movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

הלכות והליכות ליל הסדר שחל בשבת

הלכות והליכות ליל הסדר שחל בשבת

*מה נשתנה ליל הסדר מכל הלילות? שבכל ליל הסדר יש לנו רק יום טוב ואילו בליל הסדר אנו שמחים
גם בשמחת השבת * הלכות הליכות ומנהגים לליל הסדר שחל בליל שבת קודש *

* הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א*

ליל הסדר הקרב ובא יחול בליל שבת קודש, והנה ישנם הבדלים לא מעטים במנהגים ובהלכות,
הקשורות לליל הסדר שחל בשבת, כפי שנקרא כולנו בהמשך.
 
ראשית, בהדלקת הנרות צריכה האשה לברך "להדליק נר של שבת ויום טוב", ואם האשה
בירכה רק ברכת "להדליק נר של שבת", עליה לשוב ולברך (מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לקט
הלכות יו"ט להגרי"א דינר, והגרח"פ שיינברג זצ"ל).

מצינו מספר מנהגים בספרי ההלכה לאמירת "קבלת שבת" בליל הסדר שחל בשבת קודש. ישנם
הנוהגים לומר "קבלת שבת" כבכל שבת ולפתוח באמירת "לכו נרננה". ישנם קהילות רבות
המתחילות מ"מזמור לדוד" וישנם קהילות, כמו אצל יוצאי הישיבות הקדושות, הפוצחים באמירת
"מזמור שיר ליום השבת" (ראו במטה אפרים סי' תרכה, קיצור שו"ע סי' קכז,ז ובליקוטי מהרי"ח
מנהגי ליל א' דפסח). הפרי מגדים כותב שנוהגים שלא לומר כלל "לכה דודי" ביום טוב שחל
בשבת, כדי שלא לבייש את החג בכך שאנו מקבלים את השבת בשירת "פני שבת נקבלה" ואילו
את פני החג אנו לא מקבלים. הפרי מגדים (א"א תפח, א) כותב שיש הנוהגים לומר "לכה דודי",
אך מדלגים את הקטע של "התנערי מעפר קומי", כדי שלא להזכיר את שפלותם של ישראל
וירושלים ולפגום בשמחת החג. הליקוטי מהרי"ח מביא שישנם האומרים רק את שני הקטעים
הראשונים והאחרונים ב"לכה דודי" ושיש הנוהגים לומר רק "בואי בשלום". ה"בית דוד" (או"ח
רס"ד) והחיד"א בברכי יוסף (תפז, ו) כותבים שמנהג הספרדים לומר את כל הפיוט "לכה דודי",
משום שבעוד שהחג כבר נתקבל ונתקדש על ידינו בקידוש החודש, לכן אין צורך לקבלו ולקדשו
בזמנו הקבוע. אך את השבת, שאינה מתקדשת על ידי בית דין, כי אם קבועה היא ועומדת
מבריאת העולם, צריך לצאת לקראתה ולקבלה. ]ואכן, בגמרא מצינו שישנה מצוה לצאת ולקבל
את פני השבת, וכפסק השולחן ערוך (רסב, ג) ש"ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא
לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה, דרבי חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא ואמר:
"בואו נצא לקראת שבת מלכתא" ר' ינאי אומר: "בואי כלה בואי כלה" שב"ג[. המשנה ברורה –
(רסב, י) כתב שנהגו שלא לקבל את השבת ביום הכיפורים שחל בשבת ורק אומרים "מזמור שיר
ליום השבת", "ואפילו הנוהגין בשאר יום טוב כשחל בשבת לומר עוד איזה מזמורים בשביל
שבת", עכ"ל. ומשמעות דבריו היא שישנם הנוהגים לומר חלק ממזמורי קבת שבת ביום טוב
שחל בשבת.
 
השולחן ערוך (ער, ב) כתב שישנם שאינם אומרים פרק "במה מדליקין" ביום טוב שחל בערב
שבת, והוסיף הרמ"א בשם המהרי"ל ש"וכן ביום טוב שחל להיות בשבת, אין אומרים אותו",
וביאר המשנה ברורה ש"לפי שאין יכול לומר "עשרתם" שאין מעשרים ביום טוב, וכן ביום טוב –
שחל להיות בשבת, משום לא פלוג". ואולם הכף החיים (שם) כתב שיש הנוהגים לאומרו.
 
