movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

כבוד ועונג בחוה"מ - הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א

כבוד ועונג בחוה"מ

הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א 

 

א] כתב הרמב"ם: "כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה, כך כל ימים טובים, שנאמר "לקדוש ה' מכובד" וכל ימים טובים נאמר בהן "מקרא קדש". ובהמשך כ' הרמב"ם: "ז' ימי הפסח וח' ימי החג עם שאר ימים טובים, כולם אסורים בהספד ותענית וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו"וכו'. וכ' הגרעק"א (שו"ת, בהשמטות לסי' א') וז"ל: "הכיבוד והעונג עם שמחה תרי מילי נינהו, עי' ברמב"ם פ"ו הט"ז מהלכות יו"ט שכ' כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה, כך כל ימים טובים, שנאמר "לקדוש ה' מכובד", וכל יו"ט נאמר בהם "מקרא קודש", ואח"כ בהלכה י"ז, שבעת ימי הפסח וכו' (וכנ"ל), משמע דהם תרי מילי, חיוב כיבוד ועונג וחיוב שמחה. ומה"ט בהלכה ו' נקיט ימים טובים, דמשמע ביו"ט ולא בחוה"מ, ובהלכה ז' בחיוב שמחה נקט ז' ימי פסח וח' ימי החג, דגם חוה"מ בכללם", עכ"ל.

 

והמשנ"בפסק: "דגם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, שלא ינהג בהם מנהג חול", ופי' בשעה"צדהביא כן מהמג"א בשם התניא רבתי. וכ' השעה"צ: "אלא דמה שכתב התניא "כשאר יו"ט" השמטתי, דלענ"ד אין להחמיר כ"כ בזה, דהרמב"םבפ"ז מהלכות יו"ט הביא ג"כ דחוה"מ נקרא "מקרא קדש" ואעפ"כ בפ"ו מהלכות יו"ט, שהעתיק שם בדין ט"ז חיוב כבוד ועונג מטעם "מקרא קדש", לא העתיקו רק לענין יו"ט ולא לענין חוה"מ, דשם לא העתיק רק מצוה דשמחה, ש"מ דס"לדלענין חוה"מ אין להחמיר בזה, ועכצ"ל דאף חוה"מ נקרא ג"כ "מקרא קדש", מ"מ כיון דלענין מלאכה מה"ת מותר בחוה"מ, ועכ"פ בדבר האבד מותר לכו"ע, הרי דאין קדושתו חמור כמו יו"ט, ולכן גם לענין כבוד אין לדמותו ליו"ט, וזהו נראה דעת הרמב"ם. ומה דמשמע מהמכילתא דצריך לכבדו באכילה ושתיה וכסות נקיה, י"ל דהיינו לכבדו יותר מימות החול בכל זה, אבל אינו מחויב לדמותו לגמרי בזה ליו"ט וכו'", עי"ש עוד.

 

והגר"ז ז"ל כתב דלענין כבוד ועונג אין חייב בחוה"מ, דלא נאמר בהן "מקרא קדש". והקשה השעה"צדדבריהגר"ז צ"ע, דהרי הר"מ עצמו סובר בפ"ז מיו"ט ד"מקרא קדש" קאי גם על חוה"מ, וכן הוא ג"כ מנהגנו לומר בתפילת מוסף בחוה"מ "מקרא קדש זכר ליציאת מצרים", וצ"ע. ומצוה ליישב דעת הגר"ז בזה, שלכאו' אשתמוטי מיניה פסוק מפורש בתורה ודברי הרמב"ם ונוסחת התפילה.

 

ולענ"ד נראה בזה בס"ד ביאור נפלא ומתוק מדבש, דהנההר"מ כ' בפ"ו: "וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קדש", ואילו בפ"ז כתב: "חולו של מועד אעפ"י שלא נאמרבו שבתון, הואיל ונקראמקרא קדש", ויש לדקדק טובאאמאי שינה לשונו, דגבי יו"ט כתב ד"נאמר" בו מקרא קדש ואילו גבי חוה"מ כ' ד"נקרא" מקרא קדש.

