movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

השמטת מילים בקריאת המגילה

הרב שמואל ברוך גנוט
השמטת מילים בקריאת המגילה

כתב המג"א (סי' תר"צ סק"ד): 'אם השמיט הסופר - ואם השמיט הקורא תיבות שאין מפסידין הקריא' יצא (ש"ג) עיין סי' קמ"ב ולקמן סי"ד דלא משמע כן'. וכוונתו שבסעיף י"ד נאמר  כך: 'אין מדקדקין בטעיותיה; וי"א דוקא בטעות שהלשון והענין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבו קמי דרב, חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים ולא אהדר חד מינייהו; אבל טעות אחר; לא', עכ"ל. ומשמע דרק אם טעה בדקדוק האותיות יצא, אך לא אם השמיט מילים ממש.
ובביה"ל כתב: אין מדקדקין בטעיותיה וכו' - דין זה הוא מירושלמי והנה מלשון ריא"ז המובא בש"ג פ"ב שכתב דבתיבות שאין מפסידין הקריאה אפילו אם השמיט ולא קרא כלל אינו חוזר וסיים שכן הוא בתלמוד א"י מוכח דסבר דמה שאין מדקדקין היינו בתיבות שאין מפסידין הקריאה [אבל אם מפסידין הקריאה כגון וימי הפורים האלה לא יעברו והשמיט תיבת לא וכן ומתנות לאביונים השמיט המ"ם לא יצא כ"כ שם] וכו'. ועיין בר"ן שהביא ראיה מוכרחת מן הגמרא דאם חיסר רק תיבות בני הרמכים ולא קראן כלל אינו יוצא אף בדיעבד דלא היקל בגמרא בזה אף דלא ידע פירושן רק משום דעכ"פ איכא בזה מצות קריאה ופרסומי ניסא הא אם לא קראן כלל אינו יוצא אף בדיעבד ואלו להריא"ז יוצא בזה בדיעבד דהא אינו מפסיד הקריאה, עכ"ד הביאה"ל. ולכאו' הוכחתו מדברי הגמ' , הוכחה אלימתא היא דלא כהריא"ז, וצ"ע. [אלא א"כ נאמר דהמילים 'האחשתרנים בני הרמכים' אינם מילים החשובות המפסידות הקריאה].
והנראה חידוש נפלא, דהנה הרי"ף כתב דמגילה שחלק מאותיותיה מטושטשות או קרועות, כשרה, וביאר הר"ן דכיון דמגילה נקראת אגרת ולא ספר, מהני גם כשחסר. ועל זה כתב השלטי גיבורים כך:'ונראה בעיני שלא הוצרכו לקרוא האותיות החסרות על פה, ואם לא קראן יצא, שלא אמרו אלא באותיות המפסידות את הקריאה, כגון 'והימים האלה לא יעברו', אם השמיט מילת 'לא' הפסיד הקריאה', עכ"ל ועיש"ע.
וכוונתו דאכן מי שיש לו מגילה מושלמת, ולא קרא בה כולה, לא יצא, אך כשקרא מגילה חסרה, שהיא כשרה, אזי את המילים החסרות אינו צריך לקרות, דזו היא מגילתו הכשרה כעת, ועליו לקרות את כל מה שבמגילתו, ותו לא, וזה מדויק בלשונו הנ"ל, וממילא לק"מ מהא דהאחשדרנים בני הרמכים ומה'יהודיים', דהתם מילים אלו כתובות אצלו, ואם לא קראם, לא יצא, אלא רק אם לא דקדק בטעויות לא עיקריות, והכל שריר וקיים.
 
משלוח מנות- מדין ריבוי הסעודה או הגברת האהבה והאחוה
הנה נודעת מחלוקת התרומת הדשן (סי' קי) והמנות הלוי האם משלוח מנות עניינו לצרכי סעודת פורים או לריבוי האהבה והאחוה בין עם ישראל, כנגד דברי המן "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". ונראה שהרמב"ם והשו"ע סברו שעניינו לריבוי צרכי הסעודה, מכך שהביאו את הלכות משלוח מנות בהלכות סעודת פורים. ואמנם יש קצת להעיר מדוע השו"ע בסי' תרצ"ה הביא את דיני משלוח מנות רק בסוף הלכות הסעודה, לאחר שהביא את דין "חייב אדם לבסומי", (שאינו מדברי קבלה כמשלוח מנות, אלא רק מדברי רבא במגילה ז' ב'). וא"נ שהוא מצרכי הסעודה, היה לו להביאו בראש הלכות אלו ולא בסופם. (ואולי תליא בד' הקדוש הרש"ש שכתב ע"פ סוד לאכול סעודה מיד בבוקר בבשר ויין ורק אח"כ לשלוח מנות ושוב לאכול סעודה בהמשך היום).
וידידי הרה"ג ר' אברהם משה פכטר שליט"א העיר דלטעם התרומה"ד שמשלוח מנות נועד לצרכי הסעודה, יש להבין כיצד יוצאים במיני מתיקה שאף העניים אינם אוכלים אותם כחלק מסעודה, כמו ופלים, סוכריות, שוקולד וכדומה. ומדוע לא אמרו שישנו ענין לתת דוקא מיני מאכלים העולים על שולחן הסעודה באופן רגיל. (ואולי טובים הם לקינוח סעודה).

