movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

החפץ חיים מקבל פני שבת מלכתא

החפץ חיים מקבל פני שבת מלכתא

הרב שמואל פליסקין

מקור: לכבוד שבת, הוצאת נצח

 

ערב שבת. החמה כבר נשתפלה מעל לככר השוק, נטתה מערבה, ואף כי עוד היום גדול, ה"זקן" כבר יוצא החוצה. קצרה רוחו מלחכות לבואה של שבת המלכה, והריהו יוצא לקראתה, לקבל פניה.

הוא פוסע לאטו, גורר את נעלי הבית הקלות, אשר נעל לרגליו כחום היום. אחר הוא מחיש קימעה צעדיו, עד הגיעו לקצה ביתו, הפונה אל השוק.

הוא נושא ראשו, מאהיל בידו על עיניו, שלא יפריעוהו קרני השמש, ומביט לראות עד היכן השמש כבר מגעת.

כך הוא עומד רגע ממושך, ממתין בקוצר רוח לבוא השבת...

פעם אחת בשבוע נפסקת ציפייתו למשיח. ערב שבת היום וכבר מובטח שמשיח לא יבוא. אבל עכשיו אין צריכים לו, כי הרי השבת ממשמשת ובאה... וכשאדם מצפה לשבת, אי אפשר לו שיצפה למשיח: שאילו צריך היה לצפות למשיח, הרי לא היה יכול לצפות לשבת...

וכל עצמו של יום השבת מהו, אם לא יום של משיח?

הלא השבת היא מעין עולם הבא, חלק מאותו "יום שכולו שבת וקדושה ומנוחה לחיי העולמים", אלא שאז השבת תהיה שלמה, בלי הפסקות של חולין, שבת נצחית לאין סוף.

הוא מחכה בקוצר רוח, אלומת קרני שמש שוטפת את כולו והוא חוזר לביתו בלעדי השבת.

 

*

השמש כבר שוקעת בפאת מערב. היא זורעת על פני הרקיע אור אדום כיין, ממלאת את העביבים הבהירים הקלים באדמימות נהדרת, מעלה סומק בכל חלונות העיר, כאילו הקישה בכל השמשות:

הדליקו נרות!

כאילו דובבה ואמרה:

הראיתם, כך מקבלים פני שבת!...

וגלים של כהות יורדים לארץ, אבל משום מה אין הם אפלים. הם הינם הכנפים הנושאות את השבת משמי מרום אל האדמה... השמש כבר איננה, ושבת המלכה הנה היא כבר כאן...

ומבעד לחלונות הקטנים זורחים נרות השבת, המבקשים להאציל את השבתיות גם על פני האפלולית, על חשכת הלילה.

מאין הוא זורח אור השבת? - שם בבית הקטן והמך, ליד השולחן, יושב ה"זקן" הצעיר.

עתה הנהו רחוץ, רענן אחרי טבילה. קלסתר פניו בן השמונים ושמונה שנה, נראה עתה צעיר. אין סימן של קמטים. והשבת קורנת מן המפה הצחורה כשלג, מן הסכין של שבת הנוצצת, מן החלות השחומות שמראיהן כמראה לחם הפנים... מן הפמוטים הממורקים, המקרינים בוהקם על "בגדי כהן גדול". קפוטת המשי שלו, כובע הקטיפה, הזקן והפיאות האפופים לובן של קדושה - כל אלה מזדהרים באורה, בשבתיות... כל כולו שזור עתה בתוך האווירה השבתית הממלאה את הבית הצר, את כל החדרים מסביב המלאים מאות בחורים, ואפילו את חדר הבישול עם המסדרון הצר המוליך אל עליית הגג הקטנה, מקום שם נתעלה, שם הסדנה בה ריתך אותיות אל חלקת הנייר לנצח...

הוא יושב על כסאו המרופד, כשראשו רכון לפניו ועינו התכולות, הענוגות, שקועות בתוך סידור תפילה קטן, והוא מקבל שבת.

