הנפש מהווים כל ישראל חטיבה אחת  - מתוך שורש אחד, ואילו הפירודים ביניהם זה רק מצד הגוף של כל אחד- כי קיים שוני בין דעותיהם ותכונותיהם. לכן אין להצטער יתר על המידה על המת כי הנפש היא העיקר ולא הגוף.["בעל אבני – נזר]

אין ראוי שתתאבלו ותדאגו על שום מת.

כלומר : התורה באה לבאר שגם בזמן אסון רח"ל, כאשר מסתלק אדם קרוב ביותר והאדם מתייסר ביגון ואינו מוצא מנוחה לעצמו מרוב צער - לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עינכם למת -  כי עדיין לא איבדתם את היקר מכל - כי בנים אתם לה'

הוא הקרוב אליכם ביותר החי לעולמי עולמים!

ה"נתיבות שלום" מסביר: "בנים אתם לה'" הוא יסוד ועיקר העיקרים- שאתם בנים לה' בכל המצבים.

כדרך שאדם עובד את ה' במסירות - כך גם זוכה למידה כנגד מידה ומתקיים בו: "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" [תהלים ,קכ"א, ה]

כמאמרו של הבעש"ט - בדרך שיהודי עובד את בוראו כך ההנהגה כלפיו מלמעלה בדומה לצל  המחקה את  תנועת האדם.

בזוהר הקדוש מבואר: כי  ה' מחשיב את עם ישראל כבנים לה' , כפי שאומר למשה טרם נשלח אל פרעה:

"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר ה', בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל". [שמות ד', כ"ב]

בני ישראל = עבדי ה' כפי שנאמר:

"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם".[ויקרא כ"ה, נ"ה] הכוונה שהבן עושה את רצון אדונו. כמו שמסופר בענייני יום הכיפורים , סיפור מהרב מרדכי מצ'רנוביל:

פעם ישב אדם אצלו – שהיה בעל עבירה גדולה ונאנח - אמר לו הרב: יהודי שנאנח ואינו מאמין שה' מקבל את אנחתו - הרי הוא אפיקורס כי יהודי חייב להאמין שאנחנו בנים לה' בכל המצבים.

רבי יהודה אומר: "אם נוהגים אתם כבנים . כלומר אתם דבקים בה' ובתורתו - הרי אתם בנים [ה' מתייחס אליכם כאב אל בנים] נוהג  באהבה וברחמים אליכם, אך אם לא - אין אתם נחשבים  בנים לה'.

רבי מאיר טוען: בין כך ובין כך אתם בנים לה'.

מעניין כי פרשת ראה - שבא מוזכר: "בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹקיכֶם": היא "שבת מברכים " של חודש אלול, שאז מתחילה להתנוצץ ההכנה של חודש אלול – טרם יכנס יהודי לתוך שער התשובה יאמין היהודי כי שער התשובה הוא: "אני לדודי ודודי לי" , בנים אתם לה' אלוקיכם ובך בחר ה' להיות עם סגולה.

"בעל הטורים" מסביר: כל מי שמרחם על הבריות הקב"ה מרחם עליו כאב על בן [מסכת שבת קנ"א]

ולשאלה מאימתי אנו נחשבים לבנים של ה' ?

על כך תשובה:

"חֲמִשָׁה קִנְיָינִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד....... יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב, "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ", וְאוֹמֵר "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.....".[מסכת אבות ו' ,י']

רבי עובדיה מברטנורא מסביר:

חמשה קניינים קנה הקב"ה וכו': ה' קנני ראשית דרכו  - שבריאתה קודם העולם, מפני שכשעלה במחשבה לפניו לברוא את עולמו [אמר יתקיים] העולם בשביל התורה: ישראל קנין אחד - שנאמר עם זו קנית, ומנין שהעולם מתקיים בשבילן? שנאמר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, שהם עיקר אדירים של ארץ":

עם סגולה - המשמעות:

"ועתה אם - שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את - בריתי והייתם לי עם סגולה מכל העמים, כי לי כל- הארץ: "[שם י"ט, ה]

המילה: "שמוע"- היא קבלת עול מלכות שמים - כלומר עם ישראל מאמין בבורא עולם ואינו מאמין בעבודה זרה, הוא נדרש להיות עם סגולה.