מנהג קהילות החסידים לומר בליל שבת לפני ערבית "כגוונא", כאשר ייסד רבי אליהו בעל שם
זי"ע לאומרו (וכפי שכתבנו על הנושא בעבר ב"קוראים אלעד"). ישנם הנוהגים לומר "כגוונא" גם
ביום טוב שחל בשבת ואילו ה"אלף למטה" (סי' תרכה, סז) כתב שיש הנוהגים שלא לאומרו,
בגלל שאומרים בו "כד עייל שבתא איהי אתייחדת... וכל שולטי רוגזין", והלא גם לולי השבת היה
הרוגז מסתלק, בגלל החג.
 
ביום טוב שחל בשבת אנו מתפללים תפילת חג ומוסיפים את אזכרות השבת, כפי המודפס
בסידורים ובמחזורים. יהודי שטעה והתפלל תפילת שבת רגילה מבלי להזכיר בה את חג הפסח,
או יהודי שהתפלל תפילת חג מבלי להזכיר בה את יום השבת, לא יצא ידי חובה, ועליו לשוב
ולהתפלל תפילת חג עם איזכורי יום השבת.
 
בתפילות אנו חותמים "מקדש ישראל השבת וישראל והזמנים" (ויש הנוהגים לומר: "מקדש
השבת, ישראל והזמנים". אך אנו כפסק השולחן ערוך לומר "מקדש השבת וישראל" משנה –
ברורה תפז, ח). ואם חתם בברכתו רק "מקדש השבת" מבלי להזכיר "ישראל והזמנים" יצא
בדיעבד ואינו לחזור, ואם נזכר תוך כדי דיבור יכול לשוב מיד ולהזכיר "מקדש השבת וישראל
והזמנים" (הכרעת המשנ"ב שם, וראו ביאור הלכה שם). והורה מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל
(הליכות שלמה תפלה פי"ז) שאם חתם בטעות "מקדש ישראל והזמנים", אך הזכיר את השבת
באמצע הברכה, כיון שהביאור הלכה נשאר בדין זה ב"צריך עיון", לכן יש לומר שספק ברכות
להקל ולא יחזור.
 
אומרים "ויכולו". וכתב הכף החיים שבליל יום טוב שחל בשבת אומרים "ויכולו" בקול רם, משום
שעיקר התקנה של אמירת "ויכולו" בליל שבת, נתקנה משום יום טוב שחל בשבת, שאז לא
אומרים "ויכולו" לקריאת ההלל, משום שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, וגם משום שאמירת
"ויכולו" היא חלק מתפילת ערבית של ליל שבת ואילו קריאת ההלל היא מצוה בפני עצמה. ואולי
ישנם שכתבו שאדרבה, מקדימים את קריאת ההלל לאמירת "ויכולו", משום שחיוב קריאת ההלל
בליל הסדר הוא חיוב מהתורה, ומה שאין כן אמירת "ויכולו". זאת ועוד, שבאמירת ההלל יש
פרסום הנס שדוחה את הקדימות של "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". ואולם כתב מרן הגר"ע –
יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ב עמוד קט"ו) שמנהגנו הוא להקדים את אמירת "ויכולו" לקריאת
ההלל, משום שדוקא כשצריכים לדחות אחד מפני השני, עדיף הוא הטעם של פרסומי ניסא. אך
כשבכל מקרה נאמר את שניהם, עדיף להקדים את אמירת התדיר לפני אמירת השאינו תדיר.
 