 

ואכן המעיין בפסוקי פרשת המועדים (ויקרא כ"ג) יראה דהר"מנקיט כן בדווקא, דאילו גבי יו"ט כתיב "ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם", "ביום השביעי מקרא קדש", "שבתון זכרון תרועה מקרא קדש", "יום הכיפורים הוא מקרא קדש", "ביום הראשון מקרא קדש", "ביום השמיני מקרא קדש". ואילו גבי חוה"מ (ויקרא כג,לז) כתיב: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש" (והפסוקים בריש הפרק אזלי' גבי עיבור השנה וקידוש החודש, כדכ' שם רש"י בשם חז"ל). הרי שהתורה עצמה הגדירה שיו"ט הוא "מקרא קדש" מצד עצם יומו ועצמותו, ואילו בחוה"מ נאמר "אשר תקראו אותם מקראי קדש", היינו שאנו אמורים לקרותם ולהתייחס אליהם כמקראי קדש, אך אינם "מקרא קדש" בעצמותם ככל יו"ט. וזהו מה שהדגיש הרמב"ם, דגבי יו"ט כ' ד"נאמר" ביה מקראי קדש, ואילו גבי חוה"מ כ' ד"נקרא" מקרא קדש.

 

וממילא ד' הר"מ הפלא ופלא. דיו"טדהם מקראי קדש בעצמותם, ע"כ מחייבים הם הנהגת כבוד ועונג, אך חוה"מ, דאינם מקראי קדש בעצמותם אלא רק "נקראים" כן, שאנו רק מתייחסים אליהם כקדושים, בזה נתייחס אליהם כך רק לענינים שכתבו חז"ל, כאיסור מלאכה ושמחה ויתר דיניהם. ולפי"ז לק"מ ע"ד הגר"ז ז"ל, דודאי דלא אשתמטיה מיניה דנאמר "מקרא קדש" גם על חוה"מ, אך כפימשנ"ת גדר מקרא קדש אחר הוא, דאינו מקרא קדש בהחפצא אלא רק נקרא מקראי קדש, היינו דנוהגים בו מנהגי קודש ורוממות, וממילא רק ביו"ט שהיום עצמו קדוש, צריך לכבדו ולענגו. אך בחוה"מ רק נוהגים בו ניהוגי הקדושה המבוארים בחז"ל ותו לא מידי.

 

אמנם התניא רבתי (וכן בשבלי הלקט סי' ר"כ) שכ' דחוה"מ דמיא ליו"ט לענין כבוד ועונג, נקט בפירוש ד"כשםשציוה הקב"ה לקדש ראשון ושביעי, כך צוה לקדש חולו של מועד, דכתיב "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש". דהתניא וסיעתו לא ס"ל לחלק בין ה"מקראי קודש" וכנ"ל וממילא כ' ד"לפיכך חייב אדם לכבדן במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים".

 

לבישת בגד הפראק  בחוה"מ

 

באנו לברר האם צריך ללבוש בימי חול המועד בגדי יו"ט, וכפי שנוהגים רבים מבני התורה ללבוש את בגד היו"ט גם בחוה"מ, וכדלהלן:

 

א] כ' השו"ע (או"חתקכט,א): ובגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת, ומקורו טהור מדברי ההג"מבפ"ודיו"ט שכ' כן עפ"ד הירושלמי קידושין (פ"א ה"ה) "האחין שחלקו חולקין מה שעליהם וכו' בראויים להשתמש בחול אבל בראויים להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין, רב מנא אמר כלי רגל חולקין כלי שבת צריכא". וכן ציין הגר"א ז"ל בביאורו. והמג"א (תקל,א) הביא בשם התניא (הנ"ל) דחייב לכבד את חוה"מ כבשאר יו"ט וכ' שהמהרי"ל היה לובש הקט"אוהמטרו"ן (=המעיל והכובע=) של שבת, והפרמ"ג כ' דצ"ל דלבש בגדי יו"ט ולא בגדי שבת. ואמנם המשנ"ב (וכנ"ל) כ' דא"צ לדמותו ליו"ט לגמרי אלא יכבדו בכסות נקיה ולא ינהג בהם מנהג חול.