בכך שהוא מוכן לקבל את התורה בניגוד לעמים אחרים - הוא נחשב לעם נבחר- - בעיני הקב"ה.

רש"י אומר: כי עם סגולה הוא אוצר חביב כמו שנאמר: "וסגולת מלכים" [קהלת ב', ח'] - כלים יקרים ואבנים טובות שהמלכים מצפינים אותם, כך גם עם ישראל הם עם סגולה לעומת שאר אומות העולם.

האדמו"ר רבי דויד'ל בידרמן מללוב אומר: המילה "סגולה" היא: כמו הניקוד סגול, היינו = שלוש נקודות היוצרות צורת משולש - כך עם ישראל לאיזה צד שהופכים אותו-הוא שומר על צורתו הקבועה לנצח וגם אם חלילה הם חוטאים, בשורש הנשמה שלהם קבועה – תמיד הגחלת היהודית.

מקורות  נוספים להזכרת עם ישראל - כעם סגולה:

בפרשת ואתחנן:

"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַה' אֱלֹקיךָ:  בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק ה' בָּכֶם--וַיִּבְחַר בָּכֶם:  כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים". [דברים ז', ו'-ח']

"וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל ־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־ הָאָֽרֶץ"׃ ]שמות י"ט, ה]

בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹקי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹקי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ“ (דברי הימים א', כ"ט, ג')

הנביא מלאכי אומר:

"וְהָיוּ לִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת, לַיּוֹם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה; וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם--כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ, עַל-בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ".[מלאכי ג', י"ז]

לסיכום לאור האמור לעיל: מתוקף מעמד עם ישראל- כעם סגולה  וכול בני ישראל נחשבים לבנים - מכאן נובעת שליחות עם ישראל להיות עם קדוש ואור לגויים כדברי רבי עקיבא:

"חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א):בָּנִים אֹתָם לַה' אֱלֹקיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ד, ב):

"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ".

בנים לה' - עם סגולה

פרטים

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם בחמישי, 10 אוגוסט 2023 05:29

נכתב על ידי Super User

כניסות: 191

בָּנִים לַה' - עַם סְגֻלָּה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

מֹשֶׁה נִיצָּב עַל הַר

מֵעָלָיו עָנָן מוּאָר

מַבִּיט בְּעַם יָקָר

נוֹשֵׂא מִלּוֹת מוּסָר:

פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

פְּנִינִי חֲכָמָה מעיין אוֹצְרוֹת

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹוקֵיכֶם

כְּלִי חֶמְדָּה  לָעַד בְּיֶדְכֶם.

לְרַגְלֵי הַר סִינַי רְאִיתֶם

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע אֲמַרְתֶּם.

לְפִיכָךְ עִם סְגֻלָּה אַתֶּם

שְׁלִיחוּת נִצְחִית יִיעוּדְכֶם.

בְּתוֹךְ יָם  אֻמּוֹת עוֹלָם

מִגְדַּלּוֹר נוֹשֵׂא אֶל עַל

מִמֶּנּוּ  הָאִירוּ אוֹר חָדָשׁ

כִּמְנוֹרַת זָהָב בַּמִּקְדָּשׁ.

מַמְלֶכֶת כּוֹהֲנִים זְכוּתְכֶם

עֲטֶרֶת מַלְכוּת לְרֹאשְׁכֶם

עִם  נִבְחַר אֱלוֹקִים

מַרְבֶּה שְׁנוֹת חַיִּים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: רְאֵה [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

ראייה בטוב / עדנה ויג

פרטים

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם בחמישי, 25 אוגוסט 2022 05:50

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1411

ב"ה פרשת "ראה" תשפ"ב

ראייה בטוב / עדנה ויג

הפרשה פותחת בציווי "רְאֵה" בלשון יחיד, לכל אדם. "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים י"א,26). בדרך כלל האדם נוטה לסמוך על שרואות עיניו. פסוק זה מדבר על ראייה רוחנית, על האדם להבין שיש בפניו שתי דרכים שביכולתו לבחור ביניהן. לחשוב באיזו מהן עליו לבחור, להחליט ולפעול.