פורים אינו מתבטל לעולם- והצומות מתבטלים
כתב הרמב"ם (מגילה ב, יח): כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני', ימי הפורים לא יבטלו שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם'. וכתב הראב"ד: כל ספרי הנביאים והכתובים עתידין ליבטל. א"א דבר הדיוטות הוא זה, כי לא יבטל ספר מכל הספרים שאין ספר שאין בו למוד, אבל כך אמרו אפילו יבטלו שאר ספרים מלקרות בהם מגילה לא תבטל מלקרות אותה בצבור, עכ"ל. ונושאי כלי הר"מ כתבו שגם הרמב"ם מסכים לדעת הראב"ד,עי"ש. והאור שמח ביאר כך: עיין בהשגות. נ"ב. עיין נדרים כ"ב ע"ב אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ספר יהושע בלבד כו', ויעוין מדרש קהלת א' פס' י"ד, וברש"י חולין דף קל"ז ע"א ד"ה תורת משה וכו', עכ"ל.
ואולם מלבד דין ביטול מגילת אסתר, יתבטלו גם שאר המועדים ולא יתבטל הפורים, כמש"כ הילקוט במשלי ט'  ובפייט לקובץ לפורים, וכמשמעות הרמב"ם, וצ"ב מאי שנא פורים משאר המועדים.
והנראה בזה דהנה המלב"ים ביאר שהסנהדרין טענו למרדכי שהוספת מועד היא בגדר 'בל תוסיף', ואמר להם שאי"ז בגדר 'בל תוסיף', מפני שישראל יקבלו יום זה על עצמם כדין נדר, וכשם שקיבלו ישראל על עצמם, מדין נדר, את דברי הצומות וזעקתם.
ולפי"ז ד' הרמב"ם הפלא ופלא. דפורים אינו כשאר המועדים, כיון שאינו יו"ט בעצמותו, אלא רק מדין נדר צדדי. ולהכי אם יתבטלו המועדות- לא יתבטל הפורים, דאינו כיתר המועדים, אלא מועד שקיבלו רק בנדר. ואמנם מדגיש הרמב"ם שאע"פ שמבחינת הדמיון, הרי זכרון הצרות לא אמורים להתבטל ג"כ , וכמש"כ המלבי"ם שגם הם התקבלו בנדר, מ"מ י"ל דשאני הצומות שאין כעת סיבה לציינם, כי הרי כבר נבנה ביהמ"ק, וא"ש הוספת הר"מ בענין 'זכרון הצרות'.

האם צריך לשלוח מיני מעדנים למשלוח מנות
מגילה ז' א': תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד, ופירש רש"י: "מנות- מיני מעדנים". ויש להבין מנין לרש"י ש'מנות' היינו מעדנים דוקא, וברמב"ם ובשו"ע מובא 'מיני אוכלין ומיני בשר ומיני תבשילין', ולאו דוקא מעדנים, וצ"ב.
והנה בנחמיה (ח, י) נאמר: "וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת". ו'משמנים' פירש המצודות דהיינו "מאכלי שמן", ו'ממתקים' פירש שהם "משקים מתוקים". ולזה י"ל שכיון שהכתוב מביא יחדיו משמנים וממתקים, שהם מאכלים חשובים, עם מנות, אזי ה"ה מנות היינו מנות אוכל ברמה גבוהה, ולכן פירש רש"י דהיינו מעדנים.
וכעת ראיתי שבספר המנהגים (טירנא, ראש השנה) כותב כך: "מצוה לרחוץ ולספר ערב ר"ה וכן לשמוח ולהרבות מנות בר"ה. ולאכול מעדנים ולשתות ממתקים".


 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17842696

אתר השבת