movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

זמן קריאת הקהל בבית המקדש

זמן קריאת הקהל בבית המקדש

--הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א--

סוטה מא, א: מתני' פרשת המלך כיצד מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר "מקץ שבע שנים במועד" וגו'. ובגמרא שם איתא: אי כתב רחמנא שמיטה ה"א בסוף שמיטה כתב רחמנא במועד ואי כתב במועד ה"א מריש שתא כתב רחמנא בחג הסוכות ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפי' יום טוב אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל. מאתחלתא דמועד. ופירש רש"י: מאימת דמתחיל מועד - ומיהו ביום טוב לא שאין תיקון הבימה דוחה לא את השבת ולא יום טוב ומאתמול נמי לא עבדינן לה דדחקא לה עזרה והאי טעמא מפרש בגמ' ירושלמי (פ"א) במס' מגילה דקתני הקהל מאחרין כשחל להיות בשבת וקאמר מפני הבימה ונעבדה מאתמול דחקא לה עזרה, עכ"ל. וכתבו התוס' (שם ע"א): כתב רחמנא בחג הסוכות - תימה השתא דכתיב בחג הסוכות במועד למה לי ועוד לא ליכתוב אלא מקץ שבע שנים שנת השמיטה בבא כל ישראל ליראות ואנא ידענא דלאו היינו מר"ה דאז אינם באים ליראות. וי"ל אם כן הוה אמינא בחג המצות להכי איצטריך בחג הסוכות, מיהו במועד לא הוה צריך. ונראה דלהכי איצטריך משום דבבא כל ישראל ליראות משמע מאתחלתא דמועד ביום ראשון, קמ"ל במועד דמשמע בתוך המועד ואהני בבא כל ישראל דמשמע מאתחלתא דמועד לא ביום ב' או ביום ג' אלא במוצאי יום טוב הראשון. אבל פי' רש"י תמוה דפי' דמהאי טעמא ביום טוב ראשון לא דתיקון בימה אינה דוחה יום טוב כיון דגזירת הכתוב לקרות מאתחלתא דמועד יקראו בלא בימה מנלן דבימה מעכבת להכי מסתבר כדפי', עכ"ל התוס'.

ואכן דברי הירושלמי צ"ת. דהא מהיכ"ת דמשום הקמת הבימה ידחו את  זמן ההקהל.

והט"ז (ט"ז או"ח סו"ס תרסח) כתב בזה דברים נפלאים וז"ל: "איכא לאקשויי על מ"ש המשנ' עושין לו בימה כו' דמשמע שזהו הל"מ שצריך בימה למה לא ידח' י"ט באמת כיון דקרא קאמר בבוא כל ישראל הוה כאלו נכתב ביום הראשון והא גבי מיל' דוחה שבת מדכתיב וביום השמיני ה"נ נימא כך ואי דבר זה של בימה הל"מ למה נדחה עד מוצאי י"ט אלא דהענין הוא כן דיש לנו בפסוק ריבוי ומיעוט דל' בחג הסוכות הוא כל ימי החג ואפי' י"ט אחרון ועושין הבימה קודם לו ובבוא כל ישראל מיעוט דלאו כל ימי החג אלא התחלת החג וצריכין אנו לומר לקיים שניהם דלאו בהתחלה ממש ולא בסופו ממש אלא מילתא מציעתא ומוקמי לה אמסתבר דהיינו בהתחלת חוה"מ, בשעה שיש היתר לעשות בימה. ואע"פ שגם ביו"ט ראשון יש היתר בימה דהיינו שיעשה בערב יו"ט, הסברא נותנת שאין לעשות כן כיון שהיא דחק בעזרה וטפי ניחא לעשות הבימה בו ביום, וא"כ הורה לנו הכתוב בזה ריבוי ומיעוט שנעשה ביום אמצעי שהוא יותר מסתבר ואין בו חסרון כנ"ל נכון דעת רש"י ולא קשיא עליו קושית התוס' דשם, ע"ש, עכ"ל הט"ז. ודברים דומים כתב הטורי אבן (מגילה ה, א).

והנה כתב הרמב"ם (חגיגה ג, ג): "אימתי היו קורין, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית", עכ"ל. ומשמעות דבריו היא שהקריאה צריכה להיות דוקא בחוה"מ, ולכאו' מנין לן דבר זה, הלא קרא קפיד על "חג הסוכות", וכל דחיית קריאתו לימי חוה"מ היא לכאו' בגלל סיבות צדדיות, של תקיעות ובניית הבימה וכו'.

אולם לדברי הט"ז והטו"א, ובודאי כן היא סברת התוספות, דמדכתיב 'במועד' אנו למדים שקוראים דוקא בימי חול המועד ולא בתחילת החג, מדוקדקים שפיר דברי הרמב"ם, שכתב דהקריאה היא בתחילת חוה"מ.

ונראה דהדברים עולים יפה לשיטת רבנו המיימוני. דהנה כתב הרמב"ם (שם ה"ז): יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת. והשיג הראב"ד: שאינן דוחין את השבת. א"א ואפילו יום טוב אינו דוחה, עכ"ל. וכוונת קושייתו היא שבירושלמי נאמרו טעמים אלו על דחיית ההקהל גבי יו"ט ראשון עצמו ולא על מוצאי יו"ט שחל בשבת, ועי' כס"מ ולח"מ.