"איזהו חכם? הרואה את הנולד" (מסכת תמיד,דף ל"ב,עמוד ב'). הראיה מתייחסת לצורך להסתכל למרחוק, ולהתבונן במבט רחב לטווח ארוך. היכולת לראות למרחוק מאפשרת לאדם לתכנן היטב ולהצליח בענייניו. יש החפצים לבחור בהנאה רגעית, ב"כאן ועכשיו", הם כמו כסיל שלא חושב על השלכות מעשיו וחי בבחינת "מה יהיה-יהיה." ברור שבראייה מפוכחת חשוב לשקול את כדאיות ונכונוּת הבחירה.

הגאון רבי אליהו מוילנה פירש: "אמר "רְאֵה" לשון יחיד, שלא יאמר אדם "מה אני כי אבחר לבדי דרך טובה, אם רוב העולם מתנהג ברע?" לכן אמר הכתוב "רְאֵה את אשר לפניך, עשֵׂה אתה אֶת שלךָ ואל תשגיח על העולם". "רְאֵה" אתה היחיד, בדוק את עצמך ואת מעשיך, שהרי בכך קובע אתה את גורלם של הרבים, ככתוב בהמשך הפסוק בלשון רבים "לִפְנֵיכֶם". התורה פנתה ליחיד ואמרה לו: "רְאֵה", כי כדי לבחור דרך ישרה ונכונה, אין היחיד צריך לחקות את הציבור. אפילו אם רוב העולם מתנהג בדרך רעה, אתה היחיד רְאֵה את אשר לפניך ובחר בדרך הטובה.

כתב בעל ה"כלי יקר", רבי שלמה אפרים מלונטשיץ: "לפי שאמרו רבותינו ז"ל: "לעולם יראה אדם כאילו היה כל העולם מֶחצָה (חצי) על מֶחצָה זכויות ועוונות. עשה מצוה אחת- הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עשה עבירה אחת- אוי לו, שהכריע את עצמו ואת העולם לכף חובה" (קידושין דף מ', עמוד א'). לכך אמר אֶל כל יחיד "רְאֵה", שיראה בעֵין שִׂכלוֹ כי כל מעשיו יחזרו לפניכם לכולכם". רְאֵה אתה, אדם מישראל, את מעשיך ודע את אחריותך כלפי עצמך, משפחתך ועמך. 

בחודש אלול אנו נקראים "רְאֵה" ראש חודש אלול הגיע! עלינו לבחון את מציאות חיינו בראייה לכל הכיוונים: לכיוון העבר, מה היה במשך השנה, במה פעלנו כנדרש מאתנו והבאנו ברכה, ובמה עלינו לשנות ולשפר. נראה גם לכיוון ההווה - נבחר כיצד ברצוננו לנהוג בכל יום, ונראה גם לכיוון העתיד, כשבכל עת אנו מקווים "לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים" (תהילים כ"ז,13).

"רְאֵה"

"רְאֵה"

רֹאשׁ חֹדֶשׁ

אֱלוּל

הִגִּיעַ

רְאֵה הַיּוֹם, בַּהוֹוֶה

בְּמָה אַתָּה בּוֹחֵר

וּמָה מִכָּךְ מִתְהַוֶּה

רְאֵה גַּם לֶעָבָר

מָה עָשִׂיתָ מִכְּבָר

מָה עָלֶיךָ עָבַר

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה

מָה בְּךָ הִשְׁתַּנָּה

הִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר

הַאִם יָדַעְתָּ בְּמָה לִבְחֹר

בְּחַן כָּל כִּבְרַת דֶּרֶךְ

שֶׁעָבַרְתָּ

שִׂים לֵב שֶׁעַל עֵרֶךְ

לֹא וִתַּרְתָּ

וּמֵהַנָּתִיב לֹא סַרְתָּ

רְאֵה גַּם פְּנֵי עָתִיד

רְצוֹנְךָ שֶׁיְּהֵא לְךָ כְּשֶׁמֶן כָּתִית

לְשֵׁם כָּךְ צוֹר לְךָ נָתִיב

וּבוֹ תַּתְמִיד

שבת שלום!  חודש אלול טוב!