הוא אומר במתינות, מילה במילה, בניגונון מתוק:

"לכו נרננה..."

בהגיעו למלים: "הבו לה' כבוד ועוז" מתגבר קולו והוא מקיש בידו הקדושה על השולחן.

כל מילה היוצאת מפיו מזדמרת, מרקדת בחללו של הבית וממלאה אותו שבתיות. והשבתיות הזאת מתפשטת כטל רענן על פני התחום כולו, על הבתים, על ככר השוק, על העצים. "אז ירננו כל עצי היער" - אבל העצים המקיפים את תחום השבת מרננים כבר עכשיו...

הכל מסביב מרנן, אומר שבת, אומר מנוחת אהבה.

והנה הוא פותח בקולו הנעים:

"לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" - איזוהי שבת שלמה בתכלית השלימות? כאשר הכל שומרים את השבת, גם אתה, גם בנך ובתך וגם בעלי החיים. אם בתוך כלל ישראל נמצא מקושש עצים אחד, שלא שמר את השבת, כבר לא היתה זו שבת של שלימות...

בשעה זו אין הוא מחכה למשיח שיבוא, אולם נפשו נכספת אליו. עתה, בשעת שבת, הריהו מרגיש אותו בחוש. אדיר חפצו שהשבת תעמוד לנצח ולא תסתלק. והלא השבת היא התכלית של היהדות - "ליום שכולו שבת וקדושה ומנוחה לחיי העולמים"...

ואחרי הפסקה קלה הוא אומר בקול געגועים:

"ה' מלך תגל הארץ, ישמחו איים רבים". כאשר מלך בשר ודם מנצח במלחמה, לא הכל שמחים, כי הממלכות הקטנות בוכות בשל מפלתן. אבל כאשר כביכול בורא העולם ימלוך, אזי תגל הארץ וישמחו איים רבים - גם ממלכות האיים הקטנות תשמחנה...

הוא מחריש רגע, ואז נעימת קולו נעשית חמורה. הוא מדבר בביטחה, בהכרה נחושה. הוא נזכר, כי לעת עתה השבת עדיין רחוקה משלימות. כמה וכמה יהודים אינם יכולים לשמור שבת בגלל הגלות, בגלל הגזירות והרדיפות.

"לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, לעשות בהם משפט כתוב" - משל לבן מלך שתעה בישוב נידח, שם נהגו התושבים להתעלל בכל אדם זר ולנגוש בו. וכן עשו גם לבן המלך, כי לא רצו להאמין לו שאמנם הוא בן מלך. לאחר מכן, כשהוא בא עם חילותיו אל אותו ישוב, כדי להעניש את תושביו, נפלו הללו לרגליו והתחננו על נפשם. אך הוא אמר להם, כי יעשה בהם מש שהם עשו בו... "לעשות בהם משפט כתוב" - המשפט שהם עצמם כתבוהו...

ובשמחה טופח הזקן על השולחן:

"משפט נאה, משפט הוגן, 'הדר הוא לכל חסידיו'".

אחר הוא מוסיף ואומר בבטחון:

"הוא חייב לבוא במהרה! כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה... אבל כח היצר הוא כה גדול, שהוא אינו מניח לאדם להבין כי אפשר להיות לבעל תשובה. הוא מכזב לו לאדם, כי בכדי להיות בעל תשובה עליו לעשות דברים בלתי אפשריים, כמו לקפוץ מראש הגג... אבל אנו מוצאים שאין הדברים כך. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. התשובה היא בהישג ידו של אדם. העיקר הוא לומר את הברכות בכוונה עם פירוש המילות... נו, הבה נאמר 'ברכו'".

*

בחוץ כבר שרויה חשכת לילה, אך מבעד לחלונות הקטנים זורם אור שבת, ומבעד לדלת זורמות מאוד נשמות צעירות, המלאות קדושת שבת עם "מעין עולם הבא", ואשר עתידות לשאת זאת עמהן הרחק הרחק, עד ליום שכולו שבת...

 

 

 

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17980871

אתר השבת