movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

מלחמה,מחילה,חמלה וחלום

פרשת דברים / עדנה ויג

יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל/לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה וביניהם ברקאי ישי בן ירון אלחנן (שור) הי"ד

                   מלחמה, מחילה (=מנהרה), חמלה ("חמול על מעשיך") וחלום (=שיהיה שלום)

    "אם רצונך בשלום היכון למלחמה" אמר וגטיוס הרומי, שחי בסוף המאה הרביעית לפני הספירה. ד"ר גדליה אלקושי ז"ל כתב על משפט זה בספרו "אוצר פתגמים וניבים לטיניים":"באמרה זו באה לידי ביטוי ההשקפה שחולשתו של יחיד או של ציבור תעודד את יצרי האלימות וההשתלטות של שכניו החזקים ממנו, מאחר שהם בטוחים כי תוקפנותם כלפי שכנם החלש תוכתר בהצלחה מלאה. לפיכך, כל הרוצה בחיים של שלום חייב להגביר אונים ולהימצא בדריכות מלחמתית מתמדת, שתרתיע את אויביו המתנכלים לו".

    מוזר לי מאוד לבחור לכתוב על נושא של מלחמה,שהרי יש בפרשה נושאים נוספים שבשמחה הייתי כותבת עליהם (בע"ה בשנים הבאות), אך מכיוון שאנו נתונים עתה בעיצומה של מלחמת אין ברירה,מלחמת הישרדות ושמירה על חיינו וקיומנו, על אף (ואולי דוקא) שאנו רחמנים בני רחמנים וקשה לנו לראות סבל,הרס,פגיעות ועוד וכל העת אנו רוצים שלום (זהו חלום של דורות),מסתבר שכדי להגיע לשלום המיוחל, צריך ללמוד כיצד להתמודד מול אויב, "ללמד בני יהודה קשת" (שמ"ב א',18) ולעבור מלחמות.

    בפרשה מסופר על דברים שקרו במדבר וגם על מלחמות שונות בדרך לארץ כנען והתמודדות מול עמים אחרים ושונים מאתנו.יש מלחמה שנכפתה על בני ישראל. אם מישהו בא להילחם כנגדנו,ברור שחובה להילחם עמו. בני ישראל פנו לסיחון מלך העיר חשבון ,דברו יפה,דברי שלום וסיחון המלך החזק בחר לצאת כנגדם למלחמה (דברים ב,33-34) "ויתנהו ה' אלוקינו לפנינו ונך אותו ואת בניו ואת כל עמו ונלכוד את כל עריו בעת ההיא..." ובפס' 36 נאמרת התובנה וההכרה ש:"לא היתה קריה (=עיר) אשר שגבה ממנו,את הכל נתן ה' אלוקינו לפנינו".על עם ישראל להכיר בטובות ש-ה' עשה להם ולדעת שלא נצחו בכוח עצמם.

    בפרשה יש סוג נוסף של מלחמה -מלחמה יזומה לשם כיבוש שטח.עוג מלך הבשן היה גדול וחזק ה' אמר למשה (דברים ג',2) "אל תירא אותו (=אל תפחד ממנו) כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו". ובפס' 3 חוזרת התובנה וההכרה ש:"ויתן ה' אלוקינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד".ה' עשה נסים לבנ"י וכך יכלו לנצח מלך חזק שעַמו גר בערים רבות שלחלקן יש חומה (ולבנ"י לא היו באותה עת כלי נשק שבעזרתם ניתן לקעקע את החומה).

    משה אמר את הדברים לעם כאשר הם עמדו לעבור לארץ כנען ושם יכולים להיות שני סוגי המלחמות.מלחמות שעם ישראל יוזם,כדי לכבוש את הארץ וגם מלחמות בהן עמים קמים כנגד ישראל ובני ישראל צריכים להשיב מלחמה.על בנ"י ללמוד מהמלחמות שלחמו ולהסיק מסקנות.

   לקראת הכניסה לארץ אמר משה ליהושע:"עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' אלוקיכם לשני המלכים האלה (=סיחון ועוג) כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג', 21-22 ).כתוב באגדת בראשית :"לא תיראום",למה?אלא לפי שהוא אומר (=דוד בתהלים כ"ז, 1):"לדוד ה' אורי וישעי -ממי אירא?!" שבשעה שישראל יראים מן המקום (=ה') -אף האומות יראים מהם.וכן דוד אומר:"ה' לי לא אירא" (תהלים קי"ח,6 ). כשהוא שלי-לא אירא וכשאנו מניחין יראתו (=אם ח"ו אנו לא יראי ה') אף האומות פושעין בהם (=אז האומות מרעות לעם ישראל) "זנח ישראל טוב-אויב ירדפו" (הושע ח',3) ומהו טוב שישראל זנח? אלא הכוונה על הקב"ה שנאמר "טוב ה' לכל" (תהלים קמ"ה,9)

ובמדרש הגדול פירשו מלים אלו כ אזהרה לא לפחד מהכנענים "כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם" (דברים ג',22).כשם שנלחם לכם במצרים,כך הוא נלחם בכניסתכם לארץ וכן הוא אומר (יהושע י',14) :"כי ה' אלוקי ישראל נלחם לישראל" וכן הוא עתיד להילחם לכם מארבע מלכויות,שנאמר (זכריה י"ד,3) :"ויצא ה' ונלחם בגויים ההם".