 "הרגשה בפרשה"   (C) עדנה ויג

לרפואת כל חולי ופצועי עם ישראל

לזיווגים הגונים וטובים בקרוב לכל הפנויים והפנויות / להצלחה, ברכה ומזל טוב: מירי טל בת שרה לאה

לעילוי נשמת: חמותי - גיטל פעסל (ויג) בת אברהם וראצה (לרנר) ז"ל / טובה צילה (יבלונובסקי צימרמן) בת נתן אייזיק ואסתר ז"ל / אריאלה (מערבי) בת יונה ואברהם (ושדי) ז"ל /

לעילוי נשמת: מנחם (רוזן) בן רחל ובנימין ז"ל / פינחס אליהו בן יוסף יצחק (וידיסלבסקי) ז"ל / ברוך בן יונתן בנימין (קליין) ז"ל / דוד בן חיים (תלמוד) ז"ל /

ולהרבות בעם ישראל: אחדות, אמונה וביטחון, אהבה (אהבת ה', אהבת התורה, אהבת האדם, אהבת הארץ), אמת, הכרת הטוב, יושר, מוסריות, קדושה, שמחה ושלום

פרשת ראה - ראיה – יראה - והקשר לחודש אלול.

פרטים

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם בחמישי, 25 אוגוסט 2022 05:48

נכתב על ידי Super User

כניסות: 320

פרשת ראה  - ראיה – יראה - והקשר לחודש אלול.

מאת: אהובה קליין.

הפרשה מתחילה במילים:  "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל- מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹקים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"  [דברים י"א, כ"ו -  ל"ב]

השאלות הן:

א] מהי חשיבות הראיה ומה הקשר לר"ח אלול?

ב] "וָהיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - מה           המסר ?

תשובות.

משמעות הראיה.

מתברר כי יש קשר עוצמתי בין הראיה לחכמה - הראיה היא חכמה והחכמה היא ראיה.

אצל הקב"ה - הראיה היא ראיית אמת וחכמה אמתית כפי שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" [דברים ד', ל"ה]

כאן הקב"ה – שהוא מקור האור האין סוף פונה לכל יחיד ורומז לו: תחשוב היכן אתה נמצא . תחשוב על מעשיך - האם אתה בדרך הנכונה ? האם הצבת  לעצמך מטרה בחיים - שאליה אתה שואף להגיע ?

יש בדברים אלה רמז גם לחודש אלול שהרי – בשבת הקרובה ויום ראשון שאחריו - חל השנה ר"ח אלול וארבעים יום טרם יום כיפור  בהחלט זמן מתאים ביותר לראות ולבדוק את עצמנו - האם אנחנו  בצד הנכון?

הרי  נאמר: "...אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה" – לא כעונש ,אלא כבחירה, נאמר שלוש פעמים את המילה: "הַיּוֹם". 

א] "לִפְנֵיכֶם — הַיּוֹם"

ב] "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם"

ג] "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם": 

כל אדם רואה - לפי השכלתו ודעותיו. מסתבר - כשם שהקב"ה מסתכל ומתבונן בכל אחד ואחד- שהרי נאמר: "אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט"? [תהלים צ"ד, ט'] - כך מעוניין שיכירו בגדולתו שהוא ה' כמו שנאמר :"וְרָאוּ, כָּל-בָּשָׂר, כִּי אֲנִי ה'" [יחזקאל כ"א, ד]

והרי בניגוד לראיית בני אדם- ראייתו של ה' היא בלתי מוגבלת ואין מישהו שיכול להסתתר מפניו כמו  שאומר ירמיהו הנביא:

"אִם- יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא- אֶרְאֶנּוּ? נְאֻם-ה':  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-ה'". [ירמיהו  כ"ג, כ"ה]

[על פי "ספר התמצית"/ מאיר ינאי]

ה"נתיבות שלום" מביא הסבר מאד מעניין[ בשם האר"י הקדוש]:  כל אדם שונה מרעהו וצריך שיראה מה השליחות שה' הטיל עליו -  שבעבורה - ירדה נשמתו לעולם הזה,  וכיצד יבדוק מה שליחותו? על ידי שיבחין מה הם התנאים והכישורים שה' העניק לו שרק באמצעותם יוכל לממש את שליחותו בפועל - לתקן תחום מסוים בעולם הזה- ואת אותו תיקון אף אחד לא יוכל לבצע- היות ולכל אדם אחר העניק ה' תנאים מתאימים לשליחותו ואם האדם מגלה- מה שליחותו האמתית בעולם זה ואף יממש אותה בפועל- אזי הוא זוכה לברכה בשליחותו המיוחדת לכך.

