movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

להנות בהם בני אדם

להנות בהם בני אדם

 

פנינים

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

בחור מטבריה, פנחס כהן שמו, הגיע כדי להיבחן בישיבת "קול תורה". הבחור הטברייני המעולה למד היטב את פרק "מרובה", העוסק בסוגיות גניבה וגזילה, ייאוש ושינוי רשות, עדות ועוד. הבחור הצעיר שינן לעצמו את כל ה"קצות החושן" ו"נתיבות המשפט" על הסוגיות, כולל את ה"קובץ שיעורים" ו"שיעורי רבי שמואל", שהרי הולך לעבור הוא מבחן על פרק כה מסובך. לחדר נכנס הבוחן, מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל, בעל "משאת המלך". "איזה פרק למדתם?" התעניין הגרש"מ.

 

"פרק מרובה", השיב הבחור.

 

"תוכל בבקשה להוכיח לי מ"מרובה" שמותר לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה?", שאל הגרש"מ דיסקין, "אני צריך להתקשר למישהו בטלפון ומיד אני חוזר, כדי לשמוע את תשובתך"...

 

כשהגרש"מ דיסקין שב לחדר, כעבור מספר דקות, היתה לבחור תשובה מרתקת: "הגמרא אומרת שה"צנועים" היו נוהגים לסמן את עצי הערלה שלהם, כדי שאם יבואו גנבים לגנוב את פירות העצים, שיידעו הם שמדובר בפירות ערלה ולא יאכלו אותם. לעומת מנהגם, סבר רשב"ג שאנו לא צריכים לדאוג לגנבים הרשעים, כיוון ש"הלעיטוהו לרשע וימות". אך אם אסור לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה, יתכן מאד שיעמדו אנשים טובים ליד האילנות, מבלי לגנוב אותם או להזיק להם, ויברכו על פירות הערלה את הברכה. אם כן, מדוע אמר רשב"ג שאין צורך לסמן את אילנות הערלה? אלא בהכרח שמותר לברך ברכת האילנות על עץ ערלה!"...

 

הגרש"מ דיסקין זצ"ל חייך חיוך גדול, הנהן בראשו, הוסיף עוד מספר שאלות, והפעם בעניני גניבה וגזילה, כפל ו"ארבעה וחמשה", והמבחן הסתיים. הבחור התקבל לישיבה...

 

את הראיה הזאת, להתיר לברך על פירות ערלה מהסוגיה של "צנועין", כבר כתב, שנים רבות קודם לכן, הגאון מטעשיבין זצ"ל, ובספר "הליכות שלמה" מספרים על מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל שפעם שוחחו עימו על גדלותם של גדולי התורה בדורות הקודמים, שהביאו ראיות מכל רחבי הש"ס לסוגיות ונושאים שאינם קשורים לכאורה, הגיב מרן הגרש"ז זצוק"ל ואמר: "גם אנחנו הכרנו יהודי שכזה, שהביא תמיד ראיות מכל הש"ס כולו לנושאים שלא היו נראים כלל וכלל קשורים, הלא הוא הגאון מטעשיבין זצ"ל", ואז הביא הגרש"ז את הראיה הזאת, שהביא ה"טש'עבינער רוב" לנושא ברכת האילנות על פירות ערלה, מסוגיה בפרק "מרובה"...

 

ומהי ההלכה? הגרע"א  מסתפק האם אכן מותר לברך על אילן בשנות הערלה שבו, ה"חוות יאיר" סובר שאסור לברך ואולם גאב"ד טעש'יבין ב"דובב מישרים"  וה"בן איש חי" סברו שמותר לברך על אילן ערלה. (וראו בס' שלהי דקייטא).

 

*******

 

אתמול קידשנו שם שמים ברבים בהצבעתנו ל"יהדות התורה" וכעת נתחיל להתכונן לחודש שישועות מקיפות בו, חודש ניסן, הבעל"ט. מצוה הבאה לידך- אל תחמיצנה וראוי לברך את ברכת האילנות כבר בתחילת חודש ניסן. ומכיון שישנם פוסקים הסוברים שלא ניתן לברך את הברכה בחודש אייר (או שבאייר מברכים אותה בלא שם ומלכות), לכן בודאי עלינו להזדרז ולברכה בתחילת החודש, לבל נשכח לברך ולא נברך את הברכה בזמנה, בחודש ניסן.