    אם נוצר הרושם ,מדבָרַי עד כה, שתמיד ה' יילחם עבורנו ויעשה לנו נסים –הרי שֶאַל לנו להיות שאננים ולסמוך על הנס,כי עלינו להיות ראויים לעזרת ה' ולנסיו.מובא בפרשה מקרה שבו ה' לא היה עִם ישראל לאחר חטא המרגלים שבו העם בכה "ויבכו העם בלילה ההוא"(במדבר י"ד,1)ולא רצה לעלות לארץ.בסוטה ל"ה,ע"א נאמר שאותו יום היה ט' באב."אמר רבה אמר רבי יוחנן:אותו היום ערב תשעה באב היה.אמר הקב"ה:הן (=הם) בכו בכיה של חינם- ואני אקבע להם בכיה לדורות" לאחר שהבינו את טעותם ורצו לעלות לכיוון הארץ אירע חטא המעפילים שהעפילו להר חרף דברי משה ש-ה' לא בקרבם ושלא ילכו. ואז הם נגפו "ויצא האמורי היושב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם...ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה" (דברים א',44 )

שרש ר.ד.ף חוזר גם ב-ט' באב במגילת איכה,בה כתוב:"כל רודפיה השיגוה בין המֵצרים" (א',3 )

שאלה למחשבה:כיצד ניתן לפרש את המלים "השיגוה" ו-"בין המֵצרים"?(מהי תשובתך?ברורשיש אפשרויות שונות לתשובות)

 הצעת תשובה:1.ניתן לפרש את הפועל "השיגוה" כתפישה,הצקה וגרימת צרות ובעיות לעם ישראל ואת המלים "בין המֵצרים" כתקופה שמכונה בשם זה (מ-י"ז תמוז עד ט' באב) האויבים יכולים (חלילה) להרע לעם ישראל.

 2.ר' נפתלי מרופשיץ פירש את הפועל "השיגוה" כהבנה ואת המלים "בין המצרים" כמצב שבו יש צרות לעם (לאו דוקא בתקופה מסוימת בשנה):רוחו וגדולתו של העם היהודי יש ביכולתם של אויבינו להבין ולהשיג רק בזמנים שבהם היהודים נמצאים "בין המצרים",נאבקים בצרות ללא סוף וסובלים...הם,במקומנו,כבר מזמן היו נכנעים.הם,בתנאינו,כבר מזמן היו מאבדים את צלם האדם והופכים לחיות רעות.

     כיום ביכולתנו להחיל את שני הפירושים הללו,על התקופה בה אנו נתונים עתה בצרות בתקופת "בין המצרים" האויב מנסה ל"השיג" אותנו ולפגוע,ואומות העולם יכולות אולי ל"השיג", להבין את הרוח והגדולה של עמנו, אך אל לנו להיות תמימים ולסמוך על הבנת האומות,שהיא זמנית ומשתנה ותלוית אינטרסים.אנו רואים שאויבינו זוממים להרע לנו,הם מתחמשים ומתאמצים לשכלל את יכולותיהם מ"מבצע" ל"מבצע",בבחינת "כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף"(ישעיהו י"ד,29 ). הסכנות הניצבות לפתחנו גדולות ומרובות ועלינו לנהוג לפי הכלל שקבע הפילוסוף והאסטרטג הסיני סון טסו במאה הששית לפנה"ס: "הכר את האויב שלך, והכר את עצמך- אפילו תילחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר את האויב שלך ואינך מכיר את עצמך – אין ספק שתובס בכל הקרבות." האויב שונה מאתנו באמונתו,בהתנהלותו,בפרשנויותיו ובדברים רבים נוספים.כל מחווה של רצון טוב מצידנו-הוא מפרש כחולשה.האויב מחנך את ילדיו מגיל קטן לשנאה ולמלחמה ובאמנה הפלשתינאית ובאמנת החמאס נכתבה מטרתם :להשמיד כל יהודי בארץ וגם בעולם.

לאחרונה, שידרה הטלוויזיה הרשמית של הרש''פ סרטון שבו ילדה מדקלמת שיר הקורא ל"מלחמה אשר תכתוש את העושק ותוציא את נפש הציוני."

     עלינו להכיר את עצמנו (בנוסף להכרת האויב) ולדעת שאיננו שוחרי מלחמה ,אלא להיפך.אנו שוחרי שלום.מדור לדור אנו מייחלים לקץ המלחמות וכאשר נולד תינוק אנו מייחלים שעד שיגיע מועד גיוסו כבר לא נצטרך להילחם ,אבל- עלינו ללמוד להגן על עצמנו ועל זכויותינו ולעתים אין ברירה וחייבים להילחם. יש בינינו כאלה החוששים מכך שעיסוק במלחמות עשוי להפוך אותנו לבעלי תכונות של רוע ואכזריות,אך אין זה מחויב המציאות,וכדוגמא אביא את דוד המלך שנלחם במלחמות רבות ויחד עם זאת כתב את מזמורי תהלים ברגישות רבה ובתקוה ורצון לשלום,אלא שבפיכחון ובודאי בתחושת כאב והחמצה אמר:"אני לשלום וכי אדבר המה למלחמה"(תהלים ק"כ,7).אז עלינו להמשיך ולחלום ולשאוף לשלום ולשמור על ערכינו ועל הטוב שבנו,אך יחד עם זאת עלינו להיות מוכנים ונכונים להילחם כדי להגן על בתינו ועל קיומנו מתוך תובנה והכרה שנצליח בכך בעזרת ה' שיחמול עלינו ויעזור לנו מאויבינו שחפרו מחילות ובאחדות,סבלנות ונחישות של הלוחמים שבחזית וכל האזרחים שבעורף נגן על הארץ ש-ה' נתן לנו.

שבת שלום! ומול המנהרות והרצון של אויבינו להשמידנו –נשיר ב"דרור יקרא":ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

עדנה ויג       כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17969061

אתר השבת