השולחן ערוך (תפז,א) כתב שבליל הסדר שחל בשבת לא אומרים ברכת "מעין שבע". נאמרו על
ך מספר הסברים בספרי הפוסקים. הטור (וכן מובא במשנה ברורה) מסביר שבזמן חז"ל היו
בתי הכנסיות רחוקים ממקום ישוב, וכשהציבור היה מסיים תפילת ערבית, היו המאחרים
נשארים לבדם בבית הכנסת והיו באים לידי סכנה מהמזיקים. לכן תיקנו חז"ל לומר ברכת "מעין
שבע", כדי להאריך מעט את התפילה ולאפשר למאחרים לסיים את תפילתם ולצאת יחד עם
כולם. אך בליל הסדר, שהוא ליל שימורים והמזיקים אינם מזיקים בו את בני ישראל, אין צורך
לומר "מעין שבע". הרמ"ע מפאנו (באלפסי זוטא שבת כד, א) מסביר שבליל הסדר אין צורך
לחשוש לאלו שמאחרים בתפילתם, משום שבכל מקרה הרי קוראים גם את ההלל וכל
המתפללים נשארים עוד זמן ממושך בבית הכנסת, ולכן בליל הסדר שחל בשבת אין צורך לומר
ברכת "מעין שבע". וישנם טעמים נוספים לענין. ישנם המסבירים שדעת הירושלמי (ברכות פ"ח
ה"א) תיקנו לומר ברכה "מעין שבע" כדי להוציא ידי חובת קידוש לאלו שאין להם יין לקידוש. אך
בפסח הרי חייבים לספק יין לארבע כוסות לכל עני ואביון מישראל, ולכן אין מקום לברכה זו בליל
פסח שחל בשבת. טעם נוסף: בערב פסח לאחר חצות היום אסור לעבוד בשדות ולעשות
מלאכות, ובנוסף גם כולם מזדרזים להקדים את הסדר כדי שהילדים לא יירדמו, ולכן אין לחשוש
למאחרים.
 
כאשר שליח הציבור טעה וסבר שאומרים "מעין שבע" בליל הסדר, והוא התחיל ואמר "ברוך
אתה ה' אלוקינו", כתבו המהרש"ם בספרו דעת תורה ובשו"ת תשורת ש"י (ח"א תט"ז) שיסיים
את הברכה, כדי שברכתו לא תהיה לבטלה, ויסמוך בכך על דעות הראשונים הסבורים שניתן
לומר ברכה "מעין שבע" גם בליל הסדר. ודעת הגאון רבי שריה דבילצקי שליט"א (הודפס
במוריה סיון תמוז תשל"ב) שאם הש"ץ נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה' אלוקינו", יסיים וימשיך -
"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את ההלל", ואם נזכר לאחר מכן, אולי כדי להורות לו לסיים
את ברכת "מעין שבע" ללא שיסיים בהזכרת השם, וכך כתב גם הגרח"פ שיינברג זצ"ל (קובץ
אור השבת ח"ד עמוד כב) שעדיף שלא יסיים את הברכה, כדי שלא ייכנס לחשש נוסף של
חתימת ברכה לבטלה.
 
וכיצד נהגו המקובלים בענין? רבנו הרש"ש בספרו נהר שלום (כה, ב) כותב שיש לומר ברכת –
"מעין שבע" גם בליל פסח שחל בשבת, מפני שבגמרא ובדברי חז"ל לא מצאנו שיש להבדיל בין
כל ליל שבת לליל הסדר שחל בשבת, ואין בטעמים שהוזכרו כדי לבטל את תקנת חז"ל. ה"ישכיל
עבדי" כותב ש"חם ליבי בקרבי וכל עצמותי תאחזמו רעד בראותי לאיזה מן האחרונים שהטיחו
דברים כלפי הרש"ש, ולא זעו מפחדו והדר גאונו". ה"ישכיל עבדי" כותב שהרי גם בימינו אומרים
"מעין שבע", למרות שבתי הכנסיות שלנו נמצאים במקומות ישוב שאין לחשוש בהם למזיקים,
וזה משום שתקנת חז"ל לא התבטלה, מחשש שמא ישוב הדבר לקדמותו כבימי חז"ל. כך גם
בליל הסדר יש לחשוש שמא יגרום החטא ותשוב הסכנה למקומה. האחרונים הקשו ודנו בדבריו
ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל כותב במספר מקומות בספריו שהראשון לציון וראש חסידי בית א ל הרב -
אג"ן זי"ע, הנהיג בבית הכנסת שלו בירושלים שלא לאומרה, וכתב שבמחזורים נכתב בטעות
בשם "תפילת ישרים" שכביכול האריז"ל כתב לאומרה גם בליל הסדר שחל בשבת, אך זו טעות,
שהרי הרב החיד"א זי"ע כתב בספרו "ברכי יוסף" שעל פי דעת האריז"ל אין לאומרה.
 
