movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

שבת ט"ו בשבט- לשבוע מטוב מנהגי ישראל

שבת ט"ו בשבט- לשבוע מטוב מנהגי ישראל

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

אתמול קיימנו "ועשית ככל אשר יורוך" ונטלנו עצה מזקני הדור שליט"א, וכעת הבה ונירגע מעט מהבחירות וניטול עצה ותבונה, לקחי מנהג ודעת, מזקני הדורות הקודמים, שמתוככי דבריהם נחכים, נדע ונתנהג, נחוש ונעשה, בשבת הקרובה, בה יחול בס"ד ט"ו בשבט.

--- מעלת ט"ו בשבט- בהיותו ראש השנה
המרדכי (בתחילת מסכת ראש השנה) כתב שאסור להתענות בט"ו בשבט, משום שהוא ראש השנה  לאילנות, ולא מצאנו תענית בראש השנה, וכיון שהמשנה מונה ארבע ראשי- שנה, כולם שוים הם זה לזה שלא צמים בהם. גם אדונינו הגר"א (ביאור הגר"א קלא, ו) כותב שאין נופלים אפיים בט"ו בשבט, בגלל "שהוא ראש השנה לאילנות, וכמו כל ארבע ראשי שנים שהם ימים טובים". הרי לנו סיבה וגדר נפלא במעלת ט"ו בשבט, שמעלתו היא מפני שהוא 'ראש השנה'.

--- אכילת פירות בט"ו בשבט: "מנהג אשכנזי"
בתקופתם של רבותינו מרן הבית יוסף ורבנו האריז"ל, חי רבי יששכר סוסאן מערבי זצ"ל, הכותב בספרו "תיקון יששכר" ש"נוהגים האשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום". את דברי ה"תיקון יששכר" ציטטו, להלכה ולמעשה, הכנסת הגדולה, המגן אברהם, האליה רבא, הפרי חדש, הבאר היטב והמשנה ברורה (כולם נמצאים בהלכות נפילת אפיים, סימן קלא). מעניין שה"תיקון יששכר" והבאים אחריו כתבו שמדובר במנהג של קהילות אשכנז. ואולם המנהג הובא בספרי מנהגים ופסקים רבים מספרי גדולי ספרד, כמו בספר "שבט מוסר" של רבי אליהו הכהן מאיזמיר, הכותב: "בני! הווי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט, שמנהג ותיקין הוא". הגאון הספרדי רבי יעקב רקח זצ"ל הדפיס  את ספרו "פרי הסמדר", העוסק במנהגי ט"ו בשבט, וחובר על סדר "פרי עץ הדר", אותו קוראים הספרדים בט"ו בשבט. הגר"י רקח כותב  כי כמנהג האשכנזים, כך נהגו חלק מהספרדים. ואכן, החרו והחזיקו במנהג זה רבים מקהילות ספרד, כעדותו של  רבי חיים פאלאג'י זי"ע (בספרו "מועד לכל חי") ובניו רבי אברהם (בספרו "והוכיח אברהם") ורבי יצחק (בספרו "יפה ללב"). גם  בעל "כף החיים", רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, שהתגורר בבגדד ועלה לארץ ישראל, כותב כי כך נהגו הספרדים. במנהגי החתם סופר מובא שהחתם סופר זצ"ל נהג לערוך לפניו שולחן גדוש בפירות בט"ו בשבט, וכך נהג הגאון היעב"ץ זצ"ל, הכותב ש"נהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות, והוא תיקון גדול בעולמות העליונים".

מעניין לציין שהגאון רבי אפרים ברש"ז מאלטונה, מזכיר בספרו "אדני פז" את דברי ה"מגן אברהם", שהאשכנזים נהגו להרבות בט"ו בשבט בפירות האילן, והוא כותב "ואני לא ראיתי ולא שמעתי ממנהג זה"...

--- פירות שנשתבחה בהם תורכיה
ישנם המזלזלים בשולחנות העמוסים פירות מכל סוג שהוא ואומרים כי "מדובר בפירות שנשתבחה בהם תורכיה" ולא ארץ ישראל. - ולא היא. זאת איננה טענה נכונה כלל ועיקר.
בכל הספרים שהזכרנו עד עתה, ה"תיקון יששכר", ה"מגן אברהם" ויתר הפוסקים, לא מוזכר כלל לאכול דווקא מפירות ארץ ישראל, אלא לאכול פירות האילן, ואין זה משנה מאיזו מדינה הגיעו והיכן נוצרו. מנהג אכילת הפירות נהג בכל קהילות אשכנז הרחוקות, אליהם הרי לא הגיעו פירות מארץ ישראל הרחוקה. נמצא שאדרבה, במקור מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט, כלל לא מוזכר לאכול דווקא מפירות ארץ ישראל. המנהג לאכול גם מפירות ארץ ישראל הוזכר רק מאוחר יותר, במעט מספרי החסידות וברישומים של מנהגי קהילות שונות, ובספר "שדי יער" מסביר כי יתכן וטעם המנהג הוא שמכיוון שאנו אוכלים פירות האילן כדי להראות שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ויום זה נקבע מפני ש"כבר יצאו רוב גשמי שנה" (ראש השנה יד, א), והוא דווקא בארץ ישראל, לכן הקפידו לאכול דווקא מפירות הגדלים בארצנו הקדושה.

