movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

פסקי הלכות מגאוני הזמן בעניני חופשה, קיץ ו'בין הזמנים'

פסקי הלכות מגאוני הזמן בעניני חופשה, קיץ ו'בין הזמנים'
/// מתוך הספר 'שלהי דקייטא'
 להרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א ///
 
 
א) הנוהג להתפלל כותיקין בכל יום ורוצה לחדול ממנהגו, לא מועיל לו במה שמתיר את נדריו בערב ראש השנה, וצריך להתיר הנדר בפני שלושה. אך הנוהג להתפלל כותיקין רק יום אחד בשבוע או בתקופת "בין הזמנים" בלבד, לוה סגי התרת נדרים דערב ר"ה (הגרש"ז אוירבך).
ב) תפילה בשעה שהצבור מתפללים, עדיפה על תפילה בביהכנ"ס ביחידות (הגרש"ז אוירבך).
ג) אין מדרך כבוד להתפלל כשלובש את מעילו על כתפיו, שהרי גם העומד לפני שר לא היה עושה כן (הגרש"ז אוירבך) וביד שמניח בה תפילין א"צ ללבוש המעיל בשעה שהתפילין מונחות על היד (הגרי"ש אלישיב).
ד) המתפלל והגיעו הצבור לקריאת התורה, אסור להפסיק תפילתו כדי לשמוע את קריאת התורה, שזה הפסק גדול כ"כ שאינו ראוי להפסיק בשבילו באמצע התפילה וא"צ להשלים אח"כ לשמוע הקריאה אלא א"כ חפץ בהדור מצוה (הגרש"ז אוירבך).
ה) כשצריך שומר לתפילתו ואין לו, ועושה סימן בבגדיו שיזכירו להתפלל, כגון שמניח את שעונו על ידו השניה, לא מהני בזה. אבל שעון מעורר שבודאי יזכיר לו, מועיל (הגרש"ז אוירבך).
ו) כשיש רק מנין אחד בעיר ובו מתפללים תפילת שמונה עשרה אחר זמנו של המג"א ולפני זמנו של הגר"א ובעל התניא, יקרא קריאת שמע על תנאי שאם ההלכה כהמג"א יוצא י"ח בזמנו דהמג"א ויתפלל בצבור ולא ביחידות, כיון שמנהג העולם כהגר"א ז"ל (הגרש"ז אוירבך).
ז) המקבל עליה לתורה במקום שנוהגים לקרוא בהברה אחרת ממנהגו, יברך את הברכות בהברה הנהוגה באותו מקום תפילה (למשל בהברה ספרדית או תימנית) (הגרש"ז אוירבך).
ח) המתפלל בהברה ספרדית, יכול לקרוא בתורה בהברה אשכנזית לצבור המתפללים בהברה אשכנזית (הגרש"ז אוירבך).
ט) המתפלל בנוסח אשכנז ואמר 'עלינו לשבח' כמנהגו לאחר אמירת 'ובא לציון' והצבור המתפלל בנוסח ספרד אומר 'עלינו לשבח' כשהוא עומד באמירת 'אין כאלוקינו', אינו צריך להפסיק לאמירת 'עלינו', כיון שעוסק בתפילתו. אך לכתחילה צריך להקפיד להתפלל כהצבור (הגרש"ז אוירבך).
י) עדיף להתפלל מנחה עם חזרת הש"ץ, אף כשהש"ץ יאמרנו לאתר שקיעת החמה מאשר להתפלל מנחה קצרה, (ועיין שלהי דקייטא בזה). אך אם המנין קבוע עדיף להתפלל מנחה קצרה בין בחול ובין בשבת (הגרש"ז אוירבך. ועיין קובץ מבקשי תורה כרך ג' קובץ ט"ו בפסקי הגרשז"א ובקובץ ט"ז עמוד תס"ו)
יא) הנוסעים מב"ב לירושלים יאמרו תפילת הדרך בלא שם ומלכות (שמעתי מהגרש"ז אוירבך).
יב) המילגה הניתנת לבני ישיבות ב"ישיבת בין הזמנים", שייכת להוריו (הגרי"ש אלישיב, שמעתי מנכדו ידי"נ הרב אריה ליב רימר).
יג) לחיזוק והתעוררות אפשר לשמוע שירים מפסוקים מהתנ"ך (הגרי"ש אלישיב).