מרן הבן איש חי זצ"ל ועוד פוסקים כתבו שבליל הסדר שחל בשבת לא שרים "שלום עליכם",
"אשת חיל" ו"אזמר בשבחין" בליל הסדר שחל בשבת (ואומרים רק "אתקינו סעודתא"), כי אנו
מצווים לקדש מיד לפצוח באמירת ההגדה בזריזות, כדי שהילדים ישארו ערים. וישנם שבכל
זאת אומרים שירים אלו (ראו בהגדת ויגד משה ובלוח א"י), ומנהג חב"ד לומר בלחש "אשת
חיל", "מזמור לדוד" ו"דא היא סעודתא".
 
כ"ק המהר"ש מבעלזא זצ"ל הסביר את המנהג שלא לשורר "שלום עליכם", כי בליל הסדר
פתוחים שערי השמים בפנינו ואנו מקושרים בקשר ישיר להקב"ה, מבלי צורך לסיועם של
המלאכים. "ובכל זאת", אמר הרבי מהר"ש מבעלזא זי"ע, "לדעתי ראוי לומר "שלום עליכם" גם
בפסח שחל בשבת, כי המלאכים הם האורחים הקבועים שלנו בכל שבת ומן הראוי שלא לפגוע
בכבודם"...

איפה מסובבים את קערת הסדר?
אצל קהילות בני מרוקו, ובעוד קהילות ספרדיות, נהגו לסובב קערת ליל הסדר מעל ראשי
המסובים, ואפילו מסביב לראשי התינוקות. (ויש מהדרין מן המהדרין, שאף נכנסים לבתי
השכנים ומסובבים את הקערה מעל ראשיהם...) טעם המנהג הוא זכר לעמוד הענן (כיסא דפסחא)
או בכדי להשרות את קדושת המצות על ראשי המסובים. התימנים אינם מסובבים את הקערה
מעל ראשי הנאספים, אך הם מגביהים את הקערה בכל פעם שהמסובים אומרים "דיינו". והגר"ע
יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה) כותב שישנם קהילות ספרדיות הנוהגות להגביה רק את המצה
באמירת כל "דיינו" ו"דיינו".
 
זורקים בצלים: מדוע??
בחלק מקהילות בני עדות המזרח נהגו... להשליך בצלים אחד על השני באמצע ההגדה והשמחה
גדולה. באחד המקומות שראיתי שהוזכר מנהג זה, נכתב כי אין טעם מנומק לפשר המנהג.
לעניות דעתי טעם המנהג הוא פשוט בתכלית, והוא בכדי שהילדים לא יירדמו וימתינו עד אמצע
ההגדה, כדי לזרוק בצלים זה על זה. מנהג זה, כך נראה לעניות דעתי, דומה למנהג שהובא
בחז"ל ונפסק בהלכה, לפיו מחלקים קליות ואגוזים לילדים בליל הסדר, כדי שלא יירדמו וישאלו
את "מה נשתנה" ויקבלו את תשובת "עבדים היינו לפרעה במצרים". הפוסקים כתבו שמשאירים
את הילדים ערים על ידי גניבת האפיקומן ואצל אותם הקהילות, כנראה השאירו את הילדים ערים
על ידי זריקת הבצלים והחגיגה הגדולה שמסביב (וכן, בצלים יותר זולים ממתנת אפיקומן...)
 
זהו באמת המקום והזמן להזכיר לעצמנו שאכן זוהי הלכה פסוקה לחלק לילדים בליל הסדר
קליות ואגוזים, כדי שלא יירדמו. בימינו אפשר לחלק שוקולד, מרשמלו או כל ממתק אחר, ואצלנו
בבית הנהגנו לחלק בפועל את מתנות האפיקומן כבר בליל הסדר עצמו. כך שהילדים מחכים
למתנה בעצמה ולא רק "לגנוב" את האפיקומן. וכן, כפי שהוזכרנו בשנים קודמות, כדאי מאד
לחלק מתנות קטנות (ב"הכל בשקל" או "הכל בשתי שקל") לילדים בכל מהלך ההגדה ולא רק
בסוף הסדר. כל ילד שעונה יפה על שאלה או מספר על מכה מעשר המכות זוכה בפרס קטן. כך -
הילדים נשארים עירניים להפליא, ואנו מקיימים איתם את מצות הלילה הקדוש הזה, מצות
"והגדת לבנך".
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17582002

אתר השבת