movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

מתכוננים לחג מתן תורה/ פנינים

מתכוננים לחג מתן תורה/ פנינים

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

קניית מתנות לחג השבועות

בשלושת הרגלים, כולל בחג השבועות, יהודי חייב לשמח את רעייתו וילדיו בקניית בגדים, תכשיטים, ממתקים ודברים המשמחים. זוהי הלכה פסוקה ולא רק מנהג טוב, וכדאי להיזכר בדבר ולהיערך לכך מראש...

נפסק ברמב"ם שהאוכל והשותה בחג ואינו מאכיל ומשקה את העניים, הרי אין זאת שמחה לפני ה', אלא שמחת כרסו בלבד. לכן נזמין אורחים עניים לביתנו או נתרום כסף לקופות הצדקה, הדואגים לשמחת העניים ורווחתם.

לחם ארוך ומטעמים מתוקים



ה'כלבו' כותב שנהגו הנשים להכין לכבוד חג השבועות לחם ארוך ומיוחד בדמות תבנית עם 4 ראשים, זכר ל"שתי הלחם". ומדוע הלחם ארוך? ביאר הגר"ח פלאג'י זצ"ל, שזהו מפני שהתורה ארוכה מיני ארץ. וכתבו הרמ"א והמשנה ברורה שמכינים מטעמים מתוקים ומאכלי חלב ודבש, על שם הפסוק: "דבש וחלב תחת לשונך". עלינו לזכור ש"בעצרת לכולי עלמא בעינן "לכם" ושבחג השבועות הוא יום בו צריך להוסיף הרבה יותר במאכלים ובמזון טעים, כדי לחבב את התורה על עצמנו ועל ילדינו. הילדים רואים בעיניים דוגמה אישית, כאשר האם מכינה מטעמים בעיניים זורחות ואומרת שהאוכל המיוחד נועד ל"תלמידי החכמים הקטנים שלנו" ו"לכבוד התורה המתוקה והמצוות הנפלאות שהקב"ה נתן לנו"...

אילנות ועשבים- מנהג מתקופת בית המקדש

כתב הרמ"א: "נוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת ובבתים, זכר לשמחת מתן תורה". ופירש המשנה ברורה: "שהיו שם עשבים סביב הר סיני". ואכן, כמובא במדרש, גם המן הרשע אמר לאחשוורוש שהיהודים נוהגים לשטוח עשבים בחג השבועות. הרי שמדובר במנהג קדום עוד מתקופת בית המקדש. בספרים מובא טעם נוסף, שהעשבים גדלים על שפת הנהר, לרמז שביום זה, חג השבועות, הניחו את משה ביאור (שמשה רבנו נולד בז' באדר והצפינוהו שלושה חודשים עד ו' בסיון, ואז "ותשם בסוף על שפת היאור"), והוא ניצל בזכות התורה.

המג"א מביא טעם נוסף, שמעמידים אילנות בבית הכנסת ובבתים, איזכור לכך שבעצרת נידונים על פירות האילן ועלינו להתפלל עליהם. אדונינו הגר"א מוילנא זצ"ל ביטל מנהג זה, משום שהגויים נוהגים להעמיד אילנות בחגיהם ויש בכך משום חוקות הגויים. ואמנם מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן הגרש"ז אוירבך זצוק"ל אמרו שהגר"א ביטל רק את מנהג העמדת האילנות, אך לא אסר לשטוח עשבים. ואמר רבינו הגרי"ש זצוק"ל, (כמובא בס' הלכות חג בחג), שישנם הנוהגים לשטוח עשבים וירק בבתי הכנסיות, משום שבארצנו אין הגויים שוטחים אילנות, ובפרט שששמים רק עשבים וירק ולא ענפי אילנות. -בישיבות הקדושות ובבתי הכנסת של ה"פרושים" בירושלים לא תלו כלל פרחים, עשבים ואילנות, וכמנהגם של מרנן החזו"א והקה"י זי"ע, שלא הניחו כלל עשב וירק בבתי המדרש.