יד) מצות לויה לאורח אינו אמור באיש לאשה ואשה לאיש, ובקרובי משפחה אפשר שיש להקל בזה (הגרי"ש אלישיב, ועיין שו"ת תורת הדרך).
טו) הגרש"ז אוירבך הקפיד ביותר שלא יגזלו מהמדינה, משום חילול ה', ומ"מ אם איתרע ונטל מהמדינה, אינו צריך להשיב משום איסור גזל (שמעתי מבנו הגר"ע), וכששמורות הטבע וכדו' שופצו ותוחזקו ע"י האחראים והממונים לכך ע"י המדינה, אסור לגוזלם וחייבים לשלם דמי כניסה בכל מקרה (הגרי"ש אלישיב).
טז) מעשה בבן תורה יקר שאביו בקשו לעבוד עימו כל ימי "בין הזמנים" לפרנסת בני משפחתם למעט מזמן קביעת עתים לתורה, ושאל  את הגרי"ש אלישיב מה יעשה, שהרי חשקה נפשו בתורה ורוצה ללמוד יותר, והשיב לו הגריש"א שאם אביו רוצה שיעזור לו לתועלת פרנסתם ולמחייתם, שילך לעבוד בימי "בין הזמנים", וכן הורה לו מו"ר הגר"ג איזמן.
יז) לגבי טיולים לילדים אמר הגרש"ז אוירבך: "וכי ב'עץ חיים' לא יצאו לטיול?! הלכו לקבר רחל עד בריכת שלמה בלווית הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל". והוסיף הגרש"ז: "וכי כשמסתכלים בעיתון אין זה טיול !?"... 
יח) הגדרת דברי הרמ"א או"ח תק"ס שאין לשמוע ברגילות כלי שיר, נראה דרגילות היינו אחת לשלשה ימים (הגר"ש ואזנר שמעתי מידי"נ הרי"ז וויס).
יט) לסביבות ארץ ישראל אפשר לצאת ולטייל ע"מ לשוב במהרה (הגרש"ז אוירבך, שמעתי מהגרי"י נויבירט. וראו בס' שלהי דקייטא ובס' ויאמר שמואל בהרחבה בענין זה ובמאמרי "ראש הנקרה והארץ המובטחת", אלעד תמוז התשע"ג).
כ) הטסים בטיסה בשמי הארץ, אסורים לטוס מעל הר הבית. וכמו"כ אסור לסייע לגוי להעביר מטוס מעליו למרות שישראל לא טס בו, מכיון שקדושת ההיכל והעזרות עולה עד לרקיע (הגר"מ גרוס בקונטרס תורת הדרך פ"ג סעיף ט"ו ועיין שאלות ותשובות קנין תורה ח"ג). 
כא) הגרי"י קניבסקי אמר שאין להתפלל בתוככי מערת המכפלה מפני שמשמש למסגד לערבים אולם הגרש"ז אוירבך השתדל להתפלל באהל יצחק ע"ה, למרות שהוא מקום תיפלתם. 
כב) לכתחילה יש להמנע מלטוס במוצ"ש במטוס שהגיע לשדה התעופה בשבת גם כשלא עושים בו שום עבודות לצרכי הנסיעה ואף לאחר זמן של בכדי שיעשו דאפשר שאם לא יסעו לא תהיה נסיעה זו ומסייעו בזה (הגרי"ש אלישיב. ועיין שו"ת יד נתן ח"ב סי' י"א).
כג) מותר ללבוש טלית קטן על בשרו ולא תשיב ביזוי מצוה שהרי לובשו כדרך שלובש שאר בגדים (הגרש"ז אוירבך). 
כד) אין ראוי לנסוע ביודעין למקום שאין בו מנין לתפילה, אלא אם כן נוסע לצרכי בריאות, פרנסה או מצוה (הגרש"ז אוירבך, וראה בס' שלהי דקייטא בהרחבה).
כה) השוהה זמן קצר במקום מסוים כגון לנופש יתכן שאין צריך לקבוע לו מקום לתפילתו (שמעתי מהגר"ח קניבסקי, ועי' שלהי דקייטא).
כו) עדיף להתפלל בנחת במנין במקום שאינו בית כנסת מאשר במרוצה במנין בבית כנסת (שמעתי מהגר"ח קניבסקי).
כז) עדיף להתפלל בנוסח תפילתו שלו במנין במקום שאינו בית כנסת, מאשר בנוסח אחר במנין בבית כנסת 