 

ובינתיים, כשאנו עדיין בסוף חודש אדר, האם ניתן לברך את הברכה גם היום?

השולחן ערוך פסק שמברכים על האילנות בחודש ניסן, וכתב על כך המשנה ברורה בשם האחרונים: "אורחא דמילתא נקט, שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות, והוא הדין בחודש אחר, כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך". ואכן, מו"ר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה שכשהאילנות מלבלבים כבר בחודש אדר, כמו במקומות רבים בארצנו הקדושה, אפשר לברך את הברכה אף כעת, בחודש אדר. ואולם הגאון החיד"א כותב בברכי יוסף שעל פי חכמת הסוד, אין לברך אלא בחודש ניסן, ובס' מורה באצבע כתב שהמדקדקים מקפידים לברך דוקא בחודש ניסן.

 

כשאנו רואים את הלבלוב היטב גם בלילה, נוכל לברך את הברכה בלילה. מעיקר ההלכה, ניתן לברך על ראיית אילן אחד, אך לכתחילה כדאי לברך על 2 אילנות העומדים יחדיו, או על שדה ופרדס שמחוץ לעיר.

עלינו לברך על אילנות מאכל ולא על אילן סרק (ואם בירך בטעות על אילן- סרק, יש הסוברים שיצא ידי הברכה, ולכן כדאי שישמע שוב את הברכה מחברו ויענה "אמן" על ברכתו).

 

מהו הלבלוב עליו מברכים? שבאילן יהיו פרחים, העשויים להצמיח ולהיהפך לפירות בהמשך גידולם. מעיקר הדין מברכים גם כשיש באילן רק פרח אחד ויחיד, אך לכתחילה נהדר ונברך על אילנות הנאים במראיתם ומלאים בלבלוב, ובראשם פרח כעין שושנה, אדומה או לבנה.

 

אנשים, וגם נשים, צריכים לברך את הברכה, וגם את הילדים נחנך למצווה זו, ככל דיני חינוך.  כתבו הפוסקים שגם אדם שלבלוב האילן והעלים גורמים לו לאלרגיה, מברך. מכיוון שבסופו של דבר, למרות שכעת הפריחה מפריעה לו, ייהנה הוא מפירות- האילן.

 

כשראה את האילנות המלבלבים ולא בירך, וראה אותם שוב ורוצה כעת לברך עליהם, אזי אם הפרחים עדיין קיימים- מברך עליהם כעת. ומכיוון שיש בעניין מספר נידונים הלכתיים, לכן טוב ביותר אם נברך על האילנות בפעם הראשונה שנראה אותם בחודש ניסן.

 

תפילת שחרית קודמת לברכת האילנות, וגם תפילת מנחה, מוסף ויתר התפילות הקבועות, כיוון ש"תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם" והתפילות תדירות יותר מברכה זו. גם אדם שיש לו סדר לימוד קבוע לאחר התפילה- לא יבטלנו, ובוודאי ששיעור תורה ברבים אינו נדחה מפני ברכת האילנות.  "ברוב עם הדרת מלך" וראוי לברך את הברכה במקהלות עם. ואמנם לדעת רוב הפוסקים מעלת "זריזים מקדימים למצוות" עדיפה ולכן אם הציבור משתהה או מתכוון לברך את הברכה מאוחר יותר או ביום אחר, ראוי להזדרז ולברך את הברכה בהזדמנות הראשונה שלנו. כש- 3 אנשים עומדים יחדיו ומברכים את הברכה, נחשב הדבר ל"ברוב עם", וישנם שכתבו שראוי להשתדל ולברך את הברכה במנין עשרה, כדי לומר לאחריה פסוקים ומזמורים ו"קדיש דרבנן".

 

--- שנזכה לקדש שם שמים במעשינו ובכל מהווינו!!

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17573395

אתר השבת