 

ודבריו צ"ע דהאבשו"ע תקכ"ט א' כ' דבעינן ללבוש בגדי יו"ט, והמשנ"ב עצמו כתב שם דהוא משום דחייב בשמחה וזהו ג"כ בכלל שמחה, ומקורו מהמג"א (סק"ד). א"כ צ"ע דמאחרשהמשנ"ב כ' דגם חוה"מ חייב בשמחה, א"כ אע"ג דלא בעינן ללבוש בחוה"מ בגדי יו"ט משום כבוד ועונג, מ"מ עדיין נתחייב ללובשן כדין שמחה, וכמש"כהמשנ"ב גופיה דלבישת בגדי יו"ט הוא משום שמחה, וצ"ע.

 

וידי"נ הרה"ג רבי יהושע בחר שליט"אתי' דמדין שמחה נאמר דבעי' להוסיף על המאכלים והמלבושים הנהוגים, דזה מוסיף בהשמחה. וא"כ בשבת ויו"ט דבעי' ללבוש בגדים חשובים משום כבוד ועונג, אזי נצטווינו להוסיף על בגדים אלו בתוספת יקר וחשיבות מדין שמחה, ולהכי כ' המג"א (בסי' תקכ"ט) על דין השו"ע שכ' דבגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים משל שבת, דה"הדבעינן להוסיף מגדנות ביו"ט יותר מבכל שבת, דזהו השמחה להוסיף על המקובל בשבויו"ט טפי. אך בחוה"מ דא"צ ללבוש בו בגדי כבוד כשבויו"ט, מכיון דלית ביה דין כבוד ועונג, ע"כ היינו צריכים להתלבש בחוה"מ בבגדי חול. וע"ז הוסיפו לן דבעי' ללבוש בחוה"מ בגדים יותר נאים מימות החול מדין שמחה, וע"כ נקיטהמשנ"בדצריך לכבדו בכסות נקיה, ולא ינהג בו מנהג חול, ושפת"י.

 

ויש להוסיף ע"ז ממש"כ הירושלמי (עי' פאה פ"ח ה"ז) א"ר יוחנן אוי לנו על עטיפה בשבת כעטיפת החול, וכ' ע"ז ההגהות מימוניות (שבת ל,ב) בשם המהר"םדלכך נהגו ללבוש שרגני"ט ביו"ט מטעם שגם ביו"ט צריך להחליף. הרי לנו שכל עיקר ענין חילוף הבגדים הוא להבדיל יקרת הבגד מבגדי חול לבגדי שבת ויו"ט, וממילא כשמוסיף בחוה"מ על מלבושי החול שפיר דמי. [ויש קצת להעיר דהנהההג"מבפ"ו מיו"ט כ' דבגדי יו"ט צריכים להיות נכבדים יותר מבגדי שבת, וה"ה מקור ד' השו"ע בזה, וכדכ' הבה"ג. וההג"מ ציין להלכות שבת פ"לה"ב, ואילו שם כתב דמפני שבגדי שבת צריכים להיות נכבדים יותר מבגדי החול, ע"כ נהגו ללבוש בשבת שרגני"ט כדי לכסות בגדי החול למי שאין לו מה להחליף, וכ' דלכך נהגו ללבוש שרגני"ט ביו"ט מטעם שגם ביו"ט צריך להחליף. ומשמע מיניה דל"ש יו"ט משבת כה"ג ובשניהם מועיל ללבוש בגד השרגני"ט וא"צ להוסיף ביו"ט טפי. וכנראה י"לדאיירי באותם שאין להם, וכמש"כ בריש דבריו דאיירי במי שאין לו להחליף].

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17981074

אתר השבת