-- פירות ארץ ישראל- סגולה ליראת שמים
על קדושתם ומעלתם של פירות ארץ ישראל למדנו מדברי הב"ח (או"ח סימן רח) שכתב: "הנה קדושת ארץ ישראל הושפע בה מקדושת הארץ העליונה, היא משפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה בקרב הארץ". הב"ח מסביר כי אנו אומרים בברכת "מעין שלוש" את המילים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה", כי "באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה". הגאון היעב"ץ כותב (מור וקציעה או"ח ר"ח): "אף  שנאמר (סוטה יד, א) "וכי משה לאכול מפריה ולשבוע מטובה הוא צריך", אנו ודאי צריכים להם, כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה, כמו שאמרו חז"ל "אווירא דארץ ישראל מחכים". בספרי תלמידי הבעש"ט מובא שמאכלי ארץ ישראל, ובפרט פירות ארץ ישראל הנאכלים חיים, בלי שיד אדם התערבה בהם, הינם סגולה לתורה וליראת שמים.

-- 15 סוגי פירות וסדר לימוד
הגר"ח פלאג'י זצ"ל מביא מנהג, המובא בספר "ברכת אליהו", לאכול חמישה- עשר מיני פירות (כנראה כנגד יום חמשה עשר- ס' בית ישראל) וללמוד, יחד עם אכילת כל פרי ופרי, פרק משניות אחד. 8 פרקי משניות ממסכת פאה, 3 פרקים ממסכת ביכורים ו- 4 פרקים ממסכת ראש השנה. לפני למעלה מ- 200 שנה  התפרסם הספר "פרי עץ הדר", הכולל בתוכו סדר לימוד וקריאת משניות וזוהר הקדוש העוסקים בפירות שונים, ולאחר מכן מברכים על אותו הפרי, שעליו למדו זה עתה. הגר"ח פאלאג'י מזכיר את הספר הלזה לפני למעלה מ- 100 שנה ובנו בכורו רבי אברהם פלאג'י מעיד שרבים וטובים נהגו ללמוד בספר "פרי עץ הדר" בשעת אכילת הפירות בט"ו בשבט. הגר"י רקח, בן דורם של רבני משפחת פאלאג'י, חיבר חיבור בשם "פתח הסמדר" על הספר "פרי עץ הדר" והוא מספר שבקהילתו לומדים בסדר זה בקביעות בכל ט"ו בשבט. רבים נוהגים להעתיר בתפילה על האילנות, ובפרט על האתרוג, מתוך תפילה המובאת בספרו של ה"בן איש חי" זצ"ל, "לשון חכמים". (וחשוב לזכור שמאחר שאין מבקשים בקשות בשבת קודש, מלבד התפילות והבקשות שניתקנו לנו ע"י חז"ל בסדר התפילה, לכן אין להתפלל תפילה זו בשבת ט"ו בשבט, והאחרונים והבן איש חי עצמו כותבים שכאשר ט"ו בשבט חל בשבת, ניתן להתפלל תפילה זו בערב שבת או במוצאי שבת).

בארצות אשכנז ובפולין נהגו הילדים להביא לחיידרים 15 מיני פירות והמלמד היה מלמד "דיני קדימה בברכות" ומרבה בשבחה של ארץ ישראל. רבי חיים פלאג'י כתב ש"יש מקומות שאינם לומדים בט"ו בשבט, כי אם ט"ו "שירי המעלות" שבתהילים, ונוהגים שמלמדי תינוקות מלמדים את תלמידיהם כל ט"ו "שיר המעלות", כדי שיזמרום בשולחן אביהם בליל ט"ו בשבט".

והנה מנהג משובב לב ונפש. רבה של פוניבז', מיר וירושלים עיר הקודש, הגאון האדר"ת זצ"ל, מספר לצאצאיו בצוואתו: "ביום ט"ו בשבט למדתי הלכות מעשר בספר הרמב"ם ובגמרא ראש השנה מדף י"ד ע"ב והלאה, וחזרתי לחדש דבר- מה כפי ערכי, ויהיה חשוב כקיום מצווה במעשר אילן, והתפללתי לה' שיזכני באותה המצווה בפועל ממש מן התורה".

- אשרינו שזכינו לגור בארץ הקודש, ארמונו של מלך מלכי המלכים, לאכול מפריה ולשבוע מטובה!

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17582011

אתר השבת