כח) קריאת התורה היא חובת צבור והמתפלל ביחידות אינו צריך מעיקר הדין לטרוח ולילך לשמוע קריאת התורה, וכן הורה החזו"א. ומ"מ ראוי לכל אחד להשתתף עם הצבור בקריאת התורה (שמעתי מהגר"ח קניבסקי).
כט) עיין רמ"א או"ח תק"ס באופני איסור שמיעת כלי שיר והסתפקתי האם במחנות קיץ וכדו' שמעוררים בבוקר את החניכים ע"י מנגינות הנשמעות במערכת כריזה ועושים כן משום שרעש המנגינות מעורר ביותר, ולא משום המנגינות והשירה, וא"כ אפשר ואין בזה איסור שמיעת כלי שיר כדרך בני מלכים, וכ' לי הגר"ח קניבסקי שאכן ואולי אפשר כדברינו.
ל) המתפלל במטוס בשעת הטיסה, יתפלל תפילת שמונה עשרה בישיבה על מקומו, אך לא בעמידה במעברים כיון שתופרע תפילתו ע"י העוברים והשבים ובאופן שאפשר בענין אחר אין להתיר. והיה הגרש"ז אוירבך מתרעם על נשים המתפללות שמונה עשרה בשחרית בישיבה באוטובוס כדי שלא לאחר ללימודיהן ולעבודתן (הגרש"ז אוירבך).
לא) אין לאדם לקבוע עצמו סתם לשמוע זמרה כגון בערבי שירה וכיוצ"ב, שאין הדבר פשוט כלל להיתר ולבני תורה המדקדקים במצוות ראוי לחוש שלא לשמוע קלטות שירים אם לא בשמחה של מצוה (הגרש"ז אוירבך)
לב) הנוסע בתחבורה ציבורית ויושבות כנגדו נשים שאינן לבושות כראוי לא ידבר בד"ת אלא יהרהר בלבד או יעיין בספר בלא להוציא הדברים בפיו (הגרש"ז אוירבך).
לג) בדין פושט הציצית בזמן שהותו בים על מנת לשוב וללובשה לאחר הרחצה, סיפר הגראי"ל שטינמן שהחזו"א זצ"ל פשט את טליתו אחר תפילת מוסף ביום הכפורים ולאחר שעתיים ומחצה התעטף שוב ולא בירך עליה, מספק שמא לא חשוב עדיין לזמן מרובה שיש לברך עליו כשפושט טליתו ע"מ להשיבה (שמעתי מחכ"א ועיין בשלהי דקייטא עמוד רס"א).
לד) כשמנו חז"ל את יורדי הים בין אלו הצריכים לברך ברכת הגומל, תיקנו כן להנכנס לתוככי הים ממש, ומשא"כ השוחה בקרבת החוף שאינו מברך. אולם שאירע מקרה של כמעט טביעה בתוככי המים בודאי שעליו לברך (הגרי"ש אלישיב).
לה) שאלו את החזו"א זצ"ל שמאחר שמקפידים שלא לצאת מארץ ישראל כלל, האם מותר לשחות בים לדעות הראשונים הסוברים שגבול מערב א"י הוא עד הים ולא עד בכלל, והשיב שכל שהשחיה הינה בקרבת החוף מסתבר שחשוב כנמצא בארץ ישראל (מפי מו"ר הגר"ח קניבסקי ועיין בשלהי דקייטא עמוד שי"ג). 
לו) ראיית הים מעיר אחרת (כגון ראיית הים התיכון מגבעות העיר בני ברק) נחשבת לראיה לענין הרואה את הים בתוך ל' יום שאינו מברך כשרואהו שוב מקרוב (מו"ר הגר"ח קניבסקי והגראי"ל שטינמן).
לז) מספק אין לברך ברכת "עושה מעשה בראשית על ים המלח", אף שבמסכת בבא בתרא (עד, ב) נאמר שימה של סדום מקיף את ארץ ישראל, ומשמע שיסודו מזמן בריאת העולם, דמ"מ מכלל ספק לא נפקא, ואפשר שים המלח נוצר לאחר מכן וכמו"כ אין ליטול מים אחרונים ממי ים המלח דהוו מלח סדומית (הגרי"ש אלישיב)
לח) מותר לצלם שמש לאחר שהתחילה שקיעתה משום שכך אינו מצלם צורת שמש שלמה (הגר"נ קרליץ ועיין בשלהי דקייטא עמוד רצ"ו).

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17842945

אתר השבת