אך אם אינו מגלה - מהי שליחותו  שבעבורה ירד לעולם הזה- הרי זו קללה.

 ואם האדם פועל בשליחותו הייחודית במסירות נפש, זו ההוכחה שהוא מקיים את שליחותו שנועדה לו בלבד לתקן בתחום המיוחד שלו - את העולם.

זוהי הברכה שאליה זוכה, אך אם אינו מגלה מהי שליחותו שנועדה רק לו - זוהי  קללה.

הגאון מוילנא – מסביר: כי  בתחילה ה' פונה לכל אדם בלשון יחיד: "רְאֵה", אך מסיים בלשון רבים: "לִפְנֵיכֶם"

הרב בן ציון מוצפי מסביר את דברי הגאון מווילנא: הכוונה ל"תופעת העדר" ישנם אנשים שפועלים  מתוך השפעת האנשים שבסביבתם וכאשר נשאלים: מדוע הם נוהגים כך? תשובתם: "כולם עושים כך"

כגוון:  כולם לובשים כך, או כולם אוכלים מזון  מסוים. לכן התורה פונה אל כל יחיד: "רְאֵה" - תשקול מחדש אם ראוי שתנהג בדרך הזו, שמא הדבר סותר את ההלכה! עליך ללכת רק עם האמת!

"קדושת הלוי" מסביר: על היהודי לראות ולהתבונן בגדולת הבורא ויבין שאפילו המלאכים עושים באימה את מלאכתם וידוע שאדם העובד את ה'- הוא מכונה בשם: שופר - מלשון: שפרו את מעשיכם, תקעו- מלשון: "וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ"-נאמר  כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו  [בראשית ל"ב, כ"ו]

עבודת ה' אצל היהודי צריכה להיות תקועה  תמיד בלב היא צריכה להיות חדשה כמו  כאילו  לא התחיל לעבוד את בוראו קודם לכן וזה מתבטא במילים:

"שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ.." [תהלים צ"ו, א]

על פי כל נושא הראיה וההתבוננות של היהודי על עבודתו ושליחותו בעולם הזה  מאד ראוי להתעורר כדי לראות נכון - לקראת בוא חודש אלול, בע"ה ,בקרוב.

מעלת ארץ ישראל.- מצוות ישוב ארץ ישראל.

נאמר: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"

עוד נאמר: "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם" [להן י"ב ,כ"ט]

בספרי נאמר: מהכלל שנאמר:" וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"

הכוונה: תירש את נחלות הגויים בכנען ותשב בעריהם ובבתיהם - הייתי חושב שאינך רשאי להוסיף על הבניין של הכנענים בארץ - תלמוד לומר, "וישַׁבְתֶּם -בָּהּ"  כל מקום שיהודי מעוניין לבנות - שיבנה!

מעשה ברבי אליעזר בן שמוע ואבי יוחנן הסנדלר- שהיו הולכים לנציבים שבבל אצל ר' יהודה בן בתירא ללמוד אתו תורה .הגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל זקפו את עיניהם ובכו וזלגו מעיניהם דמעות ומרוב צער שהצטערו שיצאו מתחום ארץ ישראל קרען בגדיהם וקראו את הפסוקים: "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"

מיד שבו חזרה לארץ ישראל - שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

המילים האלה: "שקולה מצוות ארץ ישראל נגד כל המצוות שבתורה" מהווים את היסוד להגדרה של מצוות כיבוש ארץ ישראל.

הרמב"ן טוען: כי זוהי מצוות עשה שישבו בארץ וירשו אותה בכל הדורות והנסיבות.

הר"ן בסוף מסכת כתובות מביא בשם  הראב"ד: שאף נשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל ואפילו  עבדים כנענים יכולים לכוף את רבם להעלותם לארץ ישראל וכך פסקו בעניין העלייה שאר הפוסקים.

הרב  חיים לייב שמואלביץ מסביר בספרו: "שיחות מוסר" את ציווי ה' לעם ישראל:

"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם". [דברים א, ז-ט]

 נהר פרת אינו מארץ ישראל, אך היות ונזכר יחד עם ארץ ישראל חשיבותו גדלה ולכן הכתוב  קראו בשם: " הַנָּהָר הַגָּדֹל "

מכאן ניתן ללמוד: קל וחומר על ארץ ישראל שהיא גורמת חשיבות לכל מי שנמצא בה.  שהוא זוכה לעליה רוחנית גבוהה - כשהוא מצוי בה.