ואולם לפימשנ"ת יתורץ שפיר. דהרמב"ם ז"ל ס"ל שכל חובת הקריאה מתחילה רק בימי חול המועד, ואילו ביו"ט ראשון עדיין לא הגיע זמן הקריאה, וא"כ א"צ הסברים לכך שאין קוראים ביו"ט ראשון, ולכן ביאר הרמב"ם שמפני טעמים אלו דוחים גם את הקריאה בחוה"מ שחל בשבת.

 

דין 'אתחלתא דמועד'

הנה מדברי הש"ס בסוטה שם משמע דדין הקריאה באתחלתא דמועד אינה דוקא במוצאי יו"ט אלא בכל ימי חוה"מ מלבד יו"ט אחרון של חג, והטורי אבן (מגילה ה, א) כתב דכשר לקרותו עד חצי החג והו"ד במנ"ח. ובס' דבר שאול (סוטה סי' סג) הוכיח כן מכמה דוכתין, וכ"נ קצת גם מדברי הרמב"ם פ"ג דחגיגה דכתב שקריאתו בחוה"מ. ועי' בדברי האדר"ת בקונטרס זכר למקדש.

ויל"ע האם דין אתחלתא דמועד הוא דין מיוחד שנאמר בפרשת הקהל, שראוי לקרותו לכה"פ לכתחילה בתחילת המועד, א"ד דהוא מהדין הכללי של זריזין מקדימין למצוות ואשהויי מצוה לא משהינן. ונפקותא בזה דאם הוא דין מיוחד בעצם מצוות הקהל, א"כ כשהמלך צריך למול את בנו, עליו לקרוא קודם פרשת המלך, אך אם הוא דין כללי דזריזין, מסתבר שמילה קודמת, כיון שדינה ביום השמיני דווקא, והיא תדירה יותר (ורבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א דן לענין ברכת החמה האם נחשבת היא תדירה כלפי ברכת האילנות,  מצד שברכת עושה מעשה בראשית היא ברכה תדירה יותר, ומנגד ברכה זו הנאמרת על החמה היא רק אחת לכ"ח שנים, עי' באורך בס' מעשה חמד בזה. ובברית מילה היא תדירה בד"כ כאשר ישנם לאנשים בריתות בכל יום, ואכמ"ל. וכן הוי תדיר ומקודש, דברית נכרתו עליה י"ג בריתות, ויש לפלפל בזה כמשאת הפנאי).

ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי שמילה קודמת לפרשת הקהל.

והנה בטורי אבן (שם) נקיט דרש"י סבר דודאי יו"ט ראשון הוא ג"כ זמנו, אלא דרש"י רצה לפרש אמאי תיקנו זמן קבוע במוצאי יו"ט, ועוד דהא זריזין מקדימין למצוות, וא"כ הו"ל לקבוע כבר ביו"ט ראשון. וע"ז קמ"ל דלא, משום טעמי הירושלמי.

ובתורת הקנאות (סוטה שם) הביא דברי הטו"א דהוא משום זריזין, וכתב דהא ודאי דהעמדת הבימה של עץ אינה אלא הידור מצוה, ומוכח דהידור מצוה עדיף מענין הזריזין, ובשבות יעקב (ח"א או"ח סי' לד) מפלפל בזה בארוכה ומנדו"ד מוכח דהידור עדיף, עכ"ד.

ולענ"ד זה אינו, דהנה בפשטות קוראים בבמת עץ כדי שהקהל האדיר ישמע את המלך, ואילולי כן היו מתקשים לשומעו. וכ"כ הרמב"ם בפירוש (חגיגה ג, ד): "ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו". וא"כ אין זה הידור מצוה בעלמא, אלא חלק יסודי מגוף המצוה, דאל"כ לא ישמעוהו הרחוקים לו, ובודאי שתכלית הקריאה היא השמיעה. (וידי"נ הרה"ג רבי יהושע בחר שליט"א הראני מקום בד' החת"ס מגילה ו' דכתב דהידור שהוא בגוף המצוה ודאי עדיף על זריזין, עי"ש. אולם לדברינו אפילו א"צ לזה, דהוא הוא גופא דהכשר המצוה ולא רק הידור).

ולפי"ז לכאורה מתורצת שפיר קושית התוס' (סוטה מא, א) ע"ד רש"י, אמאי הבמה, אשר אינה מעכבת הקריאה, דוחה הקריאה ביו"ט ראשון. ולדברינו א"ש בפשטות נכוחה, דאין ה"נ והבימה אינה מעכבת. אך כיון דלולי הבימה התקשו לשמוע את המלך, א"כ מה הענין בקריאה ללא שמיעה. ודומה הדבר בימינו כשיכנסו אלפים ורבבות לשמיעת דרשה, והדרשן ידבר ללא רמקול, שהדרשה לא תועיל מאומה לכל הנאספים, באשר לא יצליחו לשומעה.

 

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17954984

אתר השבת