המהרי"ל כותב שמנהג ישראל לעטר את התורה בורדים ושושנים, לאור דברי חכמינו שבשעת מתן תורה התמלא העולם כולו בריח משכר של בשמים, וה"יפה ללב" כתב שמעטרים את התורה בשושנים, לרמז על הפרק בתהילים "למנצח על שושנים", הנאמר על תלמידי חכמים הנאים במעשיהם הטובים כשושנים.

אכילת סעודה חלבית בליל שבועות



רציתי להציע לפני הקוראים היקרים הערה- הארה מעניינת. הרמ""א כתב: "נוהגים בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות; ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילים שלוקחים בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר, וצריכים להביא עמהם שתי לחם על השולחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו מקריבים ביום הבכורים. וביאר המשנ"ב שכשאוכלים מאכלי חלב ולאחר מכן מאכלי בשר, צריכים להביא עמהם שתי לחמים, כיון שאסור לאכול בשר וחלב מלחם אחד, והוא זכרון לשתי הלחם.

נמצא שהאוכלים בליל החג סעודה חלבית ובבוקר אוכלים סעודה בשרית, או האוכלים מאכלי חלב רק לאחר תפילת מוסף, בשובם מבית הכנסת, (בגלל הנושא ההלכתי הנרחב בדבר אי אכילת חלב ובשר בסעודה אחת, כדברי הזוה"ק ודברי הפוסקים בענין), לכאורה הרי לפי הרמ"א כל מנהג אכילת מאכלי החלב נועד לאכילת שתי הלחם בסעודה שחצייה חלבית וחציה בשרית, ובסעודה חלבית בלבד לא צריכים שתי לחמים.

וידועים דברי המג"א שגם בליל החג ישנו חיוב שמחה בבשר ויין, ובדרכי תשובה (ספ"ט סקי"ט) דחה מסיבה זו את המנהג לאכול בלילה רק מאכלי חלב ולא בשר. ואמנם ה'סדר היום' כתב שיוצאים ידי חובת "שמחה" במטעמים מתוקנים וטעימים, למרות שלא אוכלים בשר ושותים יין, וכפי הדעות שיוצאים ידי חובה בכל דבר המשמח. ובספר אורחות רבנו )ח"ב עמוד תצ"ד( הביא שמרן הקה"י זצוק"ל אכל בלילה רק סעודה חלבית, ואמר בנו מרן הגר"ח שליט"א שאביו יצא ידי חובת שמחה בשתיית יין. ונראה שגם האוכלים סעודה חלבית לחוד וסעודה בשרית לחוד, ידאגו לאכול את שתי ה"לחם-משנה" וכדומה, כדי לעשות זכר לשתי הלחם, כדברי הרמ"א והמשנ"ב. הנושא רחב, ורק נגענו בו לשמחת המעיינים.

לימוד ליל שבועות- סגולה לשנה מצוינת



הזוהר הקדוש הפליג בגודל חשיבות לימוד התורה בכל ליל שבועות וכתב שכל התיקונים הנתקנים בעולמות העליונים על ידי לימוד התורה בלילה קדוש זה, רשומים וכתובים בספר הזכרונות לפני ה', והקב"ה מברך את הלומדים בעולם העליון. וקבלה בידינו מהאריז"ל) וכפי שהביאו רבים מהפוסקים), שיהודי שלא ישן כל הלילה ועסק בתורה ולא עסק כלל בשיחה בטלה, מובטח לו שלא יארע לו שום נזק ושישלים את שנתו. לימוד זה, כתב הבן איש חי, ממשיך לקדש את האדם בקדושה וטהרה ועניינו גדול. וצריך לשנן ולזכור שבמקום לחפש סגולות מפוקפקות, הנולדות בעולמנו חדשות לבקרים, הנה יש לנו סגולה בדוקה ונפלאה מרשב"י זי"ע, מהאריז"ל ומיתר גדולי עולם, ללמוד בלי הפסק כל הלילה. וכמובן, כתב היעב"ץ: "הנעורים בלילה יזהרו שלא יעסקו בדברים בטלים ושחוק, כי אז נאה להם השינה ונאה לעולם"...

--- ושנזכה להתכונן לקבלת התורה באהבה וברצון.
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17969293

אתר השבת