כמו שנאמר: "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב" [בראשית ב, י"ב]

"אין תורה כתורת ארץ ישראל [מדרש רבה] אותם אנשים הלומדים בארץ ישראל – תורתם מעולה יותר והמסר מתבטא גם בפסוק:

"כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר ־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם"׃[  ישעיהו ב', ג]

כמו כן, נאמר: שאין הנבואה נגלית, אלא בארץ ישראל לכן יונה הנביא ברח לתרשיש - כדי שהנבואה לא תשרה עליו.

יש להתפלא שאנו הגרים בארץ ישראל אין אנו מרגישים כפי שהיה צפוי מהשפעתה עלינו ,עניין זה לומדים אנו מדברי חז"ל [דברים  רבה,  פ"ב: ח]: "אמר משה רבינו לפניו: ריבונו של עולם- עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל ואני אינני נכנס? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו- לא נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו מניין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" [בראשית ל"ט, י "ד] ולא כפר אלא אמר:

"כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" [בראשית מ, ט"ו] אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך כיצד? בנות יתרו אומרות:" וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים"; והוא שומע ושותק.."

ברגע שבנות יתרו אמרו לאביהן: "איש מצרי" הייתה  הכחשה על יהדות משה, והוא הרי שמע ושתק! ולא מצאנו על כך שום תביעה עליו, אך יתכן שהוא חשש להודות ביהדותו 'אך משום שלא הודה בארץ בשתיקה - לכן נענש ולא זכה להיקבר  בארץ ישראל.  בעבור זה לא הועילו לו כל  הבקשות שהיו לו אל ה',

כי "מי שלא הודה בארצו - לא נקבר בארצו" מכאן נלמד את  ערכה הרוחני של ארץ ישראל שעשויה להשפיע עלינו לטובה –כמו שכתוב:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]מכאן נלמד על  החשיבות להודות על ארצנו הקדושה ורק על ידי זה- נזכה לספוג מהשפעתה המיוחדת.

הרמב"ן סובר שמי שקונה חלק באדמת ארץ ישראל – הוא כקניית  חלק לעולם הבא.

 יעקב  אבינו קנה חלקת אדמה בשכם: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה".מכאן: מי שיש לו חלק בארץ ישראל- נחשב  כחלק  לעולם הבא.

בנות צלופחד ראויות לשבח בזכות  שבקשו ממשה: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".[במדבר כ"ז, ד]

על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים לא להיכנס לארץ - לפי שהן היו מחבבות את ארץ ישראל. הן בקשו  חלק בה.

לסיכום לאור האמור לעיל, המילים: "ראה" , ראיה, יראה, אלול וארץ ישראל-   הן כאגודה אחת ויש בהן  הרבה מן המשותף: אופן  הראיה  של האדם- נובעת מתוך  החכמה  והראיה-גורמת ליראת שמים- וכל אדם על פי חכמתו ורמתו, ארץ ישראל שונה מכל הארצות- היות וה' רואה ומביט בה  באופן מיוחד כפי שנאמר:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

וההוכחה שהחכמה נובעת מתוך היראה מתבטאת בדברי דוד המלך:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א ]

כן מדברי שלמה המלך:"תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה' וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה". [משלי ט', י'] וטוב יעשה כל יהודי שהחל מחודש אלול יחזק את ראייתו ואת יראת השמים שבו - יתקן את דרכיו

"וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹקיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" [דברים ד', ד]

דבר החסידות – פרשת ראה

פרטים

קטגוריה: פרשת ראה

פורסם בחמישי, 25 אוגוסט 2022 05:37

נכתב על ידי Super User

כניסות: 336

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ראה

"ואל ירע לבבך בתתך לו" (פרשתנו טו, י)

בעת שהאדמו"ר ר' יואל'יש מסטמאר זצ"ל* היה אופה מצות מצוה לליל הסדר, היה נוהג להשתתף בשעת מעשה ולעבור בין העוסקים במלאכת הקודש ולבדוק שהכל נעשה בתכלית ההידור.

