movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

דבר החסידות – חודש ניסן

ב"ה

לע"נ הגאון החסיד רבי משה יהודא לייב בן הגה"ח רבי יעקב ע"ה לנדא, רבה של בני ברק. ת.נ.צ.ב.ה. ולזכות – יבלחט"א – בנו ממלא מקומו הרב חיים יצחק אייזיק שליט"א, יאריך ימים על ממלכתו, הוא וכל הנלוים עליו, לאורך ימים ושנים טובות

דבר החסידות – חודש ניסן

 

טעם אמירת ה"נשיא"

 

אדמו"ר הרש"ב [=רבי שלום דובער, שיום ההילולא שלו חל בב' ניסן], גר בשנותיו האחרונות ברוסטוב, בדירה בקומה שנייה, ומתחתיו בקומה הראשונה גר גנרל מרושע.

לפני פסח היו אמורים להגיע כל כלי הפסח מביתו הקודם של הרבי, אך האנייה נתקעה והכלים לא הגיעו.

הרבי והרבנית נאלצו להכשיר את המיחם של כל השנה לפסח. הרבי הרתיח מים להכשיר את המיחם ושפך המון מים חמים להגעיל אותו. הרבנית נבהלה ואמרה שלא כדאי לשפוך כל כך הרבה משום שפוחדים מהשכן מלמטה.

הגיב הרבי בתמיהה: 'מזה שלמטה פוחדים ומזה שלמעלה לא פוחדים'?!

(מפי השמועה, מצאתי בשיעורי הרב שניאור אשכזי, משלוחי הרבי בראשל"צ)

 

~~~

ידוע מנהג ישראל (ע"פ השל"ה מס' פסחים קמ, ב) שמראש חודש ניסן עד י"ב בו, קוראים את פרשת הנשיא של אותו יום. וכפי שמביא הטור (או"ח סי' תכט) ממסכת סופרים: "בא' בניסן התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא אחד ליום עד י"ג בניסן, וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו – היה יום-טוב שלו", ומטעם זה אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, הואיל ו"יצא רוב החודש בקדושה" (ב"י לטור שם, הובא במג"א שם סק"ג).

וצריך להבין:

למרות שכל סיפורי התורה הם דברים נצחיים – לא מצינו שיעשו זכר למאורעות שבתורה, חוץ מעניינים כלליים ויסודיים כמו "זכר ליציאת מצרים" או "זכר למקדש" (וגם אז, לא לכל העבודות שנעשו בביהמ"ק, אפילו אלה הקבועים), ומדוע עושים זכר לקרבנות הנשיאים שהיו: (א) חד-פעמיים, (ב) במשכן, ולא בביהמ"ק?

ולא זו בלבד, אלא עושים זכר כפול: (א) קריאת פרשת הנשיא (ב) אי אמירת תחנון לחודש שלם!

ויתרה מזו: אחרי אמירת ה"נשיא" מבקשים (ב"יהי רצון") "יאירו נא עלי כל ניצוצין קדישין . . הכלולות בקדושת זה השבט, להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך . . אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן". והדבר תמוה: כיצד משפיע קרבן הנשיא (קרבן פרטי מלפני למעלה מ-3,000 שנה) על האומר אותו על כל ימי חייו, ויתרה מזו – על כל צאצאיו עד עולם?

מבאר הרבי:

חנוכת המזבח היא היסוד וההתחלה של עבודת בני ישראל במשך כל הדורות, כי כשם שהחינוך (של אדם פרטי) מעמיד את היסוד של המחונך לכל משך ימי חייו – כך חנוכת המזבח היה ה"חינוך" לעבודת המשכן, שזוהי תמצית עבודת בני ישראל בכל הדורות: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" [כדרשת חז"ל "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם – בתוך כל אחד ואחד"].

ולכן השתתפו בחנוכת המזבח כל השבטים, והקרבנות הובאו ע"י הנשיאים דווקא, כי "הנשיא הוא הכל" (רש"י חוקת כא, כא), ולכן קרבנות הנשיאים כוללים את כל סוגי עבודת ה' של כל השבטים.

ועפ"ז מובן מדוע עושים זכר לדורות לקרבנות הנשיאים – כי הם עניין נצחי הנותן כח לכל יהודי בכל הדורות, ע"י נשיא השבט שלו [וגם ע"י הנשיאים האחרים, כמבואר בספרים* שכל יהודי כלול מכל ישראל ויכול לקבל את האורות של כל השבטים], להבין ולהשכיל בתורה ולעשות רצונו יתברך, וגם להמשיך את זה באופן נצחי – אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן.

 

שבת שלום וחודש טוב!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לב, ניסן (עמ' 19 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). בהמשך השיחה מבואר שאמירת הנשיאים מחזק ג"כ את הקשר של בני ישראל עם נשיאי ישראל שבכל דור, שגם עניין זה הוא נצחי, וגם לאחר ההסתלקות חיי הצדיק הם נצחיים כו' – ע"ש בארוכה ותמצא טוב.

 

______________

*)  ולדעת כמה אחרונים אין אומרים "באם אני עבדך משבט פלוני" (ראה מורה באצבע (להחיד"א) ס"ז סקצ"א. שו"ת מנחת אלעזר – הובא בדרכי חיים ושלום סתקל"ח).

ומה שאנו אומרים "שבאם אני עבדך משבט פלוני כו'" (אף שיש בו מכל שבט ושבט כבפנים) – ה"ז מפני שבאם כפשוטו הוא משבט פלוני, מקבל מהאורות דשבט זה בגלוי יותר ביתר שאת ויתר עז (משא"כ אם הוא משבט אחר מקבל רק מעין כו').

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17574963

אתר השבת