בסיום האפייה, בנוסף לתשלום לבעל המאפיה, היה נוהג גם לתת לכל עובד מצה אחת מידיו באופן אישי. 

אך מה שהיה מעניין, שהוא  היה דורש ושואל כל עובד ועובד מה היה תפקידו והאם אכן ביצע זאת ורק לאחר מכן היה מעניק לו את המצה.

אחד הגבירים, מהתומכים המכובדים שנוכחו במקום, ניגש לאדמו"ר, ולאחר קבלת רשות שאל:

מה ההבדל בין חלוקת המצות של הרבי לבין חלוקת הצדקה שלו?

איך זה, שאל הגביר, שהרבי מחלק לעניים סכומים גדולים כל כך מבלי ולברר לעומק, וכאן במצות – כמה כבר עולה מצה? – הרבי כל כך בודק ומברר? 

ר' יואל חייך, ותוך כדי שואל אותו גביר האם הוא יכול לענות על השאלה שהוא בעצמו שאל.

הגביר נבוך אבל הרבי אמר: נו...

ואז העיז הגביר והשיב: "על המצות הרבי עבד ועמל על כך, על הכסף אף פעם לא עבד" .

ר' יואל'יש חייך מאוד. הגביר תפס את הנקודה.

המסר הוא: אכן לגביר יותר קשה לתת כי עמל על כספו, אך זו הצדקה המהודרת והאמיתית, כשאדם נותן מעצמו, מתמצית חלבו ודמו...

(שמעתי מידידי השליח הרב יעקב יהודה שוורץ, שליח בשכונת חפציבה בית שמש)

_______________

*) הביאוני אצלו בעת ה'אפשערעניש' ['חלאקה'] שלי והושיבני על ברכיו וסלסל לי את הפאות למשך כחצי שעה... נסתלק כ"ו מנ"א ה'תשל"ט.

~~~

בין נחש לעקרב

בפרשתנו (יד, ג ואילך) נישנו שוב דיני כשרות הבהמות, החיות, הדגים והשרצים.

בגמרא מצאנו חילוק מעניין בין נחש לעקרב:

שנינו בברכות (ל, ב) "אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק". מפרשת הגמרא (שם לג, א) "אמר רב ששת: לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק".

הסבר ההבדל שבין נחש לעקרב, על דרך החסידות:

נאמר בספר ערכי הכינויים (לבעל סדר הדורות, מע' נחש): "נחש – ארסו חם, עקרב – ארסו קר" [ומרומז גם בגמרא (ברכות נח, ב) "אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ופירש רש"י: "עקרב היינו כימה". ועוד].

וזהו הפירוש בגמרא: כאשר אדם עומד להתפלל ולהתדבק בקב"ה, ולפתע אוחזת אותו חמימות והתלהבות של ענייני העולם, "נחש כרוך על עקבו" – הנה הגם שאין זה כפי הרצוי, בכל זאת "לא יפסיק" מתפילתו, כי מכיוון שיש לו חיות הרי סוף-כל-סוף יהפך את החיות וההתלבות לקדושה.

אבל אם עומד בתפילה ואוחזת אותו קרירות, "עקרב כרוך על עקבו" – אז למרות שזה רק על עקבו, היינו שהקרירות לא פעלה במוחו ולבו רק ב"עקביים" (בחיצוניותו) – עליו להפסיק מסדר עבודה זה ולפתוח בסדר עבודה חדש, מתוך חיות והתלהבות, שבאה ע"י לימוד פנימיות התורה, "אילנא דחייא" (זח"ג קכד, ב).

ויש להוסיף בדרך הרמז:

"עקרב" ר"ת עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גבור כארי, אלא שחסר אחד (שיש ב' במקום ג' של גבור כארי),  והרמז הוא שאפילו אם חסר פרט אחד מההכנה לתפילה בחיות – יש להפסיק ולמצוא דרך להוסיף חיות בעבודתו.

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ב עקב בסופו (עמ' 375) ומתורגם ללה"ק (בתוספת דוגמאות ומקורות מהשיחה הבלתי-מוגהת) בתורת מנחם חי"ז עמ' 148 ואילך. הסיום – ע"פ רשימות חוב' ז סעיף לג (נד' ב"רשימות" ח"א ע' 82). בשיחה נתבאר גם הפסוק (בפ' עקב) "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים" ע"ש ותרווה צמאונך.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.